”חוק הפיצויים“ – החוק הפדרלי לפיצוי קרבנות הרדיפה הנאציונל־סוציאליסטית (חוק הפיצויים הפדרלי) שניתן ברפובליקה הפדרלית של גרמניה ושפורסם בספר החוקים הפדרלי מיום 29 ביוני 1956, חלק 1, עמוד 559 – כפי שתוקן מזמן לזמן;

”שלילת חופש“ – עילת התביעות לפי הסעיפים 43–50, 150, 152, 160 ו־162 לחוק הפיצויים;

”הפסקת לימודים“ – עילת התביעות לפי הסעיפים 115, 116, 118 ו־119 לחוק הפיצויים;

”הלוואת שיקום“ – הלוואה הניתנת מכוח הסעיפים 69, 72, 90, 114 ו־117 לחוק הפיצויים;

”המטפל הקודם“ – כמשמעותו בסעיף 21 לחוק.

פרק שני: שכר טרחה

2.

שכר טרחה מכסימלי לסוגים מסויימים של תביעות [תיקון: תשכ״ו, תשכ״ח]

על אף האמור בכל הסכם לא יעלה שכר הטרחה הכולל בעד טיפול בתביעה, כמפורט להלן – הן בישראל והן בחוץ לארץ – על האחוז הנקוב לצד כל אחת מהן:

(1)

בתביעה עקב הפסקת לימודים או שלילת חופש של התובע עצמו – 10% מהסכום שנפסק לזכות התובע;

(2)

בתביעת שאירי הנרדף או יורשיו עקב שלילת חופש של הנרדף – 12% מהסכום שנפסק לזכות התובע;

(3)

בתביעה להענקת הלוואת שיקום – 2% מסכום ההלוואה שהוענקה;

(4)

בתביעה לפיצויים בעד עבודת כפיה על־פי אחד ההסכמים הקיבוציים בין Conference on Jewish Material Claims against Germany לבין –

(א)

הפירמה Friedrich Krupp, Essen מדצמבר 1959;

(ב)

החברה Siemens & Halske A.G. Berlin/Muenchen ממאי 1962;

(ג)

תאגיד ברפובליקה הפדרלית של גרמניה, אם ההסכם נחתם לפני יום ז׳ בכסלו תשכ״ב (15 בנובמבר 1961) – 8% מהסכום שנפסק לזכות התובע;

(5)

בתביעה למתן סעד לפי הסעיפים 165 ו־171 לחוק הפיצויים –

(א)

אם התביעה באה לאחר אחת התביעות המפורטות בפסקאות (1) עד (3) ובתקנה 3 ועל יסוד אותה עילה – האחוז שנקבע לגבי התביעה הקודמת;

(ב)

אם לתביעה לא קדמה תביעה אחרת לפי חוק הפיצויים, או אם קדמה, אך עילתה היתה שונה מהתביעה למתן סעד – 12% מהסכום שנפסק לזכות התובע;

(6)

בתביעה לפי סעיף 44א לחוק הפדרלי הגרמני להחזרת רכוש מיום 19 ביולי 1957 – כפי שנתקבל בסעיף 22 לסימן I לחוק השלישי לתיקון החוק הפדרלי להחזרת רכוש מיום 2.10.1964, שפורסם בספר החוקים של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, חלק 1 מס׳ 52 מיום 8.10.1964, וכפי שיתוקן מזמן לזמן – 8% מהסכום שנפסק לזכות התובע, ואם התובע הוא יורש של האדם שממנו נשלל הרכוש הנדון – 12% מהסכום שנפסק לזכות התובע;

(7)

בתביעה לפי סימן V לחוק השני לתיקון חוק הפיצויים הפדרלי, מיום 14 בספטמבר 1965, שפורסם בספר החוקים של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, חלק 1 מס׳ 52 מיום 18.9.1965, וכפי שיתוקן מזמן לזמן – 10% מהסכום שנפסק לזכות התובע;

(8)

בתביעת קיצבה לפי סעיפים 85, 97 או 157 לחוק הפיצויים – 5% מסך הקיצבאות לתקופה של חמש שנים, לפי שיעורן במועד שבו פסקו על מתן הקיצבה או נקבע שיעורה בדרך הסכם.

3.

תביעה לפי סעיף 239 לחוק הפיצויים

(א)

על אף האמור בכל הסכם לא יעלה שכר הטרחה הכולל בעד טיפול, הן בישראל והן בחוץ לארץ, בתביעה מכוח הסכם כולל כאמור בסעיף 239 לחוק הפיצויים, על 3% מהסכום שנפסק לזכות התובע.

(ב)

הוראת תקנת משנה (א) לא תחול על טיפול שבו המטפל ערך או אסף גם מסמכים או חומר ראיה אחר הדרושים או המועילים להשגת ההסכם הכולל, או עסק גם בהכנת רשימות של אנשים הנמנים עם קבוצת הנרדפים שלטובתם נחתם ההסכם ובבדיקת מעמדם של אנשים כאמור.

4.

תביעה עקב שינויים בדין [תיקון: תשכ״ו]

(א)

על אף האמור בכל הסכם לא יעלה שכר הטרחה הכולל בעד טיפול הן בישראל והן בחוץ לארץ בתביעה להגדלת קיצבה או סכום אחר שנפסקו לזכות התובע, עקב שינויים בדין שעל פיו נפסקו הקיצבה או הסכום האחר – על מחצית אחוזי המכסימום שהיו חלים אילמלא הוראות תקנה זו.

(ב)

שום דבר בתקנת משנה (א) לא יתפרש כאילו מגיע שכר טרחה בעד טיפול בתביעה להגדלת קיצבה או סכום אחר שנפסקו, מבלי שהתובע נתן למטפל, אחרי שנפסקו לאחרונה, הוראה מפורשת לטפל בתביעה להגדלתם.

5.

דין הסכם כדין פסק

בכל מקום בפרק זה שבו מדובר בסכום שנפסק לזכות התובע, גם הסכום שנקבע בהסכם עם הנתבע כמגיע לתובע כשלא נפסק סכום לזכותו, במשמע.

פרק שלישי: מטפלים קודמים

6.

קביעת השכר הראוי למטפל קודם

(א)

נתגלעו בין המטפל הקודם ובין התובע חילוקי דעות בדבר שיעור השכר הראוי המגיע לפי סעיף 21(ב)(2) לחוק, יכריע בדבר מי ששר המשפטים מינהו לענין זה על פי בקשת התובע או המטפל הקודם (להלן – הממונה) והחלטתו של הממונה תהיה סופית.

(ב)

הממונה לא יהיה קשור בדקדוקי דיון ובדיני ראיות, לרבות דרכי קבלתן, אלא יפעל בדרך שתיראה לו מועילה ביותר לבירור השאלות העומדות לדיון.

(ג)

הממונה רשאי להטיל בהחלטתו הסופית את הוצאות הבירור שלפניו, לרבות שכר טרחתו, על בעלי הדין או על אחד מהם כפי שייראה לו צודק בנסיבות הענין, והוא רשאי לדרוש מבעלי הדין שישלמו לו על חשבון שכר טרחתו מקדמה שלא תעלה על הסכום הנקוב לכך בכתב המינוי של הממונה.

(ד)

הממונה יקבע בעצמו את שכר טרחתו; הרואה את עצמו נפגע על ידי קביעת שכר הטרחה כאמור רשאי לערור עליה לפני שר המשפטים והחלטתו תהיה סופית.

(ה)

תקנה זו לא תמנע את התובע ואת המטפל הקודם מלהסכים למסירת חילוקי דעות בדבר שיעור השכר הראוי כאמור לבוררות, בדרך הקבועה בפקודת הבוררות, בין שהחלו בהליכים לפני הממונה ובין אם לאו.

7.

