אבן עזרא על שיר השירים ג

<< · אבן עזרא על שיר השירים · ג · >>

פסוק ב

עריכה

• לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

(ב) בשוקים - תרגום חוצות:

הפעם השנית; ועוד יונתי בחגוי הסלע - אמר לה את נסתרת בביתך ולא אוכל לראותך כמו יונה שהיא בחגוי הסלע:

הראיני את מראיך - מאחד החרכים או השמיעני את קולך ואמרי לי מה אעשה, ענתה היא ואמרה לנעריה אחזו לנו שועלים, והענין לכו שמרו את הכרם מן השועלים כי אני רוצה ללון שם עם דודי שהוא הרועה בשושנים בעבור הריח הטוב שיש לשושנים, ואתה דודי עד שיפוח רוח היום ויגדלו הימים וזה ענין ונסו הצללים לך אל הרי בתר והענין כי לא אוכל עתה לצאת חוצה והנה הלך לדרכו כאשר דבר לה; נשלמה הפרשה:

הפעם השלישית; וקרא אותה יונתי בעבור שיצאה ממצרים - וענין בסתר המדרגה שהיו ישראל מסותרים בעננים:

הראיני את מראיך - זה הוא ויאמינו ביי':

השמיעני את קולך - אז ישיר משה ובני ישראל, או יהיה פירושו שאמרו נעשה ונשמע והוא יותר נכון:

אחזו לנו שעלים - הם עובדי העגל שהשחיתו כרם יי' שהם ישראל ועוד הכרם היה סמדר:

דודי לי ואני לו - שנהרגו עובדי העגל ומבקשים דברי השכינה:

בשושנים - הם הצדיקים, וטעם עד שיפוח היום סב דמה לך על הרי בתר הוא שאמרה השכינה כי לא אעלה בקרבך ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה, אמרה כנסת ישראל על משכבי בלילות, אז חליתי כאשה שוכבת והיא במחשך בלא נר וזה ענין בלילות ובקשתי השכינה שתלך בקרבי, וענין בשווקים וברחובות הוא שעברו ושבו משער לשער:

פסוק ו

עריכה

• לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

(ו) הפעם הראשונה; כתימרות - כמו עמודים כמו כרובים ותמרות ויש אומרים שהם דומות לאילן התמר:

אבקת - מן אבק עפר רגליו:

רוכל - סוחר כמו המה רוכליך:

פסוק ח

עריכה

• לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

(ח) מלמדי - רגילים כמו כעגל לא למד:

פסוק ט

עריכה

• לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

אפריון - אין לו דומה ופירושו לפי ענינו בנין נכבד; הפעם השנית; היתה רואה בחלום וזה ענין על משכבי בלילות שהיתה מבקשת דודה עד שמצאה אותו והביאתו אל בית אמה והיתה משבעת בנות ציון שלא יעירו' וכאשר היה בבקר רדפה הנער' אחר דודה וכאשר ראה אותה תמה אמר מי זאת עול' מן המדבר:

וטעם הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים - כי היה שלמה המלך הוצרך לגבורים רבים שישמרו מטתו:

מפחד בלילות - שמא יחטפוה לסטים בעבור יפיה ואיך עלתה זאת מן המדבר לבדה ועוד ששלמה המלך כאשר לקח את חשוקתו הוצרך לבנות אפריון והוא היה בתוך האפריון:

הפעם השלישית; עד שמצאוני השומרים - והם משה ואהרן, ומעט זמן היה שעברתי והתפרדתי מהם והענין שעלה משה והתפלל בעד ישראל:

עד שהבאתיו - אל הארון:

השבעתי אתכם - אף על פי שנכנסה השכינה עמכם לא תוכלו להכנס לארץ עד שיגיע הקץ והם אמרו הננו ועלינו וכתוב ויכום ויכתום:

מי זאת עולה מן המדבר - כנסת ישראל שעלתה מן המדבר ושמעה הולכת בכל המדינות וזה ענין מקוטרת מור:

וענין הנה מטתו שלשלמה - היא ארץ ישראל שהיא היום מטתו של שלמה:

וענין ששים גבורים - ששים רבבות הם הבאים אל הארץ כאשר פקד אותם משה ואלעזר הכהן:

מפחד בלילות - היו מלומדי מלחמה והרגו כל נשמה כי היו מפחדים שיביאום לידי גלות:

(ט) הפעם הראשונה; אפריון - ואחר כן עשה שלמה המלך אפריון והוא בית יי':

פסוק י

עריכה

• לפירוש "פסוק י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

(י) רפידתו - היציע שלו:

מרכבו - הוא המרכב המסתיר הקורות מבפנים כי כן דרך ארמוני המלכים:

רצוף - י"א מן רצפת בהט ושש שענינו עניין הצעת אבנים בקרקע וי"א שהוא כמו שרוף מן ובידו רצפה שפירושו גחלת והוא הישר בעיני כאשר אפרשנו במקומו:

<< · אבן עזרא על שיר השירים · ג · >>