פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



תגובה ל: ביאור:תהלים קיט שנכתבה ב15:37:38  08.05.2005

"תהלים קיט, בית נ (פסוקים 105-112): "" "

105 נֵר-לְרַגְלִי דְבָרֶךָ;    וְאוֹר לִנְתִיבָתִי.

106 נִשְׁבַּעְתִּי וָאֲקַיֵּמָה - לִשְׁמֹר מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ.

107 נַעֲנֵיתִי עַד-מְאֹד;    ה', חַיֵּנִי כִדְבָרֶךָ!

108 נִדְבוֹת פִּי רְצֵה-נָא, ה';    וּמִשְׁפָּטֶיךָ לַמְּדֵנִי!

109 נַפְשִׁי בְכַפִּי תָמִיד;    וְתוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי.

110 נָתְנוּ רְשָׁעִים פַּח לִי;    וּמִפִּקּוּדֶיךָ לֹא תָעִיתִי.

111 נָחַלְתִּי עֵדְותֶיךָ לְעוֹלָם:    כִּי-שְׂשׂוֹן לִבִּי הֵמָּה.

112 נָטִיתִי לִבִּי לַעֲשׂוֹת חֻקֶּיךָ - לְעוֹלָם עֵקֶב.

בבית נ אין מילה שמתחילה ב-נ שחוזרת פעמיים, אך פעמיים מופיעה האות נ של בניין "נפעל", בניין שמבטא סבילות והכנעה - "נ שבעתי" (מלשון "שבועה"), "נ עניתי" (מלשון "עוני").

בהמשך הבית מופיעות כמה מילים שקשורות לנתינה וקבלה - "נדבות", "נתנו", "נחלתי" (מלשון נחלה = ירושה).

ייתכן, שהנושא המרכזי בבית זה הוא - ההכנעה והנתינה לה' ולתורה.

  • בפסוקים הראשונים (105-107) בולטת ההכנעה: "נֵר-לְרַגְלִי דְבָרֶךָ; וְאוֹר לִנְתִיבָתִי" - דבר ה' מאיר את דרכי, רק לאורו אני הולך, כל שאר הדרכים חשוכות ואני לא רואה אותן כלל; "נִשְׁבַּעְתִּי וָאֲקַיֵּמָה; לִשְׁמֹר מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ" - אני מחייב את עצמי בשבועה - חיוב מוחלט וסופי - לקיים את התורה; "נַעֲנֵיתִי עַד-מְאֹד;    ה', חַיֵּנִי כִדְבָרֶךָ!" - אני עני וכנוע, ומצפה שה' יחיה אותי.
  • בפסוקים הבאים (108-112) בולטת הנתינה: " נִדְבוֹת פִּי רְצֵה-נָא, ה';    וּמִשְׁפָּטֶיךָ לַמְּדֵנִי!" - נתינה של מילים (תפילה או דברי-תורה שאדם אומר בפיו); "נַפְשִׁי בְכַפִּי תָמִיד;    וְתוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי" - נתינה של החיים (כאדם שמחזיק את חייו בידיו, ומוכן תמיד לתת אותם אם יתבקש; ע"ע ביטויים של מסירות נפש במקרא ). ולא רק המשורר נותן - גם הרשעים נותנים: "נָתְנוּ רְשָׁעִים פַּח לִי;  וּמִפִּקּוּדֶיךָ לֹא תָעִיתִי" - המלכודת שטומנים הרשעים נתפסת בעיניו כמתנה, כאתגר שמחזק את הקשר שבינו לבין התורה ( ע"ע ); "נָחַלְתִּי עֵדְותֶיךָ לְעוֹלָם:    כִּי-שְׂשׂוֹן לִבִּי הֵמָּה" - הפועל "נחל" מתאר קבלה - בדרך-כלל של חלק מהארץ ("נחלה"), אך במקרה זה ה"נחלה" היא עדות ה'. המשורר רוצה להגיד, שהוא מוותר על חלק ונחלה בארץ, והנחלה היחידה שהוא רוצה היא - עדות ה' (כעין מה שנאמר על הלויים ב
דברים יח ב: " "ונחלה לא יהיה לו בקרב אחיו, ה' הוא נחלתו כאשר דבר לו" ");   "נָטִיתִי לִבִּי לַעֲשׂוֹת חֻקֶּיךָ - לְעוֹלָם עֵקֶב" - אני מטה ומכוון את כל מחשבותיי לקיים את חוקיך, לנצח, עד סוף חיי.

אחרי 13 צעדים בעולם התורה, בבית ה-14 המשורר צריך לבחור - הוא צריך להחליט למי הוא נותן את עצמו. והוא בוחר, בהכנעה רבה, לתת את כל כולו לה' - מרגליו ועד לבו, מדברי-פיו ועד כל חייו.

המשך בבית ס

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-05-03.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/thlim/th-119n