הבטחת התשלום של השכר הראוי

מי שהמשיך בטיפול בתביעה לאחר מטפל קודם, יעכב תחת ידו מכספי התובע שיגיעו לידיו עקב מימוש התביעה את המגיע למטפל הקודם כשכר ראוי עד לסילוקו.

8.

קיום תוקף של יפויי כוח

החזיק מטפל קודם ביפוי־כוח לטיפול בתביעה ונתן, בעודנו רשאי לטפל בתביעה, יפוי־כוח למטפל בחוץ לארץ או למי שרשאי לטפל בתביעה (להלן – מורשה שני), או ניתן יפוי־הכוח גם לאדם שלישי שהוא רשאי לטפל בתביעה (להלן – מורשה שלישי), לא תפגע פקיעת תקפו של יפוי־הכוח בסמכותו של המורשה השני או של המורשה השלישי להמשיך ולטפל בתביעה; אולם על אף האמור בכל הסכם רשאי התובע בכל עת לבטל את הרשאתו של המורשה השני או של המורשה השלישי וכן רשאי המורשה השני והמורשה השלישי להתפטר.

פרק רביעי: מטפלים שאינם עורכי־דין

[תיקון: תשמ״ג]

סימן ראשון: אגרות

9.

[תיקון: תשל״ב, תשל״ו, תשל״ט, [הודעות], תשמ״ג, תשמ״ז]

(בוטלה).

10.

[תיקון: תשל״ב, תשל״ו, תשל״ט, [הודעות], תשמ״ג, תשמ״ז]

(בוטלה).

10א.

[תיקון: תשמ״ג, תשמ״ז]

(בוטלה).

סימן שני: חיובים ואיסורים

11.

חיובים כלליים

מטפל בתביעות ינהג כלפי הנזקק לשירותיו בנאמנות גמורה ובתום לב ויעשה את הכל לשם קידום ענינו.

12.

חיובים ואיסורים מיוחדים

בלי לפגוע בכלליות הוראות תקנה 11 יחולו על מטפל בתביעות החיובים והאיסורים המפורטים בתקנות 13 עד 23.

13.

הודעה על הרישום ועל הרשות

מטפל יודיע למרשו על מספר הרישום של תביעתו, וכן על רשות הפיצויים או בית המשפט או מוסד אחר שבו רשומה התביעה, מיד לאחר שנודעו לו פרטים אלה.

14.

החזקת כספים

מטפל המחזיק כספים של מרשו יחזיקם בבנק בחשבון נפרד.

15.

ניהול תיק נפרד

מטפל ינהל תיק נפרד לכל אדם שתביעותיו נמצאות בטיפולו, וכן ינהל לגבי כל אדם כאמור תיק נפרד לתביעותיו האישיות ותיק נפרד לתביעותיו כיורש או כשאיר של נרדף אחר; אך אם היו בתביעה כמה אנשים התובעים יחד כיורשים או כשאירים של נרדף אחר [צ״ל: נרדף אחד], מותר לנהל תיק אחד לתביעות של כולם.

16.

הודעות על הגשת התביעה ועל החלטת ביניים

מטפל יודיע למרשו על הגשת התביעה לשלטונות המוסמכים בחוץ־לארץ מיד לאחר הגשתה וכן על כל החלטת ביניים של שלטונות אלה; הוראה זו חלה גם על הגשת עררים וערעורים, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

17.

הודעות על מצב הענין

מטפל יודיע למרשו על מצב ענינו בכל עת שמרשו ידרוש זאת, וכן ימסור לו לפי בקשתו העתק מכתב התחייבותו בדבר שכר הטרחה.

18.

הודעות כשנדחתה תביעה

נדחתה תביעה, כולה או מקצתה, יודיע המטפל לתובע על זכויותיו לערור או לערער או להגיש תביעה לבית המשפט ועל המועדים לשימוש בזכויות אלה.

19.

