ביאור:עתק
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
עתק = עולה ומנותק
עריכהזהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
ראה מקורות נוספים בערכי לשון הקודש ערך: עתק
השורש עתק נזכר, בלשון המקרא, בכמה הקשרים:
א. תנועה ממקום למקום, למשל (בראשית יב ח): "וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם הָהָרָה, מִקֶּדֶם לְבֵית אֵל..."
ב. דברי גאוה ובוז, למשל (תהלים לא יט): "תֵּאָלַמְנָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר, הַדֹּבְרוֹת עַל צַדִּיק עָתָק בְּגַאֲוָה וָבוּז"
ג. הצלחה, למשל (איוב כא ז): "מַדּוּעַ רְשָׁעִים יִחְיוּ, עָתְקוּ גַּם גָּבְרוּ חָיִל"
וכן בפסוקים נוספים שבהם המשמעות לא לגמרי ברורה.
מה המשותף לכל המשמעויות? ומה המשמעות העיקרית?
1. ייתכן שהמשמעות העיקרית היא ניתוק: התנועה מהוה ניתוק מהמקום הקודם ופניה אל מקום חדש; המדבר דברי רשע אומר דברים מנותקים מהמציאות: "עתק - סרה, דבר שאינו, כמו ויעתק משם" (רש"י על תהלים לא יט) , או רומז בכך שה' מנותק מהעולם ואינו משגיח עליו; ובפסוקים המדברים על הצלחה, ייתכן שהכוונה להצלחה גדולה המנותקת מדרך הטבע: "עיקר עניינו בכל מקום לשון העתק [ניתוק ממקום], כי כל מקום שבא על דיבור, שמדברים עתק על ה', היינו הכחשת ההשגחה... והוא מעניין... שהוא מועתק ורחוק מברואיו; וכן פירשו חז"ל (בראשית רבה פ"א), "הדוברות על צדיק עתק = שהעתיק מבריותיו"... וכן מה שכתוב עתקו גם גברו חיל, הון עתק, היינו דבר הנעתק ומופרש מדרך הטבע" (מלבי"ם ביאור המילות על תהלים לא יט) .
2. וייתכן שהמשמעות העיקרית היא הגבהה: בפסוקים המדברים על תנועה, ייתכן שהכוונה לתנועה ממקום נמוך אל מקום גבוה יותר (כמו "ויעתק משם ההרה"); דברי גאוה הם דברי גבהות - "גבוהה גבוהה"; וההצלחה גם היא נמשלת לעליה במדרגות החיים.
ולפי חלק מהפירושים המשמעות היא חוזק, משמעות קרובה להגבהה: "עתק = חזק וקשה, כמו ידברו עתק" (מצודת ציון על תהלים לא יט) .
פסוקים
עריכה- (בראשית יב ח): "וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם הָהָרָה, מִקֶּדֶם לְבֵית אֵל..."- ניתק ממקומו הקודם והגביה את מושבו אל ההר;
- (בראשית כו כב): "וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם, וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ, וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת..."- ניתק ממקומו הקודם; ייתכן שהמקום החדש היה גבוה יותר (צריך לבדוק);
- שמואל א ב ג: "אֵל תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ גְּבֹהָה גְבֹהָה, יֵצֵא עָתָק מִפִּיכֶם; כִּי אַל דֵּעוֹת ה', ולא[וְלוֹ] נִתְכְּנוּ עֲלִלוֹת" - אל תדברו דברי גאוה וגבהות לב, המנותקים מהמציאות, ורומזים שה' מנותק מהעולם, כי ה' יודע הכל; וכן:
- (תהלים לא יט): "תֵּאָלַמְנָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר, הַדֹּבְרוֹת עַל צַדִּיק עָתָק בְּגַאֲוָה וָבוּז"- דברי גאוה וגבהות-לב;
- (תהלים עה ו): "אַל תָּרִימוּ לַמָּרוֹם קַרְנְכֶם, תְּדַבְּרוּ בְצַוָּאר עָתָק"- בצואר מורם למרום בדרך גאוה;
- (תהלים צד ד): "יַבִּיעוּ, יְדַבְּרוּ עָתָק, יִתְאַמְּרוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן"- יתאמרו מלשון אמיר, ענף גבוה בעץ.
- (ישעיהו כח ט): "אֶת מִי יוֹרֶה דֵעָה וְאֶת מִי יָבִין שְׁמוּעָה? גְּמוּלֵי מֵחָלָב עַתִּיקֵי מִשָּׁדָיִם"= תינוקות שרק לא מזמן התנתקו משדי אמם, גדול, גבהו והתחזקו.
