תקנות פסיקת ריבית והצמדה (קביעת שיעור הריבית ודרך חישובה)
תקנות פסיקת ריבית והצמדה (קביעת שיעור הריבית ודרך חישובה) מתוך 
תקנות פסיקת ריבית והצמדה (קביעת שיעור הריבית ודרך חישובה), התשס״ג–2003
ק״ת תשס״ג, 588.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 1, 4 ו־5 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961 (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם שר המשפטים ועם נגיד בנק ישראל, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות
בתקנות אלה –
”אג״ח סחירות“ – איגרות חוב סחירות בבורסה, הנושאות ריבית בשיעור קבוע, שהוצאו לפי חוק מילווה המדינה, התשל״ט–1979 (להלן – חוק מילווה המדינה), ושיתרת תקופתן לפדיון היא שנתיים עד חמש שנים; ואם היא תקופה שבה ערכן הכספי בבורסה של איגרות חוב כאמור נמוך ממיליארד שקלים חדשים, יתרת תקופתן לפדיון בין שנה לשבע שנים;
”תשואה ברוטו“ – תשואה ברוטו המחושבת בידי בנק ישראל בהנחה שהמחזיק יהיה פטור ממס רק על הריבית שטרם נצברה;
”תשואה צמודה יומית משוקללת“ – ממוצע התשואות ברוטו ליום מסוים שיחושב בידי בנק ישראל לגבי אג״ח סחירות צמודות למדד, במונחים שנתיים, לפי השערים שנקבעו בבורסה לאג״ח סחירות כאמור, כשהוא משוקלל לפי הערך הכספי של כל סדרה של אג״ח סחירות כאמור שבידי הציבור;
”ממוצע תשואות צמודות יומיות משוקללות“ – ממוצע משוקלל שיחושב בידי בנק ישראל לפי הערך הכספי בבורסה של התשואה הצמודה היומית המשוקללת בכל אחד מעשרת ימי המסחר שקדמו ליום המסחר האחרון ברבעון;
”ריבית צמודה משתנה“ – ריבית בשיעור משתנה שלכל רבעון תהיה בשיעור ממוצע תשואה צמודה יומית משוקללת ברבעון הקודם, כשהוא מעוגל לעשירית האחוז הקרובה ביותר;
”מק״מ“ – מילווה שהוצא לפי חוק מילווה קצר מועד, התשמ״ד–1984, שיתרת תקופתו למסחר היא שלושה חודשים עד שנה;
”תשואה שקלית יומית משוקללת“ – ממוצע התשואות ליום מסוים שיחושב בידי בנק ישראל לגבי מק״מ, במונחים שנתיים, לפי השערים שנקבעו בבורסה למק״מים, כשהוא משוקלל לפי הערך הכספי של כל סדרה של מק״מ שבידי הציבור ליום מסוים;
”ממוצע תשואה שקלית יומית משוקללת“ – ממוצע משוקלל לפי הערך הכספי בבורסה של התשואה השקלית היומית המשוקללת בעשרת ימי המסחר שקדמו ליום המסחר האחרון ברבעון; בתקופה שבה אין מק״מים בבורסה או שסכום המק״מים אינו מהותי – ייעשה החישוב על פי ממוצע התשואות של אג״ח סחירות, שאינן צמודות למדד, הנושאות ריבית בשיעור קבוע, שהוצאו לפי חוק מילוות [צ״ל: מילווה] המדינה, ושיתרת תקופתן לפדיון היא שלושה חודשים עד שנה;
”ריבית שקלית משתנה“ – ריבית בשיעור משתנה שלכל רבעון תהיה בשיעור ממוצע תשואה שקלית יומית משוקללת ברבעון הקודם, כשהוא מעוגל לעשירית האחוז הקרובה ביותר;
”ריבית הליבור“ – ריבית שנתית בשיעור משתנה בגובה הליבור (LIBOR) לפיקדונות במטבע חוץ לתקופה של שלושה חודשים, כפי שפורסמה, שני ימי עסקים בחו״ל לפני תחילת רבעון, בדף LIBOR 01 של סוכנות הידיעות רויטרס או בדף אחר שיבוא במקומו;
”רבעון“ – תקופה של שלושה חודשים המתחילה ביום 1 בינואר, 1 באפריל, 1 ביולי ו־1 באוקטובר של כל שנה.
שיעור ריבית צמודה
שיעור הריבית הצמודה כמשמעותה בהגדרה ”הפרשי הצמדה וריבית“ שבחוק יהיה, לכל רבעון, בשיעור הריבית הצמודה המשתנה, ובלבד ששיעור זה לא יפחת מ־0%, בתוספת 1 נקודת אחוז.
נכון לרבעון ינואר־מרץ 2024, שיעור ”ריבית צמודה“ יעמוד על 2.11% לשנה (י״פ תשפ״ד, 3104).
שיעור ריבית שקלית
שיעור הריבית לפי סעיף 4 לחוק, לענין סעיפים 2 ו־3 לחוק, יהיה, לכל רבעון, בשיעור הריבית השקלית המשתנה, בתוספת 2 נקודות אחוז.
נכון לרבעון ינואר־מרץ 2024, שיעור ”ריבית שקלית“ יעמוד על 6.25% לשנה (י״פ תשפ״ד, 3104).
שיעור ריבית במטבע חוץ
שיעור הריבית לפי סעיף 4 לחוק, לענין ריבית הנפסקת על סכום שיש לשלמו במטבע חוץ או במטבע ישראלי הצמוד למטבע חוץ, יהיה, לכל רבעון, בשיעור ריבית הליבור, בתוספת 1 נקודת אחוז.
נכון לרבעון ינואר־מרץ 2024, שיעור ”ריבית במטבע חוץ (דולר)“ יעמוד על 6.59301% לשנה (י״פ תשפ״ד, 3104).
שיעור ריבית פיגורים
הריבית הצמודה המיתוספת לפי סעיף 5 לחוק להפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק וכשיעורם לפי תקנה 2, תהיה בשיעור שש וחצי נקודות אחוז.
נכון לרבעון ינואר־מרץ 2024, שיעור ”ריבית פיגורים“ יעמוד על 8.61% לשנה (י״פ תשפ״ד, 3105).
פרסום שיעורי ריבית
החשב הכללי במשרד האוצר או מי שהוא הסמיכו לכך יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד האוצר, את שיעורי הריבית לפי תקנות אלה לכל רבעון; הפרסום באינטרנט יהיה בתוך 10 ימים מתום כל רבעון.
שיעורי הריבית עד פרסום שיעורי ריבית חדשים
על אף האמור בתקנות 1 עד 4, מיום תחילת רבעון חדש ועד יום פרסום שיעורי הריבית של הרבעון הקודם באינטרנט לפי תקנה 6, יוסיפו לחול שיעורי הריבית שפורסמו לאחרונה.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה ביום כ״ח באדר ב׳ התשס״ג (1 באפריל 2003).
י״ח באדר א׳ התשס״ג (20 בפברואר 2003)
- סילבן שלום
שר האוצר
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.