ביאור:למעלה מן השמש

(הופנה מהדף Tnk1/klli/mdrjim/jmj)
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


מהכתוב ב (קהלת א ג): "מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ"נראה, לפי הפשט, שכל המעשים שאדם עושה הם חסרי משמעות ואין שום תועלת (יתרון) בשום מעשה. אבל חז"ל פירשו את הפסוק בצורה מצומצמת: הם פירשו שרק למעשים שאדם עושה 'תחת השמש' אין יתרון, אבל למעשים שאדם עושה 'למעלה מן השמש' (כלומר: לימוד תורה וקיום מצוות) יש יתרון.

כך גם ב (קהלת א ט): "מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה וּמַה שֶׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה, וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ"- 'תחת השמש', בעולם הזה, אין כל חדש והכל מתנהל לפי חוקי הטבע, אבל 'למעלה מן השמש', מבחינת העולם האלהי, שם המצב הוא אחר ( ויש שפירשו כך גם את המסר של מגילת אסתר ).

הפירוש הזה נראה מוזר: ע"פ הפשט גם כשאדם לומד תורה או מקיים מצוות הוא נמצא תחת השמש, אז מאיפה הגיעו חז"ל למסקנה שלאדם שעוסק בתורה ובמצוות יש יתרון?

כדי להבין את זה נקרא ב (דברים כה יז): "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם", (דברים כה יט): "וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח"( פירוט ). התורה מצווה למחות את זכר עמלק - לא רק את העמלקים עצמם צריך למחות אלא אפילו את זכרם. לפי ההלכה, צריך להרוג אפילו את הבהמות של העמלקים, כדי שלא יאמרו "בהמה זו של עמלק היתה"; שלא יזכרו בכלל שהיו עמלקים בעולם. מצד שני, בתחילתה של אותה פרשה מצווה התורה לזכור את מעשי עמלק. זו מצווה מהתורה - מצווה שאנו מקיימים כל שנה לפני פורים, כשקוראים בבית הכנסת את פרשת 'זכור'. למעשה רק בזכות המצווה הזאת אנחנו זוכרים היום שפעם היו עמלקים בעולם!

מכאן אפשר להסיק שהמצווה למחות את זכר עמלק מצומצמת יותר ממה שנדמה במבט ראשון. צריך למחות את זכר עמלק רק מתחת השמים, כלומר רק מהעולם החומרי. אבל בעולם הרוחני - עולם התורה והמצוות - צריך לזכור את עמלק. הביטוי תחת השמש קרוב לביטוי מתחת השמים. לכן ניתן להסיק מכאן שגם הביטוי הזה מצומצם יותר ממה שנדמה במבט ראשון: הוא כולל רק את העולם החומרי - לא את עולם התורה והמצוות.

תגובותעריכה

מאת:

מאת: רמי ניר

במסגרת "כָּל-הַדְּבָרִים יְגֵעִים",  הרעיון כי אדם יכול לעשות מעשים "למעלה מן השמש" רק מוכיח את קיומה של השאיפה להשתלט על אלהים.

גם רעיון זה כלול במסגרת - כדלקמן:

"הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת"

"הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל"

"מַה-יִּתְרוֹן לָאָדָם"

"בְּכָל-עֲמָלוֹ--שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ"

"דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא"

"וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת"

"וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ"

"וְאֶל-מְקוֹמוֹ--שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא שָׁם"

"הוֹלֵךְ אֶל-דָּרוֹם וְסוֹבֵב אֶל-צָפוֹן"

"סוֹבֵב סֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ"

"וְעַל-סְבִיבֹתָיו שָׁב הָרוּחַ"

"כָּל-הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל-הַיָּם"

"וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא"

"אֶל-מְקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים"

"שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָכֶת"

"כָּל-הַדְּבָרִים יְגֵעִים"

"לֹא-יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר"

"לֹא-תִשְׂבַּע עַיִן לִרְאוֹת"

"וְלֹא-תִמָּלֵא אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ"

"מַה-שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה"

"וּמַה-שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה"

"וְאֵין כָּל-חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ"

"יֵשׁ דָּבָר שֶׁיֹּאמַר רְאֵה-זֶה חָדָשׁ הוּא"

"כְּבָר הָיָה לְעֹלָמִים אֲשֶׁר הָיָה מִלְּפָנֵנוּ"

"אֵין זִכְרוֹן לָרִאשֹׁנִים"

"וְגַם לָאַחֲרֹנִים שֶׁיִּהְיוּ"

"לֹא-יִהְיֶה לָהֶם זִכָּרוֹן"

"עִם שֶׁיִּהְיוּ לָאַחֲרֹנָה" (קהלת א' 11-2)

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים לפורים וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-03-01.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/klli/mdrjim/jmj