אבן עזרא על שיר השירים א ו

<< | אבן עזרא על שיר השירים • פרק א' • פסוק ו' | >>
• ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • 

על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות

שיר השירים א', ו':

אַל־תִּרְא֙וּנִי֙ שֶׁאֲנִ֣י שְׁחַרְחֹ֔רֶת שֶׁשְּׁזָפַ֖תְנִי הַשָּׁ֑מֶשׁ בְּנֵ֧י אִמִּ֣י נִֽחֲרוּ־בִ֗י שָׂמֻ֙נִי֙ נֹטֵרָ֣ה אֶת־הַכְּרָמִ֔ים כַּרְמִ֥י שֶׁלִּ֖י לֹ֥א נָטָֽרְתִּי׃

הפעם הראשונה

"שחרחורת" – זה הכפל למעט, וכן "ירקרק או אדמדם" (ויקרא יג מט).

"ששזפתני" – ראתני והביטה בי וגלתני. וכמוהו: "ולא שזפתו עין איה" (איוב כח ז).

"נחרו בי" – נלחמו בי, והנו"ן לבנין נפעל – מן "ויחר אפו" (בראשית לט יט).

"נטרה" – שם התואר, וענינו: שומרת.

הפעם השנית

"אל תראני" – פירושו: אל תבזוני או אל תראוני בעין קלון וחסרון כי זה השחרות לא נולדתי בו רק הוא מקרה ויסור, וסבת זה המקרה כי כעסו אחי עלי ושמוני נוטרה את הכרמים, ובתחלה קודם זה אפילו כרמי שלי לא נטרתי.

הפעם השלישית

"אל תראני" - השמש היא גלות מצרים, ומי סבב לי שתכני השמש? אנשים מ"בני אמי" ש"שמוני נוטרה" שאטור דתים נכרים ועזבתי שלי. וכן תמצא בספר יחזקאל שהזהירם הנביא שישובו כי היו מהם עובדים עבודה זרה (יחזקאל כ כא): "ואומר לשפוך חמתי עליהם לכלות אפי בם בתוך ארץ מצרים".