תקנות סימני המסחר

תקנות סימני המסחר מתוך

תקנות סימני המסחר, 1940

תקנות שהתקין הרושם באשורו של הנציב העליון עפ״י סעיף 46

---

ע״ר 1940, תוס׳ 2, 192, 369, 571; 1942, תוס׳ 2, 795; ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1; ס״ח תש״ט, 1; ק״ת תשי״ב, 802, 1270; תשי״ג, 581; תשי״ט, 1816; תש״ך, 40; תשכ״ג, 1420; תשכ״ה, 2122; תשכ״ו, 2090; תשל״ה, 2085; תשל״ז, 216; תש״ם, 1130; תשמ״ג, 1307; תשמ״ו, 712; תשמ״ז, 1272; תשמ״ח, 498, 500; תשנ״ב, 689; תשנ״ה, 1401; תשנ״ז, 443; תשס״א, 931; תשס״ב, 759; תשס״ד, 58; תשס״ז, 612; תשס״ט, 70; תש״ע, 1610; תשע״א, 1093; תשע״ב, 908; תשע״ג, 242; תשע״ד, 84; תשע״ה, 372, 1242; תשע״ו, 354; תשע״ז, 379; תשע״ח, 242; תשע״ט, 1588; תש״ף, 192; תשפ״א, 1268, 2882; תשפ״ב, 762; תשפ״ג, 446; תשפ״ד, 1248.

עדכון סכומים: תשמ״א, 32, 1500, 1558; תשמ״ג, 21; תשמ״ד, 180, 2562; תשמ״ח, 990; תשמ״ט, 286, 989; תש״ן, 166, 722; תשנ״א, 301, 968; תשנ״ב, 500, 1164; תשנ״ג, 186, 960; תשנ״ד, 271, 1109; תשנ״ה, 430, 1544; תשנ״ו, 256, 1161; תשנ״ז, 222, 855; תשנ״ח, 126, 963; תשנ״ט, 225, 976; תש״ס, 161; תשס״א, 1057; תשס״ב, 295, 1194; תשס״ו, 242, 924; תשס״ח, 1084; תשס״ט, 272, 1168; תש״ע, 1388; תשע״א, 532; תשע״ב, 500; תשע״ג, 403; תשע״ד, 423; תשע״ה, 703; תשע״ו, 564; תשע״ז, 513; תשע״ח, 817; תשע״ט, 1968; תש״ף, 216; תשפ״א, 1002; תשפ״ב, 1340; תשפ״ג, 822; תשפ״ד, 1842.

---

בתוקף הסמכויות המסורות לי בסעיף 46 מפקודת סימני המסחר, 1938, הריני מתקין בזה את התקנות דלקמן:–

---

לפי סעיף 15(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, כל מקום בו נאמר בחוק ”פלשתינה (א״י)“ ייקרא מעתה ”ישראל“. לפי סעיף 15(ב) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, כל הוראה בחוק הדורשת את השמוש בשפה האנגלית, בטלה. לפי סעיף 13 לחוק המעבר, תש״ט–1949, כל מקום בו נאמר בחוק ”עתון רשמי“ ייקרא מעתה ”רשומות“.

---

1.

השם הקצר

תקנות אלה תקראנה ”תקנות סימני המסחר, 1940“.

2.

הגדרות [תיקון: 1940-2, 1942, תשי״ג, תשכ״ה, תשע״ד, תשע״ה־2, תשפ״א־2]

בתקנות אלה –

”אתר ההגשה“ – אתר האינטרנט של הרשות שבאמצעותו מתבצעת ההמצאה האלקטרונית לרשות;

”הגשה בנייר“ – הגשת מסמך על ידי מסירתו ביד או על ידי משלוחו בדואר;

”הזדהות אלקטרונית“ – הזדהות ברמת ודאות גבוהה, תוך שימוש באמצעי אלקטרוני;

”הרשות“ – רשות הפטנטים כהגדרתה בחוק הפטנטים;

”הרשם“ – כמשמעותו בסעיף 5 לפקודה;

”חוק הפטנטים“ – חוק הפטנטים, התשכ״ז–1967;

”חתימה אלקטרונית מאושרת“ – (נמחקה);

”חתימה ידנית“ – (נמחקה);

”טופס הגשה אלקטרונית“ – טופס אלקטרוני המשמש להגשה אלקטרונית לרשות, כפי שהוא מופיע, במועד ההגשה, באתר ההגשה;

”מיופה כוח“ – עורך פטנטים כהגדרתו בחוק הפטנטים או עורך דין;

”הפקודה“ – פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל״ב–1972;

”תעודה אלקטרונית“ – (נמחקה);

”תצהיר“ – אחד מאלה, ובלבד שמתקיים בו האמור בתקנה 10א:

(1)

תצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971;

(2)

תצהיר או הצהרה בכתב בדבר אמיתות הדברים שנכתבו בה, שניתנו מחוץ לישראל, והם ערוכים וחתומים בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל המוסמך לכך או בפני אדם שהוסמך לקבלם לפי דין המקום שבו ניתנו.

מסים

3.

מסים [תיקון: תשמ״ח־2, תשע״ד]

(א)

המסים שישולמו בהתאם לפקודה יהיו אותם המסים המפורטים בתוספת הראשונה לתקנות אלה.

(ב)

האגרות לפי תקנות אלה ישולמו על ידי הפקדה בחשבון הרשות המיועד לכך בבנק הדואר או באמצעות שרת התשלומים הממשלתי; אישור על ביצוע התשלום יוגש לרשם יחד עם הודעה בעניין שבעדו שולמה האגרה.

3א.

הצמדה למדד [תיקון: תשנ״ז, תשע״א]

(א)

הסכומים שבתוספת הראשונה ישתנו ב־1 בינואר של כל שנה (להלן – יום השינוי) לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי; לענין זה –

”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

”המדד החדש“ – המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום השינוי;

”המדד היסודי“ – המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום השינוי הקודם.

(ב)

סכום שהשתנה כאמור בתקנת משנה (א) יעוגל –

(1)

אם הוא גבוה מ־10 שקלים חדשים – לשקל החדש השלם הקרוב, וסכום של חצי שקל חדש יעוגל כלפי מעלה;

(2)

אם הוא נמוך מ־10 שקלים חדשים – לעשר האגורות הקרובות.

(ג)

רשם סימני המסחר יפרסם ברשומות את נוסח התוספת הראשונה כפי שהשתנה עקב האמור בתקנה זו.

[תיקון: תשע״ד]

טופסים (כותרת נמחקה)

4.

[תיקון: תשע״ד]

(בוטלה)

סיוגן של סחורות וסיוג־מחדש של סחורות מרישומים ישנים

5.

סיוגן של סחורות

(1)

(א)

לצורך רישומי סימני מסחר שנעשו לפני תאריך תחילת התוקף של תקנות אלה מסייגין סחורות באופן המובא בתוספת השלישית לתקנות אלה, חוץ אם הומר איזה פירוט והותאם לתוספת הרביעית של תקנות אלה עפ״י פסקא (2) מן התקנה הזאת.

(ב)

לצורך רישומי סימני מסחר שייעשו לאחר תאריך תחילת תקפן של תקנות אלה ולצורך כל רישומים שנעשו לפני אותו תאריך ואשר פירוטיהן הומרו בהתאם לפסקא (2) מתקנה זו, מסייגין סחורות באופן המובא בתוספת הרביעית לתקנות אלה.

בקשה מאת בעלים רשומים להמרת פירוט הצעת הרושם [תיקון: תשע״ד]

(2)

כשהפירוט של סימן מסחרי רשום מבוסס על התוספת השלישית לתקנות אלה, רשאי הבעל הרשום לפנות לרושם ולבקשו להמיר את הפירוט באופן שאפשר יהא לבססו על התוספת הרביעית לתקנות אלה בין בהשמטת איזו סחורה הימנו ובין בלא השמטת איזו סחורה הימנו, אך באופן שהרישום ישתמר בתאריכו המקורי. לאחר מכן ימסור הרושם בכתב, בהתאם לסעיף 45 של הפקודה, לבעל הרשום הצעה אשר יפרט בה באיזו צורה יש לדעת הרושם לתקן את הפנקס. שני רישומים או יותר של סימן מסחרי לגבי סחורה הכלולה באותו סוג של התוספת הרביעית לתקנות אלה ושתאריך רישומם שוה, מותר למזגם לאחר ההמרה בהתאם לפסקא זו.

פרסום ההצעה והתנגדות [תיקון: תש״ט, תש״ע, תשע״ד]

(3)

פרסום הצעה לתקון עפ״י סעיף 45 ייעשה באתר האינטרנט ומודעה על התנגדות תנתן תוך חודש ימים מיום הפרסום, וצריך לצרף אליה העתק (דופליקט) של המודעה והודעה בשתי העתקות המראה באיזה אופן תהא ההמרה המוצעה בניגוד לסעיפים 43 או 44. הרושם ישלח את ההעתקות הכפולות מיד לבעל הרשום והוא רשאי תוך חודש מיום קבלת ההעתקות האלה, לשלוח לרושם הודעה־שכנגד המוסרת בפרוטרוט את הנימוקים אשר על יסודם חולקין על התנגדות, ואם עשה זאת, ימסור למתנגד העתק מהודעה זו. לאח״כ רשאי הרושם לדרוש או לקבל הוכחות בנוגע לשאלות השנויות במחלוקת, ובטרם יתן את החלטתו בענין, יתן לצדדים אפשרות להשמיע את טענותיהם בענין זה, אם ירצה אחד הצדדים בכך.

המרת פירוטים: רישומים המתקבלים כתוצאה מזה [תיקון: תשע״ד]

(4)

כל אימת שנתפרסמה הצעה להמרת פירוט בהתאם לפסקא (2) מתקנה זו, ולא הוגשה כל התנגדות להצעה, והמועד להגשת מודעת התנגדות עבר, או אם הוגשה התנגדות אלא שניתנה החלטה בענין ההתנגדות וניתנה רשות להמרה, ירשום הרושם בפנקס את כל הרשימות הדרושות כדי ליתן תוקף להמרה בהתאם להצעה כפי שנתפרסמה, או בהתאם להצעה המתוקנת, אם תוקנה לאחר הגשת ערעור שבו נרשמו הרשימות הללו. לצורך מתן החלטה בענין החידוש הבא של כל הרשימות הנובעות מתוך כך, בהתאם לסעיף 32 של הפקודה, הרי הביטוי ”יום הפקיעה של הרישום המקורי או של חידושו האחרון“ יתיחס לאותו תאריך שהיה מתיחס אליו לגבי הרישום שלפני ההמרה.

מסמכים

6.

הגשת מסמכים [תיקון: תשע״ד, תשע״ה־2, תשפ״א־2]

(א)

בקשה לרישום סימן מסחר, בקשה, הודעה, מודעה או מסמך אחר שיש או שמותר להניחם, לערכם או לתתם לרשם, יוגשו בנייר כאמור בתקנה 6א או באתר ההגשה כאמור בתקנות 6ב עד 6ה.

(ב)

על אף האמור בתקנת משנה (א), אדם שהוא אחד מן המפורטים להלן, יגיש בקשה לרישום סימן מסחר באתר ההגשה בלבד:

(1)

תאגיד;

(2)

בעל מקצוע מורשה לפי כל דין, שההגשה מתבצעת במסגרת מקצועו או רישיונו.

(ג)

תקנת משנה (ב) תחול אף על בקשה, הודעה, מודעה או מסמך אחר שיש או שמותר להניחם, לערכם או לתתם לרשם.

6א.

הגשת מסמכים בנייר [תיקון: תשע״ד, תשע״ה־2]

(א)

בקשה לרישום סימן מסחר, בקשה, הודעה, מודעה או מסמך אחר שיש או שמותר להניחם, לערכם או לתתם לרשם, יהיו –

(1)

מודפסים בצבע כהה ובלתי ניתן להימחות;

(2)

על גבי גיליונות נייר לבן בגודל A4 (רוחב – 21 ס״מ, גובה – 29.7 ס״מ);

(3)

בעלי שוליים של 5 ס״מ לפחות בראש כל גיליון, של 3 עד 4 ס״מ לימינו של גיליון הכתוב עברית או ערבית ולשמאלו של גיליון הכתוב אנגלית, ושל 3 ס״מ לפחות בסוף כל שורה;

(4)

מודפסים בצדו האחד של הגיליון בלבד, ואולם פסקה זו לא תחול על מסמכים שתקנת משנה (ב) חלה עליהם.

(ב)

בהגשת מסמך בנייר כאמור בתקנת משנה (א)(1) עד (3) בהליך על ריב, הליך לפי תקנה 26 או אגב הליך לפי תקנה 73, יחולו הוראות האלה:

(1)

נוסף על הגשת המסמך בנייר, יוגש במקביל עותק של המסמך גם על גבי התקן המשמש לאחסון חומר מחשב; סוג ההתקן וסוג הקובץ לעניין הגשה על גבי התקן כאמור, יהיו כפי שהורה הרשם לפי סעיף 11(א) לחוק הפטנטים לעניין הגשה על גבי התקן המשמש לאחסון חומר מחשב, בשינויים המחויבים;

(2)

יראו כמועד הגשת המסמך את מועד הגשתו בנייר או מועד הגשתו על גבי ההתקן, המאוחר מביניהם.

6ב.

הגשת מסמכים באתר ההגשה [תיקון: תשע״ד, תשע״ה־2, תשפ״א־2]

(א)

בקשה לרישום סימן מסחר תוגש לרשם באמצעות טופס הגשה אלקטרונית באתר ההגשה.

(ב)

בקשה, הודעה, מודעה או מסמך אחר שיש או שמותר להניחם, לערכם או לתתם לרשם, יוגשו באתר ההגשה.

(ג)

המגיש כל בקשה, הודעה, מודעה או מסמך אחר המוגשים כאמור בתקנת משנה (ב), יזדהה באמצעות הזדהות אלקטרונית.

(ג1)

האמור בתקנת משנה (ג) לא יחול על מגיש המסמכים המנויים להלן:

(1)

הודעת התנגדות לפי סעיף 24 לפקודה;

(2)

בקשה לחידוש רישומו של סימן מסחרי לפי סעיפים 32 ו־33(ב)(2) לפקודה;

(3)

בקשה לתיקון הפנקס לפי סעיף 38 לפקודה, בקשה למחיקת סימן מסחר מן הפנקס לפי סעיף 39 לפקודה או הודעה לפי סעיף 40 לפקודה;

(4)

בקשה לביטול רישום סימן בגלל אי־שימוש לפי סעיף 41 לפקודה;

(5)

הגשת בקשה בין־לאומית או בקשת הרחבה שאינן מייעדות את ישראל לפי סעיף 56ג לפקודה;

(6)

בקשה להצטרף כצד שלישי להליך לפי תקנה 72;

(7)

בקשה לחיפוש לפי תקנה 78(א);

(8)

בקשה לקבלת תעודה מאת הרשם לפי תקנות 84 ו־85.

(ד)

תקנות משנה (א) ו־(ג) לא יחולו על בקשות המייעדות את ישראל, כהגדרתן בסעיף 56א לפקודה, המועברות לרשם באמצעות המשרד הבין־לאומי, כהגדרתו בסעיף האמור.

6ג.

קליטת המסמך [תיקון: תשע״ד, תשע״ה־2]

(א)

הוגש מסמך לרשם באופן אלקטרוני, יראו אותו כמוגש במועד שבו נקלט באתר ההגשה, לפי חיווי שיועבר למגיש טופס ההגשה האלקטרונית על ידי הצגתו באתר ההגשה.

(ב)

מסמך שהוגש באופן אלקטרוני לא ייקלט ולא ייחשב כמוגש, אלא אם כן עבר בהצלחה בדיקת קבלה ברמה הטכנית; מסמך שלא עבר בהצלחה את בדיקת הקבלה יידחה בלא קליטתו, ולא יועבר חיווי כאמור בתקנת משנה (א).

(ג)

היה המסמך המוגש באופן אלקטרוני נגוע בנגיף מחשב או בקוד עוין, העלול לגרום נזק או שיבוש למחשב הרשות או לחומר מחשב המצוי במחשב הרשות, יידחה המסמך בלא קליטתו.

(ד)

אם צפויה או ישנה תקלה באתר ההגשה, יפרסם הרשם הודעה באתר האינטרנט של הרשות (להלן – אתר הרשות) שיצוין בה מועד תחילת התקלה ומועד סיומה; לא היה ידוע מועד סיום התקלה בזמן פרסום ההודעה כאמור או שהשתנה מועד תחילת התקלה או סיומה – יפרסם הרשם באתר הרשות הודעה נוספת ובה יצוין מועד סיום התקלה או המועד המעודכן, לפי העניין; פרסם הרשם הודעה, יחולו הוראות אלה על מגיש המסמך:

(1)

לגבי תקלה המסתיימת לפני המועד האחרון להגשת מסמך (להלן – המועד האחרון) – יגיש את המסמך לפי אחד מאלה:

(א)

בהגשה בנייר כאמור בתקנה 6א (להלן – הגשה בנייר), מיום תחילת התקלה לפי ההודעה שפרסם הרשם עד שני ימי עסקים לאחר יום סיום התקלה או שני ימי עסקים שלאחר יום פרסום ההודעה באתר הרשות על סיום התקלה, המאוחר מביניהם;

(ב)

בהגשה אלקטרונית כאמור בתקנה 6ב (להלן – הגשה אלקטרונית) לאחר חלוף התקלה עד המועד האחרון;

(2)

לגבי תקלה המתקיימת במועד האחרון – יגיש את המסמך לפי אחד מאלה, ויראו את המסמך כאילו הוגש במועד האחרון והמגיש לא יחויב בעד ההגשה בתשלום אגרת הארכה כאמור בפרט 10 לתוספת הראשונה:

(א)

בהגשה בנייר עד 2 ימי עסקים לאחר המועד האחרון;

(ב)

בהגשה אלקטרונית, אם חלפה התקלה במסגרת הימים שבפסקת משנה (א).

(ה)

לא מתאפשרת הגשת מסמך באתר ההגשה, בין אם משום שכשלה ההגשה באתר ההגשה ולא פרסמה הרשות הודעה על תקלה ובין אם בשל תקלה במחשבי המגיש המונעת את האפשרות של הגשה אלקטרונית ואינה ניתנת לתיקון באותו היום, תחול על הגשת המסמך תקנת משנה (ד)(2), ובלבד שיצורף למסמך המוגש תצהיר המפרט את ניסיון ההגשה ואת הנסיבות שהובילו לאי־ההגשה.

6ד.

קישוריות [תיקון: תשע״ד]

במסמך המוגש באופן אלקטרוני לרשם, לא תהיה קישורית (Hyper Link) למידע בתוך המסמך או מחוצה לו, ואולם רשאי המגיש לכלול במסמך קישורית לצורך הפניה מתוכן עניינים, אם קיים, לסעיפים רלוונטיים בגוף המסמך או לצורך הפניה, אם קיימת, במלל של המסמך לסעיפים רלוונטיים בגוף המסמך.

6ה.

קבצים [תיקון: תשע״ד]

מסמך המוגש באתר ההגשה והמכיל מידע טקסטואלי יוכן באמצעות תוכנה המאפשרת ביצוע חיפוש טקסטואלי בשפה שבה נכתב המסמך, כגון בתוכנה המשמשת ליצירת קבצים בפורמט PDF‏ (Portable Document Format) טקסטואלי או בתוכנה המשמשת ליצירת קבצים בפורמט WORD; מסמך המכיל רק מידע שאינו טקסטואלי, ניתן להגישו גם בפורמט PDF שאינו טקסטואלי או בפורמט TIFF.

7.

מסירה ע״י הדואר

(1)

כל בקשה, הודעה, מודעה, או מסמך אחר שדרוש או שמותר להניחם, לערכם או לתתם במשרד או אצל הרושם או אצל כל אדם אחר מותר לשלחם בדואר וכל מסמך שנשלח כך, רואין אותו כאילו נמסר בזמן שהמכתב המכיל אותו היה נמסר אגב מהלך הדואר הרגיל.

אימתי תהא כתובת נחשבת ככתובת מספיקה

(2)

מכתב הערוך לבעל רשום של סימן מסחרי לפי כתובתו או לפי הכתובת שלו למסירת מסמכים, כפי שהיא רשומה בפנקס, או מכתב הערוך לכל אדם המבקש רישום סימן מסחרי, או לכל אדם המתנגד לרישום כזה, לפי הכתובת המופיעה בבקשה או בהודעת ההתנגדות או לפי הכתובת שניתנה לצרכי מסירה כפי שנקבע בתקנה 9, רואין אותו כמכתב הנושא כתובת מספקת.

8.

מסירת כתובת מלאה [תיקון: תשע״ד]

(א)

המגיש מסמך לרשם יצרף כתובת דואר מלאה למסירת מסמכים, הכוללת את שם היישוב, שם הרחוב, מספר הבית ומספר המיקוד, ולרבות מספרי הטלפון והפקסימילה באותו מען, אם ישנם; בהעדר שם לרחוב או מספר לבית – סימן זיהוי אחר.

(ב)

המגיש מסמך לרשם ימסור כתובת דואר אלקטרוני, אם הוא מעוניין לקבל בדרך זו מהרשם מסמכים, למעט תעודת רישום והעתק מאושר שלה; מסמך שנשלח בדואר אלקטרוני יראוהו כאילו הגיע ליעדו ביום העבודה הראשון שלאחר משלוח המסמך.

(ג)

מסמך שנשלח בדואר מאת הרשם יראוהו כאילו הגיע ליעדו במועד הרגיל של הגעת דברי דואר, אם לא הוכח אחרת.

9.

מען למסירת מסמכים [תיקון: תש״ח, תשי״ג, תשכ״ה, תשע״ד]

(א)

כל אדם המבקש לרשום סימן מסחר, או רשות לפי סעיף 50 לפקודה, או המתנגד לרישומם, וכן המבקש להעביר לבעלותו סימן מסחר, יודיע לרשם על מען בישראל למסירת מסמכים ויראו המען כאמור כמען של אותו אדם לכל ענין לצורך הפקודה ותקנות אלה כל עוד לא הודיע אותו אדם על מען אחר בישראל למטרה האמורה.

(ב)

כל עוד תקפה הרשאת מיופה כוח לפי תקנה 10, יראו את מענו של מיופה הכוח כמען של אותו אדם לעניין תקנת משנה (א), אם לא הודיע הוא או מיופה כוחו אחרת.

(ג)

הוראות תקנה 8 יחולו גם על מען מיופה כוח או מען אחר שנמסר.

10.

מיופי כוח [תיקון: תשי״ג, תשכ״ה, תשע״ד]

(א)

כל פעולה שאדם רשאי לעשותה לפי הפקודה או תקנות אלה רשאי הוא להרשות למיופה כוח לעשותה.

(ב)

לא יורשה יותר ממיופה כוח אחד לגבי אותו ענין, אלא אם הורשו יחדיו מספר מיופי כוח שהם שותפים או שהם עובדים יחדיו במשרד אחד; ואולם אין בהוראה זו כדי למנוע יותר ממיופה כוח אחד מלהופיע ולטעון בשם מרשה אחד אם הורשו לכך.

(ג)

הורשו מספר מיופי כוח על פי הוראות תקנת משנה (ב) ולאחר מכן חדלו אותם מיופי כוח לעבוד יחדיו, יראו, אם לא מסרו נותן ההרשאה או אותם מיופי כוח הודעה אחרת לענין זה, כאילו הורשה מיופה הכוח שמענו נמסר כמענם של אותם מיופי כוח.

(ד)

תוקף הרשאתו של מיופה כוח לא יפקע כל עוד לא בוטלה הרשאתו על ידי הודעה מפורשת מן המרשה לענין זה לגבי כל ענין שלגביו ניתנה הרשאה, אולם רשאי הרשם, אם ראה טעם סביר לעשות כן, שלא להכיר ביפוי־כוח עשר שנים לאחר שהוצא או לשחרר מיופה כוח מן הייצוג.

10א.

תצהיר [תיקון: תשע״ה־2]

תצהיר יהיה ערוך בגוף ראשון, מחולק לסעיפים, ומכיל רק עובדות שהמצהיר יכול להוכיחן מתוך ידיעתו הוא או, אם ציין את הנימוקים לכך, גם לפי מיטב אמונתו.

בקשה לרישום

11.

טופס בקשה [תיקון: תשע״ד, תשע״ה־2]

בקשה לרישום סימן מסחרי צריכה להיות ערוכה בטופס המתאים המובא בתוספת השניה לתקנות אלה או בטופס הגשה אלקטרונית התואם לו.

12.

[תיקון: תשע״ד, תשע״ה־2]

(בוטלה).

13.

[תיקון: תשע״ד]

(בוטלה).

14.

אשור קבלת הבקשה

עם קבלת הבקשה או לאחר מכן ישלח הרושם למבקש אשור על קבלתה.

15.

בקשה לרישום סימן מסחרי [תיקון: תשכ״ה, תשע״ד]

בקשה לרישום סימן מסחרי צריך שתכיל את הסימן המסחרי שרישומו מבוקש, ואם היה הסימן תלת־ממדי יצורפו לבקשה ציור או תמונת דמות הסימן באופן שיהיה ניתן להבחין בדמותו מכל הצדדים, ויצוין על גבי הטופס דבר היות הסימן תלת־ממדי; לבקשה לרישום סימן מסחר שהוא צליל יצורפו התווים המרכיבים את הצליל וקובץ דיגיטלי המאפשר האזנה לצליל במערכות הרשות.

16.

[תיקון: תשי״ג, תשכ״ה, תשע״ד]

(בוטלה).

17.

[תיקון: תשע״ד]

(בוטלה).

18.

ציון סוג או סוגים [תיקון: תשכ״ה, תשע״ד]

בבקשה לרישום סימן יפרט המבקש את הטובין שביחס אליהם מתבקש הרישום, בציון הסוג או הסוגים המתאימים לכל אחד מהם, לפי התוספת הרביעית לתקנות אלה.

19.

התיאורים צריך שיניחו את הדעת [תיקון: תשע״ד]

אם אין דעתו של הרשם נוחה מתיאורו החזותי או הצלילי של סימן רשאי הוא לדרוש במקומו תיאור אחר שיניח את דעתו בטרם ייגש לדון בבקשה.

20.

[תיקון: תשע״ד]

(בוטלה).

21.

תרגומי מלים שאינן באחת מן הלשונות הרשמיות [תיקון: תש״ח, תשע״ד]

כשסימן מסחרי מכיל מלה או מלים שאינן כתובות [במקור: אנגלית], ערבית או עברית, רשאי הרושם לדרוש תרגום מדוייק של אותה מלה או אותן מלים, לעברית ואת התעתיק של המילה לאותיות לטיניות, ואם ידרוש זאת יהיו התרגום והתעתיק חתומים ומאושרים בידי המבקש או מיופה כוחו.

21א.

רישום סימנים הרשומים בחוץ לארץ [תיקון: תשכ״ה, תשע״ד]

(א)

המבקש לרשום סימן מסחר הרשום כסימן מסחר בארץ מוצאו בהתאם להוראות סעיף 16 לפקודה יודיע על כך לרשם וימציא לו, עם מתן ההודעה כאמור העתק מתעודת רישום סימן המסחר בארץ המוצא כשהיא מאושרת בידי הרשות המתאימה באותה מדינה, ואת תרגומה המאושר לעברית, לערבית או לאנגלית אם היא ערוכה בשפה אחרת; היה סימן המסחר סימן שנרשם בארץ מוצאו לפי הפרוטוקול, ניתן להמציא לרשם, במקום העתק כאמור את מספר הסימן בפנקס הרישום הבין־לאומי הנוגע לעניין או העתק מאושר של הרישום הבסיסי; בתקנה זו –

”הפרוטוקול“ ו”פנקס הרישום הבין־לאומי“ – כהגדרתם בסעיף 56א לפקודה;

”הרישום הבסיסי“ – כהגדרתו בסעיף 56ד(7) לפקודה.

(ב)

מותר להגיש בקשה לפי תקנה זו בכל עת לפני קבלת הסימן לרישום.

21ב.

בקשה לרישום סימן בהסתמך על דין קדימה [תיקון: תשכ״ה, תשע״ד]

המבקש לרשום סימן מסחר בהסתמך על דין קדימה על פי הוראות סעיף 54 או 55 לפקודה, יודיע על כך בטופס הבקשה וימציא לרשם, לא יאוחר משלושה חדשים לאחר הגשת הבקשה, העתק מהבקשה הראשונה שהוגשה במדינת חוץ או במדינה חברה, כשהיא מאושרת בידי הרשות המתאימה באותה מדינה ואת תרגומה המאושר לעברית, לערבית או לאנגלית אם היא ערוכה בשפה אחרת.

הפרוצדורה עם קבלת הבקשה

22.

חיפוש [תיקון: תשמ״ג, תשמ״ח־2, תשע״ד]

(א)

עם קבלת בקשה לרישום, יצוה הרושם לערוך חיפוש בין סימני המסחר והבקשות התלויות ועומדות כדי לברר אם רשומים בפנקס איזה סימנים לאותן סחורות או לאותו הגדר של סחורות המזדהים עם הסימן המבוקש או הדומים לו במדה העשויה לרמות, וכן לערוך בחינה של כשרות הסימן לרישום לפי הוראות הפקודה.

(ב)

החיפוש והבחינה כאמור בתקנת משנה (א) ייערכו לגבי כל בקשה לרישום לפי סדר הגשת הבקשות ברשות.

(ג)

מבקש שיש לו נימוקים סבירים לכך רשאי להגיש לרשם בקשה מנומקת לחיפוש ולבחינה על אתר, ויצרף אליה תצהיר בדבר העובדות המקימות את הבקשה והעתק הקבלה על תשלום האגרה הקבועה.

22א.

תיקון בקשה [תיקון: תשע״ד]

(א)

הרשם רשאי, לבקשת בעל בקשה לרישום סימן מסחר, להרשות את תיקון הבקשה באחד או יותר מן התיקונים שלהלן, אם התיקון נדרש מטעמים אלה בלבד:

(1)

תיקון שמו או מענו של המבקש, בשל טעות או שינוי שחלו בהם;

(2)

תיקון פרטת הסחורות והשירותים שבבקשה לצורך הבהרתה או צמצומה, אך לא לשם הרחבתה;

(3)

תיקון טעות או עריכת שינוי בסימן שרישומו התבקש, בתנאי שהשינוי או התיקון אינו מחייב חיפוש ובחינה נוספים ואינו מרחיב את הזכויות הנובעות מהרישום.

(ב)

לבקשת התיקון יש לצרף אישור על תשלום האגרה הקבועה בפרט 7 בתוספת הראשונה.

(ג)

אושר התיקון לאחר פרסום הבקשה לפי סעיף 23 לפקודה, יפרסם הרשם את דבר התיקון.

23.

קבלה [תיקון: תשע״ד]

משנערכו החיפוש והבחינה, הרי אם סבור הרושם על יסוד הדיון בבקשה ובכל הוכחות שהמבקש ימציא או יידרש להמציא, כי אין התנגדות לרישומו של הסימן, רשאי הוא לקבל את הבקשה אם לחלוטין ואם באותם התנאים, השינויים, התקונים או ההגבלות שהוא ימצא לנכון להטיל, ואשר יודיע עליהם בכתב למבקש.

24.

סדרי דין בבקשות שנתגלו טעמים לאי קבלתם [תיקון: תשי״ב־2, תשכ״ה, תשס״ט, תשע״ד]

(א)

התגלו, לאחר החיפוש והבחינה לפי תקנה 22 והעיון בבקשה ובכל הוכחות שהמבקש ימציא או יידרש להמציא, טעמים שיש בהם כדי לפסול את הסימן לרישום, תישלח למבקש הודעה בכתב על טעמים אלה.

(ב)

לא הגיש המבקש תשובה מנומקת בכתב בתוך שלושה חודשים מתאריך ההודעה האמורה בתקנת משנה (א), יראה הרשם את הבקשה כבטלה לפי סעיף 22 לפקודה וישלח על כך הודעה למבקש; הגיש המבקש תשובה מנומקת בכתב בתוך המועד שנקבע לכך, יבחן אותה הרשם ויודיע למבקש אם החליט לקבל את הבקשה, אם לחלוטין ואם באותם תנאים, שינויים, תיקונים או הגבלות שהוא יראה לנכון להטיל, כאמור בתקנה 23.

(ג)

(נמחקה).

25.

קבלה על תנאי [תיקון: תשי״ב־2, תשכ״ה, תשס״ט, תשע״ד]

(א)

קיבל הרשם בקשה בכפוף לתנאים, תיקונים, שינויים או הגבלות או בכפוף לרישום הערת ויתור, והמבקש מתנגד לכך, יגיש המבקש, בתוך שלושה חודשים מתאריך ההודעה על קבלה כאמור, את השגותיו המנומקות בכתב; הגיש המבקש השגות מנומקות בכתב בתוך המועד שנקבע לכך, יבחן אותן הרשם ויודיע למבקש אם החליט לקבל את הבקשה, לחלוטין או באותם תנאים, שינויים, תיקונים או הגבלות שהוא יראה לנכון להטיל, כאמור בתקנה 23.

(ב)

לא התנגד המבקש כאמור בתקנת משנה (א), יודיע על כך לרשם בכתב.

(ג)

לא נהג המבקש באחת הדרכים המנויות בתקנות משנה (א) או (ב) יראה הרשם את הבקשה כבטלה לפי סעיף 22 לפקודה וישלח על כך הודעה למבקש.

(ד)

(נמחקה).

26.

החלטת הרושם [תיקון: 1940-2, תשי״ב־2, תשע״ד]

(א)

קיבל המבקש הודעה לפי תקנה 24(ב) או תקנה 25(א), רשאי הוא, בתוך שלושה חודשים, לבקש כי הרשם יערוך דיון בעניין בקשתו לרישום סימן מסחר; הרשם רשאי לדרוש ממי שביקש להשמיע את טענותיו לפניו כאמור, להגיש בכתב את סיכום טענותיו בתוך חודש ימים מיום שנדרש לעשות כן, והוא אם לא טען המבקש טענות בכתב באותו עניין קודם לכן או אם נראה לרשם כי יש בכך כדי להביא תועלת בזמן השמעת הטענות לפניו.

(ב)

לא הגיש המבקש את סיכום טענותיו במועד שנדרש, רואים אותו כאילו ויתר על בקשתו להשמיע טענות, והרשם יחליט בבקשה לפי זה.

(ג)

החלטתו המנומקת של הרשם לאחר הדיון האמור תימסר למבקש בכתב.

(ד)

אם מציג הרושם כל דרישות שהמבקש אינו מתנגד להן, על המבקש למלא אחריהן לפני שיתן הרושם אותה הודעה בכתב. לצרכי ערעור רואין את תאריך משלוח הודעה כזאת למבקש כתאריך החלטת הרושם.

27.

[תיקון: תשכ״ה, תשע״ד]

(בוטלה).

27א.

משך הליכי הבחינה [תיקון: תשס״ט, תשע״ד]

לא קובלה בקשה בתוך שנתיים ממועד משלוח ההודעה הראשונה למבקש על החלטת הרשם לפי תקנות 24(א) או 25(א), יראה הרשם את הבקשה כבטלה וישלח על כך הודעה למבקש, זולת אם ביקש המבקש, בתוך אותה תקופה, כי הרשם יערוך דיון בבקשתו.

[תיקון: תשע״ד]

סימני מסחר מיוחדים עפ״י סעיף 10 מן הפקודה (כותרת נמחקה)

28.

צירופים לבקשה לרישום סימן קיבוצי [תיקון: תשכ״ה]

לבקשה לרישום סימן קיבוצי יצורפו העתק מאושר מתקנון החבר וכל חומר נוסף שיש בו כדי להצביע על הפיקוח שיש לחבר על חבריו.

29.

[תיקון: תשכ״ה]

(בוטלה).

30.

צירוף הודעת נימוקים [תיקון: תשכ״ה]

בכל בקשה לרישום סימן מאשר יש לציין את הנימוקים אשר עליהם מסתמך המבקש לביסוס בקשתו, וכן את הכללים שלפיהם תינתן הרשות להשתמש בסימן המאשר.

31.

בירור [תיקון: תשע״ד]

הוראות תקנות 24 עד 27א יחולו על בקשות המוגשות לפי סעיפים 14 ו־15 לפקודה, בשינויים המחויבים.

32.

פרסום וכו׳ [תיקון: תשע״ד]

אם הורשה להגיש את הבקשה מפרסמין אותה ומתיחסים אליה מכל הבחינות כאל בקשה רגילה והיא תהיה נתונה להתנגדות באותו אופן ונוקטין לגבה בכל הפעולות המשפטיות כאילו היתה בקשה עפ״י סעיף 17 של הפקודה.

פרסומה של הבקשה

33.

פרסומה של הבקשה [תיקון: תש״ט, תשס״ז, תש״ע, תשע״ד]

(1)

משנתקבלה בקשה יפרסמנה הרושם באתר האינטרנט, במשך אותו זמן ובאותו אופן שיורה.

(2)

(בוטלה).

34.

[תיקון: תשע״ד]

(בוטלה).

התנגדות לרישום

35.

התנגדות [תיקון: תש״ט, תש״ע]

רשאי כל אדם בתוך שלשה חדשים מתאריך פרסום בקשה לרישום סימן מסחרי למסור במשרד [צ״ל: ברשות] בכתב הודעת התנגדות לרישום.

36.

הודעה על התנגדות [תיקון: תשכ״ה, תש״ע, תשע״ד]

ההודעה הנ״ל צריכה לכלול את נימוקי ההתנגדות אשר עליהם מתבססת התנגדות לרישום. אם מתנגדים לרישום מחמת שהסימן דומה לסימנים הרשומים כבר בפנקס, עליו לפרש את מספריהם של אותם הסימנים התאריכים שבהם נתפרסמו. להודעה האמורה יצורף העתק שהרשם יעביר למבקש.

37.

הודעה שכנגד [תיקון: תשכ״ה, תשע״ד]

אם רוצה המבקש לחלוק על ההתנגדות, עליו להניח ברשות בתוך חדשיים מקבלת אותה ההעתקה הודעה־שכנגד בכתב, בה יפרט את הנימוקים שעל יסודם הוא חולק על ההתנגדות, ובשעת הנחתה עליו למסור למתנגד שני העתקים ממנה. על המבקש לפרט גם את העובדות המוזכרות בהודעת ההתנגדות שהוא מודה בהן.

38.

עדות לחזוק התנגדות [תיקון: תשכ״ה, תשע״ד]

על המתנגד להניח ברשות תוך חודשיים מיום מסירת ההעתק מההודעה שכנגד את כל אותה העדות שיאבה להגיש, בצורת תצהירים, לחיזוק התנגדותו, ועליו למסור למבקש העתקות מאותה עדות.

39.

עדות לחזוק הבקשה [תיקון: תשכ״ה, תשע״ד]

אם אין המתנגד מניח עדות, רואין אותו כאילו ויתר על התנגדותו, חוץ אם הורה הרושם אחרת, ואילו אם הניח עדותו, חייב המבקש, תוך חדשיים מיום הנחת העתקות התצהירים, להניח ברשות, בצורת תצהירים, את כל אותה העדות שיאבה להגיש לחיזוק בקשתו, ועליו למסור למתנגד העתקות מאותה עדות.

40.

עדות בתשובה ע״י המתנגד [תיקון: תשי״ב־2, תשכ״ה, תשע״ד]

בתשובה לכך רשאי המתנגד, תוך חדשיים מיום מסירת העתקות מתצהירי המבקש, להניח ברשות עדות עפ״י תצהיר ועליו למסור למבקש העתקות הימנה. עדות זו תצטמצם אך ורק בענינים שהם ממין התשובה.

40א.

[תיקון: תשי״ב־2, תשכ״ה]

(בוטלה).

41.

עדות נוספת [תיקון: תשע״ד]

שום צד לא יניח עדות נוספת אולם בכל הליך בפני הרושם, רשאי הרושם בכל זמן שהוא, אם ימצא זאת לנכון, ליתן למבקש או למתנגד רשות להגיש כל עדות בתנאים אשר יישרו בעיניו בין בענין ההוצאות ובין בענין אחר.

42.

מוצגים [תיקון: תשע״ד]

היו מוצגים נספחים לתצהירים שהוגשו בהתנגדות, יישלחו לצד האחר העתקים או הדפסות ממוצגים אלה; בשעת הבירור צריך להראות את המוצגים המקוריים, זולת אם יורה הרשם אחרת.

43.

תרגום התעודות לשפות זרות [תיקון: תש״ח, תשע״ד]

כשמזכירין בהודעה או בתצהיר המוגשים בקשר להתנגדות איזה מסמך שאינו כתוב [במקור: אנגלית], ערבית או עברית, רשאי הרשם לדרוש תרגום מאושר של אותו מסמך לעברית, לערבית או לאנגלית.

44.

בירור [תיקון: תשע״ד]

לאחר גמר העדות, על הרושם לקבוע זמן לשם בירור ההתנגדות ועליו ליתן לצדדים, לפחות עשרה ימים מראש, הודעה על הזמן שנקבע כנ״ל.

44א.

אי־התייצבות להשמעת טענות [תיקון: תשע״ד]

ביום שנקבע לשמיעת טענות הצדדים ינהגו כך:

(1)

הודיעו בעלי הדין שלא יתייצבו לדיון, יחליט הרשם על פי החומר שלפניו;

(2)

לא התייצב אחד מבעלי הדין ישמע הרשם את בעל הדין האחר, ובלבד שאם ראה הרשם כי בעל דין שלא התייצב זנח את עניינו, ידחה את בקשתו;

(3)

היה לרשם יסוד סביר להניח כי לא נמסרה הודעה לאחד הצדדים או שנמנע ממנו להופיע לפניו בשל נסיבות מיוחדות, ידחה את הבירור למועד אחר.

44ב.

סדר הטיעון באין הודאה בעובדות [תיקון: תשע״ד]

(א)

לא הודה המבקש בעובדות שטען להן המתנגד, יהיה סדר הטיעון כזה:

(1)

בתום הבאת הראיות זכאי המתנגד לסכם את טענותיו, ואחריו זכאי המבקש לסכם את טענותיו, אלא אם כן הורה הרשם, מטעמים מיוחדים שיירשמו, על סדר סיכומים אחר;

(2)

היו יותר משני צדדים להליך, יקבע הרשם את סדר הסיכומים ביניהם;

(3)

הרשם רשאי להרשות לבעל דין שסיכם את טענותיו תחילה להשיב לסיכומו של בעל דינו.

(ב)

הרשם רשאי, מיוזמתו או לבקשת בעל דין, להורות שבעלי הדין יעידו לפניו לפני שיעידו שאר העדים בהליך.

44ג.

סדר הטיעון כשיש הודאה בעובדות [תיקון: תשע״ד]

מודה המבקש בעובדות שטען להן המתנגד וטוען כי על פי דין או מחמת עובדות נוספות שטען להן המבקש אין המתנגד זכאי לסעד המבוקש – יהיה המבקש הפותח, וסדר הטיעון יהיה בהיפוך לסדר האמור בתקנה 44ב.

44ד.

דרך סיכום טענות [תיקון: תשע״ד]

(א)

סיכום טענות בעלי הדין יהיה בעל פה, בהקדם האפשרי לאחר סיום הבאת הראיות; ואולם רשאי הרשם לצוות שיסכמו את טענותיהם בכתב, על הפרשה כולה או על שאלה מסוימת שקבע, בין נוסף על הסיכום שבעל פה ובין במקומו.

(ב)

בצו כאמור ייקבעו סדר סיכומי הטענות כאמור בתקנות 44ב ו־44ג, הן שבעל פה והן שבכתב, וכל שאר הדברים הטעונים, לדעת הרשם, הסדר בשל הצו.

(ג)

ניתן צו כאמור, יסכם בעל הדין שעליו לסכם ראשון את טענותיו בתוך פרק זמן שקבע הרשם מיום שקיבל את פרוטוקול הדיון, והצד האחר יסכם את טענותיו בתוך פרק זמן שקבע הרשם מיום שקיבל את סיכומי הצד שכנגד.

(ד)

דינו של בעל דין שלא הגיש כתב סיכומיו במועד הקבוע, כדין בעל דין שלא התייצב במועד שנקבע לדיון, זולת אם הורה הרשם הוראה אחרת.

45.

החלטת הרשם [תיקון: תשע״ד]

(א)

בתום הדיון, או לאחר מכן בהקדם ככל האפשר לפי הנסיבות, ייתן הרשם את החלטתו, ואולם רשאי הוא –

(1)

בכל שלב משלבי הדיון לתת את החלטתו באחת הבקשות לסעד, אם נראה לו שאין בהמשך הדיון כדי לשנות את הממצאים לגבי העובדות המהותיות לעניין אותה בקשה או לגבי השאלות העומדות להכרעה;

(2)

אם ראה לנכון לעשות כן, לתת החלטת ביניים שבה יכריע בשאלות שבמחלוקת או לנהוג בבקשה בכל דרך אחרת.

(ב)

החלטת הרשם תכיל הרצאה תמציתית של העניין נושא הדיון, ממצאי הרשם לגבי העובדות המהותיות, השאלות שעמדו להכרעה ונימוקי ההחלטה.

(ג)

החלטת הרשם תהיה בכתב וחתומה בידו.

45א.

מסירת ההחלטה לצדדים [תיקון: תשע״ד]

ההחלטה תימסר בידי הרשם לצדדים, ותאריך ההחלטה יהיה התאריך שבו מסר אותה.

45ב.

הודעה על ערעור [תיקון: תשע״ד]

הוגש ערעור על החלטת הרשם בהליך לפי פרק זה, יודיע המערער על כך לרשם בעת הגשת הודעת הערעור לבית המשפט.

46.

הוצאות המשפט אם המבקש אינו חולק על התנגדות

אם אין המבקש חולק על התנגדות, הרי לכשיגש הרשם להחליט אם לפסוק הוצאות המשפט לזכות המתנגד, עליו לעיין בשאלה אם אפשר היה למנוע בעד המשפט אילו מסר המתנגד למבקש הודעה מספקת לפני הגשת ההתנגדות.

אי־השלמת הרישום

47.

אי־מתן תשובה [תיקון: תשכ״ה, תשס״ט, תשע״ד]

לא השיב אדם לדרישת הרשם, שאינה דרישה או הודעה שתקנות 24 ו־25 דנות בהן, תוך המועד שנקבע באותה דרישה, ובהעדר קביעה כזו תוך חודש ימים מתאריכה, ימסור הרשם למבקש הודעה על ביטול הבקשה לפי סעיף 22 לפקודה.

הרישום בפנקס

48.

רישום בפנקס [תיקון: תש״ט, תש״ע, תשע״ד]

(א)

כעבור שלושה חדשים מיום תאריך הפרסום של כל בקשה, ירשום הרושם בהקדם האפשרי את הסימן המסחרי בפנקס, בהתחשב עם כל התנגדות והחלטה על ההתנגדות.

(ב)

בפנקס יזכיר את תאריך הרישום, את הסחורות שבנוגע להן נרשם הסימן המסחרי וכן את כל הפרטים הנזכרים בסעיף 4 לפקודה, וכל אותם הפרטים שהרושם יראה צורך בהם.

49.

הפרוצדורה כשמת המבקש לפני שנרשם הסימן

אם מת מבקש סימן מסחרי לאחר תאריך בקשתו ולפני שנרשם בפנקס הסימן המסחרי המבוקש, רשאי הרושם כעבור מועד הפרסום הקבוע ואם נתברר לו כי מת המבקש, לרשום בפנקס במקום שמו של המבקש המת את שמו, כתובתו ותאורו של האיש שהעסק שייך לו, לאחר שהוכחה בעלותו על העסק כדי הנחת דעתו של הרושם.

50.

מתן תעודת רישום

לאחר שנרשם סימן מסחרי יתן הרושם למבקש תעודה בטופס הקבוע.

חידוש הרישום

51.

חידוש הרישום [תיקון: תש״ע, תשע״ד]

(1)

במהלך שלושת החודשים שלפני תום מועד הרישום האחרון של סימן מסחרי, רשאי בעל הסימן או אדם הפועל בשמו, להגיש בקשה לחידוש רישומו של הסימן.

מסים [תיקון: תשמ״ו, תשמ״ח־2]

(2)

יש לצרף לבקשה העתק הקבלה על תשלום אגרת החידוש הקבועה.

בקשה לחידוש הרישום [תיקון: תשע״ה־2]

(3)

בקשה צריך שתכיל את מספר סימן המסחר שחידוש רישומו מבוקש, את שם בעל סימן המסחר, את שם משלם אגרת החידוש ואת כתובת הדואר המלאה של המשלם, כמשמעותה בתקנה 8.

הודעה על קבלת אגרת החידוש

(4)

אם אין הוא דורש הרשאה כנ״ל, יודיע הרושם עם קבלת אותו מס, לבעל הרשום לפי כתובתו הרשומה, כי המס נתקבל וכי הרישום יחודש במועדו.

52.

הודעה לפני מחיקתו של סימן מסחרי מהפנקס [תיקון: תשע״ד]

(1)

אם לא הוגשה בקשה לחידוש, ישלח הרושם הודעה לבעל הסימן המסחרי לפי כתובתו הרשומה; מודעה זו תשלח לא פחות מחודש אחד ולא יותר משני חדשים לפני גמר מועדו של הרישום האחרון של הסימן המסחרי.

מודעה על אי־תשלום [תיקון: תש״ט, תשכ״ה, תשמ״ו, תש״ע]

(2)

אם בגמר מועדו של הרישום האחרון של הסימן המסחרי לא שולם מס החידוש, יפרסם הרושם את הדבר מיד באתר האינטרנט ואם בתוך ששה חדשים מיום פרסום המודעה נתקבלה בקשה לחידוש בצירוף קבלה על תשלום אגרת החידוש ואגרת הפיגור הקבועה, רשאי הרושם לחדש את הרישום בלי למחוק את הסימן מן הפנקס.

53.

מחיקת סימן מסחרי מן הפנקס [תיקון: תשכ״ה, תשמ״ו, תשע״ד]

(א)

עברו ששה חדשים מיום פרסום המודעה, ולא שולמו המסים הקבועים, רשאי הרושם למחוק את הסימן מן הפנקס החל מיום גמר מועד הרישום האחרון, ואולם, אם שולמו לאחר מכן אגרת החידוש ואגרת ההחזרה לתוקף, רשאי הוא לחזור ולרשום את הסימן בפנקס אם נוכח כי מן היושר לעשות כן בתנאים שימצא לנכון להטיל, ובלבד שהתבקש לעשות כן בתוך שנים עשר חודשים מיום גמר מועד הרישום האחרון, כאמור בסעיף 33 לפקודה.

ציון הערה על מחיקת סימן מסחרי מהפנקס [תיקון: תשע״ד]

(ב)

אם נמחק סימן מסחרי מן הפנקס, על הרושם לדאוג לכך שתוכנס הערה בפנקס על המחיקה וסבתה.

54.

מודעה על החידוש ופרסומו [תיקון: תש״ט, תש״ע]

מודעה על חידושו של הרישום תשלח לבעל הרשום והחידוש יפורסם באתר האינטרנט.

[תיקון: תש״ע]

פרסום באתר האינטרנט

54א.

פרסום באתר האינטרנט [תיקון: תש״ע, תשע״ד]

נקבעה חובה בתקנות אלה לפרסם מידע באתר האינטרנט, יפורסם המידע באתר האינטרנט של הרשות, שיהיה נגיש לכלל הציבור בלא תשלום; הפרסום באתר האינטרנט ייעשה באופן שיבטיח את אמינות המידע המתפרסם כאמור, את זמינותו, את יכולת האחזור שלו והפקת פלט ממנו.

54ב.

שמירת המידע [תיקון: תש״ע]

מידע שפורסם כאמור בתקנה 54א יישמר במערכת ממוכנת שיועדה לכך ובהתאם להנחיות אגף מערכות המידע במשרד המשפטים, ובלבד ש –

(1)

המערכת נוקטת, באורח סדיר, אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה ומפני שיבוש בעבודתה, העלולים לפגום במהימנות המידע שבה;

(2)

המערכת מגובה באמצעים מוגנים ומובטחים, והגיבוי נשמר בנפרד מהמערכת;

(3)

ננקטים אמצעים סבירים כדי להגן על המידע שפורסם מפני שינויים לכל אורך תקופת שמירתו; לעניין זה, חתימת קובץ המכיל את המידע שפורסם בחתימה אלקטרונית מאובטחת, כהגדרתה בחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001, ערב הפרסום, תיחשב כאמצעי סביר להגנה מפני שינויים.

54ג.

העמדת המידע לעיון הציבור [תיקון: תש״ע, תשע״ד]

מידע שפורסם כאמור בתקנה 54א יועמד לעיון הציבור בפורמט אלקטרוני בספריית הרשות.

העברות

55.

בקשה לרישום העברה וכו׳ [תיקון: תשכ״ה, תשע״ד]

מקום שנעשה אדם זכאי לסימן מסחרי רשום, מכוח העברה או מכוח פעולה חוקית אחרת, עליו להגיש לרושם בקשה לרשום את זכותו.

56.

פרטים שיש לפרטם בבקשה [תיקון: תשע״ד]

בקשה זו תכיל את שמו, כתובתו ומספר הזיהוי או פרט אחר שדרש הרשם של האדם התובע כי הוא זכאי בסימן, בצירוף פרטים מלאים על המסמך אשר מכוחו הוא תובע, לכשיש מסמך כזה, ויש להמציא את המסמך לרושם לעיון.

57.

העתקות מהמסמכים

רשאי הרושם לדרוש בכל מקרה העתק מאושר של כל מסמך המוגש לו לעיון להוכחת זכות לסימן.

58.

תביעה שתצורף לבקשה [תיקון: תשכ״ה, תשע״ד]

(א)

כשאין המבקש תובע זכות על יסוד איזה מסמך או כתב שיש בו מצד עצמו כדי מתן הוכחה על זכותו, הרי חוץ אם יורה הרושם אחרת, עליו להגיש בין עם בקשתו ובין לאחר שהגיש את בקשתו, הודעה מיוחדת על זכותו, ובהודעה זו עליו למסור פרטים מלאים על העובדות שעליהן מבוססת תביעתו לבעלות על הסימן המסחרי.

(ב)

אם ידרוש זאת הרושם, יצורף להודעה זו תצהיר.

59.

הוכחה על הזכות [תיקון: תשכ״ה]

בכל מקרה רשאי הרושם לדרוש מכל אדם הרוצה להרשם כבעל סימן מסחרי למסור לו הוכחה או הוכחה נוספת על זכות הבעלות, כפי שידרוש הרושם להנחת דעתו.

60.

רישום בפנקס

משהוברר לו לרושם דבר זכותו של המבקש, יצוה לרשום אותו כבעל הסימן המסחרי, וירשום בפנקס את הפרטים שיראה צורך בהם ביחס למסמך אשר מכוחו נרכשה הזכות, לכשיש מסמך כזה.

[תיקון: תשע״ד]

בקשות עפ״י סעיף 19(2) מהפקודה (כותרת נמחקה)

61.

[תיקון: תשמ״ח־2, תשע״ד]

(בוטלה).

62.

[תיקון: תשע״ד]

(בוטלה).

63.

[תיקון: תשע״ד]

(בוטלה).

[תיקון: תשכ״ה]

בקשות לרישום הרשאה [צ״ל: רשות] בסימן

63א.

בקשה לרישום רשות [תיקון: תשכ״ה, תשמ״ח־2, תשע״ד]

בקשה לרישום רשות לפי סעיף 51 לפקודה תוגש על ידי בעל הסימן והמבקש להירשם כבעל הרשות, בצירוף המסמכים הדרושים כדי ללמד על העניינים המנויים בסעיף 51(א) לפקודה ובצירוף אישור על תשלום האגרה הקבועה בתוספת הראשונה תמורת כל סימן שבעבורו נדרש רישום רשות.

63ב.

בחינת בקשה לרישום רשות [תיקון: תשכ״ה, תשע״ד]

(1)

הרשם יבחון את הבקשה שתקנה 63א דנה בה ואת המסמכים המצורפים לה ויודיע למבקש אם, לדעתו, ראויה הרשות לרישום.

(ב)

לצורך הבחינה שתקנת משנה (א) דנה בה רשאי הרשם לדרוש כל חומר הדרוש לו, לדעתו, לבחינה, והצדדים ימציאו לרשם את החומר תוך שלושה חדשים מתאריך הדרישה.

63ג.

זכות להשמיע טענות [תיקון: תשכ״ה, תשע״ד]

היתה, לדעת הרשם, הרשות בלתי ראויה לרישום יתן הרשם לצדדים הזדמנות להשמיע טענותיהם בפניו.

63ד.

פרסום קבלת הבקשה [תיקון: תשכ״ה, תשס״ז, תש״ע, תשע״ד]

קיבל הרשם את הרשות לרישום יפרסם הרשם את דבר הקבלה באתר האינטרנט.

63ה.

פרטים שיירשמו [תיקון: תשכ״ה, תשע״ד]

ברישום דבר מתן רשות בפנקס יירשמו תאריך הרישום ותאריך מתן הרשות. מען בעל הרשות והסחורות שלגביהן ניתנה הרשות.

63ו.

בקשה לשינוי רישום [תיקון: תשכ״ה, תשע״ד]

לבקשה לשינוי ברישום רשות או לביטולה יצורפו נימוקים; מגיש הבקשה ימציא עותק ממנה לבעל הסימן או לבעל הרשות, לפי העניין.

63ז.

סדרי דין בבקשה לשינוי או למחיקה [תיקון: תשכ״ה]

על הדיון בבקשה לשינוי או לבטול רישום יחולו הוראות תקנות אלה בדבר סדרי הדין בהתנגדות, בשינויים המחוייבים.

שינוי הכתובת

64.

שנוי השם או הכתובת בפנקס [תיקון: 1940-2, תשכ״ה, תשע״ד]

כל בעל רשום או בעל הרשות בסימן מסחרי המשנה את שמו, כתבתו או את כתבתו למסירת הודעות, חייב לפנות מיד לרושם בבקשה לרשום בפנקס את שמו החדש, את כתובתו החדשה או את כתובתו החדשה למסירת הודעות, ולאחר תשלום המס הקבוע ישנה הרושם את הרישום בפנקס בהתאם לכך.

[תיקון: תשע״ד]

בקשות לפי סעיף 36 לפקודה

65.

בקשות עפ״י סעיף 36 לפקודה [תיקון: תשע״ד]

בקשות לרושם עפ״י סעיף 36 לפקודה, תוכלנה להיות מוגשות ע״י הבעל הרשום, או אם הוא פושט־רגל – ע״י הנאמן שלו, או אם הבעל הרשום הוא חברה בפירוק – ע״י המפרק, ובמקרים אחרים – ע״י אותו אדם שיחליט עליו הרושם כאדם הרשאי לפעול בשם הבעל הרשום.

66.

עדות [תיקון: תשע״ד]

מקום שהוגשה בקשה כזאת רשאי הרושם לדרוש אותה עדות שיראה צורך בה, אם בתצהיר או בצורה אחרת, ביחס למסבות שבהן הוגשה הבקשה.

67.

פרסום הבקשה [תיקון: תש״ט, תש״ע, תשע״ד]

מקום שהוגשה בקשה לרישום ויתור או תזכורת ביחס לסימן מסחרי, הרי לפני שיתן את החלטתו בענין הבקשה, יפרסם הרושם את הבקשה באתר האינטרנט כדי לאפשר לכל אדם הרוצה לעשות כן, להגיש בכתב, בתוך חודש מיום הפרסום, את הנימוקים אשר על יסודם הוא דורש שלא להתיר למבקש לרשום ויתור זה או תזכורת זו.

[תיקון: תשע״ד]

בקשות עפ״י סעיף 24 מהפקודה (כותרת נמחקה)

68.

[תיקון: תשכ״ה, תשמ״ח־2, תשע״ד]

(בוטלה).

69.

[תיקון: תש״ט, תש״ע, תשע״ד]

(בוטלה).

[תיקון: תשע״ד]

בקשות לפי סעיפים 38 ו־39 לפקודה

70.

בקשה לתיקון או למחיקת סימן מסחרי מהפנקס [תיקון: תשכ״ה, תשע״ד, תשע״ה־2]

בקשה לתיקון הפנקס או למחיקת סימן מסחרי מן הפנקס תפרט את עניינו של המבקש בסימן, את העובדות שעליהן מתבססת הבקשה ואת התיקון המבוקש, ותוגש בשני העתקים; העתק מן הבקשה ישלח הרשם לבעל הרשום.

71.

הליכים נוספים [תיקון: תשע״ד]

עם הגשת בקשה כאמור ומשלוח העתק ממנה לבעל הרשום, יחולו על סדרי הדין בבקשה הוראות תקנות 37 עד 46, בשינויים המחויבים.

71א.

הליך בהעדר הודעה בתשובה [תיקון: תשכ״ה, תשע״ד]

(א)

לא מסר בעל סימן הודעה בתשובה על בקשה לפי תקנה 70 בתוך חודשיים מיום קבלת הבקשה ברשות, יודיע הרשם על כך למבקש והמבקש יגיש ראיותיו לענין זה תוך חדשיים מיום ההודעה.

(ב)

מסר המבקש ראיותיו יועיד לו הרשם מועד להשמיע טענותיו, ולא ימחוק הרשם את הסימן אלא אם שוכנע שמן הדין לעשות כן.

72.

הצטרפות צד שלישי [תיקון: תשע״ד]

כל אדם, פרט לבעל הרשום, הטוען שיש לו טובת הנאה בסימן מסחרי רשום שהוגשה לגביו בקשה עפ״י תקנה 70, רשאי לפנות אל הרושם בבקשה להרשות לו להצטרף להליך, והרושם רשאי למאן או ליתן רשות זו, לאחר שמיעת הצדדים הנוגעים בדבר, לפי אותם התנאים שיראה צורך בהם. לפני שידון בבקשה זו בכל דרך שהיא, רשאי הרושם לדרוש מאת המבקש לתת התחייבות לשלם אותן הוצאות שהרושם יאבה לפסוק לזכות אחד הצדדים במסבות הקיימות.

סמכות של הכרעת דעת

73.

שמיעת טענות [תיקון: תשע״ד]

בטרם השתמש הרושם בסמכות ההכרעה המסורה לו בפקודה או בתקנות אלו, לרעת כל אדם, חייב הוא, אם נדרש בכך, לשמוע את טענותיו של האיש שנפגע ע״י השמוש באותה סמכות, בתוך המועד שקבע הרשם.

73א.

רציפות הדיון [תיקון: תשס״ד]

(א)

נמנע מהרשם או מפוסק בקניין רוחני, מכל סיבה שהיא, לסיים את הדיון בענין שלפניו, רשאי הרשם המכהן או מי שהענין הועבר אליו על פי תקנת משנה (ב), לאחר שייתן הזדמנות לצדדים להשמיע את טענותיהם בענין זה בדרך שיורה, לנהוג בעדות שנרשמה לפי תקנות אלה כאילו הוא עצמו שמע או רשם אותה, ורשאי הוא להמשיך בדיון מן השלב שבו הפסיק קודמו.

(ב)

הרשם המכהן יחליט אם ענין שלא הסתיים בו הדיון כאמור בתקנת משנה (א) יידון על ידי הרשם או על ידי פוסק בקניין רוחני.

74.

[תיקון: תשע״ד]

(בוטלה).

75.

הפרוצדורה בבקשה להשמעת טענות [תיקון: תשע״ד]

כשנתקבלה בקשה להשמעת טענות לפני הרשם על הרושם ליתן למבקש הודעה עשרה ימים מראש ובה יקבע זמן שבו יוכל המבקש או מיופה כוחו להשמיע טענות.

76.

צריך להודיע את החלטת הרושם [תיקון: תשע״ד]

הרשם ימסור לאדם הנוגע בדבר את החלטת הרושם שנתקבלה אגב השימוש בסמכות הכרעה שלו.

פרסום שנויים בפנקס

77.

פרסום שנויים והוספות בפנקס [תיקון: 1947, תש״ט, תשכ״ו, תשס״ז, תש״ע]

כל שנוי והוספה בפרטים שהוכנסו בפנקס בנידון סימן מסחרי, יפורסמו ע״י הרושם באתר האינטרנט.

חפוש

78.

בקשה לחיפוש [תיקון: תשכ״ה, תשנ״ה, תשס״ז, תשע״ד]

(א)

אם נתבקש הרושם בכתב לעשות כן, ולאחר תשלום המס הקבוע, רשאי הוא לצוות לערוך חיפוש –

(1)

בכל סוג, לגבי סימני מסחר הרשומים או שנתבקש רישומם, הדומים לסימן ששלח מבקש החיפוש;

(2)

אחר כל סימני המסחר הרשומים של בעל סימן מסויים או שבעל הסימן ביקש את רישומם;

(3)

של כל נתון אחר הפתוח לעיון הציבור במאגר הנתונים של הרשם.

(ב)

אדם המעוניין בכך רשאי לערוך חיפוש כאמור בתקנת משנה (א) במאגרי הנתונים באתר האינטרנט של רשם סימני המסחר.

שעות העיון

79.

שעות העיון [תיקון: תשכ״ה, תשמ״ו, תשע״ד, תשע״ה־2]

(א)

משרדי הרשות יהיו פתוחים לציבור בימים א׳ עד ה׳ בשבוע, בין השעות 8.30 ו־13.30, למעט ימי מנוחה, ימי שבתון, או ימים שהודיע עליהם הרשם באתר האינטרנט שלא תהיה בהם קבלת קהל; לעניין זה, ”ימי מנוחה“ – כמשמעותם בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948, ו”ימי שבתון“ – לפי חיקוק.

(ב)

כל הרוצה לעיין בפנקס, הרשות בידו לעשות כן בכל זמן שבו פתוחים משרדי הרשות.

הסמכות לותר על עדות

80.

ויתור על עדות [תיקון: תשע״ד]

אם נדרש כל אדם עפ״י תקנות אלו לעשות כל פעולה או דבר, או לחתום על מסמך, או להצהיר כל הצהרה בשמו הוא או בשם כל גוף מאוגד, או אם יש למסור כל מסמך או עדות לרושם או להשאירם אצלו, או ברשות, והוכח כדי הנחת דעתו של הרושם כי מתוך כל סבה מספקת אין אותו אדם יכול לעשות אותה פעולה או אותו דבר, או לחתום אותו מסמך, או להצהיר אותה הצהרה, או שאותו מסמך או עדות אי אפשר להגישם או להשאירם כנ״ל, מותר לו לרושם, לאחר שנמסרה אותה העדות האחרת, ובהתחשב עם התנאים שיראה צורך להטילם, לותר על הפעולה, הדבר, המסמך, ההצהרה או העדות.

תקונים

81.

תיקון מסמכים [תיקון: תשע״ד]

אפשר לתקן כל מסמך או שרטוט או כל תיאור אחר של סימן מסחרי, וכל פגם בפרוצדורה שלדעתו של הרושם אפשר לתקנו בלא להזיק לאינטרסים של כל אדם אפשר לתקנו אם הרושם מוצא לנכון ובאותם תנאים ובאותו האופן שימצא למתאים.

82.

הארכת המועד [תיקון: תשס״ז]

רשאי הרושם, אם הוא מוצא לנכון, להאריך לפי בקשה את המועד הקבוע בתקנות אלו לעשות כל פעולה או להגיש כל משפט על פיהן, לאחר מסירת אותה הודעה לשאר הצדדים ולאחר שינקטו באותן הפעולות בקשר להודעה זו, ולפי אותם התנאים כפי שיורה הרושם.

83.

ימים שאינם באים במניין [תיקון: תשע״ד]

כל אימת שהיום האחרון הקבוע על פי הפקודה או על פי תקנות אלה לעשיית דבר, יחול ביום שמשרדי הרשות אינם פתוחים לציבור, מותר לעשות אותו דבר ביום העבודה הראשון שלאחר מכן.

תעודות

84.

תעודה מאת הרושם [תיקון: תשע״ד]

כשנדרש הרושם, שלא לפי סעיף 28 מהפקודה, ליתן תעודה בנידון כל רישום, ענין או דבר שהוא רשאי לעשות עפ״י הפקודה או עפ״י כל תקנה מתקנות אלו, רשאי הוא ליתן את התעודה בקבלו בקשה בכתב, ולאחר תשלום המס הקבוע. אך בכל תעודת רישום שתנתן כך יש לציין אם מותר להשתמש בה במו״מ משפטי או לצורך קבלת רישום בחו״ל או לכל צורך אחר.

85.

תעודות שרוצים להשתמש בהן כדי לקבל רישום בחו״ל [תיקון: תשע״ד]

כשדרושה תעודת רישום לשמוש לשם קבלת רישום בחו״ל, יצרף הרושם לתעודה הנ״ל העתק מן הסימן, ובתעודה יפרט את הפרטים אשר ימצא לנכון הנוגעים לרישום הסימן, ורשאי הוא להשמיט מתוכה כל זכר לויתורים המופיעים בפנקס.

[תיקון: תשע״ד]

הצהרות בשבועה (כותרת נמחקה)

86.

[תיקון: תשע״ד]

(בוטלה).

87.

[תיקון: תש״ח, תשי״ב־2, תשע״ד]

(בוטלה).

[תיקון: תשע״ד]

צווי בית משפט

88.

צו בית משפט [תיקון: תשע״ד]

מקום שניתן צו ע״י בית משפט בכל משפט עפ״י הפקודה, הרי האדם שלזכותו או, אם יש יותר מאדם אחד, אותו אדם שיורה הרושם, חייב להניח מיד ברשות העתק מאושר מאותו צו. לאחר מכן רשאי הרושם לשנות או לתקן את הפנקס אם יש צורך בכך.

89.

פרסום צווי בית משפט [תיקון: תש״ט, תשע״ד]

הרושם יצוה לפרסם באתר האינטרנט וברשומות כל צו בית משפט עפ״י הפקודה, כשהוא רואה צורך בפרסום.

90.

ביטול

תקנות סימני המסחר והתקנה מיום 30 בספטמבר, 1935, שהותקנה עפ״י פקודת סימני המסחר ונתפרסמה בעתון הרשמי גליון 542 מיום 10 באוקטובר, 1935, מבוטלות בזה, אלא שביטול זה לא יפגע בכל דבר שנעשה עפ״י אותן תקנות, או בכל בקשה או כל ענין אחר התלויים ועומדים בתאריך התחלת תקפן של תקנות אלה.

[תיקון: תשי״ב, תשי״ט, תשכ״ו, תשל״ה, תשל״ז, תש״ם, תשנ״ז, תשס״ז, [הודעות]]

תוספת ראשונה

(תקנה 3)

(הסכומים מעודכנים לשנת 2024) בשקלים חדשים

1.

הגשת בקשה לרישום סימן מסחר לפי סעיף 7 לפקודה –

(א)

בסוג טובין אחד 1,795

(ב)

לכל סוג טובין נוסף של אותו סימן במסגרת אותה בקשה 1,350

2.

הגשת הודעת התנגדות, בקשה לתיקון פנקס או בקשה לביטול רישום סימן מסחר אחד לכל סוג טובין בבקשה לפי סעיפים 24(א), 38 ו־41 לפקודה 904

3.

הגשת בקשה להשמיע טענות בהליכים לפי סעיפים 24(ו), 29, ו־41(ב) לפקודה או לפי תקנה 73 842

4.

הגשת בקשה לחידוש רישום סימן מסחר לפי סעיף 32 לפקודה –

(א)

לסוג טובין אחד 3,199

(ב)

לכל סוג טובין נוסף במסגרת אותה בקשה 2,700

5.

אגרת פיגור לפי תקנה 52(2), לחודש או חלק מחודש 81

6.

אגרת החזרה לתוקף לפי תקנה 53(1), לכל סוג טובין 1,242

7.

[תיקון: תשע״ג]

הגשת בקשה לשינוי ברישום, העברת בעלות, רישום רשות או ביטולה לפי סעיפים 20, 36(א)(3), (4), (5), 49(א), 51 או 52 לפקודה וכן עם הגשת בקשה לתיקון הפנקס שלגביה לא נקבעה אגרה אחרת, לכל סימן 351

8.

[תיקון: תשע״ג]

בעד חיפוש –

(א)

לפי תקנה 78(א) 715

(ב)

(נמחק)

9.

בעד העתק מאושר של רישום לפי סעיף 6(ב) לפקודה 54

10.

בעד הארכת מועד לפי תקנה 82, לכל חודש או חלק ממנו, לכל סימן 81

11.

[תיקון: תשע״ד]

הגשת בקשה להשמיע טענות בדיון לפי תקנה 26 540

12.

הגשת בקשה לבחינה על אתר לפי תקנה 22(ג), לכל סוג טובין 842

13.

בעד צילום כל מסמך, לכל עמוד 4

14.

[תיקון: תשע״ג]

בעד העתק סרוק של תיק רישום 52

התוספת השניה

[תיקון: תשס״ט, תש״ע, תשע״ה־2]

טופס ר.ס.מ. 1 – בקשה לרישום סימן מסחר/שירות

[תיקון: תשע״ד]

טופס ר.ס.מ. 2 – (בוטל)

[תיקון: תשע״ד]

טופס ר.ס.מ. 3 – (בוטל)

[תיקון: תשע״ד]

טופס ר.ס.מ. 4 – (בוטל)

[תיקון: תשע״ד]

טופס ר.ס.מ. 5 – תעודת רישום

[תיקון: תשע״ד]

טופס ר.ס.מ. 6 – (בוטל)

[תיקון: 1940-2]

טופס ר.ס.מ. 6א – (בוטל)

[תיקון: 1940-2, תשע״ד]

טופס ר.ס.מ. 7 – (בוטל)

[תיקון: תשע״ד]

טופס ר.ס.מ. 8 – (בוטל)

[תיקון: תשע״ד]

טופס ר.ס.מ. 9 – (בוטל)

[תיקון: תשע״ד]

טופס ר.ס.מ. 10 – (בוטל)

[תיקון: תשכ״ה, תשע״ד]

טופס ר.ס.מ. 11 – (בוטל)

[תיקון: תשע״ד]

טופס ר.ס.מ. 12 – (בוטל)

[תיקון: תשע״ד]

טופס ר.ס.מ. 13 – (בוטל)

[תיקון: תשע״ד]

טופס ר.ס.מ. 14 – (בוטל)

[תיקון: תשע״ד]

טופס ר.ס.מ. 15 – (בוטל)

[תיקון: תשע״ד]

טופס ר.ס.מ. 16 – (בוטל)

[תיקון: תשע״ד]

טופס ר.ס.מ. 17 – (בוטל)

[תיקון: תשע״ד]

טופס ר.ס.מ. 18 – (בוטל)

[תיקון: תשכ״ה, תשנ״ה, תשע״ד]

טופס 19 – (בוטל)

[תיקון: תשע״ד]

טופס ר.ס.מ. 20 – (בוטל)

[תיקון: תשע״ד]

טופס ר.ס.מ. 21 – (בוטל)

[תיקון: תשע״ד]

טופס ר.ס.מ. 22 – (בוטל)

[תיקון: תשע״ד]

טופס ר.ס.מ. 23 – (בוטל)

[תיקון: תשע״ד]

טופס ר.ס.מ. 24 – (בוטל)

[תיקון: תשכ״ה, תשס״ט, תשע״ד]

טופס ר.ס.מ. 25 – (בוטל)

[תיקון: תשכ״ה, תשע״ד]

טופס ר.ס.מ. 26 – (בוטל)

התוספת השלישית

סיוגן של סחורות

סוג 1. חמרים כימיים המשמשים בחרושת, בצילום או במחקר, וחמרים למניעת החלדה.

סוג 2. חמרים כימיים המשמשים בחקלאות במטעים, בוטרניות ולצרכים סניטריים.

סוג 3. חמרים כימיים שהוכנו לשמוש ברפואה וברוקחות.

סוג 4. חמרים גלמיים או מעובדים למחצה, חמרים מן הצומח, חמרים מן החי וחמרים מינרליים המשמשים בחרושת ואינם כלולים בסוגים אחרים.

סוג 5. מתכות בלתי מעובדות ומעובדות במקצת המשמשות בחרושת.

סוג 6. מכונות וחלקי מכונות מכל מין, זולת מכונות חקלאיות ומכונות למטעים וחלקיהן הכלולות בסוג 7.

סוג 7. מכונות חקלאיות ומכונות למטעים וחלקיהן.

סוג 8. מכשירי מחקר, מכשירי מדע ומכשירים למטרות מועילות ומכשירי הוראה.

סוג 9. כלי נגינה.

סוג 10. מכשירים הורלוגיים.

סוג 11. מכשירים ומכונות שאין בהם יסודות רפואיים, לצרכי ניתוחים או לצרכי ריפוי, או בקשר עם בריאות האדם או בריאות בעלי חיים.

סוג 12. סכינים ומזלגות וכלים חדים.

סוג 13. סחורות מתכת שאינן כלולות בסוגים אחרים.

סוג 14. סחורות העשויות מתכת יקרה ותכשיטים וחקוייהם.

סוג 15. זכוכית.

סוג 16. כלי חרסינה וכלי חרס.

סוג 17. סחורות העשויות מחמרים מינרליים ושאר חמרים המשמשים לבנין או לתפאורת.

סוג 18. מכשירים לצרכי הנדסה ולצרכי אדריכלות ובנין.

סוג 19. כלי נשק, תחמושת ושאר סחורות שאינן כלולות בסוג 20.

סוג 20. חמרי פיצוץ.

סוג 21. מכשירים לאדריכלות ימית ותחמושת ימית שאינם כלולים בסוגים אחרים.

סוג 22. עגלות.

סוג 23.

(א) חוטי כתנה.

(ב) כתנה לתפירה.

סוג 24. סחורות כתנה מכל המינים.

סוג 25. סחורות כתנה שאינן כלולות בסוגים אחרים.

סוג 26. פשתן וחוטי־קנבוס.

סוג 27. סחורות פשתן וקנבוס.

סוג 28. סחורות פשתן וקנבוס שאינן כלולות בסוגים אחרים.

סוג 29. חוטים ואריגים של פשתה ושאר סחורות העשויות פשתה ושאינן כלולות בסוגים אחרים.

סוג 30. משי, טווי, מושזר או לתפירה.

סוג 31. סחורות משי.

סוג 32. סחורות משי שאינן כלולות בסוגים אחרים.

סוג 33. חוטי צמר, שזור או שער.

סוג 34. בגדים ובדים של צמר שזור או שער.

סוג 35. סחורות צמר שזור ושער שאינן כלולות בסוגים אחרים.

סוג 36. שטיחים, מרבדים ושעוניות.

סוג 37. עורות מעובדים ובלתי מעובדים וסחורות העשויות עור שאינן כלולות בסוגים אחרים.

סוג 38. צרכי הלבשה.

סוג 39. ניר (זולת וילונות ניר), צרכי כתיבה וכריכה.

סוג 40. סחורות העשויות גומי וגוטה־פרשה שאינן כלולות בסוגים אחרים.

סוג 41. רהיטים וצרכי ריפוד.

סוג 42. חמרים המשמשים למאכל או כיסודות בצרכי מאכל.

סוג 43. משקאות וספירטים תוססים.

סוג 44. מים מינרליים ומאודים, טבעיים ומלאכותיים, לרבות שכר זנגביל (בירה ג׳ינג׳ר).

סוג 45. טבק בין מעובד ובין שאינו מעובד.

סוג 46. זרעים לצרכי חקלאות ולצרכי מטעים.

סוג 47. נרות, בורית לכביסה, שמני נקוי, ושמני מאור, הסקה או סיכה; גפרורים, עמילן, כחול ושאר תכשירים לצרכי כביסה.

סוג 48. תמרוקים, (לרבות צרכי טואליטה ותכשירים לשינים ולשערות ובורית תמרוקים).

סוג 49. צצועים מכל המינים וצרכי ספורט שאינם כלולים בסוגים אחרים.

סוג 50. שונות:–
(1) סחורות העשויות שן הפיל, עצם או עץ שאינן כלולות בסוגים אחרים. (2) סחורות העשויות קש או עשב, ואינן כלולות בסוגים אחרים. (3) סחורות העשויות מחמרים מן החי ומן הצומח שאינן כלולות בסוגים אחרים. (4) מקטרות טבק. (5) מטריות, מקלות טיול, ומברשות ומסרקות לשערות. (6) משחה לניקוי רהיטים ואבקה לליטוש מתכת. (7) טרפולין, אהלים, אריג קנבוס, חבל (פשתן או קנבוס), משיחה. (8) כל מיני כפתורים זולת כפתורים העשויים מתכת יקרה או חיקוייהם. (9) צרכי אריזה וחבלי אריזה. (10) שאר סחורות שאינן כלולות בסוגים דלעיל.

[תיקון: תשמ״ח, תשנ״ב]

התוספת הרביעית

[תיקון: תשע״ח]

סוג 1 – מוצרים כימיים לשימוש בתעשייה, במדע ובצילום, וכן בחקלאות, גננות וביערנות; שרפים מלאכותיים בלתי מעובדים, חומרים פלסטיים בלתי מעובדים; תרכובות לכיבוי דליקות ולמניעת דליקות; תכשירי הרפיה והלחמה; חומרים לעיבוד עור חיות; דבקים לשימוש בתעשייה; מֶרֶק ומשחות מילוי אחרות; דשונת, דשנים אורגניים, דשנים; תכשירים ביולוגיים לשימוש בתעשייה ובמדע.

[תיקון: תשע״ו, תשע״ח]

סוג 2 – צבעים, ורנישים, לכות; חומרים משמרים בפני חלודה וקלקול עץ; חומר גוון, קובעי צבע; צבעים; דיו להדפסה, לסימון ולחריטה; שרפים טבעיים גלמיים; מתכות בצורת ריקועים ואבקה לשימוש בצביעה, בקישוט, בהדפסה ובאומנות.

[תיקון: תשע״ז, תשע״ח, תשפ״ד]

סוג 3 – תכשירי קוסמטיקה ותמרוקים שאינם רפואיים; משחות שיניים שאינן רפואיות; בשמים, שמנים אתריים; תכשירי הלבנה וחומרים אחרים המשמשים לכביסה; תכשירי ניקוי, צחצוח ושפשוף.

[תיקון: תשס״ב, תשע״ח]

סוג 4 – שמנים ושומנים תעשייתיים; שעווה; שמני סיכה; תרכובות סופגות אבק, תרכובות מלחלחות ותרכובות מקשרות; חומרי דלק ומאור; נרות ופתילות לתאורה.

[תיקון: תשס״ב, תשע״ב, תשע״ו]

סוג 5 – תכשירי רוקחות, רפואה ווטרינריה; תכשירים סניטריים לשימוש רפואי; מזון וחומרים דיאטטיים המותאמים לשימוש רפואי ווטרינרי; מזון לתינוקות, תוספי תזונה לבני אדם ולחיות; אספלניות, חומרי חבישה; חומרים למילוי שיניים, שעוה המשמשת לריפוי שיניים; חומרי חיטוי; תכשירים להשמדת רמשים; קוטלי פטריות וקוטלי עשבים.

[תיקון: תשע״ו, תשע״ז]

סוג 6 – מתכות פשוטות וסגסוגותיהן, עפרות מתכת, חומרי בניין ובנייה ממתכת; בתים ניידים ממתכת; כבלים ותיל לא חשמליים העשויים ממתכת פשוטה; פריטים קטנים של מוצרי מתכת; מכלים ממתכת לאחסון ולהובלה; כספות.

[תיקון: תשע״ב, תשע״ח]

סוג 7 – מכונות, כלי מכונות, כלים מופעלי כוח; מנועים, למעט מנועים לכלי רכב יבשתיים; מצמדים ורכיבי תמסורת, למעט לכלי רכב יבשתיים; מכשירים חקלאיים, שאינם כלי עבודה מופעלים ידנית; חממות לביצים; מכונות מכירה אוטומטיות.

[תיקון: תשע״ח]

סוג 8 – כלי עבודה ומכשירי עבודה ידניים, המופעלים ידנית; סכו״ם, נשק צד, למעט כלי נשק; תערים.

[תיקון: תשס״ב, תשע״ב, תשע״ט]

סוג 9 – התקנים ומכשירים לשימוש במדע, במחקר, בניווט, במדידה, בצילום בקולנוע, בראייה, בשקילה, בכימות, באיתות, באיתור, בבדיקה ובבחינה, בהצלת נפשות ובהוראה; התקנים ומכשירים אורקוליים; התקנים ומכשירים להולכה, מיתוג, המרה, צבירה, ויסות או בקרה על ההפצה או השימוש בחשמל; התקנים ומכשירים להקלטה, העברה, שחזור או עיבוד של קול, חוזי או מידע; מדיה מוקלטת או ניתנת להורדה, תוכנת מחשב; אמצעי מדיה ריקים דיגיטליים או אנלוגיים להקלטה ולאחסון; מנגנונים למכשירים שמפעיל מטבע; קופות רושמות; התקני חישוב; מחשבים וציוד היקפי למחשב, חליפות צלילה, מסכות או חליפות צלילה, אטמי אוזניים לצוללנים, אטמי אף לשחיינים וצוללנים, כפפות לצוללנים, מכשירי נשימה לשחייה תת–ימית; מכשירים לכיבוי אש.

[תיקון: תשע״ז, תש״ף]

סוג 10 – התקנים ומכשירים המשמשים לניתוח, לרפואה, לריפוי שיניים ולריפוי וטרינרי; איברים, עיניים ושיניים, כולם מלאכותיים; פריטים אורתופדיים; חמרי תפירה; אבזרים טיפוליים ואבזרי עזר המותאמים לאנשים עם מוגבלות; התקנים לעיסוי; התקנים, אבזרים ופריטים לתינוקות יונקים; התקנים, אבזרים ופריטים לפעילות מינית.

[תיקון: תשע״ט]

סוג 11 – התקנים ומיתקנים למאור, לחימום, לקירור, להפקת אדים, לבישול, לייבוש, לאוורור, לאספקת מים ולמטרות סניטריות.

סוג 12 – כלי רכב; התקנים לתנועה ביבשה, באויר או בים.

סוג 13 – כלי נשק; תחמושת וקליעים; חמרי נפץ; זיקוקים די־נור.

[תיקון: תשע״ו, תשע״ז]

סוג 14 – מתכות יקרות וסגסוגותיהן; תכשיטים, אבנים יקרות ואבני חן; שעונים ומכשירים כרונומטריים.

[תיקון: תשע״ט]

סוג 15 – כלי נגינה; כנים לתווים וכנים לכלי נגינה; שרביטי מנצחים.

[תיקון: תשס״ב, תשע״ו, תשע״ז, תשע״ח]

סוג 16 – נייר וקרטון; דברי דפוס; צורכי כריכת ספרים; צילומים; צורכי כתיבה וצורכי משרד, למעט רהיטים; דבקים לנייר או לשימוש ביתי; חומרים לרישום וחומרים לאמנים; מכחולים; חומרי לימוד והוראה; יריעות, סרטים ושקיות מפלסטיק לעטיפה ולאריזה; אותיות דפוס וגלופות.

[תיקון: תשע״ו, תשע״ז]

סוג 17 – גומי, גוטאפרשה, גומי טבעי, אסבסטוס, נציץ ותחליפים לחומרים אלה, שהם בלתי מעובדים או מעובדים למחצה; פלסטיק ושרף משוחלים לשימוש בייצור; חמרי אטימה, סתימה ובידוד; צינורות, גלילים וזרנוקים גמישים שאינם ממתכת.

[תיקון: תשע״ב, תשע״ו, תשע״ז]

סוג 18 – עור וחיקויי עור; עורות בעלי חיים וגלדים; מזוודות ותיקי נשיאה; מטריות ושמשיות; מקלות הליכה; שוטים, רתמות ואוכפים; קולרים, רצועות ובגדים לבעלי חיים.

[תיקון: תשע״ט]

סוג 19 – חומרים, שאינם ממתכת, לבנייה והקמת מבנים; צינורות קשיחים, שאינם מתכתיים, לבנייה, אספלט, זפת, עטרן וחומר; בניינים ניידים, שאינם מתכתיים, מצבות שאינן ממתכת.

[תיקון: תשע״ו, תשע״ז]

סוג 20 – רהיטים, מראות, מסגרות לתמונות, מכלים, שאינם ממתכת, לאחסון ולהובלה; עצם, קרן, עצם לוויתן או אם הפנינה, לא מעובדים או מעובדים למחצה; צדפות; מירשאום; ענבר צהוב.

[תיקון: תשס״ט, תשע״ו, תשע״ז, תשע״ח]

סוג 21 – כלים ומכלים לבית ולמטבח; כלי בישול וכלי שולחן, למעט מזלגות, סכינים וכפות; מסרקות וספוגים; מברשות, פרט למכחולים; חומרים לעשיית מברשות; פריטים לצורכי ניקוי; זכוכית בלתי מעובדת או מעובדת למחצה, פרט לזכוכית לצורכי בנייה; כלי זכוכית, חרסינה וחומר.

[תיקון: תשע״ו, תשע״ז, תשע״ח]

סוג 22 – חבלים וחוטים; רשתות; אוהלים וברזנט; יריעות מבד או מחומרים סינטטיים; מפרשים; שקים להעברה ולאחסון של חומרים בכמויות גדולות; חומרי ריפוד ומילוי למעט נייר, קרטון, גומי או פלסטיק; חומרי בד מסיבי גלם ותחליפיהם.

[תיקון: תשע״ז]

סוג 23 – מטווה וחוטים לשימוש בבדים.

[תיקון: תשע״ב, תשע״ו, תשע״ז]

סוג 24 – בדים ותחליפים לבדים; מוצרי בד לבית; וילונות מבד או מפלסטיק.

סוג 25 – דברי הלבשה, הנעלה וכיסויי ראש.

[תיקון: תשע״ז, תשע״ט]

סוג 26 – תחרה, מקלעות ומעשי רקמה, סרטי וקשתות דסקית; כפתורים; ווים ולולאות; סיכות ומחטים; פרחים מלאכותיים; קישוטים לשיער; שיער מלאכותי.

[תיקון: תשע״ז]

סוג 27 – שטיחים, מרבדים, מחצלאות, לינולאום וחומרים אחרים לכיסוי רצפות קיימות; וילאות קיר (שאינם מבד).

[תיקון: תשע״ו, תשע״ז]

סוג 28 – משחקים וצעצועים; התקני משחקי וידאו; צרכי התעמלות וספורט; קישוטים לעצי חג המולד.

[תיקון: תשס״ב, תשע״ח, תשע״ט]

סוג 29 – בשר, דגים, עופות וציד; תמציות בשר; פירות וירקות משומרים, מיובשים ומבושלים; ריבות, מרקחות, לפתנים, ביצים, חלב, גבינה, חמאה, יוגורט ומוצרי חלב אחרים; שמנים ושומנים למזון.

[תיקון: תשע״ב, תשע״ח, תשע״ט, תשפ״ב]

סוג 30 – קפה, תה, קקאו ותחליפים בעבורם; אורז, פסטה ואטריות; טפיוקה וסגו; קמח ומוצרים העשויים מדגנים; לחם, דברי מאפה וממתקים; שוקולד; גלידות; סורבה וקרחונים אחרים למאכל; סוכר, דבש; נופת; שמרים, אבקת אפייה; מלח, תיבול, תבלינים, עשבי תיבול משומרים; חומץ, רטבים ונותני טעם אחרים; קרח (מים קפואים).

[תיקון: תשע״ב, תשע״ו, תשע״ז]

סוג 31 – מוצרי חקלאות, חקלאות ימית, גננות ויערנות גולמיים ולא מעובדים; תבואות וזרעים גולמיים ולא מעובדים; פירות וירקות טריים, עשבים טריים; שתילים ופרחים חיים; פקעות, זרעים וגרעינים לשתילה; בעלי חיים; מזון ושתייה לבעלי חיים; לתת.

[תיקון: תשע״ט, תשפ״ב]

סוג 32 – בירה; משקאות לא כוהליים; מים מינרליים ומים מוגזים; משקאות מפירות ומיצי פירות; עסיסים ותכשירים אחרים להכנת משקאות שאינם אלכוהוליים.

[תיקון: תשע״ט]

סוג 33 – משקאות כוהליים (למעט בירה); תכשירים כוהליים להכנת משקאות.

[תיקון: תשע״ט]

סוג 34 – טבק ותחליפי טבק; סיגריות וסיגרים; סיגריות אלקטרוניות ומאדים פומיים למעשנים; צורכי מעשנים; גפרורים.

שירותים

[תיקון: תשפ״א]

סוג 35 – פרסומת; ניהול, טיפול ומנהל עסקים; פעולות משרדיות.

[תיקון: תשפ״א, תשפ״ג]

סוג 36 – שירותי ביטוח; שירותי מימון, כספים ובנקאות; שירותי נכסי דלא ניידי.

[תיקון: תש״ף]

סוג 37 – שירותי בנייה; שירותי התקנה ותיקון; מיצוי כרייה, קידוח שמן וגז.

[תיקון: תש״ף]

סוג 38 – שירותי תקשורת רחק (טלקומוניקציה).

סוג 39 – הובלה, אריזה והחסנה של סחורות; ארגון נסיעות.

[תיקון: תש״ף]

סוג 40 – טיפול בחמרים; מחזור של פסולת ואשפה; טיהור אוויר וטיפול במים; שירותי הדפסה; שימור מזון ומשקה.

סוג 41 – חינוך, הענקת אימונים; בידור; פעילות ספורט ותרבות.

[תיקון: תשס״א, תשס״ט, תש״ף]

סוג 42 – שירותים מדעיים וטכנולוגיים ומחקר ועיצוב הקשורים לשירותים אלה; שירותי ניתוח תעשייתי, מחקר תעשייתי ועיצוב תעשייתי; שירותי אימות ובקרת איכות; עיצוב ופיתוח של תוכנת וחומרת מחשב.

[תיקון: תשס״א]

סוג 43 – שירותים להספקת מזון ומשקה; לינה זמנית.

[תיקון: תשס״א, תש״ף]

סוג 44 – שירותים רפואיים; שירותים וטרינריים; טיפולים היגייניים וטיפולי יופי לבני אדם או לבעלי חיים; שירותים בקשר לחקלאות, חקלאות ימית, גננות ויערנות.

[תיקון: תשס״א, תשס״ט, תשע״ז, תשפ״ג]

סוג 45 – שירותי היכרויות, שירותי רשת חברתית מקוונת; שירותי הלוויה; שמרטפות.

---

2 בפברואר, 1940

• ר. ו. ב. בולט
  רושם סימני המחסר
• נתאשר.
  ג׳. ס. מקפרסון
  המזכיר הראשי

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.