תרומת הדשן/א/קנח
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
שאלה קנח
עריכהמי שדרכו לעולם לרחוץ את פיו בשחרית שרי נמי למיעבד הכי ביום תעניתו או לאו:
תשובה יראה דבתענית צבור לא כשר למיעבד הכי ביום תעניתו אבל בתענית יחיד שרי וכן קבלתי שאחד מהגדולים הורה כך ודקדק מהא דאמרינן פ"ב דברכות דהשרוי בתענית טועם ואין בכך כלום ועד כמה עד רביעית ופר"ח שם דווקא שחוזר ופולט ואפ"ה דווקא עד רביעית אבל טפי מרביעית חשיב הנאה אע"ג דפולט ורצה אחד מהגדולים דלעיל בתחילה לומר דמה שאדם מחזיק מים בכף ידו כדי להכניסו לפיו. לרוחצו בציר הוא מרביעית ולכך שרי שהרי פלטן וחוזר מטעם זה והתיר מטעם אחר ואפי' הוה יותר מרביעית דדווקא הרוצה לטעום אסור ביותר מרביעית דכיון דמתכוין לטעום מיתהני מיניה אע"ג דפולט אבל המתכוין לרחוץ פיו לא מיתהני ליה אפי' יותר מרביעית אם חוזר ופלטן ונראה דמ"מ דווקא בתענית יחיד אבל לא בתענית צבור דאההיא גופיה דטועם עד כדי רביעית כתבו התוס' שם דלא איירי אלא בתענית יחיד. עוד היה נראה לחלק מטעם אחר דדווקא תבשיל ושאר משקים לא שרי אלא עד רביעית משום דבטפי מרביעית אית ליה הנאה אפילו אי פליט אבל מים אפילו ביותר מרביעית לא חשיב מיתהני כיון דפליט וכה"ג מחלקין התוס' אהא דמאן דחנקתיה אומצא ושותה מים אין צריך לברך ואי שתה שאר משקין צריך לברך משום דלעולם אית ליה הנאה מינייהו והכי נמי איכא למימר בנ"ד הנראה לע"ד כתבתי: