תרומת הדשן/א/רג
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
שאלה רג עריכה
נכרים הלכו לפני גיגית של ישראל מלאה תירוש ולחשו זה עם זה ואח"כ טבל אחד מהן את אצבעו בתוך התירוש ומץ ממנו בפיו והלכו להם והיו פיהם מלא שחוק ביחד והיהודים רצו אחריהם ואמרו להם מדוע קלקלתם לנו היין השיבו לא ידענא שיתקלקל היין לכם ולטעום היין היתה כוונת הנוגע והרגישו היהודים באומדנא דדעתייהו מתוך הלחישה והשחוק שעשו כבר שכוונתם היה לנסך לקלקל לישראל היין חמרא שרי כה"ג או לאו:
תשובה יראה דחמרא שרי וראייה מהא דכתב בהגה"ה באשירי ובשם תשובה מא"ז וז"ל ודווקא כשלא נתכוון ליגע הנכרי ביין להכעיס לישראל אבל אי חזינן לדעתיה שכיון להכעיס ולהפסידו בכה"ג לא גזור רבנן ושרי אפי' בשתייה וכבר היה מעשה כה"ג והיה שם זקן אחד שנהרג לסוף על קדוש השם ולקח מן היין ושתה בפני הנכרי כדי להודיעו שאין ממש במעשיו ולא יעשה כן עוד ע"כ. ופסק זה איתא נמי בס' א"ז במס' ע"ז אלא שקצר קצת ונראה לדקדק מדכתיב אבל אי חזינא לדעתיה שכיון להכעיס משמע בפשיטות דלא בעי שיאמר להדיא שכיון להכעיס ולקלקל אלא אפילו אי ליכא רק אומדנא והדברים נראים מורגשים כמו עובדא דידן שרי. וגם מהא דמסיק בתשובה דלעיל ששתה הזקן מן היין בפני הנכרי כדי שלא יעשה עוד נראה דבנ"ד יש להתיר טפי מאותו טעם שהרי הנכרי בדרך ערמה קעביד ולא להדיא במזיד ואיכא למיחש טפי שיעשה כן עוד מפני שאם יתבעהו לדין יתרץ לומר בלא כוונה עשיתי מה שלא יוכל לתרץ כשעשה במזיד ובכוונה לקלקל ובכה"ג אשכחן דאחמור רבנן במערים טפי מבמזיד מהאי טעמא דמערים שכיחא טפי. הנראה לע"ד כתבתי: