”מרשם חברי תאגיד“ – לגבי חברה, מרשם בעלי המניות לפי סעיף 127 לחוק החברות, מעודכן ליום הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, ולגבי שותפות – רשימת השותפים מעודכנת ליום הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים ובשותפות מוגבלת ציבורית כמשמעותה בפרק ו׳1 לפקודת השותפויות – גם מרשם מחזיקי יחידות ההשתתפות כמשמעותו בסימן ז׳ בפרק ו׳1;

”נושה מהותי“ – נושה של תאגיד שמתקיימים בו אחד מאלה:

(1)

נושה מובטח;

(2)

מי שבמועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, התאגיד חב לו סכום העולה על 75,000 שקלים חדשים ׁׁ(מתואם לשנת 2022, בשנת 2024, 78,825 ש״ח) או סכום העולה על 10% מסך כל חובות התאגיד שאינם חובות מובטחים, לפי הנמוך מביניהם;

(3)

נאמן לסדרת תעודות התחייבות של התאגיד, אחת או יותר, ובלבד שבמועד הגשת הבקשה יתרת הערך הנקוב של סדרת תעודות ההתחייבות כאמור אינה נמוכה מהסכומים המפורטים בפסקה (2);

”נסח תאגיד“ – אחד מאלה, לפי העניין:

(1)

תמצית מידע ממוחשב מרשם החברות אם התאגיד הוא חברה;

(2)

תמצית מידע ממוחשב מרשם השותפויות אם התאגיד הוא שותפות;

”תעודות התחייבות“ – כהגדרתן בסעיף 35א לחוק ניירות ערך, שהנפיק תאגיד;

”תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם)“ – תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ״א–1981;

”תקנות ההוצאה לפועל“ – תקנות ההוצאה לפועל, התש״ם–1979;

”תקנות סדר הדין האזרחי“ – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018.

2.

תחולת תקנות סדר הדין האזרחי ותקנות ההוצאה לפועל

(א)

תקנות סדר הדין האזרחי יחולו על הליכים בבית המשפט לפי החוק ולפי תקנות אלה, בשינויים המחויבים לפי העניין, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה.

(ב)

תקנות ההוצאה לפועל יחולו על הליכים המתנהלים לפני רשם ההוצאה לפועל לפי החוק ולפי תקנות אלה, בשינויים המחויבים לפי העניין, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה.

פרק ב׳: פרסום

3.

פרסום בידי הממונה

(א)

פרסום הודעות שעל הממונה לפרסם לפי תקנות אלה ייעשה בידי הממונה באתר האינטרנט של משרד המשפטים.

(ב)

הנהלת בתי המשפט תפנה באתר האינטרנט שלה, באמצעות קישור, לפרסום באתר האינטרנט של משרד המשפטים.

(ג)

הרשם יפנה באתר האינטרנט שלו, באמצעות קישור, לפרסום באתר האינטרנט של משרד המשפטים הנוגע להליך חדלות פירעון של תאגיד.

(ד)

רשות האכיפה והגבייה תפנה באתר האינטרנט שלה, באמצעות קישור, לפרסום באתר האינטרנט של משרד המשפטים הנוגע להליך חדלות פירעון של יחיד.

(ה)

ניתן צו לפתיחת הליכים לגבי תאגיד שעיקר עסקיו מתנהלים במגזר הערבי, רשאי בית המשפט להורות שהממונה יפרסם הודעה על מתן הצו בשפה הערבית, בדרך שבה מפרסם הממונה הודעות לגבי מתן צו לפתיחת הליכים.

(ו)

נתן הממונה החלטה הטעונה פרסום או שהיה עליו לפרסם הודעה, יפרסמה בתוך 7 ימים מיום שנתן את ההחלטה או מיום שהומצאה לו ההודעה, לפי העניין, אלא אם כן נקבע בתקנות אלה אחרת.

4.

המצאה לממונה לצורך פרסום

בית המשפט ומנהל מערכת ההוצאה לפועל, לפי העניין, ימציאו לממונה בלא דיחוי ובאופן מקוון כל החלטה שנתנו שעל הממונה לפרסם לפי החוק או לפי תקנות אלה.

5.

העברת מידע לפרסום

מגיש בקשה או נאמן שחלה עליו חובה להעביר מסמך או הודעה לממונה לצורך פרסום, יעבירם לממונה בלא דיחוי.

6.

המועד הקובע לפרסום

נקבע בתקנות אלה כי הודעה תפורסם באתר האינטרנט של משרד המשפטים ובדרך נוספת, יהיה המועד שבו פורסמה ההודעה באתר האינטרנט של משרד המשפטים מועד הפרסום הקובע.

7.

פרסום הנוגע לחייב שיש לו נושים מחוץ לישראל או שהציע תעודות התחייבות מחוץ לישראל

נוסף על האמור בתקנות אלה, פרסום הנוגע לחייב שיש לו נושים מחוץ לישראל או שהציע תעודות התחייבות מחוץ לישראל ייעשה באופן שיורה בית המשפט, הממונה או רשם ההוצאה לפועל, לפי העניין, בשים לב למקום הימצאם של רוב הנושים ולשפה הרשמית במדינה שבה מתבצע הפרסום.

חלק ב׳: הליכי חדלות פירעון לגבי תאגיד

פרק א׳: תחולה, פרשנות והמצאה

סימן א׳: תחולה והגדרות

8.

תחולה על תאגיד

חלק זה יחול על הליכי חדלות פירעון לגבי תאגיד לפי סעיף 5 לחוק.

9.

הגדרות לחלק ב׳

בחלק זה –

”צד מעוניין“ – התאגיד, נושה של התאגיד, חבר בתאגיד;

”תצהיר הסתבכות כלכלית“ – לגבי תאגיד, פירוט הנסיבות שהובילו לחדלות פירעונו של התאגיד או לצורך בצו למניעת חדלות פירעונו, לפי העניין.

סימן ב׳: המצאה

10.

חובת המצאה לממונה ודרכי ההמצאה

(א)

המגיש בקשה, כתב בי־דין או מסמך אחר לבית המשפט, ובכלל זה בקשה שהוגשה במעמד צד אחד, ימציא העתק ממנו לממונה בלא דיחוי.

(ב)

מסמכים שיש להמציאם לממונה לפי חלק זה יומצאו לו בהמצאה מקוונת באמצעות מערכת הממונט; מי שאינו מיוצג רשאי להמציא מסמכים למשרדי הממונה במחוז שבו מתנהל ההליך, במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה.

(ג)

העתק כתב בי־דין שיש להגישו לבית המשפט בעותק מודפס, יש להגיש לממונה נוסף על ההגשה המקוונת, גם בדרך שבה הוגש לבית המשפט.

11.

דרכי ההמצאה

(א)

המגיש כתב בי־דין לבית המשפט לפי חלק זה, שלא נקבע לגביו אחרת, ימציא העתק ממנו לצדדים, בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירה אישית; נקבע מועד לדיון, ימציא המגיש את העתק כתב בי־הדין ואת ההזמנה לדיון בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירה אישית, ובה יצוין מועד הדיון כפי שהורה בית המשפט.

(ב)

המצאה כאמור בתקנת משנה (א) תתבצע בסמוך ככל האפשר למועד הגשת כתב בי־הדין.

12.

מען להמצאה

(א)

מען להמצאת כתבי בי־דין ומסמכים אחרים לחייב שהוא תאגיד יהיה –

(1)

בבקשה לצו לפתיחת הליכים שהגיש תאגיד – הכתובת שציין התאגיד בבקשה לצו לפתיחת הליכים או מען אחר שיספק הנאמן לצורך המצאה לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים;

(2)

בבקשה לצו לפתיחת הליכים שהגיש נושה – הכתובת הרשומה לפי הדין החל על התאגיד או מען אחר שיספק הנאמן לצורך המצאה לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים.

(ב)

מענם של נושי התאגיד יהיה המען שציין התאגיד בדוח שצירף לבקשה לצו לפתיחת הליכים או כל מען אחר הידוע למי שמוטלת עליו חובת ההמצאה לפי החוק ולפי תקנות אלה; לאחר שהוגשו תביעות החוב או שהודיע הנושה על מען אחר, המען יהיה המען המצוין בתביעת החוב או המען שמסר הנושה.

(ג)

מענו של הממונה לצורך המצאה שאינה באמצעות מערכת הממונט יהיה משרדו שבאזור שיפוטו של בית המשפט שבו מתנהל ההליך, ובהליך לפני בית המשפט העליון – משרדו הראשי של הממונה בירושלים.

פרק ב׳: בקשה לצו לפתיחת הליכים והדיון בה

סימן א׳: בקשת תאגיד לצו לפתיחת הליכים

13.

בקשת תאגיד לצו לפתיחת הליכים [תיקון: תשפ״א]

תאגיד המגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים יפרט בבקשתו כי התקיימו בו התנאים למתן הצו; התאגיד יצרף לבקשה את כל אלה:

(1)

תצהיר הסתבכות כלכלית;

(2)

דוח מפורט בדבר נכסי התאגיד וחובותיו, ערוך לפי טופס 1 שבתוספת, הכולל רשימה של ההליכים המשפטיים המהותיים והליכי הגבייה שהתאגיד צד להם;

(3)

נסח התאגיד; אם יש בנסח פרטים שאינם תואמים את פרטי התאגיד או מרשמיו, ימלא התאגיד את הפרטים המתוקנים בחלק א׳ לטופס 1 לתוספת – ”דוח מפורט בדבר נכסי התאגיד וחובותיו“;

(4)

שם כונס הנכסים ופרטיו, אם התמנה לתאגיד או לנכסיו לפי החלטה של בית המשפט או של רשם ההוצאה לפועל, ומספר התיק שמינויו בתוקף ביום הגשת הבקשה ותאריך מינוי;

(5)

רשימה של נושאי המשרה בתאגיד ביום הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, ושל נושאי המשרה שסיימו את תפקידם בתאגיד בתוך השנה שקדמה ליום הגשת הבקשה, המפרטת את שם בעל התפקיד, תיאור תפקידו, תאריך מינויו וסיום מינויו, כתובתו, פרטי ההתקשרות עמו ושיעורי החזקותיו בתאגיד אם ישנם;

(6)

דוחות כספיים שנתיים של התאגיד לרבות הדוחות המאוחדים, לשנתיים שקדמו לשנת הגשת הבקשה, מבוקרים כדין בידי רואה חשבון, אם ישנם; קדם תאריך המאזן הכלול בדוח הכספי השנתי האחרון ביותר משלושה חודשים למועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, יצורפו גם דוחות סקורים אחרונים אם ישנם; התאגיד רשאי להגיש את הדוחות הכספיים במעטפה סגורה או באמצעי טכנולוגי אחר המבטיח את סודיות המידע לעיון בית המשפט ולממונה אם לעמדתו יש בהם סוד מסחרי או שגילוים עלול לפגוע בטובת התאגיד; נושה מהותי רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לקבל את המידע.

14.

בקשת תאגיד להפעלתו במסגרת צו לפתיחת הליכים

נוסף על האמור בתקנה 13, ביקש התאגיד במסגרת בקשתו לצו לפתיחת הליכים להפעילו לצורך שיקומו הכלכלי, יפרט בה גם את כל אלה:

(1)

מתווה ראשוני לשיקומו הכלכלי של התאגיד, הנוגע לפעולות הנדרשות לשיקומו הכלכלי של התאגיד, ובכלל זה שינויים במבנה התאגיד, במבנה פעילותו העסקית, בחוב, בתחומי פעילות התאגיד ובמבנה כוח האדם;

(2)

הערכת העלויות הצפויות של מימון הפעלת התאגיד במשך תקופת הקפאת ההליכים ופירוט אמצעי המימון;

(3)

פרק הזמן שלגביו מבוקשת הפעלת התאגיד;

(4)

תיאור התאגיד ועסקיו בפירוט הפעילות המשתקפת בדוחותיו הכספיים, לרבות דוחותיו המאוחדים; כמו כן יפורטו, בין השאר, עניינים אלה:

(א)

הענפים שבהם פועל התאגיד, מאפייני רישוי, מיסוי ופיקוח ממשלתי עליהם, אם הם מיוחדים לתאגיד;

(ב)

אפיון הלקוחות של התאגיד וכן מידת התלות בהם, ותיאור התקשרויות מהותיות של התאגיד עם לקוחות שהיקף המכירות עמם עולה על 10% מסך כל המכירות בשנה שקדמה למועד הגשת הבקשה; ניתן לתאר את ההתקשרויות בלי לציין את שמות הלקוחות;

(ג)

תלות בספקים, לרבות במשווקים או תלות במקורות חומרי גלם;

(ד)

המאפיינים הייחודיים וגורמי הסיכון בפעילותו של התאגיד בכל ענף שבו הוא פועל;

(ה)

שמו של היחיד השולט בתאגיד במישרין או בעקיפין, שיעור החזקותיו בתאגיד, סוג ניירות הערך שהוא מחזיק ועיסוקו העיקרי, לרבות פירוט התאגידים שבאמצעותם הוא מחזיק בניירות הערך של התאגיד, שיעור החזקותיהם בתאגיד, סוג ניירות הערך שהם מחזיקים ועיסוקם העיקרי, תאגידים נוספים שבהם שולט היחיד האמור שיש להם קשר עסקי לתאגיד נושא הבקשה; באשר להחזקות של התאגיד מגיש הבקשה בתאגידים אחרים, שהם תאגידים מהותיים, יפורטו שיעורי החזקותיו בתאגידים המהותיים, סוג ניירות הערך המוחזקים ועיסוקם העיקרי של התאגידים המהותיים; כמו כן יפורטו תאגידים שהתאגידים המהותיים שולטים בהם, שיעורי החזקותיהם, סוג ניירות הערך המוחזקים ועיסוקם העיקרי;

בפסקת משנה זו –

”השולט“, בחברה – בעל השליטה כהגדרתו בסעיף 268 לחוק החברות; בשותפות מוגבלת ציבורית – בעל השליטה כהגדרתו בסעיף 65נא לפקודת השותפויות;

”תאגיד מהותי“ – תאגיד מוחזק שעסקיו מהותיים לעסקיו של התאגיד מגיש הבקשה;

(ו)

מרשם חברי התאגיד;

(ז)

רשימה מפורטת של ההסכמים המהותיים שהתאגיד צד להם;

(ח)

מידע בדבר חלוקה כהגדרתה בחוק החברות שבוצעה בשלוש השנים האחרונות;

(ט)

מספר המועסקים בתאגיד, ומספר המועסקים לאורך השנה שקדמה להגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים;

(י)

עמדת הנושים המהותיים לבקשה, אם ידועה לתאגיד.

15.

הוראות בית המשפט לגבי פרטים ומסמכים

בית המשפט רשאי, לבקשת תאגיד, להורות על הפעלת התאגיד לצורך שיקומו הכלכלי, אף על פי שלא פירט חלק מהפרטים המנויים בתקנה 14 או להורות כי יימסרו פרטים או מסמכים אחרים במקומם או נוסף עליהם, או שיימסרו במועד מאוחר יותר, ובלבד שהתאגיד פירט את הפרטים המפורטים בפסקאות (1) ו־(2) בתקנה האמורה.

סימן ב׳: בקשת נושה לצו לפתיחת הליכים

16.

המצאת דרישה לתשלום חוב

דרישה לתשלום חוב כאמור בסעיף 10(א)(1) לחוק תומצא למענו של התאגיד בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירה אישית.

17.

בקשת נושה לצו לפתיחת הליכים

נושה המגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים יפרט בבקשתו כי התקיימו התנאים למתן הצו; הנושה יצרף לבקשתו את הפרטים או את המידע שלהלן:

(1)

נסח התאגיד;

(2)

ביקש הנושה להסתמך בבקשתו על חזקת חדלות פירעון לפי סעיף 10(א) לחוק, יצרף לבקשה אסמכתאות מתאימות לקיומה של החזקה, לפי העניין;

(3)

לעניין חזקה המבוססת על דרישת חוב לפי סעיף 10(א)(1) לחוק, יצרף הנושה לבקשה את דרישת החוב שהומצאה לתאגיד, כולל האסמכתאות שצורפו אליה לגבי החוב וכן את תגובת התאגיד לדרישת החוב אם ניתנה;

(4)

צירף הנושה לבקשה הצעה בעניין פירוק התאגיד או שיקומו הכלכלי – יפרט הנושה את הנימוקים והאסמכתאות להצעתו, ואם הציע להפעיל את התאגיד לצורך שיקומו, יפרט את המתווה הראשוני המוצע לשיקומו הכלכלי של התאגיד כאמור בתקנה 14(1), ככל האפשר.

18.

פרטים ומסמכים נוספים

בבקשה לצו לפתיחת הליכים שהגיש נושה רשאי בית המשפט להורות כי יוגשו מסמכים ויפורטו פרטים אחרים, נוסף על המסמכים והפרטים המנויים בתקנה 17 והכול כפי שיורה.

19.

תגובת התאגיד לבקשה ותשובת הנושה מגיש הבקשה

(א)

תאגיד יגיש את תגובתו לבקשת הנושה לצו לפתיחת הליכים בתוך 14 ימים לכל היותר מיום שבו הומצאה לו הבקשה.

(ב)

הנושה שהגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים, יגיש את תשובתו לתגובת התאגיד בתוך 7 ימים לכל היותר מיום שהומצאה לו תגובת התאגיד.

(ג)

הורה בית המשפט על דיון בבקשה לצו לפתיחת הליכים במועד מוקדם מהמועד האמור בתקנת משנה (א) או (ב), יגיש התאגיד את תגובתו לא יאוחר מ־48 שעות לפני מועד הדיון, והנושה יגיש את תשובתו לא יאוחר מ־24 שעות לפני מועד הדיון.

(ד)

לתגובה ולתשובה יצורפו המסמכים והראיות התומכים בהן והעובדות המפורטות בהן יאומתו בתצהיר.

(ה)

התאגיד והנושה ימציאו העתק מהתגובה והתשובה למבקש או לתאגיד, לפי העניין, בסמוך ככל האפשר למועד הגשתן.

סימן ג׳: המצאה ופרסום

20.

המצאת העתק מהבקשה לממונה

מגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים ימציא לממונה בלא דיחוי את העתק הבקשה ואת המסמכים שצורפו לה, וכן הודעה על הגשת הבקשה ועל מועד הדיון בה לצורך פרסומה ערוכה לפי טופס 2 שבתוספת; נקבע דיון לאחר שהומצאה הבקשה, ימציא המבקש את ההזמנה לדיון כאמור בתקנה זו.

21.

פרסום הודעה על הגשת הבקשה

(א)

הממונה יפרסם הודעה על הגשת בקשה למתן צו לפתיחת הליכים באתר האינטרנט של משרד המשפטים, למעט אם הוגשה בקשה לסעד זמני במעמד צד אחד לפי סעיף 21 לחוק.

(ב)

הודעה בדבר הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים תכלול מידע בדבר שם התאגיד, מספר התאגיד וכתובתו, בית המשפט שאליו הוגשה הבקשה, תאריך הגשת הבקשה ותאריך הפרסום, מועד הדיון בבקשה אם נקבע, וכן פרטי מגיש הבקשה.

22.

המצאה של בקשת תאגיד

אם מגיש הבקשה לצו לפתיחת הליכים הוא התאגיד, ימציא התאגיד לנושיו המהותיים את הבקשה ואת המסמכים שצורפו לה ואת מועד הדיון בה בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירה אישית, בלא דיחוי, למעט אם הוגשה בקשה לסעד זמני במעמד צד אחד לפי סעיף 21 לחוק; נקבע מועד לדיון לאחר שהומצאה הבקשה, ימציא המבקש את ההזמנה לדיון כאמור בתקנה זו; אם יש לתאגיד מעל 50 עובדים, ימציא התאגיד את הבקשה כאמור גם לוועד העובדים; הזמנה לדיון תיתלה במקום בולט במקום העבודה.

23.

המצאה של בקשת נושה

אם מגיש הבקשה לצו לפתיחת הליכים הוא נושה, ימציא הנושה לתאגיד את הבקשה ואת המסמכים שצורפו לה ואת מועד הדיון בה, בלא דיחוי, בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירה אישית, למעט אם הוגשה בקשה לסעד זמני במעמד צד אחד לפי סעיף 21 לחוק; נקבע מועד לדיון לאחר שהומצאה הבקשה, ימציא המבקש את ההזמנה לדיון כאמור בתקנה זו.

24.

דרישת העתק מהבקשה

(א)

המבקש ימציא לכל צד מעוניין, בלא דיחוי, עם קבלת דרישתו בכתב, העתק מהבקשה ואת כל המסמכים שצורפו אליה.

(ב)

לבקשתו של כל אדם הסבור כי הוא עלול להיפגע מהבקשה, בית המשפט רשאי להורות למבקש להמציא לו העתק מהבקשה כמפורט בתקנה משנה (א).

סימן ד׳: התנגדות לבקשה לצו לפתיחת הליכים

25.

הגשת התנגדות

(א)

המגיש התנגדות לבקשה לצו לפתיחת הליכים כאמור בסעיף 14 לחוק, יגישה לבית המשפט בכתב ויפרט את נימוקי ההתנגדות; העובדות המפורטות בהתנגדות יאומתו בתצהיר ויצורפו לה אסמכתאות מתאימות.

(ב)

התנגדות תוגש לבית המשפט בתוך 14 ימים ממועד פרסום ההודעה על הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים.

(ג)

מגיש הבקשה לצו לפתיחת הליכים יגיש תשובה להתנגדות בתוך 7 ימים מיום שהומצאה לו ההתנגדות.

(ד)

הורה בית המשפט על דיון בבקשה לצו לפתיחת הליכים במועד מוקדם מהמועד האמור בתקנת משנה (ב) או (ג), תוגש ההתנגדות לא יאוחר מ־48 שעות לפני מועד הדיון, והתשובה לא יאוחר מ־24 שעות לפני מועד הדיון.

(ה)

מגיש ההתנגדות ומגיש הבקשה ימציאו העתק מההתנגדות או מהתשובה, למבקש ולמגיש ההתנגדות, לפי העניין, וכן לתאגיד, בסמוך ככל האפשר למועד הגשתה.

סימן ה׳: הדיון בבקשה לצו לפתיחת הליכים

26.

הדיון בבקשה

בית המשפט לא יקיים דיון בבקשה לצו לפתיחת הליכים, אלא אם כן שוכנע כי הבקשה הומצאה ופורסמה כדין והוצג אישור הממונה בדבר קבלת העתק מהבקשה.

27.

חזרה מבקשה לצו לפתיחת הליכים וחילופי מבקשים

(א)

מבקש רשאי לחזור בו מבקשה לצו לפתיחת הליכים באישור בית המשפט.

(ב)

חזר מבקש מבקשתו לצו לפתיחת הליכים, או שזנח את הטיפול בה, רשאי בית המשפט, בכל שלב משלבי הדיון ועד מתן הצו לפתיחת הליכים, לפי בקשת נושה הרשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים, לצוות על חילופי המבקשים ועל המשך הדיון בבקשה בידי מבקש אחר.

פרק ג׳: סעדים זמניים עד למתן צו לפתיחת הליכים

סימן א׳: בקשה לסעד זמני

28.

בקשה לסעד זמני והדיון בה [תיקון: תשפ״א־3]

(א)

על בקשה לסעד זמני והדיון בה יחולו הוראות פרק כ״ח לתקנות סדר הדין האזרחי אם הן אינן סותרות את הוראות סימן זה ובשינויים המחויבים לפי העניין.

(ב)

בקשה לסעד זמני, למעט בקשה שהוגשה במעמד צד אחד, תומצא בדרך שבה ממציאים בקשה לצו לפתיחת הליכים.

29.

תגובת התאגיד

(א)

אם נושה הגיש את הבקשה לסעד זמני והבקשה לא הוגשה במעמד צד אחד, יגיש התאגיד לבית המשפט את תגובתו לבקשה בתוך 7 ימים מיום שהומצאה לו, ולא יאוחר מ־24 שעות לפני המועד שנקבע לדיון בבקשה וימציאה למבקש הסעד הזמני.

(ב)

אם התאגיד הגיש את הבקשה לסעד זמני והבקשה לא הוגשה במעמד צד אחר, נושה רשאי להגיש לבית המשפט את תגובתו לבקשה בתוך 7 ימים מיום שהוגשה הבקשה, ולא יאוחר מ־24 שעות לפני המועד שנקבע לדיון בבקשה וימציאה לתאגיד.

29א.

פרסום הודעה על מתן סעד זמני [תיקון: תשפ״א]

(א)

ניתן סעד זמני לפי סעיף 20(א)(3) לחוק, ימציא הנאמן הזמני, בלא דיחוי, הודעה על מתן הסעד הזמני לממונה, לשם פרסומה בידי הממונה; ההודעה תהיה ערוכה לפי טופס 2א שבתוספת.

(ב)

הממונה יפרסם הודעה על מתן סעד זמני באתר האינטרנט של משרד המשפטים; ההודעה תכלול את הפרטים המנויים בתקנה 21(ב) וכן את דבר מתן הסעד הזמני.

סימן ב׳: סעד זמני במעמד צד אחד

30.

המצאת ההחלטה על מתן סעד זמני במעמד צד אחד

ניתן סעד זמני במעמד צד אחד, ימציא המבקש את העתק ההחלטה, העתק הבקשה והמסמכים המצורפים אליה וכן את העתק הערובה אם ישנה, למנויים להלן במסירה אישית ובלא דיחוי, אלא אם כן בית המשפט החליט על מועד מאוחר יותר מטעמים מיוחדים שיירשמו:

(1)

לתאגיד;

(2)

לנאמן, אם מונה;

(3)

אם המבקש הוא התאגיד, לנושים המהותיים;

(4)

לכל אדם העלול להיפגע ממתן הסעד הזמני, כפי שיורה בית המשפט.

31.

פרסום סעד זמני [תיקון: תשפ״א]

(א)

ניתן סעד זמני במעמד צד אחד, שאינו סעד זמני לפי סעיף 20(א)(3) לחוק, ישלח המבקש, בלא דיחוי, הודעה על מתן הצו לממונה לשם פרסומה; ההודעה תהיה ערוכה לפי טופס 3 שבתוספת.

(ב)

הממונה יפרסם הודעה על מתן הסעד הזמני באתר האינטרנט של משרד המשפטים; ההודעה תכלול את הפרטים המנויים בתקנה 21(ב) וכן את דבר מתן הסעד הזמני.

32.

המצאה של החלטה לביטול סעד זמני [תיקון: תשפ״א]

ניתנה החלטה המבטלת סעד זמני שניתן במעמד צד אחד או לפי סעיף 20(א)(3) לחוק, ימציא מבקש הסעד הזמני, בלא דיחוי, העתקים של ההחלטה למנויים בתקנה 30 ולממונה או יודיע להם על מתן ההחלטה בדרך אחרת שיורה בית המשפט; הממונה יפרסם באתר האינטרנט של משרד המשפטים הודעה בדבר ביטול הסעד הזמני.

פרק ד׳: צו לפתיחת הליכים

סימן א׳: צו לפתיחת הליכים

33.

פרטים בחוות הדעת הראשונית של הנאמן

בחוות דעת ראשונית לעניין סיכויי השיקום הכלכלי של התאגיד לפי סעיף 24 לחוק, יחווה הנאמן את דעתו לגבי סיכויי השיקום הכלכלי של התאגיד, לגבי האמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד ולגבי החשש שההפעלה תפגע בנושים; הנאמן יפרט את הפרטים המנויים בתקנות 13 ו־14 אם לא נכללו בבקשה לצו לפתיחת הליכים, וכן יפרט, ככל האפשר, את הפרטים האלה:

(1)

סכומים ששולמו בעד שירותים והוצאות בארבעת החודשים שקדמו ליום הגשת חוות הדעת הראשונית והערכת העלות של השירותים וההוצאות שיידרשו לשם הפעלתו לצורך שיקומו הכלכלי של התאגיד;

(2)

אמצעי המימון שעמדו לרשות התאגיד לתקופת ההפעלה והשימוש בהם מיום מתן הצו;

(3)

אמצעי המימון שמוצע שיעמדו לרשות התאגיד לצורך שיקומו הכלכלי, בצירוף פרטיו המלאים של המממן והערבויות, הבטוחות או ביטחונות אחרים הנדרשים, אם נדרשים פרטים כאלה, למימון זה;

(4)

כל מידע מהותי אחר מכל סוג שהוא, שיהיה דרוש לבית המשפט כדי להחליט אם להורות על הפעלת התאגיד לצורך שיקומו הכלכלי.

34.

המצאת חוות הדעת הראשונית של הנאמן

הנאמן ימציא את חוות דעתו הראשונית, בסמוך ככל האפשר למועד הגשתה, לממונה, לתאגיד ולמבקש הצו לפתיחת הליכים.

35.

פרסום הודעה על מתן הצו לפתיחת הליכים

ניתן צו לפתיחת הליכים, ישלח הנאמן בלא דיחוי העתק של הצו והודעה על מתן הצו לממונה לשם פרסומה בידי הממונה.

36.

המצאת העתק מהצו לפתיחת הליכים

הנאמן ימציא, בסמוך ככל האפשר למועד מתן הצו, העתק מהצו לנושים המהותיים של התאגיד ולרשם וכן ישלח לרשם הודעה לפי טופס 4 שבתוספת; הממונה רשאי להורות לנאמן כי הודעה לרשם תישלח באמצעותו.

37.

המצאה ופרסום הודעה על ביטול צו לפתיחת הליכים [תיקון: תשפ״א]

(א)

בוטל צו לפתיחת הליכים, ישלח הנאמן בלא דיחוי, העתק של ההחלטה על ביטול הצו לממונה לשם פרסומה בידי הממונה.

(ב)

בוטל צו לפתיחת הליכים, תומצא הודעה על כך במועד ובדרך שבה הומצאה ההודעה על מתן הצו לפתיחת הליכים.

38.

ציון הליכים באתר התאגיד

התאגיד יפרסם באתר האינטרנט שלו, אם ישנו, בדף הבית באופן הבולט לעין כי הוא נמצא בשיקום או בפירוק, לפי העניין; משך הפרסום יהיה למשך הליכי חדלות הפירעון כהגדרתם בחוק.

סימן ב׳: הקפאת הליכים נגד אדם שלישי

39.

בקשה להקפאת הליכים נגד אדם שלישי

(א)

המגיש בקשה להקפאת הליכים נגד אדם שלישי יגיש אותה כדרך שמגישים בקשה להסדר חוב של יחיד לפי חלק י׳ לחוק; בבקשה יציין המגיש כי מתקיימים בו התנאים למתן הצו וכן יפרט את ההליך או ההליכים שאליהם נוגעת הבקשה; העובדות המפורטות בבקשה ובמסמכים המצורפים לה יאומתו בתצהיר.

(ב)

מגיש הבקשה ישלח העתק מהבקשה לממונה, לנאמן אם מונה, לנושים המהותיים של התאגיד ולנושים שלגביהם מתבקשת הקפאת ההליכים בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירה אישית.

40.

התנגדות לבקשה להקפאת הליכים נגד אדם שלישי

על ההתנגדות לבקשה להקפאת הליכים נגד אדם שלישי יחול סימן ד׳ לפרק ב׳ לחלק ב׳ בשינויים המחויבים; בית המשפט לא ידון בבקשה אלא אם כן שוכנע כי הבקשה הומצאה כדין והוצג אישור הממונה בדבר קבלת העתק מהבקשה.

41.

סעד זמני בהקפאת הליכים נגד אדם שלישי [תיקון: תשפ״א־3]

הורה בית המשפט על הקפאת הליכים נגד אדם שלישי, רשאי הוא לתת סעד זמני הקבוע בפרק כ״ח לתקנות סדר הדין האזרחי אם סבר שמתן הסעד הזמני דרוש בנסיבות העניין.

42.

פרסום והמצאה

הורה בית המשפט על הקפאת הליכים נגד אדם שלישי –

(1)

בית המשפט רשאי להורות על פרסום הודעה על הקפאת ההליכים בדרך ובמועד שיורה;

(2)

מגיש הבקשה ישלח העתק מהצו לממונה, לנאמן אם מונה, לנושים המהותיים של התאגיד ולנושים שלגביהם ניתנה הקפאת ההליכים בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירה אישית.

פרק ה׳: ההליכים בבית המשפט

43.

כותרת כתב בי־הדין

בכותרתו של כל כתב בי־דין לפי חלק זה יצוין לצד שמו של התאגיד אם הוא נמצא בפירוק, בשיקום או בהפעלה זמנית לפי העניין, כל עוד מתקיימים לגביו הליכי חדלות פירעון.

44.

צירוף צד להליך

בית המשפט רשאי, לבקשתו של כל אדם, לצרפו כצד להליך חדלות פירעון של תאגיד המתנהל לפניו, אם נראה לו כי קיים חשש שאותו אדם עלול להיפגע מההחלטה שתתקבל באותו הליך או אם נראה לו כי צירופו נדרש לשם ייעול ההליכים, ורשאי הוא, מטעמים מיוחדים, להורות על צירופו של אדם כאמור מיוזמתו.

45.

הוצאות משפט

הוצאות משפט הכרוכות בכל הליך עד למתן צו לפתיחת הליכים יחולו על מי שנקט את ההליך, אלא אם כן ציווה בית המשפט אחרת.

פרק ו׳: תפקיד הנאמן וסמכויותיו

סימן א׳: הוראות כלליות

46.

הממונה כנאמן

מונה הממונה לנאמן, יבוא במקומו בית המשפט לעניין כל מעשה שבסמכות הממונה ולעניין כל רשות שהיתה צריכה להינתן על ידו, וכל מסמך שיש להגישו לפי החוק או לפי תקנות אלה לממונה, יגישו הממונה לבית המשפט.

47.

הנאמן כצד להליכים

הנאמן יהיה צד לכל בקשה בהליך שבו מונה.

48.

מידע

הנאמן לא ימסור מידע הנוגע לבקשות לפי תקנות אלה, באופן המפלה בין נושים אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה או שבית המשפט הורה אחרת.

49.

הערה במרשם

(א)

לבקשת הנאמן, יבדוק מי שמופקד על רישום נכסים בפנקס המתנהל לפי דין אם יש לתאגיד זכות בנכס הרשום באותו פנקס, ואם נמצא כך, ירשום במרשם הערה כי ניתן צו לפתיחת הליכים.

(ב)

ניתן להעביר את בקשת הנאמן לפי תקנת משנה (א) גם באופן מקוון אם הממונה העמיד מערכת ממוחשבת לצורך זה.

סימן ב׳: בקשה למתן הוראות ופנייה לבית המשפט

50.

בקשה למתן הוראות

(א)

בקשתו של הנאמן למתן הוראות המוגשת לבית המשפט תוגש בכתב, חתומה בחתימתו או בחתימת בא כוחו; לבקשה יצורפו המסמכים והראיות התומכים בה; הבקשה תוגש בלא תצהיר, זולת אם הורה בית המשפט אחרת.

(ב)

הוגשה בקשה למתן הוראות לבית המשפט, ימציא הנאמן העתק מהבקשה לצדדים לה בסמוך ככל האפשר להגשת הבקשה; הוגשה הבקשה במעמד צד אחד, ימציא העתק מהבקשה לממונה בלבד.

(ג)

בבקשה למתן הוראות באחד מהעניינים המנויים בסעיף 264 לחוק יהיו המשיבים ועדת הנושים, אם מונתה, והנושים המובטחים.

(ד)

הנאמן רשאי לצרף מיוזמתו לבקשה למתן הוראות את מי שלדעתו יש לו עניין בבקשה.

51.

הדיון בבקשה למתן הוראות

(א)

הדיון בבקשה למתן הוראות שהגיש הנאמן יהיה במעמד הצדדים; על אף האמור, בית המשפט רשאי להחליט על יסוד הבקשה, התגובה והתשובה בלבד.

(ב)

על אף האמור בתקנה משנה (א), בית המשפט רשאי לדון בבקשה למתן הוראות שהגיש הנאמן במעמד הנאמן והממונה בלבד, אם שוכנע כי קיים חשש סביר שהכרעה בבקשה בידיעת הצדדים תסכל את התכלית שלשמה הוגשה הבקשה או תגרום לצדדים להליך נזק חמור ובלבד שהבקשה מוגשת בעניינים שלהלן:

(1)

תביעה או התגוננות בהליך משפטי בשם התאגיד לפי סעיף 44(א)(1) לחוק;

(2)

פשרה עם נושה או חייב של התאגיד בנוגע לגובה החוב ואופן תשלומו, שיש לה השפעה מהותית על היקף נכסי קופת הנשייה לפי סעיף 44(א)(4) לחוק;

(3)

הפעלת סמכות חקירה לפי סעיף 281 לחוק אם הורה בית המשפט לפי סעיף 281(ד) לחוק כי חקירה כאמור תתבצע באמצעות הנאמן;

(4)

בקשה למתן הוראות שהוגשה בעניין אחר, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

52.

תגובה ותשובה לבקשה למתן הוראות

(א)

צד לבקשה יגיש את תגובתו לבקשה למתן הוראות בתוך 14 ימים לכל היותר מיום שבו הומצאה לו הבקשה.

(ב)

הנאמן יגיש את תשובתו לתגובת הצדדים לבקשה בתוך 7 ימים לכל היותר מיום שהומצאו לו תגובות הצדדים.

(ג)

הורה בית המשפט על דיון בבקשה למתן הוראות במועד מוקדם מהמועד האמור בתקנת משנה (א) או (ב), יגיש צד לבקשה את תגובתו לא יאוחר מ־48 שעות לפני מועד הדיון, והנאמן יגיש את תשובתו לא יאוחר מ־24 שעות לפני מועד הדיון.

(ד)

לתגובה ולתשובה יצורפו המסמכים והראיות התומכים בהן והעובדות המפורטות בתגובה יאומתו בתצהיר.

(ה)

הנאמן והצד לבקשה ימציאו העתק מהתגובה ומהתשובה לנאמן או לצד לבקשה, לפי העניין, בסמוך ככל האפשר למועד הגשתן.

53.

פנייה לבית המשפט

פנייה לבית המשפט בידי מי שנפגע מפעולת הנאמן כאמור בסעיף 54 לחוק תיעשה בתוך 45 ימים מיום שנודע לו על כך.

סימן ג׳: ניהול חשבונות ודוחות הנאמן

54.

ספרי חשבונות

הנאמן ינהל את ספרי החשבונות של התאגיד לפי כללי חשבונאות מקובלים; הנאמן ינהל לשם כך חשבון מיוחד לפי הכללים האמורים.

55.

ביקורת הדוחות

(א)

הורה בית המשפט על הפעלת התאגיד, יבוקרו הדוחות הכספיים והמידע בדבר תקבוליו והוצאותיו של הנאמן בידי רואה חשבון לפי תקני ביקורת מקובלים בישראל; בתקנת משנה זו, ”הדוחות הכספיים“ – דוחות כספיים המצורפים לדוחות הנאמן לפי סעיף 53(ד) לחוק.

(ב)

הורה בית המשפט על הפעלת התאגיד כאמור בתקנה זו, הנאמן יפנה לבית המשפט בבקשה למינוי רואה חשבון מבקר לתקופת הליך חדלות הפירעון; טרם פנייתו לבית המשפט הנאמן יתייעץ עם הממונה בקשר למינוי.

(ג)

הנאמן ימציא לרואה החשבון את המסמכים והאסמכתאות הדרושים לביקורת הדוחות.

56.

אישור הוצאות

הנאמן ישלם למי שהכין את הדוח או השתתף בהכנתו מתוך נכסי קופת הנשייה את ההוצאות שהוציא לשם כך, ובלבד שבית המשפט אישרן מראש.

פרק ז׳: הפעלת התאגיד ושיקומו הכלכלי

סימן א׳: בקשה להארכת תקופת הפעלת התאגיד והדיון בה

57.

בקשה להארכת תקופת הפעלת התאגיד

(א)

בבקשה להארכת תקופת הפעלת התאגיד יציין הנאמן פרטים אלה:

(1)

הפעולות שנעשו עד כה לשיקומו הכלכלי של התאגיד והפעולות הנוספות הנדרשות לשם כך ובכלל זה שינויים במבנה התאגיד, במבנה פעילותו העסקית, בחוב, בתחומי פעילות התאגיד ובמבנה כוח האדם;

(2)

פרק הזמן המבוקש להארכת תקופת הפעלת התאגיד והסיבות לכך;

(3)

הערכת העלויות הצפויות של מימון הפעלת התאגיד במשך תקופת הפעלת התאגיד ופירוט אמצעי המימון.

(ב)

הנאמן יצרף לבקשה דוח תקופתי עדכני למועד הגשת הבקשה.

58.

הדיון בבקשה להארכת תקופת הפעלת התאגיד

על הדיון בבקשה להארכת תקופת הפעלת התאגיד יחולו, אם לא הורה בית המשפט אחרת, הוראות לעניין הדיון בבקשה לצו לפתיחת הליכים שהגיש תאגיד.

סימן ב׳: הליכים לאחר מתן צו לפתיחת הליכים המורה על הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי

59.

הגשת הצעות לבית המשפט

(א)

הצעת תכנית לשיקום כלכלי שיגיש הנאמן תכלול עדכון של הפרטים המנויים בתקנות 13 ו־14, אם יש צורך, וכן את הפרטים האלה:

(1)

הפרטים המנויים בסעיף 82(ב) לחוק;

(2)

תכנית הנאמן;

(3)

אם בין הנושים נכללים גם קרובים של התאגיד, יצוין הדבר בפירוט החזקותיהם;

(4)

פרטים לגבי נושים בעלי זיקה לתאגיד;

(5)

כללה התכנית המוצעת פטור מאחריות כמשמעותו בסעיף 82(ב)(5) לחוק, יפורטו עילות התביעה שלגביהן ניתן הפטור והמועד שבו נוצרו;

(6)

הצעה בעניין סיווג נושים לאסיפות סוג כמשמעותן בסעיף 84 לחוק, אם קיימת.

(ב)

לעניין תקנה זו –

”זיקה“ – קיום יחסי עבודה, קשרים עסקיים או מקצועיים, בדרך כלל או באופן חד־פעמי;

”תכנית הנאמן“ – מקורות המימון לדרך המוצעת להמשך פעילותו העסקית של התאגיד ועלות מימונה, תזרים המזומנים הצפוי, היקף הייצור הצפוי ועלויותיו, היקף השיווק הצפוי ועלויותיו, רווח והפסד צפויים, שינויים ארגוניים צפויים ומועדיהם, ההערכות והנתונים שעליהם מתבססת המסקנה בדבר עדיפות התכנית או התכניות על פני המצב הקיים; והכול בציון המועד שאליו נוגעת ההערכה, המודל הכלכלי ששימש לה, ופירוט העובדות, ההנחות, החישובים והצפי שעליהם מבוססת ההערכה.

59א.

המצאה ופרסום של הגשת בקשה לאישור תכנית לשיקום כלכלי בידי הנושים [תיקון: תשפ״א]

(א)

הנאמן ימציא לממונה בלא דיחוי את העתק הבקשה ואת המסמכים שצורפו לה וכן הודעה על הגשת הבקשה ועל מועד הדיון בה לצורך פרסומה; נקבע דיון לאחר שהומצאה הבקשה, ימציא המבקש את ההזמנה לדיון כאמור בתקנה זו; הממונה יפרסם הודעה על הגשת בקשה לאישור תכנית לשיקום כלכלי באתר האינטרנט של משרד המשפטים.

(ב)

הנאמן ימציא את התכנית לשיקום כלכלי ואת המסמכים שצורפו לה לנושיו המהותיים של התאגיד, בלא דיחוי; נקבע מועד לדיון לאחר שהומצאה הבקשה, ימציא הנאמן את ההזמנה לדיון כאמור בתקנה זו.

(ג)

הנאמן ימציא לכל בעל עניין, בלא דיחוי, עם קבלת דרישתו בכתב, העתק מהתכנית לשיקום כלכלי ואת כל המסמכים שצורפו לה.

59ב.

הגשת התנגדויות לתכנית לשיקום כלכלי של תאגיד [תיקון: תשפ״א]

(א)

אדם הרוצה להתנגד להצעה לתכנית לשיקום כלכלי רשאי להגיש התנגדות לבית המשפט.

(ב)

ההתנגדות תוגש לבית המשפט בתוך 14 ימים מיום שההצעה הוגשה לבית המשפט; העובדות המפורטות בהתנגדות יאומתו בתצהיר ויצורפו לה אסמכתאות מתאימות.

(ג)

מגיש ההתנגדות ימציא העתק מהתגובה לנאמן ולממונה בסמוך ככל האפשר למועד הגשת התגובה.

(ד)

בית המשפט ידון בהתנגדות לאחר אישור התכנית לשיקום כלכלי בידי הנושים, אלא אם כן הורה אחרת.

59ג.

הבאת התוכנית לאישור הנושים [תיקון: תשפ״ב]

(א)

הורה בית המשפט על הבאת הצעה לתוכנית לשיקום כלכלי לאישור הנושים לפי סעיף 83 לחוק, יורה על מועד לכינוס אסיפות סוג לאישורה ועל אופן כינוס האסיפות, וכן על כינוס אסיפות של חברי התאגיד אם התקיימו נסיבות כאמור בסעיף 83(ב) לחוק.

(ב)

אם לא חלף המועד להגשת תביעות חוב לפי סעיף 210 לחוק, יורה בית המשפט על המועד להגשת תביעות חוב לצורך קביעת כוח ההצבעה.

59ד.

משלוח הודעה לנושים [תיקון: תשפ״ב]

הנאמן ימציא הודעה על החלטת בית המשפט לכנס אסיפות סוג, 21 ימים לפחות לפני המועד לכינוסן, לנושה שהגיש תביעת חוב או המנוי בבקשת התאגיד לצו לפתיחת הליכים; חלף המועד להגשת תביעות חוב לפי סעיף 210 לחוק, ימציא הנאמן את ההודעה לנושה שהגיש תביעת חוב.

59ה.

פרטי ההודעה וצרופותיה [תיקון: תשפ״ב]

(א)

הודעה על אסיפת סוג שימציא הנאמן לפי תקנה 59ד, תכלול את הפרטים האלה:

(1)

תאריך, שעה ומקום אסיפת הסוג;

(2)

מידע בדבר זכותו של נושה שהגיש תביעת חוב להשתתף באסיפת הסוג;

(3)

המועד הקובע להגשת תביעת חוב לצורך קביעת הזכאות להשתתף בהצבעה;

(4)

הרוב הקבוע בחוק הדרוש לאישור תוכנית לשיקום כלכלי;

(5)

המען לשליחת כתבי הצבעה, ובכלל זה כתובת דואר אלקטרוני.

(ב)

הנאמן יצרף להודעה את המסמכים האלה:

(1)

הצעת התוכנית לשיקום כלכלי וכל המסמכים שצורפו אליה;

(2)

העתק מהחלטת בית המשפט על כינוס אסיפות הסוג ועל מועד הדיון באישור התוכנית בבית המשפט; הוחלט על מועד לדיון לאחר שנשלחה ההודעה, ימציא הנאמן את ההזמנה לדיון כאמור בתקנה 59ד;

(3)

נוסח ייפוי כוח להצבעה באמצעות שלוח;

(4)

נוסח כתב הצבעה;

(5)

כל מידע או מסמך אחר שהורה בית המשפט.

59ו.

קביעת כוח ההצבעה [תיקון: תשפ״ב]

(א)

הורה בית המשפט על מועד להגשת תביעות חוב לשם קביעת כוח ההצבעה של הנושים, יגישו הנושים את תביעות החוב כאמור בפרק א׳ לחלק ד׳, ויחולו עליהן ההוראות לעניין זכות העיון בתביעות החוב והוצאות התביעה.

(ב)

אם לנאמן ספק אם לאשר את התביעה או לדחותה, יסמן אותה כתביעה שיש לגביה התנגדות, ויתיר להצביע, בתנאי שאם תשתנה ההכרעה בעניינה של תביעה זו תיפסל ההצבעה האמורה או ישתנה כוחה בהתאם.

(ג)

הוגשה תביעת חוב בשל חוב מותנה או בלתי קצוב, יחליט הנאמן מהם הסיכויים לדעתו לקיומו של התנאי או יחליט מהו שווי החוב, לפי העניין, ואולם זכות ההצבעה של נושה שהגיש תביעת חוב לפי סעיף 211(ד) לחוק, תהיה לפי הערך שבה הוגשה; החליט הנאמן כי חוב בלתי קצוב אינו ניתן לאומדן הוגן, או כי לא ניתן להכריע בדבר סיכויי קיומו של תנאי בחוב מותנה, יפנה לבית המשפט ובית המשפט יכריע בדבר זכותו של הנושה להצביע באסיפות ובדבר כוח הצבעתו.

(ד)

החליט הנאמן כי לנושה כוח הצבעה השונה מערך תביעת החוב שהגיש, ימציא לנושה הודעה על כך במועד הסמוך ככל האפשר למועד קבלת ההחלטה ולא יאוחר מ־72 שעות לפני מועד האסיפה.

59ז.

פנייה לבית המשפט [תיקון: תשפ״ב]

(א)

נושה שהגיש תביעת חוב וכן כל מי שרשאי להגיש תביעה כאמור, רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לבטל או לשנות את ההחלטה בעניין כוח ההצבעה; הבקשה תוגש בתוך 15 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה.

(ב)

הגשת בקשה לפי תקנה זו לא תדחה את מועד קיום האסיפות, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.

(ג)

שינה בית המשפט את החלטת הנאמן, רשאי הוא להורות על קיומה של אסיפה נוספת או לתת כל צו אחר כפי שיראה לנכון וצודק בנסיבות העניין.

[תיקון: תשפ״ב]

סימן ג׳: הצבעה באסיפות סוג

59ח.

זכות הצבעה [תיקון: תשפ״ב]

באסיפת סוג רשאים להצביע רק נושים שנקבע להם כוח הצבעה.

59ט.

אופן ההצבעה [תיקון: תשפ״ב]

נושה רשאי להשתתף ולהצביע בעצמו, באמצעות שלוח או באמצעות כתב הצבעה.

59י.

ייפוי כוח לשלוח [תיקון: תשפ״ב]

ביקש נושה להשתתף ולהצביע באמצעות שלוח, יערוך ייפוי כוח לשלוח; ייפוי כוח כאמור יהיה חתום ויאומת ביד עורך דין; השלוח יציג לנאמן את ייפוי הכוח בסמוך לפני תחילת האסיפה או במועד מוקדם יותר שצוין בזימון לאסיפה.

59יא.

כתב הצבעה [תיקון: תשפ״ב]

ביקש נושה להצביע באמצעות כתב הצבעה, יעשה כן בכתב הצבעה בנוסח שיורה הממונה; הנושה ימסור את כתב הצבעתו לנאמן או ישלח אותו אליו למען הרשום בהודעה כך שיגיע לנאמן לא יאוחר מ־24 שעות לפני מועד כינוס האסיפה.

59יב.

שליחת כתב הצבעה באמצעות מערכת מקוונת [תיקון: תשפ״ב]

הממונה רשאי לאפשר לשלוח כתב הצבעה באמצעות מערכת מקוונת שהעמיד לצורך כך; ההצבעה תתאפשר עד 12 שעות לפני מועד כינוס האסיפה או עד מועד מוקדם יותר שיורה הממונה שלא יעלה על 24 שעות לפני כינוס האסיפה; הועמדה מערכת מקוונת כאמור לשימוש האסיפה, יודיע על כך הנאמן בהודעה לפי תקנה 59ד.

59יג.

הצבעות סותרות [תיקון: תשפ״ב]

הצביע נושה ביותר מדרך אחת, תימנה הצבעתו המאוחרת; לעניין זה, הצבעה של נושה בעצמו או באמצעות שלוח תיחשב מאוחרת להצבעה באמצעות כתב הצבעה.

[תיקון: תשפ״ב]

סימן ד׳: ניהול אסיפת הסוג

59יד.

יושב ראש האסיפה [תיקון: תשפ״ב]

הנאמן יהיה יושב ראש אסיפת הסוג.

59טו.

פרוטוקול של אסיפות הסוג [תיקון: תשפ״ב]

(א)

הנאמן יהיה אחראי לעריכת פרוטוקול הדיון באסיפת הסוג.

(ב)

פרוטוקול אסיפת הסוג יכלול, בין השאר, פירוט בדבר מועד ומקום האסיפה, הנושים המשתתפים באסיפה בעצמם, באמצעות שלוח מיופה כוח או באמצעות כתב הצבעה וערך נשייתם; נערכה הצבעה באסיפה – יפורטו בפרוטוקול ההחלטות שעמדו להצבעה ואופן הצבעתו של כל נושה; כמו כן יצוין שמו של עורך הפרוטוקול; הנאמן יחתום על הפרוטוקול.

(ג)

הנאמן ישמור את הפרוטוקול במשרדו וימציא עותק ממנו לבית המשפט ולממונה; כמו כן יעמיד את הפרוטוקול לעיון באופן מקוון לכל המשתתפים או המצביעים באסיפה וישלח העתק ממנו למי מהם שביקש העתק כאמור.

59טז.

השתתפות באסיפה באמצעי טכנולוגי [תיקון: תשפ״ב]

הנאמן רשאי לאפשר השתתפות באסיפת סוג בדרך של היוועדות חזותית, בשיחת ועידה או בכל אמצעי טכנולוגי אחר; הממונה רשאי להורות על דרישות טכניות לעניין האמצעים הנדרשים לכך, לפי סעיף 268 לחוק.

[תיקון: תשפ״ב]

סימן ה׳: אישור אסיפות סוג ואישור בית המשפט את התוכנית לשיקום כלכלי

59יז.

מניין חוקי [תיקון: תשפ״ב]

(א)

אסיפת סוג תתקיים בנוכחות הנאמן, והמניין החוקי בה יהיה לפי הוראות אלה:

(1)

אם מספר הנושים בעלי זכות הצבעה עולה על שלושה – שלושה נושים לפחות;

(2)

אם מספר הנושים הזכאים להשתתף ולהצביע אינו עולה על שלושה – כל הנושים; ואולם אם ישנם שלושה נושים זכאים כאמור וניתן לקיים את תנאי סעיף 85 לחוק בהשתתפות של שני נושים בלבד מתוכם – יהיה המניין חוקי גם בהיעדר הנושה הנוסף.

(ב)

לעניין תקנת משנה (א), הצבעת נושה בכל אחת מדרכי ההצבעה לפי תקנות אלה תיחשב לעניין קיום המניין החוקי.

59יח.

אסיפת סוג נדחית [תיקון: תשפ״ב]

לא התקיים מניין חוקי באסיפה בתום מחצית השעה ממועד תחילת האסיפה, תידחה האסיפה לשבוע שלאחר מכן, לאותו יום, לאותה שעה ולאותו מקום, ורשאי הנאמן להורות על מועד מאוחר יותר לקיום האסיפה הנדחית; הנאמן יודיע על קיומה של אסיפה נדחית למי שזכאי לקבל הודעה על קיום האסיפה כאמור בתקנה 59ד לא יאוחר מיום לאחר מועד האסיפה המקורית; לא התקיים באסיפה הנדחית מניין חוקי כאמור בתקנה 59יז, תתקיים האסיפה בכל מספר משתתפים שהוא, ובלבד שנושה אחד לפחות השתתף בה; כתב הצבעה שנשלח לפי פרק זה לשם הצבעה באסיפה המקורית יימנה כהצבעה באסיפה הנדחית, אלא אם כן הנושה ששלח אותו שינה את הצבעתו לפני כינוס האסיפה הנדחית לפי פרק זה.

59יט.

בקשה לאישור התוכנית לשיקום כלכלי בבית המשפט [תיקון: תשפ״ב]

אושרה התוכנית לשיקום כלכלי בידי הנושים וחברי התאגיד כאמור בסעיף 85 לחוק, יגיש הנאמן לבית המשפט בקשה לאישורה בידי בית המשפט לא יאוחר מ־14 ימים לאחר כינוס האסיפות; הנאמן רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לאישור תוכנית לשיקום כלכלי גם אם לא אושרה כאמור בסעיף 85 לחוק, לשם אישורה לפי סעיף 87 לחוק.

59כ.

הגשת התנגדות לאישור תוכנית לשיקום כלכלי [תיקון: תשפ״ב]

(א)

בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון הרוצה להתנגד לאישור תוכנית לשיקום כלכלי שהוגשה לאישור בית המשפט לפי סעיפים 86 או 87 לחוק, יגיש לבית המשפט התנגדות ויפרט את נימוקיה; העובדות המפורטות בהתנגדות יאומתו בתצהיר ויצורפו לה אסמכתאות מתאימות.

(ב)

ההתנגדות תוגש לבית המשפט בתוך 14 ימים מהגשת הבקשה לאישור התוכנית לשיקום כלכלי בידי בית המשפט; מגיש ההתנגדות ימציא העתק מההתנגדות לנאמן ולממונה בסמוך ככל האפשר למועד הגשת ההתנגדות.

(ג)

הנאמן יגיש תשובה להתנגדות בתוך 7 ימים מיום שהומצאה לו ההתנגדות וימציא העתק ממנה למגיש ההתנגדות ולממונה בסמוך ככל האפשר למועד הגשתה.

(ד)

הורה בית המשפט על דיון בהתנגדות במועד מוקדם מהמועד האמור בתקנת משנה (ב) או (ג), תוגש ההתנגדות לא יאוחר מ־48 שעות לפני מועד הדיון, והתשובה תוגש לא יאוחר מ־24 שעות לפני מועד הדיון.

59כא.

פרסום והמצאה של החלטת בית המשפט [תיקון: תשפ״ב]

אישר בית המשפט תוכנית לשיקום כלכלי, ישלח הנאמן בלא דיחוי העתק מהחלטת בית המשפט והודעה על החלטה זו לשם פרסומה בידי הממונה.

[תיקון: תשפ״ב]

סימן ו׳: הפסקת הפעלת התאגיד ומעבר להליכי פירוק

60.

הפסקת הפעלת התאגיד ומעבר להליכי פירוק

(א)

מי שהגיש בקשה להפסקת הפעלת התאגיד ומעבר להליכי פירוק ימציא אותה כדרך שממציאים בקשה לצו לפתיחת הליכים כאמור בסימן ג׳ לפרק ב׳ לחלק ב׳.

(ב)

ניתן צו כאמור, ישלח הנאמן הודעה על כך לרשם ערוכה לפי טופס 4 שבתוספת.

פרק ח׳: פירוק

61.

קביעת מועד לדיון בחיסול התאגיד

הורה בית המשפט על פירוקו של התאגיד, יורה באותו מועד על מועד לקיום דיון בחיסול התאגיד בתוך 18 חודשים מהמועד האמור ורשאי הוא להורות על מועד מאוחר יותר מטעמים מיוחדים שיירשמו.

62.

בקשה להפעלת תאגיד בפירוק

(א)

ביקש הנאמן להפעיל את התאגיד בפירוק כאמור בסעיף 97 לחוק, יפרט את נימוקי הבקשה, את תקופת ההפעלה המבוקשת וכן את הסמכויות הנחוצות לו לצורך ההפעלה, וכן יצרף לבקשה את הערכת העלויות הצפויות של מימון הפעלת התאגיד ואת פירוט אמצעי המימון.

(ב)

הנאמן ימציא את הבקשה כדרך שממציאים בקשה לצו לפתיחת הליכים שהגיש התאגיד.

63.

בקשה להפסקת הפירוק ומעבר להליכי שיקום כלכלי

(א)

בבקשה להפסקת הפירוק ומעבר להליכי שיקום כלכלי יפורטו נימוקי הבקשה וכן הפרטים המנויים בתקנה 14.

(ב)

מגיש הבקשה ימציא את הבקשה כדרך שממציאים בקשה לצו לפתיחת הליכים כאמור בסימן ג׳ לפרק ב׳ בחלק ב׳.

(ג)

ניתן צו כאמור, ישלח הנאמן הודעה על כך לרשם ערוכה לפי טופס 4 שבתוספת.

חלק ג׳: הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד

פרק א׳: תחולה והמצאה

64.

תחולה על יחיד

חלק זה יחול על הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד לפי סעיף 101 לחוק.

65.

דרכי ההמצאה לממונה

(א)

בקשה, דיווח, הודעה, העתק של כתב בי־דין ומסמכים אחרים שיש להגיש לממונה בהליכי חדלות פירעון של יחיד לפי החוק, לפי תקנות אלה או לפי הוראת הממונה, יומצאו לממונה באמצעות מערכת מקוונת.

(ב)

על אף האמור בתקנת משנה (א), מי שאינו מיוצג רשאי להמציא לממונה מסמכים כאמור במשרדי הממונה במחוז שבו מתנהלים ההליכים במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה.

66.

דרכי המצאה לנאמן

הודעה, העתק של כתב בי־דין, בקשה, זימון ומסמכים אחרים שיש להמציאם לנאמן לפי חלק זה יומצאו לו באמצעות מערכת הממונט; מי שאינו מיוצג רשאי להמציא מסמכים כאמור במשרדי הממונה במחוז שבו מתנהלים ההליכים במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה.

67.

מען להמצאה

(א)

מען להמצאת כתבי בי־דין ומסמכים אחרים ליחיד יהיה –

(1)

בבקשה לצו לפתיחת הליכים שהגיש היחיד – המען להמצאה שציין היחיד בבקשתו לצו לפתיחת הליכים, כל עוד לא הודיע היחיד לממונה על שינוי מען;

(2)

בבקשה לצו לפתיחת הליכים שהגיש נושה – מענו האחרון של היחיד הידוע לנושה, ואם אין מען הידוע לנושה, כתובת היחיד לפי סעיפים 2(א)(11) ו־(11א) לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965, ובהעדר שם לרחוב או מספר לבית – סימן זיהוי אחר; לאחר הגשת דוח על מצבו הכלכלי של היחיד לפי סעיף 117(א) לחוק – המען להמצאה של היחיד שציין היחיד באותו הדוח, כל עוד לא הודיע היחיד לממונה על שינוי מען.

(ב)

מענו של נושה יהיה לפי המידע שציין היחיד בדוח המצורף לבקשתו לצו פתיחת הליכים לפי סעיף 104(ב)(2)(א) לחוק או בדוח על מצבו הכלכלי לפי סעיף 117(א) לחוק או מען אחר שמסר הנושה, ואם הנושה הגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים – המען שציין בבקשה, ולאחר שהוגשה תביעת חוב – המען המצוין בה.

(ג)

מענו של הממונה לצורך המצאה שלא באמצעות מערכת הממונט יהיה –

(1)

משרדי הממונה במחוז שבו מתנהלים הליכי חדלות הפירעון לגבי היחיד;

(2)

בהליך לפני בית המשפט העליון – משרדו הראשי של הממונה בירושלים.

פרק ב׳: בקשת יחיד לצו לפתיחת הליכים

סימן א׳: בקשת היחיד לממונה

68.

בקשת היחיד לממונה

(א)

בקשה לצו לפתיחת הליכים ודוח על מצבו הכלכלי שמגיש יחיד יהיו ערוכים לפי טופס 5 שבתוספת, הטופס יאומת בתצהיר ויהיה חתום בחתימת היחיד; לבקשה כאמור יצורף כתב ויתור על סודיות ערוך לפי טופס 6 שבתוספת.

(ב)

בקשת היחיד תוגש באופן מקוון; יחיד שאינו מיוצג רשאי להתייצב במשרדי הממונה במחוז שבו הוא מבקש לנהל את הליכי חדלות הפירעון ולהגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים שלא באופן מקוון; הממונה או מי שהסמיכו לצורך כך רשאי לאשר הגשת בקשה שלא בדרך של התייצבות אם מצא כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת, בנסיבות העניין.

69.

חזרה מבקשה

(א)

הממונה רשאי לאשר ליחיד לחזור בו מהבקשה טרם מתן הצו לפתיחת הליכים.

(ב)

סירב הממונה לאשר ליחיד לחזור בו מהבקשה, יעביר את ההכרעה בבקשה לבית המשפט.

70.

מחיקה מחוסר מעש

יחיד שהגיש בקשה למתן צו לפתיחת הליכים והממונה דרש ממנו להשלים פרטים או מסמכים, או להמציא מידע נוסף, רשאי הממונה למחוק את הבקשה מחוסר מעש, אם לא נענה היחיד לדרישת הממונה בתוך הזמן שציין הממונה בדרישתו ולאחר שהממונה איפשר ליחיד לנמק מדוע לא תימחק הבקשה.

71.

זימון לדיון בבקשת יחיד

נקבע דיון כאמור בסעיף 105(ג) לחוק, ימציא הממונה ליחיד הזמנה לדיון לא יאוחר מ־14 ימים לפני מועד הדיון.

72.

קבלת מידע לגבי יחיד

(א)

קבלת מידע בידי הממונה מגוף מוסר מידע תהיה בדרך מן הדרכים המפורטות להלן או בשילוב של דרכים אלה, כולן או מקצתן, והכול כפי שיורה הממונה לגבי אותו גוף:

(1)

בתקשורת מחשבים;

(2)

על גבי מצע אופטי;

(3)

במסמך מודפס.

(ב)

בתקנה זו –

”גוף מוסר מידע“ – גוף המנוי בפסקאות 16 עד 19 לחלק א׳ לתוספת הראשונה לחוק;

”מידע“ – מידע מהסוג שגוף מוסר מידע ימסור לפי טור ב׳ לחלק א׳ לתוספת הראשונה לחוק וטור ב׳ לחלק ב׳ לתוספת הראשונה לחוק; ובאשר למידע הנוגע לזכויות היחיד – מידע לגבי זכויות בעלות ובעלות משותפת וכן אם ליחיד יש זכויות של מיופה כוח, מורשה חתימה, נאמן או נהנה.

סימן ב׳: צו לפתיחת הליכים

73.

צו לפתיחת הליכים

צו לפתיחת הליכים יהיה ערוך לפי נוסח טופס 7 שבתוספת; הממונה ורשם ההוצאה לפועל רשאים להוסיף או לגרוע מהטופס לפי נסיבות ההליך, בהתאם לסמכויותיהם לגבי ההליך.

74.

פרסום הודעה על מתן צו

נתן הממונה צו לפתיחת הליכים לבקשת יחיד, יפרסם הודעה על כך בסמוך ככל האפשר למתן הצו; בהודעה יצוינו שם היחיד, מספר זהותו וכתובתו, תאריך פרסום ההודעה, שמו של הנאמן שמונה ופרטי ההתקשרות עמו ובית המשפט המוסמך לדון בבקשה לביטול הצו.

75.

העתק מהצו

(א)

ניתן צו לפתיחת הליכים לבקשת יחיד, ישלח הממונה בדואר בסמוך ככל האפשר לאחר מתן הצו, העתק מהצו ליחיד ולנושים שפרטי זהותם ידועים לו; הנאמן יוודא את קבלת ההעתק בדרך של וידוא טלפוני או באמצעות דואר אלקטרוני; הממונה רשאי להמציא צו לפתיחת הליכים בתקשורת בין מחשבים לנושה שביקש שהצווים יומצאו לו בדרך זו, אם אישר זאת הממונה לגבי אותו נושה.

(ב)

היחיד ימציא את העתק הצו לנושים שפרטי זהותם אינם ידועים לממונה בדואר רשום עם אישור מסירה.

(ג)

בתקנה זו, ”נושים שפרטי זהותם ידועים לממונה“ – נושים שלגביהם מסר היחיד שם מלא, כתובת ואחד מאלה: כתובת דואר אלקטרוני או מספר טלפון נייד.

סימן ג׳: בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים

76.

בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים

(א)

בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים לפי סעיף 108 לחוק תוגש לבית המשפט; העובדות המפורטות בבקשה יאומתו בתצהיר; בבקשה יפורטו הנימוקים לביטול הצו ויצורפו לה אסמכתאות מתאימות.

(ב)

מגיש הבקשה לביטול ימציאה ליחיד, במסירה אישית בלא דיחוי, למעט אם הוגשה במעמד צד אחד, וכן ימציא העתק מהבקשה לממונה ולנאמן.

(ג)

היחיד רשאי להגיב לבקשה לביטול בתוך 10 ימים מיום שהומצאה לו הבקשה או בתוך תקופה שהורה עליה בית המשפט.

77.

דיון בבקשה לביטול צו לפתיחת הליכים

(א)

בית המשפט ימציא הזמנה לדיון בבקשה לביטול צו לפתיחת הליכים למבקש, ליחיד, לנאמן ולממונה.

(ב)

בדיון בבקשה לביטול צו לפתיחת הליכים רשאי בית המשפט לבקש מהיחיד וממגיש הבקשה פרטים נוספים וראיות נוספות לרבות השמעת עדים, אם יראה בכך צורך.

77א.

פרסום הודעה על ביטול צו לפתיחת הליכים [תיקון: תשפ״א]

(א)

בוטל צו לפתיחת הליכים לפי סעיף 108 לחוק, ימציא הנאמן הודעה על ביטול הצו לממונה בלא דיחוי, לשם פרסומה בידי הממונה, והממונה יפרסם הודעה על ביטול הצו.

(ב)

בוטל צו לפתיחת הליכים, הנאמן ימציא ליחיד הודעה על ביטול הצו.

פרק ג׳: בקשת נושה לצו לפתיחת הליכים

סימן א׳: בקשת הנושה והדיון בה

78.

דרישה לתשלום חוב

דרישה לתשלום חוב כאמור בסעיף 110(א)(1) לחוק תהיה ערוכה לפי טופס 8 שבתוספת ותומצא למענו של היחיד בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירה אישית.

79.

בקשת נושה

(א)

בקשת נושה לצו לפתיחת הליכים לגבי יחיד תוגש לבית המשפט ערוכה לפי טופס 9 שבתוספת; הנושה יצרף לבקשה אסמכתאות לכך שהתקיימו העילות למתן הצו.

(ב)

ביקש הנושה להסתמך בבקשתו על חזקת חדלות פירעון לפי סעיף 110(א) לחוק, יצרף לבקשה אסמכתאות מתאימות לקיומה של החזקה, לפי העניין.

80.

משלוח העתק

(א)

נושה המגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים ימציא, בסמוך ככל האפשר למועד הגשתה, העתק מהבקשה ומהמסמכים שצורפו לה ליחיד במסירה אישית ולממונה.

(ב)

הנושה יצרף להעתק הבקשה את החלטת בית המשפט על מועד הדיון בבקשה; נקבע מועד לדיון לאחר שהומצאה הבקשה, ימציא המבקש את ההזמנה לדיון כאמור בתקנה זו.

81.

תגובה ותשובה לבקשה

(א)

היחיד יגיש את תגובתו לבקשת הנושה לצו לפתיחת הליכים בתוך 14 ימים לכל היותר מהיום שבו הומצאה לו הבקשה.

(ב)

הנושה שהגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים יגיש את תשובתו לתגובת היחיד בתוך 7 ימים לכל היותר מיום שהומצאה לו תגובת היחיד.

(ג)

הורה בית המשפט על דיון בבקשה לצו לפתיחת הליכים במועד מוקדם מהמועד האמור בתקנת משנה (א) או (ב), יגיש היחיד את תגובתו לא יאוחר מ־48 שעות לפני מועד הדיון, והנושה יגיש את תשובתו לא יאוחר מ־24 שעות לפני מועד הדיון.

(ד)

לתגובה ולתשובה יצורפו המסמכים והראיות התומכים בהן והעובדות המפורטות בהן יאומתו בתצהיר; מגיש התגובה או התשובה ימציאו העתק ממנה ליחיד או למבקש, לפי העניין, בסמוך ככל האפשר למועד הגשתה.

82.

התנגדות לבקשה לצו לפתיחת הליכים

(א)

המגיש התנגדות לבקשה כאמור בסעיף 113 לחוק יגישה לבית המשפט בכתב ויפרט את נימוקי ההתנגדות; העובדות המפורטות בהתנגדות יאומתו בתצהיר ויצורפו לה אסמכתאות מתאימות.

(ב)

ההתנגדות תוגש לבית המשפט בתוך 14 ימים מיום שנודע למגיש על הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים; מגיש ההתנגדות ימציא העתק מההתנגדות למגיש הבקשה לצו לפתיחת הליכים, ליחיד ולממונה, בסמוך ככל האפשר למועד הגשת ההתנגדות.

(ג)

מגיש הבקשה לצו לפתיחת הליכים יגיש תשובה להתנגדות בתוך 7 ימים מיום שהומצאה לו ההתנגדות וימציא העתק ממנה למגיש ההתנגדות, ליחיד ולממונה בסמוך ככל האפשר למועד הגשתה.

(ד)

הורה בית המשפט על דיון בבקשה לצו לפתיחת הליכים במועד מוקדם מהמועד האמור בתקנת משנה (ב) או (ג), תוגש ההתנגדות לא יאוחר מ־48 שעות לפני מועד הדיון, והתשובה לא יאוחר מ־24 שעות לפני מועד הדיון.

83.

חזרה מבקשת נושה לצו לפתיחת הליכים

(א)

נושה שהגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים רשאי לחזור בו מבקשתו באישור בית המשפט.

(ב)

חזר נושה מבקשתו לצו לפתיחת הליכים, או שזנח את הטיפול בה, רשאי בית המשפט, בכל שלב משלבי הדיון עד מתן הצו לפתיחת הליכים, לפי בקשת נושה הרשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים, לצוות על חילופי המבקשים ועל המשך הדיון בבקשה בידי המבקש החדש.

סימן ב׳: בקשה לסעד זמני

84.

בקשה לסעד זמני והדיון בה [תיקון: תשפ״א־3]

(א)

על בקשה לסעד זמני לפי סעיף 119 לחוק והדיון בה יחול פרק כ״ח לתקנות סדר הדין האזרחי אם הן אינן סותרות את הוראות סימן זה ובשינויים המחויבים לפי העניין.

(ב)

בקשה לסעד זמני תומצא בדרך שבה ממציאים בקשה לצו לפתיחת הליכים.

(ג)

אם נושה הגיש את הבקשה לסעד זמני והבקשה לא הוגשה במעמד צד אחד, יגיש היחיד לבית המשפט את תגובתו לבקשה בתוך 7 ימים מיום שהומצאה לו הבקשה ולא יאוחר מ־24 שעות לפני המועד שנקבע לדיון בבקשה וימציאה למבקש הסעד הזמני.

85.

המצאת ההחלטה על מתן סעד זמני במעמד צד אחד

ניתן סעד זמני במעמד צד אחד לפי סעיף 119 לחוק, ימציא המבקש את העתק ההחלטה, העתק הבקשה והמסמכים המצורפים אליה וכן את העתק הערובה אם ישנה, למנויים להלן במסירה אישית ובלא דיחוי, אלא אם כן בית המשפט הורה על מועד מאוחר יותר מטעמים מיוחדים שיירשמו:

(1)

ליחיד או לנושה שהגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים;

(2)

לכל אדם העלול להיפגע ממתן הסעד הזמני, כפי שיורה בית המשפט.

86.

פרסום הודעה על מתן סעד זמני [תיקון: תשפ״א]

(א)

ניתן סעד זמני במעמד צד אחד שאינו סעד זמני לפי סעיף 119(א)(2) לחוק, ימציא המבקש, בלא דיחוי, הודעה על מתן הסעד הזמני לממונה, לשם פרסומה בידי הממונה; ההודעה תהיה ערוכה לפי טופס 9א שבתוספת.

(ב)

ניתן סעד זמני לפי סעיף 119(א)(2) לחוק, ימציא הנאמן הזמני, בלא דיחוי, הודעה על מתן הסעד הזמני לממונה, לשם פרסומה בידי הממונה; ההודעה תהיה ערוכה לפי טופס 9ב שבתוספת.

(ג)

הממונה יפרסם הודעה על מתן סעד זמני שניתן במעמד צד אחד או לפי סעיף 119(א)(2) באתר האינטרנט של משרד המשפטים; ההודעה תכלול את הפרטים המנויים בתקנה 74 וכן את דבר מתן הסעד הזמני.

87.

המצאה ופרסום של החלטה לביטול סעד זמני שניתן במעמד צד אחד [תיקון: תשפ״א]

ניתנה החלטה המבטלת סעד זמני שניתן במעמד צד אחד או לפי סעיף 20(א)(3) לחוק, ימציא אותה מבקש הסעד הזמני, בלא דיחוי, למנויים בתקנה 85 ולממונה, או יודיע להם על מתן ההחלטה בדרך אחרת שיורה בית המשפט; הממונה יפרסם באתר האינטרנט של משרד המשפטים הודעה בדבר ביטול הסעד הזמני.

סימן ג׳: צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה

88.

דיון בבקשה

בית המשפט לא יקיים דין בבקשה לצו לפתיחת הליכים לבקשת נושה אלא אם כן שוכנע כי הומצאו ליחיד ולממונה העתקים מהבקשה והם זומנו לדיון כדין.

89.

צו לפתיחת הליכים ופרסום הודעה על מתן צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה

(א)

צו לפתיחת הליכים יהיה ערוך לפי נוסח טופס 7 שבתוספת; בית המשפט רשאי להוסיף או לגרוע מהטופס לפי נסיבות ההליך, לפי סמכויותיו לגבי ההליך.

(ב)

ניתן צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה, ישלח הנאמן, בלא דיחוי, העתק של הצו והודעה על מתן הצו לממונה לשם פרסומה בידי הממונה והממונה יפרסם על כך הודעה; ההודעה תכלול את שמו של מגיש הבקשה וכן את הפרטים המנויים בתקנה 74.

90.

המצאת הצו לפתיחת הליכים לבקשת נושה

(א)

הממונה ישלח ליחיד העתק מהצו בדואר, להעתק יצרף הודעה כי על היחיד להגיש דוח כאמור בסעיף 117 לחוק; הנאמן יוודא את קבלת ההעתק בידי היחיד.

(ב)

בסמוך ככל האפשר לאחר הגשת הדוח על מצבו הכלכלי של היחיד לפי סעיף 117 לחוק, ישלח הממונה את העתק הצו לנושים שפרטי זהותם ידועים לו כהגדרתם בתקנה 75 ותחול תקנה 75; היחיד ימציא בדואר רשום עם אישור מסירה את העתק הצו לנושים שפרטי זהותם אינם ידועים לממונה.

91.

דוח על מצבו הכלכלי של היחיד

(א)

דוח על מצבו הכלכלי של היחיד לפי סעיף 117 לחוק, יהיה ערוך לפי טופס 5 שבתוספת; הטופס יאומת בתצהיר ויהיה חתום בחתימת היחיד.

(ב)

דוח כאמור בתקנת משנה (א) יוגש כדרך שמגישים בקשת יחיד לצו לפתיחת הליכים, לפי תקנה 68(ב).

פרק ד׳: ההליכים בבית המשפט

92.

כותרת כתב בי־דין

בכותרתו של כל כתב בי־דין לפי חלק זה יצוין שמו של היחיד, ואם ניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, יצוין שהיחיד ”בחדלות פירעון“ כל עוד מתקיימים לגביו הליכי חדלות פירעון.

93.

צירוף צד להליך

בית המשפט רשאי, לבקשתו של כל אדם, לצרפו כצד להליך חדלות פירעון של יחיד המתנהל לפניו, אם נראה לו כי קיים חשש שאותו אדם עלול להיפגע מההחלטה שתתקבל באותו הליך או אם נראה לו כי צירופו נדרש לשם ייעול ההליכים, ורשאי הוא, מטעמים מיוחדים, להורות על צירופו של אדם כאמור מיוזמתו.

94.

הוצאות משפט

הוצאות משפט הכרוכות בכל הליך עד למתן צו לפתיחת הליכים יחולו על מי שנקט את ההליך אלא אם כן ציווה בית המשפט אחרת.

פרק ה׳: תפקיד הנאמן וסמכויותיו

סימן א׳: הנאמן וסמכויותיו

95.

הנאמן כצד להליכים

הנאמן יהיה צד לכל בקשה בהליך שבו מונה.

96.

מידע

הנאמן לא ימסור מידע הנוגע לבקשות לפי תקנות אלה, באופן המפלה בין נושים אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה או שבית המשפט הורה אחרת.

97.

הערה במרשם

(א)

לבקשת הנאמן, יבדוק מי שמופקד על רישום נכסים בפנקס המתנהל לפי דין אם יש ליחיד זכות בנכס הרשום באותו פנקס, ואם נמצא כך, ירשום במרשם הערה כי ניתן הצו לפתיחת הליכים.

(ב)

ניתן להעביר את בקשת הנאמן לפי תקנת משנה (א) גם באופן מקוון אם הממונה העמיד מערכת ממוחשבת לצורך זה.

סימן ב׳: בקשה למתן הוראות ופנייה לבית המשפט

98.

בקשה למתן הוראות

(א)

בקשתו של הנאמן למתן הוראות המוגשת לבית המשפט תוגש בכתב, חתומה בחתימתו או בחתימת בא כוחו; לבקשה יצורפו המסמכים והראיות התומכים בה; הבקשה תוגש בלא תצהיר, זולת אם הורה בית המשפט אחרת.

(ב)

הגיש הנאמן בקשה למתן הוראות לבית המשפט, ימציא העתק מהבקשה לממונה ולצדדים לה בסמוך ככל האפשר לאחר הגשת הבקשה; הוגשה הבקשה למתן הוראות במעמד צד אחד, ימציא העתק ממנה לממונה בלבד.

(ג)

הנאמן רשאי לצרף מיוזמתו לבקשה למתן הוראות את מי שלדעתו יש לו עניין בבקשה.

99.

הדיון בבקשה למתן הוראות

(א)

הדיון בבקשה למתן הוראות שהגיש הנאמן יהיה במעמד הצדדים; על אף האמור, בית המשפט רשאי להחליט על יסוד הבקשה, התגובה והתשובה בלבד.

(ב)

על אף האמור בתקנה משנה (א), בית המשפט רשאי לדון בבקשה למתן הוראות שהגיש הנאמן במעמד הנאמן והממונה בלבד, אם שוכנע כי קיים חשש סביר שהכרעה בבקשה בידיעת הצדדים תסכל את התכלית שלשמה הוגשה הבקשה או תגרום לצדדים להליך נזק חמור, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

100.

תגובה ותשובה לבקשה למתן הוראות

(א)

צד לבקשה יגיש את תגובתו לבקשה למתן הוראות בתוך 14 ימים לכל היותר מיום שבו הומצאה לו הבקשה.

(ב)

הנאמן יגיש את תשובתו לתגובת הצדדים לבקשה בתוך 7 ימים לכל היותר מיום שהומצאו לו תגובות הצדדים.

(ג)

הורה בית המשפט על דיון בבקשה למתן הוראות במועד מוקדם מהמועד האמור בתקנת משנה (א) או (ב), יגיש צד לבקשה את תגובתו לא יאוחר מ־48 שעות לפני מועד הדיון, והנאמן יגיש את תשובתו לא יאוחר מ־24 שעות לפני מועד הדיון.

(ד)

לתגובה ולתשובה יצורפו המסמכים והראיות התומכים בהן והעובדות המפורטות בתגובה יאומתו בתצהיר.

(ה)

הנאמן והצד לבקשה ימציאו העתק מהתשובה ומהתגובה לנאמן או לצד לבקשה, לפי העניין, בסמוך ככל האפשר למועד הגשתן.

101.

פנייה לממונה או לבית המשפט

פנייה לממונה או לבית המשפט בידי מי שנפגע מפעולת הנאמן כאמור בסעיף 139 לחוק תיעשה כדרך שמגישים בקשה לבית המשפט או לממונה, בתוך 45 ימים מיום שנודע לו על כך.

101א.

גילוי מידע מרשות המסים או מתאגיד בנקאי [תיקון: תשפ״א]

היחיד או הנושים רשאים לפנות לבית המשפט בבקשה כי יורה על גילוי מידע או מסמך שקיבל הנאמן מתאגיד בנקאי או מרשות המסים לפי סעיף 150 לחוק; הבקשה תוגש בתוך 60 ימים מיום שהורה בית המשפט על העברת המידע לנאמן; המבקש יפרט בבקשתו את המידע או המסמך שהוא מבקש לגלות לו, בציון המטרה שלשמה הוא זקוק למידע או למסמך כאמור; בית המשפט רשאי להורות כי הדיון בשאלת גילוי המידע או המסמך יתקיים כולו או חלקו בהיעדר המבקש.

סימן ג׳: ניהול חשבונות

102.

ספרי חשבונות

הפעיל הנאמן את עסקו של היחיד, ינהל לשם כך חשבון מיוחד לפי כללי חשבונאות מקובלים.

[תיקון: תשפ״א]

סימן ד׳: דוח ממצאי בדיקה והצעת הממונה לצו לשיקום כלכלי

103.

פרטי דוח ממצאי הבדיקה ואופן הגשתו

(א)

הנאמן יגיש בטופס מקוון את דוח ממצאי הבדיקה לפי סעיף 153 לחוק, בנוסח שיופיע באתר הנאמנים, לממונה או לרשם ההוצאה לפועל, לפי העניין; טופס דוח ממצאי בדיקה יכלול, נוסף על הפרטים בסעיף 153(ג) לחוק, את הפרטים האלה:

(1)

פרטים בדבר הליך חדלות הפירעון של היחיד;

(2)

פרטים בדבר הליכי חדלות פירעון קודמים שנפתחו לגבי היחיד, ובכלל זה פרטים בדבר אופן סיומם של הליכים כאמור, אם הסתיימו;

(3)

פרטים בדבר הליכי חדלות פירעון שמתנהלים לגבי בן זוגו של היחיד, ילדיו הקטינים או מי שפרנסתם עליו;

(4)

פרטיו האישיים של היחיד ותיאור נסיבותיו האישיות, ובכלל זה מצבו המשפחתי, בציון מספר ילדיו הקטינים והבגירים, ומי שפרנסתם עליו;

(5)

עיסוקם של היחיד ובן זוגו בחמש השנים האחרונות;

(6)

הכנסותיהם של היחיד ובן זוגו, ילדיו הקטינים, או מי שפרנסתם עליו, מהשנתיים שקדמו להגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים של היחיד עד מועד הגשת דוח ממצאי הבדיקה;

(7)

הוצאות מחיה חודשיות של היחיד, בן זוגו, ילדיו הקטינים, או מי שפרנסתו עליו;

(8)

פרטים בדבר חובת תשלום המזונות של היחיד;

(9)

התנהלות היחיד ממועד יצירת החובות ועד לצו לפתיחת הליכים, הנסיבות שבהן נוצרו החובות, הסיבות שהובילו לחדלות הפירעון של היחיד, וכן פרטים בדבר הליכי חדלות פירעון בעניינם של אחרים והסדרי חוב כהגדרתם בחלק י׳ לחוק בעניינו של היחיד, הקשורים לנסיבות ההסתבכות של היחיד, ובכלל זה פרטים בדבר אופן סיומם של הליכים כאמור, אם הסתיימו;

(10)

פרטים בדבר כושר ההשתכרות ודמי המחיה של היחיד;

(11)

התנהלותו של היחיד במסגרת ההליך, ובכלל זה עמידתו בתשלומים שהוטלו עליו לנכסי קופת הנשייה במסגרת ההליך ובחובות הדיווח החלות עליו;

(12)

מידע מהותי נוסף העולה מבדיקת מצבו הכלכלי של היחיד, שהנאמן סבור שיש להציגו במסגרת הדוח.

(ב)

בכתיבת הדוח ייתן הנאמן את דעתו לפרטיותם של מי שמוזכרים בו.

(ג)

הנאמן לא יכלול בדוח מידע שיש בגילויו כדי לפגוע בהמשך ניהול ההליכים.

104.

עיון בדוח ממצאי הבדיקה

(א)

הגיש הנאמן את הדוח לממונה או לרשם ההוצאה לפועל, לפי העניין, יעמידו אותו לעיון הנושים בלא דיחוי במערכת הממונט או במערכת המחשוב של ההוצאה לפועל, לפי העניין.

(ב)

נגע מידע שהעמיד הממונה או רשם ההוצאה לפועל לעיון לפי סימן זה לקטין, לא יצוינו פרטי שמו וזהותו, למעט עובדת היותו קטין, אלא אם כן מדובר בשמו ובפרטיו של היחיד עצמו.

105.

הודעה ליחיד ולנושים על הגשת הדוח

הועמד הדוח לעיון הנושים במערכת הממונט או במערכת המחשוב של ההוצאה לפועל, ימסור הנאמן העתק מהדוח ליחיד והודעה לנושים, כאמור בסעיף 153(ד) לחוק, בתוך שלושה ימים מיום שהועמד לעיון.

106.

התייחסות הנושים והיחיד לדוח ממצאי הבדיקה

יחיד או נושה המעוניין להעביר עמדה לדוח ממצאי הבדיקה לפי סעיף 153(ה) לחוק, יעבירה לממונה או לרשם ההוצאה לפועל, לפי העניין, באופן מקוון; מי שאינו מיוצג רשאי להגיש עמדה למשרדי הממונה במחוז שבו מתנהל הליך חדלות הפירעון או ללשכת הוצאה לפועל, לפי העניין, במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה.

106א.

תגובה להצעת הממונה [תיקון: תשפ״א]

היחיד או נושה המעוניין להגיש לבית המשפט תגובה להצעת הממונה לצו לשיקום כלכלי, רשאי להגישה בתוך 30 ימים מהגשת ההצעה בידי הממונה, ובלבד שהתגובה תוגש 7 ימים לפחות לפני מועד הדיון בהצעה; היחיד או הנושה ימציאו העתק מהתגובה לממונה.

[תיקון: תשפ״ב]

סימן ה׳: שכר הנאמן מקופת הנשייה בהליכי חדלות פירעון לגבי יחידים

106ב.

הגדרות לסימן ה׳ [תיקון: תשפ״ב, [הודעות]]

בסימן זה –

”נאמן“ – מי שמונה לפי סעיף 125 לחוק;

”שכר בסיס“ – סכום של 4,500 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2022, בשנת 2024, 4,730 ש״ח) בצירוף מס ערך מוסף; סכום זה יכלול החזר הוצאות לשנה הראשונה;

”מקדמת שכר“ – מקדמה המשולמת על חשבון השכר הסופי מנכסי קופת הנשייה לאחר שנוכו מהם אגרות; סכום המקדמה יהיה 3,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2022, בשנת 2024, 3,153 ש״ח) בצירוף מס ערך מוסף או סכום שנצבר בנכסי קופת הנשייה עד מועד תשלום המקדמה, בניכוי אגרות כאמור, לפי הנמוך שבהם.

106ג.

תשלום מקדמת שכר [תיקון: תשפ״ב]

עם הגשת דוח ממצאי הבדיקה על ידי הנאמן, יורה הממונה כי תשולם לנאמן מקופת הנשייה מקדמת שכר לבקשת הנאמן או מיוזמתו.

106ד.

קביעת שכר סופי והוצאות [תיקון: תשפ״ב, [הודעות]]

(א)

נאמן המבקש ששכרו יחושב לפי תקנה 8 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), יגיש את בקשתו לממונה והממונה יחליט על שכרו; אם הסכום שחושב נמוך משכר הבסיס, יורה הממונה כי שכרו של הנאמן יהיה שכר הבסיס.

(ב)

על אף האמור בתקנת משנה (א), סבר הממונה כי יש להפחית את שכרו של נאמן לפי תקנה 13 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), יודיע על כך לנאמן והנאמן יגיש את בקשתו לבית המשפט, ובית המשפט יחליט על שכרו.

(ג)

בעד השנה השנייה ואילך למינויו של הנאמן, הממונה יורה כי ישולם לנאמן מקופת הנשייה החזר בעד הוצאות הליך בסך של 500 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2022, בשנת 2024, 536 ש״ח) לשנה, ובסכום כולל שלא יעלה על 2,500 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2022, בשנת 2024, 2,628 ש״ח), בצירוף מס ערך מוסף.

106ה.

בקשת נאמן לקביעת שכרו על ידי בית המשפט [תיקון: תשפ״ב]

(א)

נאמן רשאי להגיש לבית המשפט בקשה ששכרו יחושב לפי תקנות 7, 8א, 11, או 13 עד 14 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם).

(ב)

בית המשפט רשאי להורות לנאמן לצרף לבקשתו דוח כספי של הנאמן, מאומת בתצהיר ומבוקר בידי רואה חשבון.

(ג)

המשיבים לבקשת שכר טרחה המוגשת לבית המשפט לפי תקנה זו או לפי תקנה 106ד(ב) יהיו הממונה, היחיד, ועדת הנושים, אם מונתה, והנושים המובטחים.

106ו.

התנגדות לבקשות שכר טרחה [תיקון: תשפ״ב]

(א)

נושה או יחיד רשאים להגיש התנגדות לבקשת הנאמן לשכר טרחה לפי תקנות 106ד ו־106ה לממונה או לבית המשפט, לפי העניין, בתוך 14 ימים מיום הגשת הבקשה.

(ב)

הוגשה לממונה התנגדות לבקשת נאמן לפי תקנה 106ד, יורה הממונה על העברת הדיון בבקשה ובהתנגדות לבית המשפט.

(ג)

בית המשפט רשאי לדחות את ההתנגדות על הסף אם מצא כי ההתנגדות אינה מגלה עילה.

פרק ו׳: דוחות על הכנסות והוצאות

107.

הגדרה לפרק ו׳

בפרק זה, ”דוח על הכנסות והוצאות“ – דוח תקופתי הכולל מידע בדבר הכנסותיו והוצאותיו של היחיד ובן זוגו, ילדיו הקטינים ומי שפרנסתם עליו.

108.

הגשת דוחות

(א)

היחיד יגיש במהלך הליכי חדלות הפירעון לממונה דוח על הכנסות והוצאות כשהוא חתום בחתימת היחיד, בצירוף אסמכתאות; דוח כאמור יהיה נתמך בהצהרה.

(ב)

דוח על הכנסות והוצאות יוגש באופן מקוון, ואולם יחיד שאינו מיוצג רשאי להגיש דוח כאמור שלא באופן מקוון במשרדי הממונה במחוז שבו מתנהל ההליך במסירה אישית או בדואר רשום.

109.

תדירות הגשת הדוחות

(א)

בתקופה שממתן צו לפתיחת הליכים עד מתן צו לשיקום כלכלי, יגיש היחיד דוח על הכנסות והוצאות כאמור אחת לחודשיים, אלא אם כן הורה לו הממונה אחרת.

(ב)

בתקופה שממתן הצו לשיקום כלכלי עד תום הליכי חדלות הפירעון, יגיש היחיד דוח על הכנסות והוצאות אחת לשישה חודשים, אלא אם כן הורה בית המשפט או הממונה אחרת.

109א.

פרסום הודעה על ביטול צו לפתיחת הליכים [תיקון: תשפ״א]

תמו הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד בשל ביטול צו לפתיחת הליכים לפי סעיפים 183 או 286 לחוק, או הפטר לאלתר, או נתן הממונה אישור ליחיד על מתן הפטר, הממונה יפרסם על כך הודעה.

[תיקון: תשפ״ב]

פרק ו׳1: סמכות בירור בידי הנאמן

109ב.

הגדרה לפרק ו׳1 [תיקון: תשפ״ב]

בפרק זה, ”הודעת זימון“ – כמשמעותה בסעיף 152 לחוק.

109ג.

אופן הזימון לבירור, מקומו וניהולו [תיקון: תשפ״ב]

(א)

הנאמן יזמן את היחיד לבירור לשם בדיקת מצבו הכלכלי במקום ובשעה שנקבעו בהודעת הזימון, ובלבד שהמקום יהיה סביר ונגיש בשים לב למחוז שבו מתנהל הליך חדלות הפירעון בעניינו של היחיד; הודעת הזימון תיערך לפי טופס 7א שבתוספת.

(ב)

על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי הנאמן לקיים בירור בהיוועדות חזותית לבקשת היחיד, או בהסכמת היחיד אם הוא מיוצג.

(ג)

יחיד שהוזמן לבירור לפני הנאמן יתייצב לפניו כפי שיידרש; נאמן יסיים את הבירור ביום שבו החל, ככל האפשר, ואולם הנאמן רשאי לחזור ולזמן את היחיד אם ראה צורך מיוחד בכך, ועל היחיד להתייצב כאמור בהודעת הזימון.

(ד)

הנאמן ימציא את הודעת הזימון ליחיד 21 ימים לפחות לפני מועד הבירור, אלא אם כן הסכים היחיד לקיצור התקופה או שהחליט הממונה כי יש הכרח בקיצורה; אם היחיד מיוצג – ימציא הנאמן את ההודעה בדואר אלקטרוני; אם היחיד בלתי מיוצג – ימציא הנאמן את ההודעה בדואר רשום עם אישור מסירה; והכול אלא אם כן הסכים היחיד להמצאה בדרך אחרת, ובלבד שיהיה תיעוד להמצאה.

(ה)

סבר הנאמן כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן הבירור אינו דרוש, יגיש בקשה מנומקת לממונה שלא לערוך בירור ליחיד, והממונה יכריע בבקשה.

109ד.

הבירור ותיעודו [תיקון: תשפ״ב]

(א)

הנאמן יידע את היחיד בפתח הבירור עימו בכל הנוגע לזכויותיו וחובותיו בבירור ובתוצאות של העדר שיתוף פעולה בבירור, וכן יידע אותו בדבר אופן התיעוד של הבירור לפי תקנה זו.

(ב)

הנאמן יתעד את הבירור בפרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בבירור.

(ג)

בסיום הבירור, יקרא היחיד את הפרוטוקול או שהנאמן יקרא אותו באוזניו; הנאמן והיחיד יחתמו על הפרוטוקול; סירב היחיד לחתום על הפרוטוקול – תירשם סיבת סירובו.

(ד)

עותק מהפרוטוקול בכתב יימסר ליחיד לפי סעיף 152(ג) לחוק וכן לממונה או לרשם ההוצאה לפועל, לפי העניין.

(ה)

הנאמן רשאי לתעד את הבירור בתיעוד מוקלט לאחר שיידע את היחיד על ההקלטה; תיעד הנאמן את הבירור בתיעוד מוקלט, יתעד את הבירור בפרוטוקול כאמור בתקנת משנה (ב), ונוסף על כך יערוך תמליל של התיעוד המוקלט או יעביר עותק של ההקלטה ליחיד.

(ו)

ערך הנאמן תמליל בירור לפי תקנת משנה (ה), ימסור את התמליל ליחיד וכן לממונה או לרשם ההוצאה לפועל, לפי העניין, עד 30 ימים לאחר הבירור.

(ז)

הפרוטוקול, ההקלטה והתמליל, לפי העניין, יישמרו במשרדי הנאמן.

109ה.

תחולת ההוראות על בירור בידי הממונה [תיקון: תשפ״ב]

פרק זה יחול בשינויים המחויבים גם על בירור שעורך הממונה בעצמו לפי סעיף 152(א) לחוק.

פרק ז׳: הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד בעל חוב בסכום נמוך

110.

תחולת הוראות התקנות [תיקון: תשפ״ב־3]

(א)

עם מתן צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד בעל חובות בסכום נמוך, יחולו על הליכי חדלות הפירעון של היחיד, המתנהלים אצל רשם ההוצאה לפועל, ההוראות לפי תקנות אלה החלות על הליכי חדלות פירעון של יחיד המתנהלים לפי צו לפתיחת הליכים שנתן הממונה, בשינויים המחויבים ובשינויים הקבועים בפרק זה.

(ב)

הסמכויות הנתונות לממונה לפי תקנות אלה לגבי הליכי חדלות פירעון של יחיד המתנהלים לפי צו לפתיחת הליכים שנתן הממונה יהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל לגבי הליכי חדלות פירעון של יחיד בעל חובות בסכום נמוך לפי פרק י״ב לחלק ג׳ לחוק, המתנהלים אצל רשם ההוצאה לפועל, למעט הסמכויות הקבועות בפרקים ב׳, ג׳ ו־ה׳ לחלק ג׳ לתקנות אלה.

111.

הגשת בקשה ותשלום אגרה

(א)

בקשה לצו לפתיחת הליכים ודוח על מצבו הכלכלי שמגיש יחיד יהיו ערוכים לפי טופס 5 שבתוספת; הטופס יאומת בתצהיר ויהיה חתום בחתימת היחיד; לבקשה כאמור יצורף כתב ויתור על סודיות ערוך לפי טופס 6 שבתוספת.

(ב)

בקשת היחיד תוגש באופן מקוון; יחיד שאינו מיוצג רשאי להתייצב בלשכת ההוצאה לפועל שבה פועל מסלול חדלות פירעון ולהגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים שלא באופן מקוון; מנהל מערכת ההוצאה לפועל או מי שהסמיכו לצורך כך רשאי לאשר הגשת בקשה שלא בדרך של התייצבות אם מצא כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת, בנסיבות העניין.

(ג)

הגיש היחיד לרשם ההוצאה לפועל הודעה על כך שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק שרואים בה בקשה לצו לפתיחת הליכים כאמור בסעיף 187(א)(1) לחוק, יגיש היחיד בקשה לצו לפתיחת הליכים לפי טופס 5 שבתוספת וישלם את האגרה המתאימה.

112.

דרכי המצאה לרשם ההוצאה לפועל

(א)

בקשה, דיווח של הנאמן, דוח של היחיד, הודעה, העתק של כתב בי־דין ומסמכים אחרים שיש להגיש לרשם ההוצאה לפועל לפי החוק, לפי תקנות אלה או לפי הוראת הממונה יוגשו לרשם ההוצאה לפועל באמצעות מערכת המחשוב של ההוצאה לפועל.

(ב)

על אף האמור בתקנת משנה (א), מי שאינו מיוצג רשאי להמציא מסמכים כאמור בלשכות ההוצאה לפועל במסירה אישית או בדואר רשום, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה.

113.

סמכות רשם הוצאה לפועל שלא למנות נאמן

לא מינה רשם ההוצאה לפועל נאמן, יחולו הוראות אלה:

(1)

כל מסמך שיש להגישו לנאמן לרבות תביעות החוב או בקשה להארכת מועד להגשת תביעת חוב, יוגש לרשם באמצעות מערכת המחשוב של ההוצאה לפועל;

(2)

נושה שאינו מיוצג רשאי להגיש את תביעת החוב או את הבקשה להארכת מועד להגשת תביעות חוב, שלא באופן מקוון, בלשכת הוצאה לפועל.

114.

קבלת מידע

קבלת מידע באופן מקוון בידי רשם ההוצאה לפועל מגוף הקבוע בטור א׳ לתוספת הראשונה לחוק, יכול שתהיה באמצעות תקשורת בין מחשבים.

115.

פרסום הודעה על מתן צו

מערכת ההוצאה לפועל תעביר הודעה על צו לפתיחת הליכים לבקשת יחיד, שנתן רשם ההוצאה לפועל, אל הממונה והממונה יפרסם אותה באתר האינטרנט של משרד המשפטים; בהודעה יצוינו הפרטים האמורים בתקנה 74 ובמקום בית המשפט המוסמך לדון בצו, יצוין בהודעה כי הרואה את עצמו נפגע ממתן צו לפתיחת הליכים רשאי להגיש בקשה לביטול הצו לרשם ההוצאה לפועל.

116.

העתק מהצו

(א)

על אף האמור בתקנה 75, ניתן צו לפתיחת הליכים לבקשת יחיד, תשלח מערכת ההוצאה לפועל, בדואר, בסמוך ככל האפשר לאחר מתן הצו, העתק מהצו ליחיד ולנושים שפרטי זהותם ידועים לה; הנאמן יוודא את קבלת ההעתק בדרך של וידוא טלפוני או באמצעות דואר אלקטרוני; מסירת הצו לנושים שהם זוכים מיוצגים בהוצאה לפועל המחוברים למערכת ההוצאה לפועל בתקשורת מחשבים תהיה בתקשורת בין מחשבים ותחול תקנה 24 לתקנות ההוצאה לפועל; יהיה ניתן להמציא צו לפתיחת הליכים בתקשורת בין מחשבים גם לנושה שביקש שהצווים יומצאו לו בתקשורת בין מחשבים, אם אישר זאת מנהל מערכת ההוצאה לפועל לגבי אותו נושה.

(ב)

היחיד ימציא את העתק הצו לנושים שפרטי זהותם אינם ידועים למערכת ההוצאה לפועל בדואר רשום עם אישור מסירה.

(ג)

בתקנה זו, ”נושים שפרטי זהותם ידועים למערכת ההוצאה לפועל“ – נושים שלגביהם מסר היחיד שם מלא, כתובת ואחד מאלה: כתובת דואר אלקטרוני או מספר טלפון נייד; או נושים שפרטיהם מצויים במערכת ההוצאה לפועל.

117.

בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים

על הגשת בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים לרשם ההוצאה לפועל יחולו תקנות 76 ו־77 בשינויים המחויבים.

118.

חלוקת נכסי קופת הנשייה [תיקון: תשע״ט]

על חלוקת תשלומים מתוך נכסי קופת הנשייה יחולו הוראות תקנה 136, והחלוקה תבוצע באמצעות מערכת ההוצאה לפועל.

119.

צירוף צד להליך

רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשתו של כל אדם, לצרפו כצד להליך חדלות פירעון של יחיד המתנהל לפניו, אם נראה לו כי קיים חשש שאותו אדם עלול להיפגע מההחלטה שתתקבל באותו הליך או אם נראה לו כי צירופו נדרש לשם ייעול ההליכים, ורשאי הוא, מטעמים מיוחדים, להורות על צירופו של אדם כאמור מיוזמתו.

119א.

קביעת שכר טרחה בידי רשם ההוצאה לפועל [תיקון: תשפ״ב]

על קביעת שכר לנאמן יחולו הוראות סימן ה׳ לפרק ה׳ בשינויים המחויבים; בקשות שיש להגיש לבית המשפט או לממונה לפי סימן זה, יוגשו לרשם ההוצאה לפועל.

חלק ד׳: הנשייה

פרק א׳: תביעות חוב

סימן א׳: הגשת תביעת חוב

120.

הגשת תביעת חוב ובקשה להארכת מועד

נושה המבקש להגיש לנאמן תביעת חוב או בקשה להארכת מועד להגשת תביעת חוב, יגישה לנאמן באמצעות מערכת הממונט או מערכת המחשוב של ההוצאה לפועל, לפי העניין; נושה שאינו מיוצג רשאי להגיש תביעת חוב שלא באופן מקוון, במשרדי הממונה במחוז שבו מתנהל ההליך, או בלשכת ההוצאה לפועל, לפי העניין, במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה.

121.

תביעת חוב

(א)

תביעת החוב תיערך בטופס שנוסחו יופיע באתר האינטרנט של הממונה והיא תכלול את הפרטים האלה:

(1)

העובדות שיש בהן כדי לבסס את החוב הנתבע ומועד הפירעון;

(2)

מידע בדבר רכיבי החוב, רכיבי ההצמדה והריבית עד מועד מתן הצו לפתיחת הליכים, וכן רכיבי הריבית הנוספת;

(3)

אם החוב חוב מובטח – גובה החוב המובטח, פרטים לגבי מהות הנכס המשועבד, תאריך מתן הבטוחה ורישומה, ולגבי חוב המובטח בשעבוד קבוע – אומדן שווי הבטוחה, ככל האפשר;

(4)

מידע בדבר כל סכום שהועבר לנושה על חשבון החוב ומועדי תשלומו;

(5)

מידע בדבר זכות הקיזוז של הנושה, אם ישנה, בצירוף העתק מהודעת הקיזוז שהוגשה;

(6)

מידע בדבר מעמד החוב – חוב בדין קדימה, חוב כללי או חוב דחוי;

(7)

מידע בדבר ערבים לחוב או חייבים יחד עם החייב בחוב העבר;

(8)

פרטי הנושה ומספר חשבון בנק לתשלום.

(ב)

נושה מובטח רשאי להודיע בתביעת החוב על כוונתו לממש את הנכס המשועבד לטובתו.

(ג)

הנושה או אדם שהוא הרשה לכך יאמתו את העובדות המבססות את תביעת החוב בתצהיר.

(ד)

הנושה יצרף אסמכתאות שיש בהן כדי לבסס את החוב הנתבע.

(ה)

לתביעת החוב יצורף אישור על תשלום אגרה או אישור על זכאות לפטור מאגרה.

122.

בקשה להארכת מועד להגשת תביעות חוב

(א)

בקשת נושה להארכת מועד להגשת תביעת חוב תוגש בטופס שנוסחו יופיע באתר האינטרנט של הממונה ותאומת בתצהיר; הבקשה תכלול את תביעת החוב ויפורטו בה הנסיבות שבשלהן הנושה לא היה יכול להגיש את תביעת החוב במועד.

(ב)

החלטת הנאמן בבקשה להארכת מועד להגשת תביעת חוב תומצא לנושה שהגיש את הבקשה וליחיד במועד סמוך ככל האפשר למועד החלטתו.

(ג)

החליט הנאמן לדחות את הבקשה להארכת מועד, רשאי הנושה לערער לבית המשפט על ההחלטה בתוך 15 ימים מיום שהומצאה לנושה.

123.

בקשה להשלמת פרטים

ביקש הנאמן מנושה להשלים פרטים הנוגעים לתביעת החוב לפי סעיף 210(א) לחוק, יורה על המועד להשלמת הפרטים, והנושה יגיש את הפרטים הנוספים בתביעת חוב מתוקנת.

124.

הוצאות התביעה

(א)

נושה יישא בהוצאות הכרוכות בהגשת תביעתו ובהוכחתה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת בשל נסיבות מיוחדות.

(ב)

הוצאות שהוציא הנאמן לצורך שומת חוב שאינו קצוב, לפי סעיף 213 לחוק, ייפרעו מתוך נכסי קופת הנשייה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.

125.

הודעה על קבלת תשלום על חשבון החוב

הועבר סכום לנושה על חשבון החוב לאחר מועד הגשת תביעת החוב, יודיע הנושה לנאמן על הסכום, מקורו ומועד תשלומו, בתוך 15 ימים.

סימן ב׳: תביעת חוב של נושה מובטח

126.

נושה מובטח שוויתר על בטוחה

נושה מובטח שהודיע לנאמן על כך שוויתר על הבטוחה לטובת כלל הנושים רשאי לתבוע את חובו כחוב שאינו חוב מובטח.

127.

זכותו של נושה מובטח שבטוחתו לא מומשה לחלוקה על בסיס אומדן שווי

נושה מובטח שלא ויתר על בטוחתו ובטוחתו לא מומשה זכאי לקבל את חלקו היחסי בכל חלוקת ביניים בעד חלקו העולה על אומדן השווי שהגיש, לאחר שתביעת החוב שלו אושרה בידי הנאמן.

128.

הודעה על מימוש הנכס

מומש הנכס בידי נושה מובטח לפי סעיפים 248(א)(2), (ב) או 249 לחוק, יודיע הנושה המובטח לנאמן על יתרת החוב בתוך 15 ימים ממועד המימוש; להודעה יצרף הנושה פירוט על אופן המימוש.

סימן ג׳: טיפול הנאמן בתביעות חוב

129.

ההכרעה בתביעת חוב

(א)

טרם ההכרעה בתביעה, יפנה הנאמן לקבל את עמדתו של היחיד לגבי תביעת החוב.

(ב)

הנאמן יכריע בתביעת חוב בתוך 90 ימים מיום שהוגשה לו, ולא יאוחר מ־30 ימים מתום התקופה להגשת תביעות חוב.

(ג)

הכריע הנאמן בתביעת חוב, ימציא את החלטתו ואת נימוקיו ליחיד ולנושה שהגיש את תביעת החוב במועד סמוך ככל האפשר למועד הכרעתו.

(ד)

הממונה או רשם ההוצאה לפועל, לפי העניין, רשאי, לבקשת הנאמן, להאריך את המועד האמור בתקנה משנה (ב).

130.

החלטת נאמן בבקשה לתיקון טעות בתביעת חוב או לעיון חוזר בה

(א)

נאמן רשאי, מיוזמתו או לבקשת מי שנפגע מהכרעתו בתביעת חוב, לבטל תביעת חוב שאושרה או להפחית את סכומה, אם נפלה בה טעות או התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.

(ב)

מי שסעיף 215 לחוק חל עליו, רשאי להגיש לנאמן בקשה לתיקון הטעות בתביעת החוב או לעיון חוזר בה, כאמור בתקנה משנה (א) בתוך 30 ימים מהמועד שנודע לו על הכרעת הנאמן.

(ג)

בקשה שהוגשה כאמור בתקנת משנה (ב), תומצא ליחיד, אם הבקשה לא הוגשה על ידו ולנושה שהגיש את תביעת החוב, מיד עם הגשתה.

(ד)

מצא הנאמן כי קיימת עילה לבטל את תביעת החוב שאושרה או להפחית את סכומה, יודיע על כך לנושה שהגיש את תביעת החוב וליחיד וייתן להם הזדמנות להביע את עמדתם בטרם יקבל את החלטתו.

(ה)

דחה הנאמן את הבקשה לתיקון טעות או לעיון חוזר, רשאי המבקש כאמור בתקנת משנה (ב) להגיש ערעור לבית המשפט בתוך 15 ימים מיום שהומצאה לו הכרעת הנאמן.

131.

ערעור על הכרעה בתביעת חוב

(א)

נושה שרואה את עצמו נפגע מהכרעת הנאמן בתביעת חוב שהגיש, למעט החלטה בבקשה להארכת מועד כאמור בתקנה 122, רשאי להגיש ערעור על ההכרעה לבית המשפט בתוך 45 ימים מהמצאת ההכרעה לידיו.

(ב)

ערעור שהוגש כאמור בתקנת משנה (א), יומצא לממונה, לנאמן וליחיד בסמוך ככל האפשר להגשתו לבית המשפט.

(ג)

הנאמן יגיש לבית המשפט את תביעת החוב ואת נימוקי החלטתו נושא הערעור בתוך 15 ימים מיום שהומצא לו העתק מכתב הערעור.

132.

בקשת נאמן לבטל או להפחית סכום של תביעת חוב שאושרה

בית המשפט רשאי, לבקשת הנאמן, לבטל תביעת חוב שאושרה או לשנות את סכומה, אם מצא שהתביעה אושרה שלא כיאות או שיש לשנות את סכומה; הנאמן יודיע לנושה שהגיש את תביעת החוב וליחיד על הגשת הבקשה לבית המשפט בסמוך ככל האפשר למועד הגשתה.

סימן ד׳: הוראות מיוחדות לתביעות חוב של עובדים

133.

הגשת תביעת חוב של עובד

(א)

על אף האמור בתקנות 120 ו־121, תביעת חוב של עובד בשל חוב שכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התשי״ח–1958, ובשל פיצויי פיטורין לפי חוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג–1963, וכן תביעה של קופת גמל כמשמעותה בסעיף 184 לחוק הביטוח הלאומי, תוגש בטופס מקוון שלפיו מגישים בקשה לגמלה לפי פרק ח׳ לחוק הביטוח הלאומי; הטופס האמור יופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי; על בקשה כאמור יחולו רק ההוראות החלות על הטופס האמור.

(ב)

על אף האמור בתקנת משנה (א), עובד שאינו מיוצג רשאי להגיש לידי הנאמן תביעת חוב שלא באופן מקוון, במשרדי הממונה או בלשכת הוצאה לפועל.

134.

העברת מסמכים למוסד לביטוח לאומי

לבקשת המוסד לביטוח לאומי, ימסור הנאמן מידע של חייב שהוא מעסיק, המצוי בידיו, ויש בו כדי לסייע לביטוח הלאומי בהכרעה בתביעת העובד לגמלה; בתקנה זו, ”מעסיק“ – מעביד או מעסיק כהגדרתם בחוק הביטוח הלאומי.

[תיקון: תשפ״א]

סימן ה׳: הודעה על זכות קיזוז

134א.

הודעה על זכות קיזוז [תיקון: תשפ״א]

(א)

הודעת קיזוז לפי סעיף 256 לחוק תיערך בטופס שנוסחו יופיע באתר האינטרנט של הממונה, והיא תכלול את הפרטים האלה:

(1)

העובדות שיש בהן כדי לבסס את זכות הקיזוז לפי סעיף 255 לחוק;

(2)

מידע בדבר רכיבי החוב שהחייב חב לנושה ומועד יצירתם;

(3)

מידע בדבר רכיבי החוב שהנושה חב לחייב ומועד יצירתם.

(ב)

הנושה או אדם שהוא הרשה לכך יאמתו את העובדות המבססות את הודעת הקיזוז בתצהיר.

(ג)

הנושה יצרף אסמכתאות שיש בהן כדי לבסס את החוב ואת זכות הקיזוז.

(ד)

הודעת קיזוז תוגש כדרך שמגישים תביעת חוב.

[תיקון: תשפ״ב]

סימן ו׳: אומדן שווי

134ב.

תיקון אומדן שווי לבקשת נושה מובטח [תיקון: תשפ״ב]

(א)

נושה מובטח רשאי, בהסכמת הנאמן או לפי הוראת בית המשפט או רשם ההוצאה לפועל, לפי העניין, לתקן אומדן שווי של נכס משועבד שהגיש לפי סעיף 210(ד) לחוק אם הוכיח שאומדן השווי יסודו בטעות שבתום לב או ששוויו של הנכס השתנה מאז עריכת אומדן השווי; ובלבד שתיקון כאמור ייעשה טרם שהגיש הנושה או הנאמן הודעה על כוונה לממש את הנכס.

(ב)

תוקן אומדן שווי לפי תקנה זו, יודיע על כך הנאמן לחייב.

(ג)

תוקן אומדן שווי לפי תקנה זו, יתקן הנושה המובטח את תביעת החוב שבה נכלל אומדן השווי בהתאם.

134ג.

תוצאות תיקון אומדן שווי [תיקון: תשפ״ב]

(א)

תוקנה תביעת חוב לפי תקנה 134ב לאחר שהנושה המובטח השתתף בחלוקה כמשמעותה בסעיף 238 לחוק, יחזיר הנושה לנאמן את הסכום העודף או ישלם הנאמן לנושה את ההפרש, לפי העניין.

(ב)

אין בתיקון אומדן השווי כדי לעכב או למנוע חלוקה שההודעה עליה פורסמה לפני תאריך תיקון תביעת החוב כאמור.

134ד.

הגשת אומדן שווי לראשונה [תיקון: תשפ״ב]

נושה מובטח רשאי להגיש אומדן שווי של נכס משועבד אחרי הגשת תביעת החוב בהתאם לסעיף 210(ד) לחוק, אם הוכיח, להנחת דעתו של הנאמן, שלא היה ניתן באופן סביר להגיש את האומדן במועד הגשת תביעת החוב.

[תיקון: תשפ״ב]

פרק א׳1: מימוש נכסי קופת הנשייה

[תיקון: תשפ״ב]

סימן א׳: בקשה למימוש בטוחה

134ה.

בקשת נושה למימוש נכס משועבד, לגיבוש שעבוד צף או לקבלת חזקה בנכס הכפוף לשיור בעלות [תיקון: תשפ״ב]

(א)

בקשת נושה מובטח למימוש נכס משועבד בשעבוד קבוע או לגיבוש שעבוד צף לפי סעיף 245(ב) לחוק, או בקשת נושה בעל נכס הכפוף לשיור בעלות לקבלת חזקה בנכס לפי סעיף 252 לחוק (להלן בסימן זה – בקשה למימוש בטוחה), תוגש לבית המשפט בצירוף תביעת החוב שהוגשה לנאמן; העובדות המפורטות בבקשה ובמסמכים המצורפים לה יאומתו בתצהיר.

(ב)

המבקש ימציא העתק מהבקשה לנאמן ולממונה, ואם הוגשה הבקשה בהליך של חייב שהוא יחיד – גם ליחיד.

134ו.

תגובה לבקשה למימוש בטוחה [תיקון: תשפ״ב]

המנויים בתקנה 134ה(ב) רשאים להגיש לבית המשפט את תגובתם לבקשה למימוש בטוחה בצירוף אסמכתאות מתאימות; העתק מהתגובה יומצא למבקש, לנאמן ולממונה, ואם הוגשה הבקשה בהליך של חייב שהוא יחיד – גם ליחיד.

134ז.

החלטת בית המשפט והתנגדויות [תיקון: תשפ״ב]

(א)

החלטת בית המשפט בבקשה למימוש בטוחה תינתן בהקדם האפשרי בשימת לב לסוג הבטוחה ולשאר נסיבות העניין.

(ב)

המבקש ימציא בלא דיחוי את החלטת בית המשפט המאשרת את הבקשה לנאמן, לממונה ולנושים המהותיים, ואם הוגשה הבקשה בהליך של חייב שהוא יחיד – גם ליחיד.

(ג)

מי שנפגע מהחלטת בית המשפט המאשרת בקשה למימוש בטוחה, למעט מי שהיה רשאי להגיש את תגובתו לפי תקנה 134ו, רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לבטל את ההחלטה בתוך שבוע מיום שהומצאה לו ההחלטה.

[תיקון: תשפ״ב]

סימן ב׳: מימוש הבטוחה

134ח.

מימוש בידי נושה מובטח [תיקון: תשפ״ב]

(א)

מומש נכס בידי נושה מובטח לפי סעיף 248 לחוק, יודיע הנושה המובטח לנאמן ולממונה, ואם הוגשה הבקשה בהליך של חייב שהוא יחיד – גם ליחיד, בדבר המימוש בתוך 5 ימים ממועד המימוש.

(ב)

ההודעה תכלול את פירוט התמורה ממימוש הנכס המשועבד לפי סעיף 250 לחוק, את פירוט הוצאות המימוש, וכן את ההפרש שנותר לאחר מימוש הנכס או סכום החוב שנותר אחרי פירעון החוב המובטח ממימוש הנכס המשועבד, לפי העניין; להודעה יצורפו המסמכים והראיות התומכים בה, והעובדות המפורטות בה יאומתו בתצהיר.

(ג)

נותר לזכות הנושה חוב לאחר מימוש הנכס המשועבד, יראו את הודעת הנושה כתביעת חוב מתוקנת בשל יתרת החוב.

(ד)

נותרה תמורה ממימוש הנכס מעבר לסכום החוב המובטח, יעביר הנושה המובטח את התמורה האמורה לנאמן בתוך 5 ימים ממועד המימוש.

134ט.

מימוש בידי הנאמן [תיקון: תשפ״ב]

(א)

מימש הנאמן נכס לפי סעיף 248 לחוק, יודיע הנאמן לבית המשפט ולממונה או לרשם ההוצאה לפועל, לפי העניין, ולנושה המובטח, ואם הוגשה הבקשה בהליך של חייב שהוא יחיד – גם ליחיד, בדבר המימוש בתוך 5 ימים ממועד המימוש.

(ב)

ההודעה תכלול את פירוט התמורה ממימוש הנכס המשועבד לפי סעיף 250 לחוק וכן את פירוט ההפרש שנותר לאחר מימוש הנכס או סכום החוב שנותר אחרי פירעון החוב המובטח ממימוש הנכס המשועבד, לפי העניין.

(ג)

נותר לזכות הנושה חוב לאחר מימוש הנכס המשועבד, יראו את תביעת החוב שהגיש הנושה כתביעת חוב מתוקנת בשל יתרת החוב.

פרק ב׳: חלוקת נכסי קופת הנשייה

135.

פרסום הודעה על חלוקות

הנאמן ימציא לממונה הודעה על כוונתו לבצע חלוקה 30 ימים לפני כל חלוקת ביניים ולפני חלוקה סופית, והממונה יפרסם על כך הודעה.

136.

אופן ביצוע החלוקות [תיקון: [הודעות]]

(א)

תשלומים מתוך נכסי קופת הנשייה יבוצעו באמצעות הממונה לפי בקשת הנאמן.

(ב)

הממונה רשאי להורות על ביצוע חלוקות באמצעות הנאמן; הורה הממונה כאמור, יורה לנאמן על אופן פתיחת חשבון נאמנות וניהולו לשם כך והפקדת כספים בו.

(ג)

אם גובה התשלום לנושה נמוך מ־30 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2022, בשנת 2024, 32 ש״ח) ולא העביר הנושה מספר חשבון בנק עדכני, רשאי הממונה שלא לכלול אותו בחלוקה.

[תיקון: תשפ״א]

חלק ד׳1: מעמד הנושים וזכויותיהם

[תיקון: תשפ״א, תשפ״ב]

פרק א׳: ועדת הנושים

[תיקון: תשפ״א, תשפ״ב]

סימן א׳: חברות בוועדת הנושים והקמתה

136א.

מספר חברי הוועדה [תיקון: תשפ״א, תשפ״ב]

מספר החברים בוועדת נושים כמשמעותה בסעיף 263 לחוק (בפרק זה – הוועדה) לא יפחת משלושה ולא יעלה על חמישה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.

136ב.

חברות בוועדה [תיקון: תשפ״א]

נושה או מי מטעמו יכול לכהן בוועדה אם התקיימו בו כל אלה:

(1)

הנאמן אישר את תביעת החוב שלו;

(2)

נשייתו אינה מובטחת.

136ג.

הקמת הוועדה [תיקון: תשפ״א, תשפ״ב]

(א)

החליטה אסיפת הנושים על הרכב הוועדה, תוקם הוועדה אחרי שהנאמן אישר שהתקיימו התנאים בחוק ובתקנות אלה לצורך הקמתה ולאחר ששלח על כך הודעה לבית המשפט; הוועדה תבחר את יושב הראש מבין חבריה.

(ב)

עם מינויו יחתום חבר הוועדה על כתב מינוי ובו יצהיר כי מתקיימים בו התנאים המפורטים בתקנה 136ב, שאינו נמצא בניגוד עניינים וכי הוא מתחייב לשמור על סודיות המידע שיגיע לידיו מתוקף תפקידו.

136ד.

פגם במינוי [תיקון: תשפ״א]

פגם או שיבוש במינויו של חבר ועדה לא יגרע מתוקפו של מעשה שעשה בתום לב במסגרת תפקידו.

136ה.

פקיעת חברות בוועדה [תיקון: תשפ״א]

חברותו של אדם בוועדה תסתיים באחת מאלה:

(1)

הוא התפטר או שכהונתו הופסקה כאמור בתקנה 136ז;

(2)

הוא נעדר ברציפות משלוש ישיבות של הוועדה;

(3)

הוא חדל להיות נושה או שהחליט הנאמן לדחות את תביעת החוב שלו.

136ו.

התפטרות חבר בוועדה [תיקון: תשפ״א]

חבר ועדה רשאי להתפטר במסירת הודעה ליושב ראש הוועדה; ההתפטרות תיכנס לתוקף במועד מסירת ההודעה, אלא אם כן צוין בהודעה מועד מאוחר יותר.

136ז.

הפסקת כהונה של חבר ועדה [תיקון: תשפ״א, תשפ״ב]

אסיפת הנושים רשאית בכל עת להפסיק את כהונתו של חבר בוועדה.

136ח.

פינוי מקום של חברי הוועדה [תיקון: תשפ״א, תשפ״ב]

התפנה מקום בוועדה, יפנה יושב ראש הוועדה לנאמן בבקשה לכנס את אסיפת הנושים לשם מילוי המקום.

136ט.

כינוס הוועדה [תיקון: תשפ״א, תשפ״ב]

הוועדה תתכנס לבקשת אחד מאלה: יושב הראש שלה, הנאמן, אסיפת הנושים או שני חברי הוועדה.

[תיקון: תשפ״ב]

פרק ב׳: אסיפות נושים

[תיקון: תשפ״ב]

סימן א׳: זימון אסיפת נושים

136י.

משלוח ההודעה [תיקון: תשפ״ב]

(א)

הנאמן ימציא הודעה על כינוס אסיפת נושים ליחיד ולנושים שמתקיימים בהם התנאים שבתקנה 136יא, 21 ימים לפחות לפני מועד קיום האסיפה, ויצרף אליה את המסמכים האלה:

(1)

נוסח ייפוי כוח להצבעה באמצעות שלוח;

(2)

נוסח כתב הצבעה;

(3)

כל מידע או מסמך אחר שהורה לו בית המשפט או הממונה.

(ב)

הממונה רשאי, לבקשת הנאמן, להורות על שינוי המועדים להמצאת ההודעה.

(ג)

חוקיות אסיפת הנושים לא תיפגע בשל כך בלבד שהודעה כאמור לא התקבלה.

136יא.

נמעני ההודעה [תיקון: תשפ״ב]

הנאמן ישלח הודעה כאמור בתקנה 136י לנושים האלה:

(1)

טרם חלף המועד להגשת תביעות חוב לפי סעיף 210 לחוק – לנושה שהגיש תביעת חוב, או שמנוי בבקשת החייב לצו לפתיחת הליכים;

(2)

חלף המועד להגשת תביעות חוב לפי סעיף 210 לחוק – לנושה שהגיש תביעת חוב.

136יב.

פרטי ההודעה [תיקון: תשפ״ב]

ההודעה על אסיפת נושים שישלח הנאמן לפי תקנה 136י תכלול את הפרטים האלה:

(1)

התאריך, השעה והמקום של האסיפה;

(2)

המטרה שלשמה מתכנסת האסיפה והנושאים שעל סדר יומה;

(3)

לדרישת מי מתכנסת האסיפה;

(4)

מידע בדבר זכותו של נושה שהגיש תביעת חוב להשתתף באסיפה;

(5)

המועד הקובע להגשת תביעת חוב לצורך קביעת הזכאות להשתתף בהצבעה;

(6)

הרוב הקבוע בחוק להכרעה בנוגע להחלטות שעל סדר יומה של האסיפה;

(7)

המען לשליחת כתבי הצבעה, ובכלל זה כתובת דואר אלקטרוני.

[תיקון: תשפ״ב]

סימן ב׳: זכות הצבעה של נושים שאינם מובטחים

136יג.

מועד הזכאות להגשת תביעות חוב לצורך הצבעה [תיקון: תשפ״ב]

זכאי להצביע באסיפת נושים נושה שהגיש תביעת חוב לא יאוחר מ־48 שעות לפני מועד האסיפה; כמו כן רשאי להצביע מי שהנאמן אישר לו להגיש את תביעת החוב שלו לאחר המועד האמור אם מצא כי מוצדק לאפשר את הגשתה לצורך ההצבעה.

136יד.

בחינת תביעת חוב לצורך הצבעה [תיקון: תשפ״ב]

(א)

ראה הנאמן כי אין ביכולתו לבחון תביעת חוב כאמור בסעיף 262(ב) לחוק עד מועד קיום אסיפת הנושים, רשאי הנאמן –

(1)

לדחות את אסיפת הנושים למועד מאוחר יותר שיאפשר לו לבחון את התביעה כאמור, ובלבד שהאסיפה הנדחית תתקיים לא יאוחר מעשרה ימים מהמועד המקורי לקיום האסיפה;

(2)

לסמן את התביעה כתביעה על תנאי ולהתיר לאותו נושה להצביע באסיפת הנושים בכפוף להחלטתו של הנאמן בדבר זכות ההצבעה.

(ב)

הוגשה תביעת חוב בשל חוב מותנה או בלתי קצוב, יחליט הנאמן מהם הסיכויים לדעתו לקיומו של התנאי או יחליט מהו שווי החוב, לפי העניין, ואולם זכות ההצבעה של נושה שהגיש תביעת חוב לפי סעיף 211(ד) לחוק תהיה לפי הערך שבו הוגשה; החליט הנאמן כי חוב בלתי קצוב אינו ניתן לאומדן הוגן, או כי לא ניתן להכריע בדבר סיכויי התקיימותו של תנאי בחוב מותנה, יפנה לבית המשפט ויצרף את הנושה כמשיב ובית המשפט יכריע בדבר זכותו של הנושה להצביע באסיפת הנושים ובדבר כוח הצבעתו, ורשאי בית המשפט להורות על דחיית מועד האסיפה.

136טו.

המצאת החלטת הנאמן בקשר לזכות הצבעה של נושה [תיקון: תשפ״ב]

החליט הנאמן כי לנושה זכות הצבעה השונה מערך תביעת החוב שהגיש, ימציא לנושה הודעה על כך במועד הסמוך ככל האפשר למועד קבלת ההחלטה ולא יאוחר מ־24 שעות לפני מועד אסיפת הנושים.

136טז.

פניית נושה לבית המשפט בעניין החלטת הנאמן [תיקון: תשפ״ב]

(א)

נושה רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לבטל או לשנות את החלטת הנאמן בקשר לזכותו להצביע באסיפת נושים; הבקשה תוגש בתוך 15 ימים מיום שהומצאה ההחלטה לנושה.

