אבן עזרא על שיר השירים ב יג

<< | אבן עזרא על שיר השירים • פרק ב' • פסוק י"ג | >>
• א • ג • ד • ה • ו • ח • ט • יא • יב • יג • יד • טו • יז • 

על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות

שיר השירים ב', י"ג:

הַתְּאֵנָה֙ חָנְטָ֣ה פַגֶּ֔יהָ וְהַגְּפָנִ֥ים ׀ סְמָדַ֖ר נָ֣תְנוּ רֵ֑יחַ ק֥וּמִי לכי לָ֛ךְ רַעְיָתִ֥י יָפָתִ֖י וּלְכִי־לָֽךְ׃

חנטה - המתיקה ויש אומר כי עשתה כדמות אבק מן ויחנטו הרופאים:

פגיה - הוא הפרי טרם שיתבשל וכן הוא בלשון ישמעאל:

סמדר - כשיצא ציץ הגפן; הפעם השנית; אין את נמשלת לשושנת העמק שהיא קרובה לקחתה כי אם כשושנה בין החוחים, אמרה כתפוח אלו הפסוקים דבקום עם מלת חמדתי שהייתי חומדת שאשב בצילו ויביאני אל בית היין וישים דגלו עלי והענין בפרהסיא ויראה אהבתו וישים שמאלו תחת לראשי ואשביע בנות ירושלם שלא יעירוני עד שיגיע עת חפץ האהבה וזו השבועה בעבור שידמה חשוקתו לצביה וכן אילת אהבים ויעלת חן בעבור יפיה ונקיותה ושחרות עיניה כאילו אמרה השבעתי אתכם בדומות לכם ביופי:

נשלמה זאת הפרשה - והיא הלכה אל ביתה כמו שאמרה לו קורות בתינו והנה הוא בא אחריה בעת צאת בני אדם להתענג לחוץ לראות הנצני':

קול דודי - אמרה כי דודה מרוב דלוגו ומרוצתו שמעה קול רגליו:

דומה דודי לצבי - במהירות:

ענה דודי - כל הפרשה:

הפעם השלישית

השבעתי אתכם - זה שאמרו רז"ל כי בני אפרים יצאו ממצרים קודם שהגיע הקץ וזה ענין שתחפץ ונהרגו ועליהם כתוב ויתאבל אפרים אביהם וענין בצבאות כמו שדמיהם מותרים לשפוך כך יהיו דמיכם אם תתעוררו קודם הקץ:

קול דודי - זהו שנראה המקום בסנה:

מדלג על ההרים - על הר סיני:

מן החלונות - כמו ממכון שבתו השגיח מחלוני הרקיע כמו ראה ראיתי את עני עמי:

ענה דודי - שאמר לישראל ואומר אעלה אתכם:

כי הנה הסתיו עבר - משל לגלות וענין הגשם כמו יום המעונן והיא הצרה שהיו בה והעינוי כמו יום ענן וערפל:

הנצנים - הם הצדיקים של ישראל:

עת הזמיר - שתאמר שירה:

קול התור - שהגיע תור ישראל:

התאנה חנטה פגיה - בארץ ישראל ועת להביא ממנה בכורים:

והגפנים - ליין הנסכים, או ידמה אותה לתאנה שחנטה פגיה, ולגפן כשהיא סמדר כמו שכתוב כענבים במדבר מצאתי ישראל כבכורה בראשיתה: