ביאור:עורמה ומזימה - מתי זה טוב
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
האם ראוי ללמד תלמידים על טכניקות שיווקיות ערמומיות ועל תחבולות של נוכלים?
מצד אחד, צריך ללמד כדי שהתלמידים יידעו להיזהר; מצד שני, הדבר עלול לגרום לתלמידים להשתמש בעצמם בתחבולות אלו ולהפוך בעצמם לנוכלים!
ההכרעה של ספר משלי בדילמה זו היא, כנראה, שצריך ללמד, שהרי אחת המטרות המוצהרות של ספר משלי היא, (משלי א ד): "לָתֵת לִפְתָאיִם עָרְמָה, לְנַעַר דַּעַת וּמְזִמָּה"( פירוט ). גם בהמשך הספר, מתפארת החכמה בקשריה עם תכונות אלה, (משלי ח יב): "אני חָכְמָה שָׁכַנְתִּי עָרְמָה, וְדַעַת מְזִמּוֹת אֶמְצָא"( פירוט ).
העורמה והמזימה הן תכונות לא סימפטיות:
- ערמה היא היכולת להסתיר את הכוונות האמיתיות, להטעות ולפתות ;
- מזימה היא היכולת לתכנן תוכניות שגורמות נזק לזולת .
אולם, אחת ממטרותיו העיקריות של ספר משלי היא, ללמד את הנערים איך להישמר מפיתויים, וכדי להתמודד עם האויב, צריך להכיר את הנשק שלו; והדבר נכון במיוחד גם במאבקים רוחניים:
- כדי שיוכלו להתמודד עם פיתויים והטעיות, הם צריכים בעצמם לדעת איך לפתות ולהטעות - "לתת לפתיים ערמה";
- וכדי שיוכלו להתמודד עם תוכניות שמטרתן לפגוע בהם - הם צריכים בעצמם לדעת איך לתכנן תוכניות כאלו - "לנער דעת ומזימה".
כך גם ב (משלי ב יא): "מְזִמָּה תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ, תְּבוּנָה תִנְצְרֶכָּה"- העובדה שהנער מכיר מזימות תשמור עליו, כי היא תאפשר לו להתגונן.
במאמרים קודמים ראינו שהחכם מלמד את תלמידיו על דרכי הפיתוי של גברים מסוכנים ושל נשים מסוכנות ; אך העיקרון הכללי "לתת לפתיים ערמה, לנער דעת ומזימה" נכון גם בתחומים אחרים, למשל:
- בתחום השיווק: יש ספרים, ואולי גם קורסים פתוחים, שמסבירים לציבור הרחב על תחבולות מקובלות בעולם השיווק והמכירות. מי שיילכו לקורסים כאלה, יוכלו לזהות יותר בקלות, מתי סוכני המכירות מפעילים עליהם תחבולה שיווקית ומנסים למכור להם מוצר שהם לא באמת צריכים. לדוגמה, כשאתם אומרים לסוכן המכירות "אנחנו לא רוצים לקנות את המוצר כי הוא יקר מדי", והסוכן שואל "אם אני אעשה לכם הנחה של 20% - תקנו?", אתם נמצאים תחת לחץ פסיכולוגי להגיד "כן", כי הרגע אמרתם שאתם לא רוצים לקנות בגלל המחיר הגבוה. אחרי שאמרתם "כן", אתם עלולים לגלות שאתם בעצם בכלל לא צריכים את המוצר, אבל זה כבר מאוחר מדי, אמרתם "כן" ולא נעים לכם להתחרט... אבל אם אתם מכירים את התחבולה הזאת מראש, יהיה לכם קל יותר להגיד "לא".
- בתחום הבידור: יש קוסמים, שמסבירים לקהל את סוד הקסם - איך הם עשו את זה; קוסמים אלה מקיימים, לדעתי, את הפסוק "לתת לפתיים ערמה": הם מלמדים את הצופים (שחלקם לפחות פתיים) את אחת מדרכי ההטעיה, ובכך עושים אותם יותר "ערומים" וזהירים מפני הטעיות בכלל.
פסוקים דומים ומנוגדים עריכה
לאדם ערום יש יותר אפשרות לרמות, אבל גם יש לו יותר אפשרות להתפרנס בכבוד ולכן יש יותר סיכוי שלא יצטרך לרמות (משלי יד ח): "חָכְמַת עָרוּם הָבִין דַּרְכּוֹ, וְאִוֶּלֶת כְּסִילִים מִרְמָה"( פירוט ).
מצד שני, אדם רע עלול להשתמש בערמה ובמזימה כדי לרמות אחרים, ולכן ספר משלי ממליץ ללמד ערמה ומזימה רק לתלמידים תמימים, פתיים ו נערים, ולגרש מבית הספר אנשים רעים:
מה עושים כשצריך ללמד בציבור, שבו יש גם אנשים תמימים וגם אנשים רעים? האם ללמד ערמה ומזימה כדי שהאנשים התמימים יידעו להיזהר, או להימנע מכך כדי שלא לתת רעיונות לאנשים הרעים?
רבן יוחנן בן זכאי התלבט בשאלה זו:
" "תנו רבנן: אין עושין את המחק צדו אחד עב וצדו אחד קצר; לא ימחוק בבת אחת, שהמוחק בבת אחת רע למוכר ויפה ללוקח; ולא ימחוק מעט מעט, שרע ללוקח ויפה למוכר;"
"על כולן אמר רבן יוחנן בן זכאי: 'אוי לי אם אומר, אוי לי אם לא אומר:"
- "אם אומר - שמא ילמדו הרמאין;"
- "ואם לא אומר - שמא יאמרו הרמאין 'אין תלמידי חכמים בקיאין במעשה ידינו'!""
רבן יוחנן בן זכאי התלבט, האם ללמד טכניקות מסויימות של מרמה במדידת תבואה. מה היתה ההכרעה שלו בשאלה זו? " "איבעיא להו: אמרה או לא אמרה?"
"אמר רב שמואל בר רב יצחק: אמרה, ומהאי קרא אמרה (הושע יד): כי ישרים דרכי ה', וצדיקים ילכו בם, ופושעים יכשלו בם" " (תלמוד בבלי, בבא בתרא פט:) .
רבן יוחנן בן זכאי הסתמך על פסוק מספר הושע, והחליט שגם במצב זה יש ללמד " ערמה ומזימה ".
מקורות עריכה
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-07-18.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/mjly/orma_mzima