תקנות סימני מסחר (יישום פרוטוקול מדריד)

תקנות סימני מסחר (יישום פרוטוקול מדריד) מתוך ספר החוקים הפתוח

תקנות סימני מסחר (יישום פרוטוקול מדריד), התשס״ז–2007


ק״ת תשס״ז, 586; תשע״ו, 1070.

עדכון סכומים: ק״ת תשע״א, 626; תשע״ב, 510; תשע״ג, 402; תשע״ד, 424; תשע״ו, 616; תשע״ז, 541; תשע״ח, 815; תשע״ט, 1960; תש״ף, 217; תשפ״א, 1003; תשפ״ב, 1367; תשפ״ג, 823; תשפ״ד, 1735.


בתוקף סמכותי לפי סעיפים 70 ו־71 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל״ב–1972 (להלן – הפקודה), ולענין תקנה 19 והתוספת – באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לפי סעיף 1(ב) לחוק־יסוד: משק המדינה, אני מתקין תקנות אלה:


תוכן עניינים

סימן א׳: כללי

פרשנות
בתקנות אלה –
”בקשה בין־לאומית“, ”בקשה בין־לאומית המייעדת את ישראל“, ”בקשת הרחבה“, ”בקשת הרחבה המייעדת את ישראל“, ”המשרד הבין־לאומי“, ”הפרוטוקול“, ”תקנות מדריד“ – כמשמעותם בסעיף 56א לפקודה;
”בקשה בסיסית“ ו”רישום בסיסי“ – כמשמעותם בסעיף 56ד(7) לפקודה;
”דין קדימה“ – כמשמעותו בסעיף 55 לפקודה;
”הודעה על סירוב זמני“ – הצהרה של הרשם לפי סעיף 5(1) לפרוטוקול;
”הסכם ניצה“ – הסכם בדבר הסיווג הבין־לאומי של טובין ושירותים למטרות רישום סימני מסחר מיום 15 ביוני 1957, כפי שתוקן בשטוקהולם ביום 14 ביולי 1967 ובז׳נבה ביום 13 במאי 1997;
”הפנקס“ – הפנקס לרישום סימני מסחר, המתנהל לפי סעיף 4 לפקודה.
אופן הגשת מסמכים
בקשה בין־לאומית או בקשת הרחבה שמקורה בישראל, המוגשת לרשם לפי סעיף 56ג לפקודה ושבחוק או בתקנות לא נקבעו האופן, הדרך והמועד להגשתה, תוגש באופן, בדרך ובמועד שנקבעו בפרוטוקול או בתקנות מדריד, לפי הענין.

סימן ב׳: בקשות בין־לאומיות שמקורן בישראל

הגשת בקשה בין־לאומית לרישום סימן מסחר
בקשה בין־לאומית שאינה בקשה בין־לאומית המייעדת את ישראל תוגש לרשם לפי טופס הבקשה לרישום בין־לאומי, שיפרסם הרשם מזמן לזמן באתר האינטרנט שלו, בשפה האנגלית (להלן – טופס הבקשה); טופס הבקשה ייחתם ביד המבקש או מיופה כוחו ויפורטו בו הפרטים הקבועים בתקנה 5.
מספר בקשות
שני מבקשים או יותר רשאים להגיש במשותף בקשה בין־לאומית אם הגישו את הבקשה הבסיסית במשותף או אם הרישום הבסיסי נמצא בבעלותם המשותפת, ואם כל אחד מהם זכאי להגיש בקשה בין־לאומית לפי סעיף 56ג לפקודה.
פרטים בבקשה בין־לאומית לרישום סימן מסחר
(א)
בבקשה בין־לאומית שאינה בקשה בין־לאומית המייעדת את ישראל יציין המבקש, בין השאר, פרטים אלה:
(1)
שמו ומענו של המבקש;
(2)
שמו ומענו של מיופה כוחו, אם יש כזה;
(3)
הטובין והשירותים שביחס אליהם נתבעת הגנה על הסימן וכן הסוג או הסוגים המתאימים לפי הסיווג הבין־לאומי של טובין ושירותים שנקבע בהסכם ניצה והקבוע בתוספת הרביעית לתקנות סימני המסחר, 1940 (להלן – תקנות סימני המסחר);
(4)
רוצה המבקש לבקש דין קדימה לפי אמנת פריס להגנה על הקניין התעשייתי, על סמך בקשה קודמת – הצהרה בדבר זכאות לדין קדימה בציון שם המשרד שהוגשה בו הבקשה הקודמת, תאריך ההגשה ומספר ההגשה; מתייחסת דרישת דין הקדימה לחלק מהטובין או לסוגי הטובין שנכללו בבקשה הבין־לאומית – ציון הטובין או סוגי הטובין שהבקשה הקודמת מתייחסת אליהם;
(5)
עותק של הסימן;
(6)
טוען המבקש שצבע הוא מאפיין בולט של הסימן, יצהיר המבקש על כך ויגיש עם הבקשה הבין־לאומית הודעה המפרטת את הצבע או שילוב הצבעים המאפיינים של הסימן וכן יצרף לבקשה הבין־לאומית עותקים בצבע של הסימן האמור, במספר עותקים כקבוע בתקנות מדריד;
(7)
היה הסימן שהוא נושא הבקשה הבסיסית או הרישום הבסיסי מורכב מצבע או משילוב צבעים, בתור שכאלה – ציון עובדה זו;
(8)
היו הבקשה הבסיסית או הרישום הבסיסי מתייחסים לסימן תלת־ממדי – ציון דבר היות הסימן סימן תלת־ממדי;
(9)
מתייחסים הבקשה הבסיסית או הרישום הבסיסי לסימן קולי – ציון היות הסימן סימן קולי;
(10)
מכילים הבקשה הבסיסית או הרישום הבסיסי תיאור של הסימן במילים – אותו תיאור באנגלית;
(11)
מורכב הסימן מתווים שאינם אותיות לטיניות או מספרות שאינן ערביות או רומיות, או שהסימן מכיל אותם – תעתיק של הסימן באותיות לטיניות ובספרות ערביות;
(12)
הצדדים לפרוטוקול המיועדים לרישום סימן המסחר;
(13)
כל פרט נוסף אשר נדרש לפי פרוטוקול מדריד.
(ב)
נוסף על הקבוע בתקנת משנה (א), יציין המבקש גם אחד מאלה:
(1)
הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל;
(2)
יש לו בישראל מפעל תעשייתי או מסחרי פעיל.
הגשת בקשת הרחבה [תיקון: תשע״ו]
בקשה הרחבה שאינה בקשת הרחבה המייעדת את ישראל תוגש לרשם לפי טופס הבקשה, תיחתם ביד המבקש או מיופה כוחו, ויפורטו בה הפרטים הקבועים בתקנה 7.
פרטים בבקשת הרחבה לרישום סימן מסחר
(א)
בבקשת הרחבה שאינה בקשת הרחבה המייעדת את ישראל, יציין המבקש, בין השאר, פרטים אלה:
(1)
מספר הרישום הבין־לאומי הנוגע לענין;
(2)
שמו ומענו של המבקש;
(3)
הצד לפרוטוקול שמתבקשת לגביו הרחבת רישום סימן המסחר הבין־לאומי;
(4)
נגעה בקשת ההרחבה לכל הטובין והשירותים הרשומים ברישום הבין־לאומי הנוגע לענין, תצוין עובדה זו; נגעה בקשת ההרחבה רק לחלק מהטובין והשירותים הרשומים ברישום הנוגע לענין יצוינו אותם טובין ושירותים;
(5)
כל פרט נוסף אשר נדרש לפי פרוטוקול מדריד.
(ב)
הגיש הצד לפרוטוקול שהוא הצד המיועד בבקשת הרחבה, הצהרה למשרד הבין־לאומי לפי תקנה 7(2) לתקנות מדריד, תכלול בקשת ההרחבה גם הצהרה של המבקש על כוונה להשתמש בסימן בטריטוריה של אותו צד, שתהיה חתומה ביד המבקש עצמו וערוכה על גבי טופס רשמי אשר יצורף לבקשת ההרחבה או שיהיה כלול בה.
בחינת בקשה בין־לאומית ובקשת הרחבה
קיבל הרשם בקשה בין־לאומית לרישום סימן מסחר לפי תקנה 4 או בקשת הרחבה לפי תקנה 7, לצורך העברתן למשרד הבין־לאומי, בצירוף אישור על תשלום אגרת הטיפול לפי תקנה 19, יבחן הרשם ויאשר שהפרטים המופיעים בבקשה תואמים את הפרטים המופיעים ברישום הבסיסי או בבקשה הבסיסית, לפי הענין, כנדרש בתקנות מדריד, וכן יציין פרטים אלה:
(1)
הוגשה הבקשה לרישום בין־לאומי בהתבסס על בקשה בסיסית – התאריך והמספר של אותה בקשה;
(2)
הוגשה הבקשה לרישום בין־לאומי בהתבסס על רישום בסיסי – תאריך ההגשה, תאריך הרישום והמספר של אותו רישום;
(3)
התאריך שבו הוגשה הבקשה לרישום בין־לאומי.
תיקון ליקויים בידי הרשם
הודיעה הלשכה הבין־לאומית לרשם על אחד מן הליקויים בבקשה הבין־לאומית המפורטים להלן, רשאי הרשם לתקן הליקוי או להגיש הצעה בדבר תיקון הליקוי בתוך שלושה חודשים ממועד ההודעה:
(1)
הבקשה הוגשה שלא בטופס הבקשה;
(2)
נפלו ליקויים באישור הרשם לפי תקנה i)(d)(5)9) לתקנות מדריד על גבי טופס הבקשה;
(3)
המבקש אינו עומד בדרישות המאפשרות לו להשתמש ברשם כמשרד מקור;
(4)
הבקשה אינה כוללת פרט מאלה: זהותו של המבקש, מענו של המבקש או מען נציגו, הצדדים לפרוטוקול שמתבקש לגביהם הרישום הבין־לאומי, העתק של הסימן או ציון הטובין והשירותים שלגביהם מתבקש הרישום;
(5)
הבקשה אינה חתומה ואינה מאושרת ביד הרשם כנדרש לפי הפרוטוקול;
(6)
הבקשה אינה מכילה את התאריך והמספר של הבקשה הבסיסית או הרישום הבסיסי, לפי הענין.
חוות דעת לגבי סיווג טובין
שלח המשרד הבין־לאומי לרשם הצעה בדבר סיווג טובין בבקשה הבין־לאומית לפי תקנה 12(1) לתקנות מדריד, רשאי הרשם, לבקשת המבקש או מיזמתו הוא, להעביר למשרד הבין־לאומי חוות דעת לגבי הסיווג המוצע, בתוך שלושה חודשים מתאריך ההודעה בדבר ההצעה.
הודעה על חלוקה או איחוד של בקשות בסיסיות
(א)
העביר הרשם למשרד הבין־לאומי בקשה בין־לאומית שאינה מייעדת את ישראל בהסתמך על בקשה בסיסית או רישום בסיסי, יודיע למשרד הבין־לאומי על חלוקת בקשה, איחוד בקשות או איחוד של כמה רישומים של סימן מסחר לפי הוראות סעיפים 17א, 17ב ו־36 לפקודה בהתאמה, ובלבד שבקשת החלוקה או האיחוד לפי הסעיפים האמורים הוגשה בתוך תקופה של חמש שנים ממועד הרישום הבין־לאומי.
(ב)
בהודעה כאמור בתקנת משנה (א) יכלול הרשם, בין השאר, פרטים אלה:
(1)
מספר הרישום הבין־לאומי או מספר הבקשה הבסיסית, אם רישום בין־לאומי טרם נעשה;
(2)
שם המבקש;
(3)
מספרה של כל בקשה הנובעת מהחלוקה או מספר הבקשה הנובעת מהאיחוד.
הודעה על רשות לגבי סימן מסחר בין־לאומי [תיקון: תשע״ו]
(א)
בקשה לרישום רשות לגבי סימן מסחר בין־לאומי לפי תקנה bis20 לתקנות מדריד, המוגשת לרשם כשמשו כמשרד מקור, תוגש לפי טופס הבקשה לרישום רשות בסימן בין־לאומי, שיפרסם הרשם מזמן לזמן באתר האינטרנט, בשפה האנגלית, תיחתם ביד המבקש או מיופה כוחו ויפורטו בה הפרטים שלהלן, ככל שהם נדרשים לפי תקנות מדריד:
(1)
מספר הרישום הבין־לאומי של סימן המסחר;
(2)
שם המחזיק;
(3)
השם והמען של בעל הרשות, כמשמעותו בסעיף 50 לפקודה;
(4)
הצדדים לפרוטוקול שביחס אליהם מוענקת הרשות;
(5)
פירוט הטובין שהרשות מתייחסת אליהם;
(6)
תקופת הרשות אם נתבקש רישומה לזמן קצוב;
(7)
מקום שהרשות שניתנה היא רשות בלעדית – ציון עובדה זו;
(8)
כל פרט נוסף אשר נדרש לפי תקנות מדריד.
(ב)
הוראות תקנה זו יחולו גם על בקשה לשינוי רישום רשות ועל בקשה לביטול רשות לפי תקנה bis20 לתקנות מדריד, בשינויים המחויבים.

סימן ג׳: בקשות בין־לאומיות המייעדות את ישראל

תחולת התקנות על בקשות המייעדות את ישראל [תיקון: תשע״ו]
קיבל הרשם הודעה מהמשרד הבין־לאומי בדבר הגשת בקשה המייעדת את ישראל, יחולו הוראות תקנות סימני המסחר בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1)
(2)
(בוטלה);
(3)
תקנה 21 לא תחול אם הבקשה הבין־לאומית הוגשה בשפה האנגלית בהתאם להוראות הפרוטוקול והתקנות שלפיו;
(4)
על אף האמור בתקנות 24 ו־25, החליט הרשם לקבל את הבקשה בתנאים, בשינויים, בתיקונים או בהגבלות, או מצא טעמים שיש בהם כדי לפסול את הסימן לרישום, ישלח הרשם למשרד הבין־לאומי הודעה בדבר סירוב זמני לפי הוראות סעיף 5(1) לפרוטוקול;
(5)
על אף האמור בתקנות 28 ו־30, לא יצורפו לבקשה הפרטים והמסמכים המפורטים בתקנות האמורות, ואולם רשאי הרשם לדרוש אותם מן המבקש בעת בחינת הבקשה, אם ראה שהם נדרשים לצורך הבחינה;
(6)
תקנה 63א לא תחול, ואולם רשאי הרשם לדרוש את המסמכים הדרושים כדי ללמוד על העניינים המנויים בסעיף 51(א) לפקודה כאמור בתקנה האמורה, מן המבקש בעת בחינת בקשת רישום הרשות, אם ראה שהם נדרשים לצורך הבחינה;
(7)
לעניין תקנה 63ב, ישלח הרשם את ההודעה האמורה באותה תקנה למשרד הבין־לאומי במקום למבקש כקבוע בתקנה האמורה.
הודעה על סירוב או על הגשת התנגדות
(א)
מסר הרשם הודעה על החלטה לדחות בקשה לרישום סימן המסחר או לקבל את הבקשה רק בתנאים, בתיקונים, בשינויים או בהגבלות לפי סעיף 56ו(א)(1) לפקודה, יכלול בהודעה, בין השאר, את הפרטים המפורטים להלן וכן יציין בהודעה את התאריך ויחתום עליה:
(1)
מספר הרישום הבין־לאומי, לרבות הרכיבים המילוליים של הסימן או הבקשה הבסיסית או מספר הרישום הבסיסי;
(2)
הנימוקים שבשלהם הוחלט כי סימן המסחר אינו כשר לרישום, בצירוף הפניה להוראות החוק הנוגעות לענין;
(3)
מתייחסים הנימוקים שעליהם מתבססת ההחלטה לבקשה התלויה ועומדת או לסימן רשום, והסימן שהיה נושא לבקשה בין־לאומית עומד בסתירה אליהם – תאריך ההגשה והמספר, שמו ומענו של הבעל, עותק של הסימן הקודם יחד עם רשימת כל הטובין הנכללים בבקשה או ברישום של הסימן וכן תאריך דין הקדימה, אם ישנו;
(4)
ציון הטובין שההחלטה מתייחסת אליהם;
(5)
פרק הזמן שניתן להגיש בו בקשה לעיון חוזר ולפני מי יש להגישה.
(ב)
הודיע הרשם על קיומה של אפשרות להגיש התנגדויות לפי הוראות סעיף 56ו(א)(2) ו־(ב) לפקודה, יכלול בהודעה, בין השאר, את התאריך שבו תתחיל התקופה שניתן יהיה להגיש בה התנגדויות, והתאריך שבו תסתיים, ככל שתאריכים אלו ידועים.
(ג)
הודיע הרשם על קיומה של התנגדות – יכלול בהודעה גם פרטים אלה:
(1)
שמו ומענו של המתנגד;
(2)
היתה ההתנגדות מבוססת על סימן שהיה נושא לבקשה או לרישום – רשימת הטובין שעליהם מבוססת ההתנגדות;
(3)
המועד האחרון להגשת תגובה להתנגדות.
הודעה על מען למסירת מסמכים בישראל בתשובה להודעה על סירוב [תיקון: תשע״ו]
(א)
בתשובה להודעה על סירוב לרשום סימן מסחר, בתשובה להודעה על הגשת התנגדות או בתשובה להודעה על סירוב לעשיית הפעולות המנויות בסעיף 56י(3) לפקודה, יודיע בעל הרישום הבין־לאומי של סימן המסחר, במסמך לרשם הערוך בשפה רשמית, על מען למסירת מסמכים בישראל כאמור בתקנה 9 לתקנות סימני המסחר, והוא רשאי להודיע באותו מסמך על מינוי מיופה כוח כאמור בתקנה 10 לתקנות סימני המסחר.
(ב)
מסר בעל הרישום הבין־לאומי מען בישראל או מינה מיופה כוח בישראל, יודיע לרשם על כל שינוי במען שנמסר או שינוי מינוי מיופה הכוח, לאחר ששילם את האגרה שנקבעה.
הודעה על החלטה סופית
הודיע הרשם למשרד הבין־לאומי על החלטה כי סימן המסחר אינו כשר לרישום או שניתן לקבל את הבקשה רק בתנאים, בתיקונים, בשינויים או בהגבלות לפי הוראות סעיף 56ו לפקודה או על הגשת התנגדות לפי הסעיף האמור, והיתה ההחלטה סופית שלא ניתן לערער עליה בהליכים כאמור, יודיע הרשם למשרד הבין־לאומי על ההחלטה הסופית ויכלול בהודעה זו, בין השאר, פרטים אלה:
(1)
מספר הרישום הבין־לאומי;
(2)
שם המחזיק;
(3)
אם נתן את ההחלטה הסופית בית משפט או הרשם;
(4)
העובדה שלא ניתן לערער על החלטה;
(5)
אם אין ההחלטה נוגעת לכל הטובין – הטובין שביחס אליהם ניתנה ההחלטה;
(6)
תאריך ההחלטה הסופית ותאריך תחילתה, ככל שישנו.
סימן מסחר בין־לאומי במקום סימן מסחר לאומי
הוחלף רישום סימן מסחר לאומי בסימן מסחר בין־לאומי לפי סעיף 56ט לפקודה, יודיע על כך הרשם למשרד הבין־לאומי בציון פרטים אלה:
(1)
מספר הרישום הבין־לאומי הנוגע בדבר;
(2)
תאריך ההחלפה, מספר הבקשה ומספר הרישום וכן תאריך דין הקדימה של הרישום הלאומי אשר הוחלף, אם ישנו.
הודעה על החלטה לגבי רישום רשות ולגבי רישום העברה
(א)
הוגשה לרשם בקשה לרישום רשות או בקשה לרישום העברה לגבי סימן מסחר בין־לאומי, שנרשם ככזה לפי הוראות סימן ג׳ בפרק ח1 לפקודה, ומצא הרשם שאין לאשר את הבקשה, ישלח הודעה על כך למשרד הבין־לאומי בתוך 18 חודשים מיום קבלת הבקשה, ויציין בהודעה, בין השאר, פרטים אלה:
(1)
מספר הרישום הבין־לאומי של סימן המסחר;
(2)
שם המחזיק;
(3)
השם והמען של בעל הרשות;
(4)
הנימוקים לדחיית הבקשה;
(5)
סוג הטובין שההחלטה מתייחסת אליהם;
(6)
אם ניתן לערער על ההחלטה.
(ב)
הוראות תקנה זו יחולו גם על קבלת בקשה לביטול רשות שניתנה לגבי סימן מסחר כאמור בסעיף 52 לפקודה, בשינויים המחויבים.
(ג)
הוגש ערעור על החלטת הרשם, יודיע הרשם למשרד הבין־לאומי על פסק דין חלוט של בית המשפט בערעור.
בקשה לשינוי ברישום לבקשת המשרד הבין־לאומי [תיקון: תשע״ו]
הגיש המשרד הבין־לאומי לרשם בקשה לשינוי ברישום בשל טעות שחלה ברישום הבין־לאומי, והשינוי שהתבקש אינו מנוי בפסקאות (1) עד (4) לסעיף 36(א) לפקודה, יראו את הבקשה לשינוי כבקשה לביטול רישומו של סימן המסחר בפנקס לפי פסקה (5) שבסעיף האמור, וכבקשה חדשה המייעדת את ישראל, ויחולו הוראות אלה:
(1)
תאריך הבקשה יהיה לפי סעיף 56ה(4) לפקודה;
(2)
מצא הרשם שניתן לקבל את הבקשה, יפעיל הרשם את סמכותו לפי סעיף 18 לפקודה ויגביל את עילות ההתנגדות לפי סעיף 24 לפקודה לעילות שלא היה ניתן להעלותן במסגרת התנגדות לסימן שבוטל רישומו.

סימן ד׳: הוראות שונות

אגרות
(א)
המגיש לרשם בקשה בין־לאומית שאינה מייעדת את ישראל, בקשת הרחבה שאינה מייעדת את ישראל או בקשה להארכת תוקף רישום בין־לאומי, ישלם לרשם, עם הגשת הבקשה, אגרת טיפול בבקשה הבין־לאומית כמפורט בתוספת וכן ישלם את האגרות הנדרשות למשרד הבין־לאומי, בדרך שהורה, בכפוף לתקנות מדריד.
(ב)
סכום אגרת הטיפול יהיה צמוד למדד וישתנה ב־1 בינואר של כל שנה (להלן – יום השינוי) לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי; סכום שהשתנה כאמור, יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב, וסכום של מחצית השקל החדש יעוגל כלפי מעלה.
(ג)
בתקנה זו –
”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”המדד החדש“ – המדד שפורסם בחודש שלפני החודש שקדם ליום השינוי;
”המדד היסודי“ – המדד שפורסם בחודש שלפני החודש שקדם ליום השינוי הקודם.
(ד)
הרשם יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט שלו את נוסח התוספת כפי שהשתנה עקב האמור בתקנה זו.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה, בתום שלושה חודשים מיום הצטרפות מדינת ישראל כצד לפרוטוקול.
תחילתן של התקנות ביום 1.9.2010 (י״פ תש״ע, 3899).

תוספת

(תקנה 19)

[תיקון: תשע״ו, [הודעות]]
אגרת טיפול בבקשה – (הסכומים מעודכנים לשנת 2024) בשקלים חדשים
(1)
לרישום בין־לאומי לפי סעיף 56ג(1) לפקודה590
(2)
להרחבה שאינה מייעדת את ישראל לפי סעיף 56ג(2) לפקודה590
(3)
להארכת תוקף או חידוש של רישום בין־לאומי לפי סעיף 56י(1) לפקודה590


י׳ בשבט התשס״ז (29 בינואר 2007)
  • ציפי לבני
    שרת המשפטים
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.