תרומת הדשן/א/ש

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

שאלה שעריכה

ראובן השיא את בנו ונתן לו נדוניא וגם מצד הכלה נתן לו נדוניא והחתן והכלה עדיין יניקים ואינם יודעים עדיין לישא וליתן בשלהם יפה וקרובי הכלה רוצים ליקח הנדוניא לידיהם קרוב לשכר ורחוק להפסד כי אמר ראובן שלא יוכל כלל להתעסק בו מפני שיש לו שאר עסקים רבים לצרכי ביתו שרי לקרובי הכלה למיעבד כדלעיל או לאו:

תשובה יראה דאין למצוא היתר לדבר דרש"י פירש בהדיא אההיא דקאמר תלמודא פ' הרבית דשרי להלוות נכסי יתומים בקרוב לשכר ורחוק להפסד ואע"ג דאבק ריבית הוא ובדיקנני אסור מ"מ אינו אלא מדרבנן וביתומים לא גזרו וא"כ בנ"ד לאו יתומים הם שהרי אביו קיים רבנן נמי גזור ונהי נמי דאינו יודע להתעסק בצרכו וכתב בסמ"ק דיתום אע"פ שהגדיל אם לא הגיע עדיין לכלל דעת שיוכל להתעסק בשלו כשאר אנשים מיקרי עדיין יתום וכאן נמי אבי החתן מסתלק מטרוח בנכסי בנו והוי לן למיחשביה כיתום אין לומר הכי דכיון דאביו קיים עדיין אין בית דין מצווין לפקח על נכסיו דארוד ילדה ואביה דינא שדיה ולאו כל הימנו שישקט את עצמו ויטיל הטורח על בי דינא ונראה להביא ראייה קצת על זה דמי שיש לו אב דאין אחרים מפקחים על צרכיו ואע"פ שאביו מסתלק הימנו והוא עצמו ג"כ אינו יודע להתעסק בצרכו מהא דאמר פ' קמא דב"מ רבי יוחנן דגדול וסומך על שולחן אביו מציאתו לאביו ופירשו שם התוספות דדווקא בנו הסומך על שולחן אביו מציאתו שלו משום איבה דדרך האב לזון את בנו תדיר ואם לא יפרנסהו אביו לא יפרנסוהו אחרים אבל יתום דעלמא סמוך על שלחנו אין מציאתו שלו בשביל כך. הא קמן דמי שיש לו אב חשו חכמים אם יסתלק האב מלפרנסו גם אחרים לא יפרנסוהו אבל ביתום לא חשו שאם לא יפרנסנו זה יפרנסנו אחרים וא"כ בנ"ד נמי אם אין האב רוצה לטרוח בצורכי בנו ונכסיו למה יפקחו ב"ד על זה דנימא לא גזור רבנן עלה ונראה דדוקא משום האי טעמא אסור משום דרבנן גזור עליה כעל שאר דיקנני אבל מהאי טעמא דכתב במרדכי פ' הריבית שדקדק הר"ר דוד הלוי דלא מלוינן מעות יתומים בקרוב לשכר ורחוק להפסד אלא ע"פ ב"ד דאלימי לאפקועי ממון של המקבל אצל היתומים וא"כ בנ"ד שאין ב"ד נזקקין לו מי יפקיע ממון המקבל דמשום הא לא איריא דאיכא למימר דנהי נמי דאין ב"ד נזקקים לפקח תמיד על צרכיו אבל מ"מ לפי שעה נזקקים למסור המעות ליד המקבל ולהתנות עמו בקרוב לשכר ורחוק להפסד אי לא הוי גזור רבנן בהכי וכה"ג אשכחן בפ' המפקיד גבי שבוי שנשבה והניח קמה לקצור דב"ד מעמידין לו אפוטרופוס לפי שעה ופריך התם ונוקי אפוטרופוס לעולם ומשני אפטרופס לדיקני לא מוקמינן ופרש"י דב"ד לא ימצאו אפטרופס לדיקנני משום דליכא מצוה כמו ביתמי ואפ"ה לפי שעה ימצאו וכ"ש בנ"ד דב"ד גופייהו הוו מצי למסור המעות ליד המקבל להתנות עמו אי הוי שרי: