פתיחת התפריט הראשי


מצוה רלד - לא להדר אדם גדול ונכבד בשעת הדין

שלא יכבד הדיין אחד מבעלי הדין בשעת הריב, ואפילו היה גדול ונכבד ונשוא פנים, שנאמר "ולא תהדר פני גדול(ויקרא יט, טו). ואמרו בספרא (קדושים ד ג) שלא תאמר "עשיר הוא זה, בן גדולים הוא, היאך אביישנו?" כלומר, שלא אכבד אותו יותר מבעל דינו שאינו גדול כמוהו. לכך נאמר "ולא תהדר פני גדול".

שורש המצוה ידוע וכתבתיו בראש הסדר (מצוה רלה).

מדיני המצוה. מה שאמרו זכרונם לברכה (שבועות ל.) שלא יהא אחד יושב ואחד עומד אלא שניהם עומדין, כי בהיותם לפני הבית דין ראוי להם לעמוד כאילו הם לפני שכינה, כי רוח אלוהים שוכן בתוך עדת דייני ישראל, כמו שנאמר "אלהים נצב בעדת אל(תהלים פב, א). ומכל מקום אמרו זכרונם לברכה (דף ל:) שאם רצו להושיב בעלי הדין, הרשות בידם. ובמה דברים אמורים? בשעת משא ומתן, אבל בגמר דין מן החיוב הוא בעמידה, כמו שנאמר "ויעמד העם על משה(שמות יח, יג). אלא שנהגו בכל בתי דיני ישראל מאחר התלמוד להושיבם מפני המחלוקת, ואפילו העדים שכתוב בהם "ועמדו שני האנשים(דברים יט, יז) נהגו גם כן היום להושיב. ויתר פרטיה מבוארים במקומות מסנהדרין ושבועות.

ונוהגת בכל מקום ובכל זמן בזכרים, כי להם המשפט. ועובר עליה וכיבד בעל דין אחד יותר מחברו במזיד, עבר על לאו זה וביטל עשה, שכתוב "בצדק תשפט עמיתך(ויקרא יט, טו). ומה שהתירו זכרונם לברכה בזה ביתרון החכם על עם הארץ, עם קצת שאר דיני המצוה, נכתוב לקמן במצוה הבאה בסמוך (מצוה רלה).

קישוריםעריכה

קיצור דרך: tryg/mcwa/234