תרומת הדשן/א/רב

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

שאלה רבעריכה

ישראל אחד הניח חבית יין ברשות הנכרי חתום כהלכתו ולאחר שנים או ג' ימים בא הנכרי אל הישראל ואמר לו היין שלך מטפטף הוא מאד מן החבית שלח יהודי שם לתקן הדבר והישראל נתעצל קצת ושלח לשם לאחר יום או יומים וכשבא היהודי לשם ומצא עריבה גדולה מליאה יין תחת החבית אבל היין היה נעצר בחבית מלטפטף ואמר לו הנכרי היין היה מטפטף מאד ולא יכולתי להמתין עד ביאתך ותיקנתי הדבר ע"י הדוק המגרופים עד שנסתם ונעצר יש לחוש כה"ג לניסוך או לאו:

תשובה יראה דאין כאן להחמיר ואע"ג דמוכח באשירי פ' רבי ישמעאל ובהגה"ה לשם בענין הנכרי המהדק הנעורות בסדקים בחבית המטפטף שאם כיון הנכרי ליגע ביין דרך הסדקים המטפטפים דיש בו משום יין נסך דכל מאי דשרי התם היינו משום דחשיבה מעשה לבינתה ואין דרך נסך בכך ואפילו לדברי ראבי"ה דכתב שם בהגה"ה משמו דיש מתירים בדיעבד אם נגע הנכרי ביין היוצא מן הסדק ומפרש במרדכי הטעם משום דנצוק ההולך לאבוד הוא משמע שאם היה מוצץ בפיו מן הסדק הוא אסור משום יין נסך וא"כ בנ"ד נמי אם היה אמת בדברי הנכרי שטיפטף היין מאד איכא למיגזר שמא מצץ בפיו מן הסדק מ"מ נראה דאין סומכין על דבריו של נכרי לאסור ואיכא למימר שמא לא היה מטפטף כל עיקר ועושה לו סיבה כדי להאהיב את עצמו אל הישראל כדי לקבל שכר תיקונו וידע שלא ישלח הישראל לשם בנחיצה ויאמר אז שהוא תיקן והכי פסק בשערי דורא דאין סומכין על דבריו של נכרי לאסור ולא להיתר ומייתי ראייה מנכרי שהביא פירות לשוק בפ' בתרא דיבמות ואע"ג דאשירי כתב בפ' אלו מגלחין בשם ראבי"ה דלא קי"ל כרשב"ג אלא כרבי דפליג עליה וסבר דסומכים על דבריו של נכרי להחמיר הא איכא מהר"ח דפליג עליה ומחלק דרבי לא סבר דסומכים על דבריו של נכרי אלא משום דהפירות שלו הן ולכך סומכין עליו כדאיתא התם באשירי. ורבינו שמשון כתב בתוס' וכן במרדכי פ' רבי ישמעאל דאפי' ישראל בכה"ג שאין היין בידו לא מהימן לאסור וכ"ש נכרי והתם נמי שהנכרי הסביר דבריו והיו ניכרים דברי אמת ואפ"ה לא סמכינן עליה ובנ"ד נמי אע"פ שהיין היה מונח ברשות הנכרי לא חשיב כלל בידו הואיל והיה חתום לדעת הישראל ואי משום דאשכח הישראל עריבה מלא יין תחת החבית נימא דהא מוכח מלתא דאמת בדברי הנכרי הא נמי מוכח באותה תשובת רשב"א דלעיל דלא חיישינן לה דהתם נמי הוי אומדנות והוכחות שהשפחה משכה היין מן החבית ואפ"ה התיר ומייתי ראייה מההיא דתינוק שנמצא בצד בית הקברות ושושנים בידו כו' ובנ"ד נראה דדמי טפי לההיא דתינוק מעובדא דהתם ע"ש. הנראה לע"ד כתבתי: