כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שמעו חכמים מלי וידעים האזינו לי
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שִׁמְעוּ חֲכָמִים מִלָּי וְיֹדְעִים הַאֲזִינוּ לִי.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שִׁמְע֣וּ חֲכָמִ֣ים מִלָּ֑י
וְ֝יֹדְעִ֗ים הַאֲזִ֥ינוּ לִֽי׃
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"ויודעים" - בעלי דעה
מצודת דוד
"
שמעו חכמים" - חזר פניו כלפי הריעים ואמר אתם חכמים שמעו מלי ואתם יודעים האזינו אמרי כי עמכם הבינה להבין מאמרי
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
שמעו חכמים מלי", בא להתוכח עמ"ש איוב
(בסי' ט') שא"א שתצא ההנהגה האישיית מאת ה', שא"כ יתיחס אליו עול במה שיגיע רע להצדיק, ומזה הוכיח שאין ה' משגיח על אישי בני אדם הפרטיים, רק מסר את הנהגתם אל המערכת ומאתה תצא העולה הזאת אשר לא תבחין בין צדיק לרשע. ועל מה ששאל בלדד שהלא א"כ זה עצמו עול שמסר את ההנהגה אל המערכת אשר היא תכלה צדיק תמים בחנם. על זה השיב שזה אינו רע בערך ההויה הכוללת. ושגם אם יפסד כל כדור הארץ ע"י חיוב הטבעי הכולל ויגוע כל בשר יחד כצדיק כרשע. אין זה עול מצד קיום המציאות הכללי. שברא עולם ההויה וההפסד שהארץ וכל אשר בה כגרגיר חול בערך המציאות כולו. וע"ז בא אליהוא להראות ההטעיה שיש בדברים אלה. ואיך נמצא בו סתירה מניה וביה:
ביאור המילות
"
חכמים, יודעים". החכמים קבלו חקי החכמה, והיודעים הם בדברים הנודעים ע"י הבחינה והנסיון, והחכמים גדולים מיודעים ולהם ייחד הדבור, לכן אמר לשון שמועה, כפי הכלל המבואר בפי' ישעיה
(א' י'):