חיובים בגמר הטיפול

בגמר הטיפול בתביעה פלונית חייב המטפל –

(1)

למסור לתובע העתק ההחלטה בתביעה שאושר בחוץ לארץ על ידי השלטונות המוסמכים, וכן להחזיר לו לפי דרישתו את כל המסמכים שהגיש התובע לאימות תביעתו או לעזור לו בהחזרתם משלטונות־חוץ, והוא כשאין לו לפי כל דין זכות עיכבון על המסמכים בגלל אי־תשלום שכר טרחה;

(2)

ליתן לתובע חשבון מפורט על הסכום שנפסק, שכר הטרחה בחוץ־לארץ, שכר הטרחה בישראל, הוצאות בנקאיות ואחרות ושער החליפין שלפיו נערך החשבון.

20.

איסור מימון על ידי מתן מקדמה

לא יממן מטפל תביעת מרשו, כולה או מקצתה, במתן מקדמה או כל טובת הנאה אחרת, בין במישרין ובין בעקיפין, ולא יהיה מתווך למימון כאמור.

21.

איסור לכפות שירותים אחרים

לא יתנה מטפל את מתן שירותו, את התשלום של כל סכום ואת מסירת כל מסמך המגיעים לתובע עקב הטיפול, במתן שירותים אחרים, לרבות הגשת תביעות אחרות של אותו תובע או הצטרפותו של התובע לחבר בני־אדם פלוני, או בתשלום דמי חבר, תרומה וכיוצא באלה לחבר בני אדם כאמור.

22.

החזרת מסמכים

נחלקו הדעות בין מטפל לתובע בדבר שיעור שכר הטרחה, לא יסרב המטפל להחזיר מסמכים שעליהם יש לו על־פי דין זכות עיכבון או לעזור לתובע בהחזרתם משלטונות־חוץ אם התובע הפקיד את הסכום שבמחלוקת בידי בנק או עורך־דין והורה לו בכתב לשלם את הסכום המופקד לפי הסכמת הצדדים או לפי החלטת בית משפט מוסמך או ועדת פיקוח.

23.

שלטים

רחבו של שלט כאמור בסעיף 4(א)(1) לחוק לא יעלה על 30 ס״מ, וגבהו לא יעלה על 25 ס״מ, אלא ששר המשפטים רשאי להתיר מידות גדולות מאלה אם ראה טעם סביר לכך.

סימן שלישי: מסירת פרטים והודעות

24.

מסירה למנהל הכללי

הידיעות והמסמכים שעל מטפל למסרם לפי סימן זה, יימסרו על ידיו למנהל הכללי של משרד המשפטים.

25.

דו״ח בדבר עובדים

מטפל בתביעות ימסור ב־1 בינואר של כל שנה דין וחשבון בכתב ויפרט בו את שמות העובדים שהעסיק תוך שנה לפני מסירת הדין וחשבון ואת תפקידיהם, וכן ימסור, לפי דרישתו של המנהל הכללי של משרד המשפטים, פרטים נוספים הנראים לו דרושים לשם זיהוי עובדים אלה.

26.

חובה למסור פרטים אישיים

תוך שלושים יום מהיום שבו התחיל מטפל בתביעות לראשונה לטפל בתביעות ימסור בשבועה, בהן צדק או בתצהיר לפי סעיף 37 לפקודת העדות, את הפרטים האישיים שלו כמפורט בסימן זה (להלן בסימן זה – פרטים אישיים).

27.

פרטים אישיים של רשאי לטיפול לפי דיני חוץ

מטפל הרשאי, לפי דיני אחת המדינות שהעניקה זכויות תביעה, לייצג תובעים בקשר לתביעותיהם בבתי המשפט שלה או ברשויותיה האחרות – ימסור פרטים אישיים לפי האמור בטופס 1 לתוספת.

28.

פרטים אישיים של כשיר לטיפול לפי דיני חוץ בתנאים מסויימים

מטפל יחיד שהיה כשיר לייצג תובעים באחת המדינות שהעניקה זכויות תביעה אילו היה תושב או אזרח של אותה מדינה – ימסור פרטים לפי האמור בטופס 2 שבתוספת.

29.

פרטים אישיים של פרקליט חוץ

מטפל הרשאי לטפל בתביעות מחמת זה בלבד שכיהן כדין כפרקליט, בכ״ז בטבת תרצ״ה (31 בדצמבר 1937) או בכל זמן שלאחר מכן, בשטח שבמשך תקופה כל שהיא אחר אותו מועד היה נתון למעשה למרותה של גרמניה – ימסור פרטים לפי האמור בטופס 3 שבתוספת.

30.

פרטים אישיים של הממשיך בטיפול מלפני 1957

מי שטיפולו בתביעות אינו אלא המשך וגמר באותן התביעות שהוגשו על ידו או מטעמו לפני יום י״ג בשבט תשי״ז (15 בינואר 1957) לבית המשפט או לרשות המוסמכת בחוץ לארץ – ימסור פרטים לפי האמור בטופס 4 שבתוספת.

31.

פטור ממסירת פרטים

מטפל בתביעות מכוח היתר של שר המשפטים פטור מלמסור פרטים אישיים לפי סימן זה; אך הוראה זו אינה גורעת מהמוטל על המטפל בתנאי ההיתר.

32.

הודעה על שינוי בפרטים

מטפל בתביעות יודיע בכתב על כל שינוי שחל בפרטים האישיים שלו תוך שלושים יום מהיום שבו חל השינוי.

33.

הודעה שנתית על המשך הטיפול

מטפל שמסר פרטים אישיים ובאחד בינואר של שנה פלונית עדיין המשיך בטיפול בתביעות, יודיע על כך בכתב תוך חודש ינואר של אותה שנה.

34.

הודעה על הפסקת הטיפול וחידושו

מטפל שמסר פרטים אישיים והפסיק את הטיפול בתביעות יודיע על כך בכתב תוך שלושים יום מהיום שבו הפסיק את הטיפול; חידש את הטיפול אחר הפסקה כאמור, יודיע על כך בכתב תוך שלושים יום מהיום שבו חידש את הטיפול.

35.

רשות לעיין

כל אדם רשאי, בשעות קבלת קהל, לעיין במשרד המשפטים, ירושלים, בפרטים ובהודעות שנמסרו לפי תקנות אלה ולעשות לעצמו העתקים מהם.

36.

החובה למסור פרטים אינה פוקעת עד שתתמלא

היה מטפל חייב למסור פרטים או הודעות לפי תקנות אלה בזמן שנקבע בהן ולא מסרם תוך אותו זמן, יהא חייב לעשות זאת גם כעבור אותו זמן, וחיובו בדין על אי־מסירה אינו פוטר אותו מן החובה למסור.

37.

האחריות הפלילית

מסירת פרטים או הודעות לפי תקנות אלה לאחר הזמן שנקבע אינה גורעת מהאחריות הפלילית על אי־המסירה בזמן שנקבע.

38.

תחולה

הוראות פרק זה לא יחולו על מטפל בתביעות שהוא חבר בלשכת עורכי הדין; אך הוראה זו אינה גורעת מכל חיוב, הגבלה או איסור המוטלים על עורך־דין לפי כל דין אחר.

פרק חמישי: הפסקת הטיפול

39.

פקיעת זכות לטפל [תיקון: תשכ״ו]

מי שפקעה זכותו לטפל בתביעות לפי החוק בין לתקופה קצובה ובין לצמיתות –

(1)

יודיע לכל תובע שבתביעתו אינו יכול עוד לטפל, במכתב רשום, תוך שלושים יום מיום פקיעת זכותו לטפל בתביעה, כי אין הוא רשאי עוד להמשיך בטיפול בתביעה; אולם אם היה המשך הטיפול בתביעה מחייב פעולה תכופה של התובע או של מטפל כדי למנוע גרימת נזק או הפסד לתובע, יודיע כאמור מיד עם פקיעת זכותו לטפל בתביעה;

(2)

ימסור לתובע או, על פי הוראת התובע, לאדם הרשאי לטפל בתביעות ושהתובע הורה עליו, את המסמכים שברשותו, ושאין לו זכות עכבון עליהם לפי כל דין ואת כל הידיעות שבידו הדרושים להמשך הטיפול, ובכללן –

(א)

השלב אליו הגיע הטיפול, הן בישראל והן בחוץ־לארץ;

(ב)

השם של מורשה התובע בחוץ־לארץ או של כל אדם אחר המטפל בתביעה בחוץ־לארץ על פי הוראת החייב במסירת הידיעה;

(ג)

הרשות המוסמכת או בית המשפט בחוץ־לארץ שלהם הוגשה התביעה והמספר הסידורי של התביעה ברשות המוסמכת או בבית המשפט, הכל לפי הענין.

40.

מטפל שנפטר [תיקון: תשכ״ו]

נפטר אדם הרשאי לטפל בתביעות לפי החוק, חייבים שאיריו למסור לכל תובע את המסמכים שברשותם הנוגעים לו ושאין להם זכות עכבון עליהם לפי כל דין.

פרק ששי: הוראות שונות

41.

ענשים

העובר על הוראה מהוראות תקנות 25–34, 36, 39 ו־40, דינו – קנס 500 לירות.

42.

הארכת מועדים

שר המשפטים רשאי להאריך מועד שנקבע בתקנות אלה אם ראה טעם סביר לכך, והוא אף אם כבר עבר המועד.

43.

אחריות במקרה של הארכת מועד

על אף האמור בתקנה 37 לא ישא אדם באחריות פלילית לפי תקנות אלה או באחריות אזרחית לנזק שנגרם לתובע על ידי איחור בקיום הוראה של תקנות אלה, אם הוכיח שעשה את המוטל עליו לפי תקנות אלה במועד שקבע לו שר המשפטים לפי תקנה 42.

44.

ביטול

בטלות –

(1)

תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול), תשי״ז–1957;

(2)

תקנות התביעות של קרבנות השואה (הפסקת הטיפול), תשי״ח–1958.

(3)

תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול) (מסירת פרטים והודעות), תשי״ח–1958;

(4)

תקנות התביעות של קרבנות השואה (מטפלים שאינם עורכי־דין), תש״ך–1960.

45.

הוראת מעבר

מי שמסר כדין פרטים לפי תקנה 2 לתקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול) (מסירת פרטים והודעות), תשי״ח–1958, פטור מלמסרם מחדש לפי תקנות 26 עד 30.

46.

תחילה

תחילתן של תקנות אלה היא ביום כ״ח באדר ב׳ תשכ״ה (1 באפריל 1965).

47.

השם

לתקנות אלה ייקרא ”תקנות התביעות של קורבנות השואה (הסדר הטיפול), תשכ״ה–1965“.

תוספת

טופס 1: פרטים אישיים של מטפל הרשאי, לפי דיני אחת המדינות שהעניקה זכויות תביעה, לייצג תובעים בקשר לתביעותיהם בבתי המשפט שלה או ברשויותיה האחרות (תקנה 27)

טופס 2: פרטים אישיים של מטפל שהיה כשיר לייצג תובעים באחת המדינות שהעניקה זכויות תביעה אילו היה תושב או אזרח של אותה מדינה (תקנה 28)

[תיקון: תשכ״ו]

טופס 3: פרטים אישיים של מטפל הרשאי לטפל בתביעות מחמת כהונתו כפרקליט בשטח הכיבוש הנאצי (תקנה 29)

[תיקון: תשכ״ו]

טופס 4: פרטים אישיים של המטפל בתביעות שהוגשו לפני יום י״ג בשבט תשי״ז (15.1.1957) (תקנה 30)

כ״ח באדר ב׳ תשכ״ה (1 באפריל 1965)

דב יוסף
שר המשפטים

אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.