תקנות למניעת זיהום מי הים בשמן (אגרה להגנת איכות הסביבה הימית)
תקנות למניעת זיהום מי הים בשמן (אגרה להגנת איכות הסביבה הימית) מתוך
תקנות למניעת זיהום מי הים בשמן (אגרה להגנת איכות הסביבה הימית), התשמ״ג–1983
ק״ת תשמ״ג, 1973.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 17 לפקודת מניעת זיהום מי הים בשמן [נוסח חדש], התש״ם–1980, ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות
בתקנות אלה –
”בעל“ – לענין כלי שיט לסוגיהם – הבעל, החוכר, המפעיל או הקברניט של כלי השיט וכן סוכנו של כל אחד מהם; ולענין מסוף – הבעל, החוכר, המחזיק בקרקע או הממונה על המסוף;
”מנהל נמל“ – כמשמעותו בפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל״א–1971 (להלן – פקודת הנמלים);
”כלי שיט“ – כמשמעותו בחוק הספנות (כלי שיט), התש״ך–1960 (להלן – חוק הספנות), למעט כלי שיט קטן;
”כלי שיט קטן“ – אחד מאלה:
(1)
כלי שיט שארכו עד 24 מטר והמונע בכוח מנוע;
(2)
כלי שיט נמלי;
(3)
ספינת דיג;
”כלי שיט ישראלי“ – כלי שיט הרשום במרשם כלי השיט הישראלי כמשמעותו בחוק הספנות או החייב ברישום כאמור;
”מכלית“ – כלי שיט אשר רוב נפח המטען שלו בנוי או מותאם לנשיאת שמן בצובר, בין שהוא טעון שמן או מי נטל ובין שהוא ריק, לרבות כלי שיט המותאם להובלה לסירוגין של מטען בתפזורת, עפרות או שמן והמוביל למעשה שמן;
”מסוף“ – מיתקן המשמש לריתוק כלי שיט לצורך הזרמת שמן מכלי השיט למיתקני חוף או להיפך;
”נמל“ – כמשמעותו בפקודת הנמלים;
”קצא״א“ – חברת קו צינור אילת – אשקלון בע״מ;
”רשות הנמלים“ – כמשמעותה בחוק רשות הנמלים, התשכ״א–1961.
הטלת אגרה
מוטלת בזה אגרה להגנת איכות הסביבה הימית (להלן – האגרה), כלהלן:
(1)
על בעל כלי שיט – אגרה בשיעור 25% מסכום אגרת המגדלור החלה על אותו כלי שיט לפי תקנות 190, 198 ו־202 לתקנות הנמלים, התשל״א–1971 (להלן – תקנות הנמלים).
(2)
על בעל מכלית בנמל אילת ובנמל אשקלון – אגרה בשיעור אגרת המגדלור כאמור בסעיף 9(א)(1) לתוספת החמישית לתקנות הנמלים.
(3)
על בעל מסוף – אגרה בשיעור 0.13 שקלים לטונה משקל של מטען שמן המוזרם אל המסוף מכלי שיט; שיעור זה יותאם על פי השינויים בשער החליפין של הדולר של ארצות הברית, על פי השיטה הקבועה בתקנה 189 לגבי אגרת מגדלור.
(4)
על בעל כלי שיט קטן ישראלי – אגרה בשיעור 4% מסכום האגרה המוטלת על אותו כלי שיט בעד בדיקה כללית כמפורט בתוספת החמש עשרה לתקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ״ג–1982.
אופן תשלום האגרה וגבייתה
(א)
בעל כלי שיט החייב בתשלום אגרה לפי תקנה 2(1) ו־(2) ישלם את האגרה כמפורט להלן:
(1)
בנמלי רשות הנמלים, למעט במסוף קצא״א שבנמל אילת – למנהל הנמל הנוגע בדבר, ביחד עם אגרת המגדלור;
(2)
בנמל אשקלון ובמסוף קצא״א שבנמל אילת – למנהל קצא״א;
(3)
בשאר הנמלים – למנהל הנמל הנוגע בדבר.
מנהל הנמל או מנהל קצא״א, לפי הענין יעביר את האגרה שגבה בכל חודש לחשב משרד הפנים עבור הקרן.
(ב)
בעל כלי שיט החייב בתשלום אגרה לפי תקנה 2(4) ישלם את האגרה בבנק הדואר ביחד עם אגרת הבדיקה הכללית – לזכות חשב משרד הפנים עבור הקרן.
(ג)
בעל מסוף החייב בתשלום אגרה לפי תקנה 2(3) ישלם את האגרה לחשב משרד הפנים עבור הקרן, אחת לחודש לגבי החודש שקדם לו.
י״ז באב התשמ״ג (27 ביולי 1983)
- יוסף בורג
שר הפנים
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.