תרומת הדשן/א/דיני שעטנז וכלאים וסירוס
מתוך: תרומת הדשן/א/רצו (עריכה)
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
שאלה רצו
עריכהמי שיש לו וומיי"ש או יופ"ן עשוין מפשתן ורוצין לחבר בה בתי זרועות מבגד צמר על ידי קנויפי"ל ארבעה או חמשה סביב הזרוע יש בו משום כלאים או לאו:
תשובה יראה דיש לחלק שאם נעשו הקנוייפ"לן רפויים בתוך הנקבים שיוכל לפורקן באצבעותיו כה"ג לא מיקרי חיבור ואע"פ שהבתי זרועות אדוקים תמיד ביופ"ן ואינו מפרקן משם לא בלבישה ולא בפשיטה ולא בעינן נמי דווקא תפירה לחבור אלא אפי' בקשר גמור נמי חשיב חיבור לענין שעטנז כמו שהוכיח ר"ת מההיא דקשר העליון בציצית דאורייתא מדשרי רחמנא כלאים בציצית מ"מ הך חיבור שע"י קנוייפו"ל לאו חיבור כדמוכח פ' מצות חליצה דקאמר התם האי מנעל דידן אע"ג דאית ביה חומרתא קטרינא ביה מיתנא כי היכא דתיהוי חליצה מעלייתא וכתב שם אשירי דנוהגים לקשור המיתן ב' קשרים זה על זה אבל לא בעניבה משום דקי"ל עניבה לאו קשירם היא ע"כ הא קמן ע"כ דקנויפ"ל לאו קשירה מיקרי דאל"כ אמאי לא יעשה עניבה נהי דלא קשירה מקרי מ"מ כבר קשור המנעל על ידי חומרתא דהיינו קנויפו"ל כדפירש אשירי בסדר חליצה ומנלן דלא הוי חליצה מעלייתא בעניבת מיתנא הואיל והוא קשור כבר אע"כ לא מיקרי קשור. על ידי הקנוייפ"ל וא"כ לא מיקרי חליצה מעלייתא אלא א"כ קשור הוא ואע"ג דכתיב והבאת את הקרסים בלולאות וחברת את האהל וגו' אלמא מיקרי חיבור ע"י קרסים איכא למימר שהיו עשויין בענין זה שלא ישמטו כלל אם לא על ידי מעשה כגון שהיו כופפיה ראשי הקרס לגמרי לצידן השנית ומודינא נמי בנ"ד שאם לאחר שהכניס הקנויפי"ל בנקב יתפור את הנקב שיהא קצרה עד שלא יוכל מאז הקנויפו"ל להתפרק ממנו אלא על ידי קריעה פשיטא דכה"ג הוי חיבור ודמיא ממש להא דאיתא באשירי בהלכות כלאים גבי בגד צמר שנפרק כרכו בחוט של פשתן ושרי דווקא בענין זה שיוכל להוציא ראשי הקרעים בלי התרת קשר החוט דאל"ה אסור אלמא אע"ג דאינו קושר הצמר והפשתן יחד אלא שעל ידי קשירת החוט לבדו מתחברים יחד חשיב חיבור וה"ה בנ"ד אם ע"י תפירת הנקבים מתחברות יחד חיבור גמור חשיב צמר ופשתים יחדיו:
מתוך: תרומת הדשן/א/רצז (עריכה)
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
שאלה רצז
עריכהמנהג ברוב בני אדם בפשיטות שמחברים עורות מחיות ובהמות תחת בגדי צמר שלהם ויש מועטים נמנעים משום אסור כלאי בגדים נכון הוא להחמיר או לא:
תשובה יראה דאין כאן מקום כולי האי להחמיר ואע"ג דכתב הרמב"ם ואסור לחבר צמר ופשתים על ידי העור המפסיק ביניהם וה"נ העורות שמחברים תחת הבגדים תפורים בחוטי פשתן ויתחברו אל בגד צמר על ידי חיבור העורות אין לחוש לזה דהא שאר הגאונים חולקים על הרמב"ם בהא ומתירין על ידי הפסק דבר אחר בנתים הכי איתא בהדיא בא"ז הגדול ובאשירי. ואת"ל שיש לחוש שעל ידי ריבוי התפירות דאיתרמי שיתחברו חוטי הפשתן עצמן שבהן תפירות העורות אל הבגד ולא מיפסיק מידי בנתיים ומטעם זה החמיר אחד מהגדולים והצריך לחבר על העורות רצועות אחרות תפורות הכל בקנבוס ולחבר אח"כ בתפירה אותה רצועה אל הבגד. אמנם מצאתי בא"ז הגדול דרבינו שמשון התיר דבר זה מטעם שהחוטין שבהן העורות תפורים לא חשיבי ובטילי הן לגבי העור הואיל ואין באים רק לחבר העורות ואין בהם משום כלאים והביא ראייה על זה מאיסטמא דבפרק במה אשה לפי פירוש הערוך והאריך מאד התם ובפירוש משניות דרבינו שמשון במסכת כלאים מצאתי וז"ל ופוק חזי מאי עמא דבר שלובשין סרבלין של צמר ותפורים תחתיהם עורות של טלאים או של שפנים שהן תפורים בפשתן ע"כ. והשתא כיון שרבינו שמשון שחיבר התוספות דמימיהם אנו שותין כתב כל כך בפשיטות להתיר וגם כתב בסמ"ג ובתשובת הר"ח א"ז דבגדים שלנו אינם שזורים ואין בהן כלאים מן התורה דבעינן נוז דהיינו שזור א"כ אין להחמיר חומרת המנהג שנהגו העולם בדבר אמנם אח"כ מצאתי תשובת מהר"ם שכתב ג"כ דברי רבינו שמשון הללו ומסיק עלה דהוא היה מחמיר בדבר וכן הוגד לי משום הרב יחזקיהו שהיה מחמיר כמו כן בדבר שהורגל ביתרון שאר מיני חסידות ופרישות. הנראה לע"ד כתבתי:
