אבן עזרא על שיר השירים א ד

<< | אבן עזרא על שיר השיריםפרק א' • פסוק ד' | >>
ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שיר השירים א', ד':

מׇשְׁכֵ֖נִי אַחֲרֶ֣יךָ נָּר֑וּצָה הֱבִיאַ֨נִי הַמֶּ֜לֶךְ חֲדָרָ֗יו נָגִ֤ילָה וְנִשְׂמְחָה֙ בָּ֔ךְ נַזְכִּ֤ירָה דֹדֶ֙יךָ֙ מִיַּ֔יִן מֵישָׁרִ֖ים אֲהֵבֽוּךָ׃


הפעם הראשונה

עריכה

"נזכירה" – יש אומרים שהוא מן "אזכרתה" (ויקרא ב ב) ו"זכרו כיין לבנון" (הושע יד ח).

"מישרים" – תאר היין, כמו "יתהלך במישרים" (משלי כג לא), "הולך דודי למישרים" (שיר השירים ז י). ומ"ם "מיין" ישרת עצמו ואחר עמו, וכן ענינו: "ממישרים אהבוך" – העלמות הנזכרות. וכמוהו: "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי ה'..." (שמות ו ג) – ענינו "ובשמי ה'". ורבים כמוהו. ואחרים שאמרו כי המישרים אהבוך כמו "ומגיד מישרים" (ישעיהו מה יט). והראשון קרוב אלי.

הפעם השנית

עריכה

"משכני" – וכל אחת מהעלמות מתאוה ואומרת: משכני אחריך נרוצה.

"המלך חדריו" – יותר נשמח בך ממה שיביאני המלך חדריו.

הפעם השלישית

עריכה

"משכני" - שנמשך אחר המקום ויצא מארץ מולדתו.

"הביאני המלך חדריו" - שהביאו אל ארץ כנען, ויתכן שהחכימו ועמד על סודות צפונים.

וענין "נזכירה דודיך" הוא בנין מזבח בכל מקום ונטיעת אשל.