אילת השחר (מלבי"ם)/כלל רנז
- ולכן, במקום שבא שם איש לחבר התואר אל המתואר אינו ממעט אשה ( מצורע ס' מג ).
- וכן במקום שבא על יחוס הקנין ( צו ס' פז )
- וכן במקום שמציין נושא סתמי ( צו צג . קדושים ס' כה, קדושים ס' נא . בהר ס' לב, בהר ס' צא ).
- וכן במקום שבא לציין הכללות -- אינו ממעט אשה.
וזה ניכר
- על ידי הענין, כמו "איש מכם".
- או על ידי שבא הפעל אחריו בלשון רבים ( תזריע ס' קנ . אחרי ס' קלו . קדושים ס' ג . בהר ס' כא, וסימן כב ).
- או על ידי שבא בכפל "איש איש" ( מצורע ס' קכ, מצורע ס' קנח . קדושים ס' צח . אמור ס' רמב ).
ובזה מרבה גם קטן. והטעם לזה כי בכל מקום שכתוב שם 'איש' יש לומר שבא במובנו המדויק סימן המין, איש ולא אשה (בפרט במקום שיש ראיה ממה שלא בא שם 'אדם'). אבל בכל אלה הנזכר לא יכול לכתוב שם אדם (כנזכר בכלל רנג כלל רנד), ובזה יש לומר שלא בא השם לסימן המין רק לציין חיבור התואר להמתואר או לציין הכללות וכדומה, ועל כן לא ממעטינן אשה.
אולם על קטן משמע שגם בשם שבא על יחוס הקנין ממעטין אותו[1] ( צו ס' צד ):
- ^ קשה, עיין (בצו סימן צד ובסימן פז). ונלע"ד שנפל כאן טעות סופר וצ"ל "אולם על קטן משמע שגם בשם שבא על הכללות ממעטין אותו" ואז אתי שפיר -- ויקיעורך