תקנות מילווה המדינה (סדרות מסוג "ערד")
תקנות מילווה המדינה (סדרות מסוג "ערד") מתוך 
תקנות מילווה המדינה (סדרות מסוג ”ערד“), התשנ״ה–1995
ק״ת תשנ״ה, 1499, 1620.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 3, 4, 12 ו־15 לחוק מילווה המדינה, התשל״ט–1979 (להלן – החוק), ולפי סעיף 15 לפקודת מס הכנסה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות
בתקנות אלה –
”יום עסקים“ – יום שבו פועלים רוב סניפי התאגידים הבנקאיים ואשר לגביו נוהגים התאגידים הבנקאיים לקיים סליקה של שיקים, חיובים אחרים וזיכויים;
”מדד המחירים לצרכן“ או ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”הממונה“ – הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר;
”קופת גמל לקיצבה“ – קופת גמל כמשמעותה בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה, שאושרה כקופת גמל למטרת קיצבה בתנאים שקבע הממונה;
”תאגיד בנקאי“ – כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981.
איגרות חוב מסוג ”ערד“ [תיקון: תשנ״ה]
כל סדרה של איגרות חוב מסוג ”ערד“ המוצאת על פי החוק תסומן במספר החל ב־8601, ותכונה ”מילווה המדינה, התשל״ט–1979“, בתוספת ציון מספר הסדרה.
איגרות חוב על שם
איגרות החוב יוצאו כאיגרות חוב רשומות על שם.
מכירה לקופות גמל לקיצבה
איגרות החוב יימכרו לקופות גמל לקיצבה בלבד, ולא יהיו ניתנות להעברה אלא לקופות גמל לקיצבה.
יום ההוצאה והשווי הנקוב
איגרות החוב יוצאו ביום העסקים הראשון בכל חודש, בשווי נקוב של 1,000 שקלים חדשים או כפולה של 1,000 שקלים חדשים.
מחיר המכירה
(א)
ביום הוצאת איגרות החוב יימכרו איגרות החוב בשווי הנקוב; לאחר מכן תיווסף למחיר המכירה ריבית בשיעור ריבית הפיגורים שקובע החשב הכללי במשרד האוצר כפי שתהיה מפעם לפעם, שתחושב יומית כמקובל לגבי ריבית זו, החל מיום ההוצאה ועד יום המכירה בפועל.
(ב)
שר האוצר או מי שהוא הסמיכו רשאי לקבוע לגבי סדרות של איגרות חוב כי יימכרו בנכיון שלא יעלה על 2% מהערך הנקוב של איגרת החוב.
(ג)
שר האוצר יהיה רשאי לקבוע, כי איגרות חוב יימכרו לקופות גמל לקיצבה או למי מהן בנכיון העולה על 2% ושלא יעלה על 6% מהערך הנקוב של איגרת החוב, אם ראה לעשות כן כדי לפצותן בשל שיעור התשואה על איגרות חוב סחירות, צמודות למדד, המוצאות לפי החוק.
(ד)
בתקנה זו, ”נכיון“ (דיסאג׳יו) – ההפרש בין הערך הנקוב של איגרת החוב ובין מחירה בעת ההוצאה, אם המחיר נמוך מהערך הנקוב.
רישום בפנקס
איגרות החוב שיירכשו יירשמו בפנקס, והן לא יוצאו לרוכש.
ריבית
(א)
איגרות החוב ישאו ריבית קבועה בשיעור של 4.8% לשנה.
(ב)
הריבית תשולם בשיעורים חצי־שנתיים, בעד תקופה של ששה חודשים שקדמה למועד התשלום; התשלום הראשון יחול ששה חודשים מיום הוצאת הסדרה של איגרות החוב.
תנאי הצמדה
השווי הנקוב של איגרת חוב והריבית המשתלמת עליה יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן כלהלן: אם יתברר מתוך המדד שפורסם לאחרונה לפני הגיע זמן פרעונן של קרן או של ריבית כלשהן (להלן – המדד החדש), כי המדד החדש עלה לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני היום שבו הוצאה הסדרה (להלן – המדד היסודי), ישולמו אותה קרן או אותה ריבית כשהן מוגדלות בשיעור העליה של המדד החדש לעומת המדד היסודי.
תשלום הריבית
סכום הריבית על איגרות החוב, כפי שישתנה עקב תנאי ההצמדה, ישולם לבעל איגרת החוב על ידי זיכוי חשבונו בבנק כפי שהורה בעת רכישת האיגרת או כפי שהורה עד מועד שלא יהיה מאוחר מ־15 ימים לפני מועד תשלום ריבית כלשהו.
פדיון
איגרות החוב ייפדו במלואן בתום חמש עשרה שנים מיום הוצאת הסדרה; מהמועד שנקבע לפדיונן ואילך לא ישאו איגרות החוב ריבית או הפרשי הצמדה.
דרכי תשלום
סכום הפדיון של איגרת החוב ישולם לבעל הרשום בדרך האמורה בתקנה 10.
סגירת הפנקס
המינהלה רשאית לסגור את פנקס איגרות החוב 15 ימים לפני מועד הפרעון של כל סכום קרן או ריבית ולא לרשום בו כל העברת איגרות חוב.
מכירת איגרות החוב
איגרות החוב יימכרו בידי בנק ישראל לקופות הגמל לקיצבה ישירות, או באמצעות גופים אחרים כפי שבנק ישראל יקבע מפעם לפעם, באישור הממונה.
דחיית מועד
חל מועד הנקוב בתקנות אלה ביום שאינו יום עסקים, יידחה המועד הנקוב ליום העסקים הראשון שלאחריו.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה ביום ג׳ בסיוון התשנ״ה (1 ביוני 1995).
כ״ב באייר התשנ״ה (22 במאי 1995)
- אברהם (בייגה) שוחט
שר האוצר
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.