מתוך: תרומת הדשן/א/רצח (עריכה)
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
שאלה רצח
עריכהנכרי בעל חובו מוליך מגלה דכלאים בסוסים ובשוורים ופגע בו בדרך ורצה לדבר עמו בעסקי חובו רשאי לדבר עמו בקול רם או לאו:
תשובה יראה דאין לחוש בדבר ואע"ג דכתב בסמ"ק וז"ל והמנהיג בקול לוקה כר' יוחנן וכתב עלה בהגה"ה ומכאן נכון ליזהר שלא לפרוס שלום לנכרים המנהיגים בכלאים שלפעמים הבהמות ממהרות ללכת מחמת הקול עכ"ל. לפי זה היה לאסור נדון דידן מכל שכן שהרי מאריך יותר בדברים מבפריסת שלום ואיכא למיחש טפי אמנם נראה דנוכל לומר דהגה"ה זו דסמ"ק ס"ל כשאלתות דרב אחאי דסברי דלא קי"ל כדברי רבי שמעון בדבר שאינו מתכוין אלא רק באיסורי שבת אבל בכל שאר איסורים קי"ל כרבי יודא ולהכי אסור אע"פ שאינו מתכוין להנהיג הבהמות אבל לפר"י בתוס' דפ"ח שרצים וכן באשירי שם שכתבו בהוכחות גמורות דבכל איסורי שבתורה קי"ל כרבי שמעון אם כן ההיא הגה"ה דסמ"ק שרי שהרי ע"כ לא פסיק רישיה הוא דהא כתב שלפעמים הבהמות ממהרות ללכת מחמת הקול ולא כתב דרגילות הוא וכ"ש דלאו ודאי הוא וא"כ למה יאסר דאין נראה כלל שיש לחוש שיכוון להרים קולו כדי לחבב עצמו אל הנכרי שתלך הבהמה דמילתא דלא שכיחא. היא שתלך הבהמה מחמת קול הנכרי אצל שלא הורגל בו והכי איתא בהדיא פ' קמא דע"ז דשרי למכור אידיא דספסירי משום דלא ידעה לקליה ולא אזלא מחמתיה. אמנם נראה שיש ליזהר היכא שהמשא של ישראל והוא הולך עם העגלה ולפעמים כאשר הגלגלים נכבשים מלכת לא ילמדם היאך יעשו שילכו האופנים דיש לחוש הואיל ועסוק הוא בתקון הליכה ושמא ישכח ויצעוק אל הבהמה שילכו כדרך העגלים לעשות וכן בכל הדרך אשר הולך עם העגלה טוב שילך מרחוק משום האי חשש כי רגילות הוא שהעגלה כובשת או מתעכבת באבן או בגומה שלא תלך. הנראה לע"ד כתבתי:
מתוך: תרומת הדשן/א/רצט (עריכה)
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
שאלה רצט
עריכהנכרי הלוקח תרנגולים זכרים כדי לסרסן שרי לישראל למכור לו בסתם אע"פ שיודע שאינו קונה אותם אלא כדי לסרסם:
תשובה יראה דהך מילתא תליא בפלוגתא דרבוותא בסמ"ג פסק דקי"ל כרבי חידקא דסבר בני נח מוזהרים על הסירוס ולדידיה אסור למכור לו משום דקעבר ולפני עור לא תתן וגו' כדאיתא פ' קמא דע"ז בכמה דוכתא דאסור למכור לנכרי כל דבר שהנכרי קונה אותו כדי לעשות בו דבר שהישראל מוזהר על כך ואע"ג דאינו אומר בפירוש שקונה לשם כך אלא דאנו ידעינן דלהכי הוא מכוין וכן כתב בהדיא בתשובת ריצב"א דלמ"ד בן נח מצוה על הסירוס אסור למכור לו בהמה אם ידוע בודאי שיסרסינו אמנם כתב התם דלא קי"ל כר' חידקא וכן פסק אשירי פ' הפועלים ולדידהו ודאי שרי למכור לנכרי תרנגולים זכרים אע"פ שיודע בודאי שיסרסם כיון דלא מוזהר עלה ואפילו לדברי סמ"ג יש לצדד קצת להתיר אם הנכרי הקונה אותו אינו מסרסו בעצמו אלא מוסרו לעבדו או לשפחתו לסרסן כדאיתא פ' קמא דע"ז גבי לבונה זכה דמוכרים להם חבילה משום דודאי לסחורה קא בעי ופריך וניחוש דילמא מזבין לאחריני ומשני אלפני דלפני לא מקפדינן ונ"ד נמי לפני דלפני היא דהנכרי הלוקח מישראל לא קעביד איהו מידי אע"פ שמוסרו לשלוחו לסרס אין שליח לדבר עבירה אפשר ג"כ לגבי נכרי מנכרי ונוכל לומר דכל שכן הוא דהא קי"ל בעלמא דאין שליחות לנכרי. אמנם יש לחלק דלא דמי לההיא דלבונה זכה: