אילת השחר (מלבי"ם)/כלל יג
מתוך: אילת השחר (מלבי"ם)/פרק ב (עריכה)
יש פעלים רבים שמיוחדים לאבר מיוחד או לשם מיוחד, ובפעלים האלה אין צורך להזכיר את האבר או הדבר שבו יעשה הפעל, אם לא לאיזה דיוק. כמו וילך ברגליו , וישמע באזניו , וירא בעיניו -- שהשם מיותר. ורוצה לומר שהלך ברגליו, לא על סוס. ושמע וראה בעצמו, לא ע"י אחרים. וכדומה (ויקרא ס' קמד)
- ואמר "לבטא בשפתים" להוציא נשבע בלבו (ויקרא ס' שיא);
- "לא תגיע ידו" -- יד עצמו (ויקרא ס' שכו . בהר ס' צח);
- "וסמך ידו" -- לא על ידי שליח (ויקרא ס' כח);[1]
- "במלח תמלח" -- שלא ימלח במי מלח (ויקרא ס' קמד)
- ^ הגהתי כאן. ובמקור הדפוס נפלה טעות של "סימן כז" -- ויקיעורך