מותר לצרף בכתב תלונה אחד כמה נשפטים, בין כשותפים לעבירת משמעת ובין בדרך אחרת, אם עבירות המשמעת, כולן או מקצתן, מבוססות על אותן עובדות, או על סדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהווים מאורע אחד, ובלבד שועדת המשמעת מוסמכת לשפוט את כולם; אולם אי־צירופו של צד אחד לעבירה לא ישמש טענה נגד שפיטתו של הצד שהואשם.

7.

מועד הדיון ומקומו

יושב ראש הועדה יקבע את מועד הדיון ומקומו, והודעה עליהם תומצא לכל נשפט ולמי שהגיש התלונה.

8.

ביטול תלונה

מי שהגיש תלונה רשאי בכל עת לפני מתן החלטה לפי סעיף 25 לחוק, לבטל את התלונה, כולה או מקצתה.

9.

תוצאות הביטול

בוטלה התלונה, תפסיק ועדת המשמעת את הדיון בה.

10.

קריאת התלונה

בתחילת הבירור יקרא יושב ראש ועדת המשמעת את כתב התלונה בפני הנשפט; ואם נראה לו שהנשפט לא הבין את התלונה, יסביר אותה בשפה המובנת לנשפט.

11.

תגובת הנשפט

לאחר הסברת התלונה רשאי הנשפט להגיב עליה.

12.

שמיעת עדים [תיקון: תשמ״א, תשמ״א־2, תשל״ט]

(א)

ועדת משמעת תשמע עדים ותגבה ראיות לפי הסדר שתקבע בעצמה.

(ב)

(תקנת משנה זו הותקנה לאחר פרסום הצו, ואינה רלוונטית לעניין החלת התקנות על שירות הבטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים):

בתקנה זו, ”המנהל הכללי“, לגבי עובדי מערכת בתי המשפט, לרבות עובדי לשכות ההוצאה לפועל ובתי הדין לעבודה – מנהל בתי המשפט שנתמנה על פי סעיף 14 לחוק השופטים, התשי״ג–1953.

13.

סיכומים

עם סיום הגשת הראיות רשאים מי שהגיש את התלונה או מי שנתמנה על ידיו (להלן – הטוען) והנשפט לסכם את הבירור; הטוען יסכם ראשון ואחריו – הנשפט.

14.

החלטה

בתום הסיכומים תקבע הועדה בכתב אם הוכחה העבירה שהיא נושא התלונה, ואם קבעה כך תחליט על אמצעי המשמעת.

15.

חילוקי דעות

ועדת משמעת תחליט ברוב דעות; לא היה רוב דעות לגבי סוג אמצעי המשמעת או מידתו, רואים חבר ועדת המשמעת שהציע את הסוג או את המידה החמורים ביותר, לפי סדרם בסעיף 25 לחוק, כאילו הצטרף לדעתו של חבר ועדת המשמעת שהציע את ההצעה הקרובה ביותר להצעתו.

16.

העדר חבר ועדת המשמעת [תיקון: תשל״ט]

(א)

הוברר ליושב ראש ועדת המשמעת כי חבר הועדה לא ישתתף בבירוריה דרך קבע, או כי נבצר ממנו להשתתף בבירורים, רשאי הוא להורות כי ממלא מקומו של חבר ועדת המשמעת יבוא תחת אותו חבר.

(ב)

אירעו נסיבות כאמור בתקנת משנה (א) ליושב ראש ועדת המשמעת, יהיו סמכויותיו כאמור מסורות בידי אב בית הדין או מי שנתמנה על ידיו.

(ג)

צורף ממלא המקום לועדת משמעת במקום חבר בנסיבות האמורות בתקנות משנה (א) או (ב), תמשיך הועדה בבירור מהשלב אליו הגיעה.

17.

פרוטוקול

פרוטוקול על דיוני הועדה ינוהל בדרך שיורה יושב ראש הועדה ויירשמו בו החלטות הועדה, לרבות אמצעי המשמעת שהחליטה לנקוט בהם, ובתום הבירור יחתום עליו יושב ראש ועדת המשמעת; רשאי היושב ראש להורות שלא לרשום פרוטוקול, או למחוק ממנו כל ענין הנוגע, לדעתו, לבטחון המדינה או ליחסי החוץ שלה.

18.

המצאת העתק מההחלטה [תיקון: תשל״ט]

העתק מהחלטת ועדת המשמעת יומצא לכל נשפט, למי שהגיש את התלונה.

19.

[תיקון: תשל״ט]

(אינה חלה).

20.

סודיות [תיקון: תשל״ט]

לא יגלה אדם תוכן דיוני ועדת משמעת או החלטותיה למי שאינו רשאי להגיש ערעור על החלטותיה; שר המשפטים רשאי להתיר פרסומה של החלטת ועדת המשמעת בדרך שתיראה לו לאחר שנועץ בראש היחידה, ובלבד שלא יצויין שמו של הנשפט אלא בהסכמת ועדת המשמעת וראש היחידה.

21.

המצאה

המצאת מסמכים לפי תקנות אלה תהיה באמצעות הממונה על העובד, ואם לא הומצאו כאמור אפשר לעשותה בדואר רשום לפי מען מגוריו של מי שהמסמך מיועד לו, אלא אם החליט יושב ראש ועדת המשמעת על המצאה בדרך אחרת.

21א.

תיאומים לגבי עובדי גופים [תיקון: תשכ״ה, תשכ״ו]

בתקנות אלה –

”משרד“ –

(1)

לגבי עובד שירות התעסוקה כמשמעותו בחוק שירות התעסוקה, תשי״ט–1959 – שירות התעסוקה;

(2)

לגבי עובד המוסד לביטוח לאומי כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי, תשי״ד–1953 – המוסד לביטוח לאומי;

(3)

לגבי עובד המוסד לבטיחות ולגיהות כמשמעותו בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי״ד–1954 – המוסד לבטיחות ולגיהות;

”המנהל הכללי“ –

(1)

לגבי עובד שירות התעסוקה – מי שהוסמך על ידי שר העבודה;

(2)

לגבי עובד המוסד לביטוח לאומי – המנהל הכללי של המוסד לביטוח לאומי או מי שהוסמך על ידיו;

(3)

לגבי עובד המוסד לבטיחות ולגיהות – מי שהוסמך על ידי שר העבודה.

22.

השם

לתקנות אלה ייקרא ”תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין בועדות משמעת), תשכ״ד–1963“.

תוספת

(תקנה 2)

[תיקון: תשל״ט]

כתב תלונה (הושמט)

כ״ה בתשרי תשכ״ד (13 באוקטובר 1963)

בכור שלום שטרית
שר המשטרה
ממלא מקום שר המשפטים

אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.