ביאור:מ = מתיקות והתלהבות בתורה
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
תגובה ל: ביאור:תהלים קיט שנכתבה ב12:30:25 08.05.2005
תהלים קיט, בית מ (פסוקים 97-104): ""
97 מָה-אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ: כָּל-הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי.
98 מֵאֹיְבַי תְּחַכְּמֵנִי מִצְותֶךָ: כִּי לְעוֹלָם הִיא-לִי.
99 מִכָּל-מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי: כִּי עֵדְותֶיךָ, שִׂיחָה לִי.
100 מִזְּקֵנִים אֶתְבּוֹנָן: כִּי פִקּוּדֶיךָ נָצָרְתִּי.
101 מִכָּל-אֹרַח רָע כָּלִאתִי רַגְלָי-- לְמַעַן, אֶשְׁמֹר דְּבָרֶךָ.
102 מִמִּשְׁפָּטֶיךָ לֹא-סָרְתִּי: כִּי-אַתָּה הוֹרֵתָנִי.
103 מַה-נִּמְלְצוּ לְחִכִּי אִמְרָתֶךָ-- מִדְּבַשׁ לְפִי.
104 מִפִּקּוּדֶיךָ אֶתְבּוֹנָן; עַל כֵּן שָׂנֵאתִי כָּל-אֹרַח שָׁקֶר.
שני פסוקים בבית מ מתחילים במילה "מה" במשמעות של הפלגה והקצנה:
- "מָה-אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ" = אני כל-כך אוהב את תורתך!;
- "{{{1}}}" = דבריך כל-כך מתוקים לחכי!
שאר הפסוקים מתחילים באות "מ" שהיא אות יחס - אות שיש לה כמה משמעויות בעברית . בבית מ מופיעה האות מ בשלוש משמעויות שונות - מקור, יתרון, הימנעות:
- במחצית הראשונה של הבית, המשמעות הבולטת היא "מקור". מרוב שהמשורר אוהב את התורה ( "{{{1}}}" ) , הוא מדבר עליה כל היום ( "כָּל-הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי" ), ולכן הוא רוצה ללמוד עליה מכל מקור אפשרי: הוא מוכן ללמוד אפילו מאויביו ( "{{{1}}}" ), הוא לומד מכל מי שמוכן ללמד אותו ( "{{{1}}}" ), והוא לומד גם מזקנים ( "{{{1}}}" ); ויש אומרים, שבכל הפסוקים האלה, המשמעות היא "יתרון": מרוב שהמשורר אוהב את התורה, הוא עוסק בה בלי הפסקה, עד שהוא נעשה חכם יותר מאויביו; אחר-כך הוא נעשה חכם יותר ממלמדיו; ולבסוף הוא נעשה חכם יותר אפילו מהזקנים.
- בשני הפסוקים הבאים, המשמעות היא "הימנעות": המשורר נמנע מכל דרך רעה ( "מִכָּל-אֹרַח רָע כָּלִאתִי רַגְלָי - לְמַעַן"
- אֶשְׁמֹר דְּבָרֶךָ ), אך אינו נמנע ממשפטי ה' ( "מִמִּשְׁפָּטֶיךָ לֹא-סָרְתִּי: כִּי-אַתָּה"
- הוֹרֵתָנִי );
- בפסוק הבא, המשמעות היא "יתרון" ( "מַה-נִּמְלְצוּ לְחִכִּי אִמְרָתֶךָ - מִדְּבַשׁ "
- לְפִי = דבריך מתוקים לי יותר מדבש).
- ובפסוק האחרון, שוב המשמעות היא "מקור" ( " מִפִּקּוּדֶיךָ אֶתְבּוֹנָן; עַל כֵּן שָׂנֵאתִי כָּל-אֹרַח שָׁקֶר" = פיקודיך הם המקור שממנו אני לומד בינה).
הפלגה, מקור, הימנעות, יתרון - האם יש משהו משותף לכל המשמעויות הללו?
אולי המשותף הוא האוירה הכללית שנוצרת בבית - אוירה חמה, מלאה התלהבות ומתיקות. אחרי 12 צעדים בעולם התורה, בבית ה-13 המשורר כבר כל-כך אוהב את התורה ודבק בה, עד שהוא יונק ושואב דברי-תורה מכל מקור אפשרי; הוא יונק עוד ועוד, ולבסוף עולה בחכמתו על כולם; הוא מתרחק מכל רע ודבק במשפטי ה'; לבסוף כבר אין לו ממי ללמוד - הוא כבר חכם יותר אפילו מהזקנים - ולכן הוא לומד מה' עצמו ("מפקודיך אתבונן"), ודבר ה' מתוק לו יותר מדבש.
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-05-03.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/thlim/th-119m