- (דברי הימים א ד כב): "וְיוֹקִים וְאַנְשֵׁי כֹזֵבָא וְיוֹאָשׁ וְשָׂרָף אֲשֶׁר בָּעֲלוּ לְמוֹאָב וְיָשֻׁבִי לָחֶם, וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים"
- (תהלים ו ח): "עָשְׁשָׁה מִכַּעַס עֵינִי, עָתְקָה בְּכָל צוֹרְרָי"- עיני ניתקה ממקומה מרוב כעס על צוררי (מלבי"ם), או - עיני הסתכלה עליהם מלמטה למעלה, כי אני חולה ושוכב על המיטה, והם עומדים לידי ולועגים לי.
- (משלי ח יח): "עֹשֶׁר וְכָבוֹד אִתִּי, הוֹן עָתֵק וּצְדָקָה"- רכוש גבוה וחזק בכמות או באיכות, או - רכוש כה גדול שהוא מנותק מדרך הטבע (מלבי"ם תהלים לא יט) , או - רכוש רוחני, שאפשר לנתק מהעולם ולקחת אל הקבר (מלבי"ם משלי ח יח) . ראו הון עתק וצדקה .
- (משלי כה א): "גַּם אֵלֶּה מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה, אֲשֶׁר הֶעְתִּיקוּ אַנְשֵׁי חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה"- בהשאלה - כאילו ניתקו את המשלים מהמגילות הישנות של שלמה, וכתבו אותן על מגילות חדשות, כדברי מצודת ציון: "כותב הדברים מספר אל ספר ייקרא מעתיק, לפי שנראה כאילו מעתיק ומסיר הדברים משם לכתבם באחר, ועם כי נשארו גם בראשון, מכל מקום נראה הוא כאילו מסיר משם"; וייתכן שהמגילות היו כל כך ישנות עד שהן התפוררו מייד לאחר ההעתקה, כך שהדברים באמת הוסרו מהן...; ייתכן גם שבפסוק זה העתיקו = הגביהו, העלו את המגילות הישנות מהמרתף.
- (איוב ט ה): "הַמַּעְתִּיק הָרִים וְלֹא יָדָעוּ, אֲשֶׁר הֲפָכָם בְּאַפּוֹ"- מנתק, מקפיץ ומגביה אותם ברעידת אדמה. וכן: (איוב יד יח): "וְאוּלָם הַר נוֹפֵל יִבּוֹל, וְצוּר יֶעְתַּק מִמְּקֹמוֹ", (איוב יח ד): "טֹרֵף נַפְשׁוֹ בְּאַפּוֹ; הַלְמַעַנְךָ תֵּעָזַב אָרֶץ, וְיֶעְתַּק צוּר מִמְּקֹמוֹ?"
- (איוב כא ז): "מַדּוּעַ רְשָׁעִים יִחְיוּ, עָתְקוּ גַּם גָּבְרוּ חָיִל"- מנותקים מהצרות הטבעיות, גבהים גדלים ומתחזקים בכוחם;
- (איוב לב טו): "חַתּוּ לֹא עָנוּ עוֹד, הֶעְתִּיקוּ מֵהֶם מִלִּים"- המילים התנתקו ועזבו אותם, היו גבוהות בעיניהם, והם לא מצאו מה לענות (כמו בפסוק "ראמות לאויל חכמות, בשער לא יפתח פיהו").
- דניאל ז ט: " "חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כָרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא כָּרְסְיֵהּ שְׁבִיבִין דִּי נוּר גַּלְגִּלּוֹהִי נוּר דָּלִק" ... "חָזֵה הֲוֵית בְּחֶזְוֵי לֵילְיָא וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא כְּבַר אֱנָשׁ אֲתָה הֲוָה וְעַד עַתִּיק יוֹמַיָּא מְטָה וּקְדָמוֹהִי הַקְרְבוּהִי" ... "עַד דִּי אָתֵה עַתִּיק יוֹמַיָּא וְדִינָא יְהִב לְקַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין וְזִמְנָא מְטָה וּמַלְכוּתָא הֶחֱסִנוּ קַדִּישִׁין" " - "עתיק יומין " ו " עתיק יומיא " הם כינויים לה', שהוא נצחי, מנותק מהימים ונמצא מעל הזמן; ויש אומרים שבקטע זה, הכתוב בארמית, המילה "עתיק" משמעה "ישן" כמו בארמית (ראו אונקלוס על הפסוק "ואכלתם ישן נושן"), וכמו בלשון ימינו ("רשות העתיקות"). ( פירוט )
- (ישעיהו כג יח): "וְהָיָה סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ קֹדֶשׁ לה', לֹא יֵאָצֵר וְלֹא יֵחָסֵן; כִּי לַיֹּשְׁבִים לִפְנֵי ה' יִהְיֶה סַחְרָהּ, לֶאֱכֹל לְשָׂבְעָה וְלִמְכַסֶּה עָתִיק"
פירושים נוספים
עריכה
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:עתק - עולה ומנותק
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-07-30.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/etq