(ב)

פנייה לבית המשפט לפי תקנה זו לא תדחה את מועד קיום אסיפת הנושים, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.

(ג)

שינה בית המשפט את החלטת הנאמן, רשאי בית המשפט להורות על קיומה של אסיפת נושים נוספת או לתת כל צו אחר כפי שיראה לנכון וצודק בנסיבות העניין.

136יז.

אופן ההצבעה [תיקון: תשפ״ב]

נושה רשאי להשתתף ולהצביע באסיפת נושים בעצמו, באמצעות שלוח או באמצעות כתב הצבעה, ויחולו בעניין זה תקנות 59י עד 59יג.

חלק ה׳: הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי

פרק א׳: המצאה

137.

הגדרה לחלק ה׳

בחלק זה, ”הודעה אלקטרונית“ – הודעה בדבר קיומו של מסמך במערכת הממונט הכוללת קישור אליו שפתיחתו אפשרית באמצעות קוד הגישה למערכת הממונט שסיפק הממונה.

138.

חובת המצאה לממונה

המגיש בקשה, כתב בי־דין או מסמך אחר לבית המשפט, ובכלל זה בקשה שהוגשה במעמד צד אחד, ימציא העתק ממנו לממונה בלא דיחוי.

139.

דרכי המצאה מהנאמן לממונה

(א)

בקשה, דוח, העתק של כתב בי־דין, הודעה או כל מסמך אחר שמגיש הנאמן לממונה לפי החוק, לפי תקנות אלה או לפי הוראת הממונה, ימציא הנאמן בהמצאה אלקטרונית באמצעות אתר הנאמנים.

(ב)

הממונה רשאי להורות לנאמן להמציא לו את המסמכים האמורים בתקנת משנה (א), גם במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה או בדרך אחרת שהורה עליה הממונה.

140.

דרכי המצאה מהממונה לנאמן

החלטה, הודעה, דרישה או כל מסמך אחר שלפי החוק או לפי תקנות אלה שולח הממונה לנאמן, ישלח אותה הממונה בהמצאה אלקטרונית באמצעות אתר הנאמנים.

141.

המצאה לנמען [תיקון: תשפ״א־3]

(א)

הודעה, דרישה, החלטה, צו או כל מסמך אחר שהממונה או הנאמן נדרשים להמציא לפי החוק לנמען, יכול שיומצאו בהמצאה אלקטרונית באמצעות הודעה אלקטרונית שתישלח באמצעות מערכת הממונט, ובלבד שהממונה יידע את מגיש הבקשה ששימוש במערכת הממונט מאפשר המצאה אלקטרונית מהממונה וכל עוד הנמען לא הודיע שמסמכים לא יומצאו לו בדרך זו; בתקנת משנה זו, ”נמען“ – כל מי שהגיש מסמך באמצעות מערכת הממונט.

(ב)

המצאה אלקטרונית תהיה לכתובת הדואר האלקטרוני של מבקש כפי שציין במסמך שהגיש באמצעות המערכת המקוונת.

(ג)

המצאת מסמכים מהממונה בדרך שאינה אלקטרונית תהיה בדרך הקבועה בפרק ל״ב לתקנות סדר הדין האזרחי, ואולם מסמך שניתן להמציא בדואר, יישלח בדואר שאינו רשום ובלא אישור מסירה והנאמן יוודא קבלתו, אלא אם כן נאמר אחרת בתקנות אלה.

142.

שינוי מען

(א)

יחיד, נושה שהגיש תביעת חוב וכל מי שהגיש בקשה לממונה, יודיעו לממונה על כל שינוי במענם למסירת מסמכים מיד לאחר שינוי המען.

(ב)

מי שהגיש בקשה באמצעות מערכת הממונט יודיע לממונה בדבר שינוי של כתובת הדואר האלקטרוני או כל תקלה, פגיעה או שינוי ביכולתו לקבל הודעה.

143.

המצאה בידי בעל עניין בהליכים

(א)

בעל עניין בהליכי חדלות פירעון ימציא לממונה או לנאמן מסמך באמצעות מערכת הממונט, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה.

(ב)

על אף האמור בתקנת משנה (א), אם בעל העניין בהליכי חדלות פירעון אינו מיוצג, רשאי הוא להמציא מסמכים לממונה או לנאמן, באמצעות הממונה, בדואר רשום או במסירה אישית במשרדי הממונה.

(ג)

העתק כתב בי־דין שיש להגישו לבית המשפט בעותק מודפס, יש להגיש לממונה נוסף על ההגשה המקוונת, גם בדרך שבה הוגש לבית המשפט.

144.

חזקת המצאה

בהמצאה אלקטרונית באמצעות המערכת המקוונת יחולו הוראות אלה:

(1)

מועד שליחתו של מסמך שנשלח בהמצאה אלקטרונית לפי התאריך והשעה שמופיעים בשעון הפנימי שבמערכת המחשוב של השולח, המכויל לפי כללים מקובלים, יהיה מועד ההמצאה; ואולם אם היה המועד אחרי השעה 17:00 בימים א׳ עד ה׳ בשבוע או ביום ו׳ או ביום מנוחה שנקבע בחיקוק, ייחשב המסמך האלקטרוני כאילו הומצא ביום החול שלאחריו;

(2)

המצאה אלקטרונית כאמור בפסקה (1) לא תיחשב כהמצאה כדין במועד השליחה אם הגיש הנמען תצהיר בדבר אי־קבלתו או בדבר קבלתו במועד מאוחר יותר;

(3)

עם קליטת מסמך שהוגש לממונה או לנאמן בהמצאה אלקטרונית, יומצא לשולח, באופן מקוון, אישור על הגשת המסמך, ובו יצוין מועד קליטת המסמך במערכת המחשוב של הממונה; לא קיבל השולח אישור כאמור, רשאי הוא לפנות, באופן שיורה הממונה בענייני המערכת המקוונת, בבקשה לקבלו.

145.

המצאה בין בעלי עניין בהליכים המתנהלים אצל הממונה [תיקון: תשפ״א־3]

הודעה, דרישה, החלטה, בקשה, צו או כל מסמך אחר שעל הנאמן ועל בעלי העניין בהליכים המתנהלים אצל הממונה להמציא זה לזה, יומצאו בדרך הקבועה בפרק ל״ב לתקנות סדר הדין האזרחי והסמכויות הנתונות לפי אותו פרק לבית המשפט או הרשם יהיו בידי הממונה, אלא אם כן נאמר אחרת בתקנות אלה.

פרק ב׳: הליכים בבית המשפט

146.

פנייה לבית המשפט למתן הוראות

בקשת הממונה למתן הוראות לבית המשפט יכול שתהיה בעל פה במהלך הדיון או בכתב, ובלא תצהיר זולת אם הורה בית המשפט אחרת, וניתן לצרף אליה דוח של הממונה; בית המשפט יקבל דוח כאמור כראיה לכאורה על תוכנו.

147.

הממונה כצד להליכים

הממונה רשאי לנקוט עמדה בדיון בבית המשפט במסגרת הליכים לפי החוק במתן הודעה בכתב בלי להתייצב בעת הדיון, או בהתייצבות לדיון, אלא אם כן הורה בית המשפט באיזו דרך תוגש עמדתו.

148.

הוצאות הממונה

בית המשפט רשאי להורות, לבקשת הממונה, כי הוצאות חריגות שהוציא הממונה במהלך הליכי חדלות הפירעון ישולמו לו מתוך נכסי קופת הנשייה כהוצאות הליך; לבקשה יצרף הממונה דוח המפרט את פעולותיו והוצאותיו.

פרק ג׳: בקרת חשבונות

149.

בקרת חשבונות

הממונה רשאי למנות רואה חשבון או מבקר חשבונות כדי לבקר את חשבונות הנאמן; מונה מבקר כאמור, ימציא לו הנאמן, לפי בקשת המבקר, את כל האסמכתאות והמסמכים הדרושים לביקורת הדוח.

פרק ד׳: בקשות המוגשות לממונה והטיפול בהן

150.

הגשת בקשות לממונה

(א)

בקשה המוגשת לממונה תוגש בכתב, חתומה בחתימת המבקש או בא כוחו; לבקשה יצורפו המסמכים והראיות התומכים בה והעובדות המפורטות בה יאומתו בתצהיר.

(ב)

הבקשה תפרט את המחוז ואת מספר התיק שבו מתנהלים ההליכים אצל הממונה, הערכאה השיפוטית ושם המחוז שבו מתנהל ההליך ואת מספר התיק בבית המשפט, את שם המבקש ואת מספר זהותו, שם עורך דינו של המבקש ומספר רישיונו אם הוא מיוצג, את המען ופרטי ההתקשרות של המבקש ועורך דינו, ואת המשיבים לבקשה, מענם ופרטי התקשרותם עמם, את פרטי הנאמן ואת נושא הבקשה לפי רשימה שיורה הממונה; בתקנת משנה זו, ”פרטי התקשרות“ – מספר טלפון, מספר פקסימיליה וכתובת דואר אלקטרוני, אם ישנה.

(ג)

הממונה לא יקבל בקשה שאין מתקיימות בה דרישות תקנה זו.

151.

בקשות הנאמן

(א)

בקשה שמגיש הנאמן לממונה תוגש בכתב, חתומה בחתימתו או בחתימת בא כוחו; לבקשה יצורפו המסמכים והראיות התומכים בה; הבקשה תוגש בלא תצהיר, זולת אם הורה הממונה אחרת.

(ב)

הבקשה תפרט את המחוז ואת מספר התיק שבו מתנהלים ההליכים אצל הממונה, הערכאה השיפוטית ושם המחוז שבו מתנהל ההליך ואת מספר התיק בבית המשפט, את שם הנאמן, מספר זהותו ומענו, שם עורך דינו של הנאמן, אם הוא מיוצג, ומספר רישיונו ומענו, ואת המשיבים לבקשה, מענם ופרטי התקשרותם עמם; בתקנת משנה זו, ”פרטי התקשרות“ – מספר טלפון, מספר פקסימיליה וכתובת דואר אלקטרוני.

(ג)

הממונה לא יקבל בקשה שאין מתקיימות בה דרישות תקנה זו.

(ד)

הממונה רשאי להחליט בבקשה למתן הוראות שהגיש הנאמן במעמד הנאמן בלבד, אם שוכנע כי קיים חשש סביר שהכרעה בבקשה בידיעת הצדדים תסכל את התכלית שלשמה הוגשה הבקשה או תגרום לצדדים להליך נזק חמור, ובלבד שהבקשה מוגשת בעניינים שלהלן:

(1)

תביעה או התגוננות בהליך משפטי בשם היחיד לפי סעיף 132(א)(1) לחוק;

(2)

פשרה עם נושה או חייב של היחיד בנוגע לגובה החוב ואופן תשלומו, שיש לה השפעה מהותית על נכסי קופת הנשייה לפי סעיף 132(א)(4) לחוק;

(3)

בקשה למתן הוראות שהוגשה בעניין אחר, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

152.

הוראות להגשת בקשה והדיון בה [תיקון: תשפ״א־3]

(א)

(נמחקה).

(ב)

הוגשה בקשה לממונה והחליט הממונה שהיא מצריכה תשובה, או שנדרשת תשובה לפי החוק, רשאי המשיב להשיב לה בתוך 14 ימים מיום שהומצאה לו או בתוך מועד אחר שעליו הורה הממונה.

(ג)

לא הגיב המשיב במועד, יחליט הממונה בבקשה בלא תגובה.

153.

טיפול הממונה בבקשות

הממונה יחליט בבקשות שהוגשו לו בתוך 30 ימים, ואם נדרשה תגובה, בתוך 30 ימים מיום שהתגובה הומצאה לממונה או מיום שחלף המועד להגשתה; בבקשה שעניינה הסרת הגבלה כאמור בסעיפים 143 או 169 לחוק יחליט הממונה בתוך 14 ימים מיום שהוגשה לו, ואם נדרשה תגובה, בתוך 14 ימים מיום שהתגובה הומצאה לממונה או מיום שחלף המועד להגשתה.

154.

פרסום החלטות הממונה

הממונה יפרסם לציבור החלטות שקיבל בהליכי חדלות פירעון לפי אמות מידה שעליהן יחליט; מנהל מערכת ההוצאה לפועל יפרסם לציבור החלטות שנתנו רשמי ההוצאה לפועל, בהליכי חדלות פירעון, לפי אמות מידה שעליהן יחליט; אמות מידה לפי תקנה זו יפורסמו לציבור באתר האינטרנט של מי שהחליט עליהן.

154א.

הגבלה על העברת מידע מהממונה [תיקון: תשפ״א]

הממונה לא יעביר או יעמיד לעיון הציבור מידע לגבי הליכים לפי החוק לאחר שחלפו 3 שנים מתום ההליך.

פרק ה׳: פגרות בהליכי חדלות פירעון אצל הממונה

155.

תקופות פגרה

תקופת הפגרה בהליכי חדלות פירעון המתנהלים לפני הממונה, יהיו מדי שנה כדלהלן:

(1)

פגרת סוכות – מיום י״ד בתשרי עד יום כ״ב בתשרי;

(2)

פגרת הפסח – מיום י״ד בניסן עד יום כ״א בניסן;

(3)

פגרת הקיץ – מיום 20 באוגוסט עד יום 5 בספטמבר.

156.

דיון בימי הפגרה

בימי הפגרה ידון הממונה בעניינים מסוימים שהובאו לפניו, שאינם סובלים דיחוי.

157.

סוגי עניינים שיידונו בפגרה

הממונה יורה על סוג עניינים המתנהלים לפניו שישמעו בתקופת הפגרה.

158.

יום ו׳ כפגרה

במניין ימי תקופה שנקבעה בחיקוק, או שהורה עליה הממונה, יראו את יום ו׳ בשבוע כיום פגרה, אם הוא היום האחרון לפתיחת הליך או לביצועה של פעולה בהליך המתנהל לפני הממונה.

חלק ו׳: אחריות נושא משרה ובעל תפקיד בתאגיד הנמצא בחדלות פירעון

159.

בקשה להטלת אחריות

(א)

בקשה של הממונה או של הנאמן מבית המשפט להורות כי דירקטור או מנהל כללי יישא באחריות לנזקים לפי סעיף 288 לחוק, בקשה של הממונה או של הנאמן להורות לבעל תפקיד לפצות, לשלם או להשיב נכס לתאגיד כאמור בסעיף 289 לחוק ובקשה של הממונה או של הנאמן להטיל אחריות על נושא משרה בתאגיד לפי סעיף 290 לחוק, תוגש בפירוט העובדות שעליהן מבוססת הבקשה.

(ב)

בקשה של החייב או נושה של התאגיד להטיל אחריות על נאמן, מי שפעל מטעמו או כונס נכסים תלווה בתצהיר של המבקש לאימות העובדות הכלולות בה, ורשאי בית המשפט לדרוש מהממונה או מהנאמן להגיש לו דוח על העובדות הנוגעות לבקשה.

(ג)

בקשה לפי תקנת משנה (א) או (ב) תומצא למשיב יחד עם הזמנה לדין, והמשיב רשאי להגיש תצהיר תשובה בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו הבקשה; בית המשפט רשאי להורות על הבאת ראיות נוספות לבקשה, אם יראה צורך בכך, לרבות השמעת עדים.

[תיקון: תשפ״א, תשפ״א־2]

חלק ו׳1: הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים

[תיקון: תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב]

פרק א׳: פרשנות והמצאה

[תיקון: תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב־2]

סימן א׳: כללי (כותרת נמחקה)

159א.

הגדרות [תיקון: תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב]

בחלק זה –

”הסדר חוב“ – כהגדרתו בסעיף 318 לחוק;

”בקשה להסדר חוב“ – בקשה להבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין בו לפי סעיף 321 לחוק.

159ב.

המצאה ומען להמצאה [תיקון: תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב, תשפ״ב־2]

תקנות 11, 12 ו־65 עד 67 יחולו בהליכים לפי חלק זה, בשינויים המחויבים.

[תיקון: תשפ״ב]

פרק א׳1: הגשת בקשה להסדר חוב

[תיקון: תשפ״ב]

סימן א׳: הגשת בקשה להסדר חוב לגבי תאגיד

159ב1.

הגשת בקשת תאגיד להסדר חוב [תיקון: תשפ״ב]

(א)

תאגיד או חבר התאגיד המגיש בקשה להסדר חוב, יפרט בבקשה את הנסיבות שהובילו לצורך בהסדר החוב וכן יצרף לבקשה את כל אלה:

(1)

הפרטים והמסמכים המנויים בתקנות 13(1) עד (6) ו־14(4);

(2)

ציון הפעולות הנדרשות לשם ביצוע הסדר החוב, ובכלל זה שינויים במבנה התאגיד, במבנה פעילותו העסקית, בחוב, בתחומי פעילות התאגיד ומבנה כוח האדם;

(3)

מקורות המימון לדרך המוצעת להמשך פעילותו העסקית של התאגיד במהלך תקופת ההסדר ועלות מימונה, בצירוף פרטיו המלאים של נותן המימון והערבויות, הבטוחות או ביטחונות אחרים הנדרשים למימון זה, אם נדרשים כאלה, וכן תזרים המזומנים הצפוי, היקף הייצור הצפוי ועלויותיו, היקף השיווק הצפוי ועלויותיו, רווח והפסד צפויים, שינויים ארגוניים צפויים ומועדיהם, ההערכות והנתונים שעליהם מתבססת המסקנה בדבר עדיפות ההסדר המוצע על פני המצב הקיים; והכול בציון המועד שאליו נוגעת ההערכה, המודל הכלכלי ששימש לה, ופירוט העובדות, ההנחות, החישובים והצפי שעליהם מבוססת ההערכה;

(4)

כלל ההסדר המוצע פטור מאחריות כמשמעותו בסעיף 82(ב)(5) לחוק, יפורטו עילות התביעה שלגביהן ניתן הפטור והמועד שבו נוצרו;

(5)

הצעה בעניין סיווג נושים לאסיפות סוג, אם קיימת.

(ב)

בבקשה לפי תקנת משנה (א) המבקש רשאי לציין את עמדתו לעניין הצורך במינוי מנהל הסדר.

159ב2.

הגשת בקשה להסדר חוב בידי נושה של תאגיד [תיקון: תשפ״ב]

(א)

נושה של תאגיד המגיש בקשה להסדר חוב, יפרט בבקשתו כי התקיימו לגביו התנאים להגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים לפי סעיף 9 לחוק וכן יצרף לבקשתו את הפרטים או את המידע שלהלן:

(1)

נסח התאגיד;

(2)

הפרטים והמסמכים המנויים בתקנה 159ב1(2) עד (4).

(ב)

בבקשה לפי תקנת משנה (א) המבקש רשאי לציין את עמדתו לעניין הצורך במינוי מנהל הסדר.

159ב3.

הוראת בית המשפט לגבי פרטים ומסמכים [תיקון: תשפ״ב]

בית המשפט רשאי, לבקשת תאגיד או נושה, להורות כי יוגשו מסמכים ויפורטו פרטים אחרים, נוסף על הפרטים המנויים בתקנות 159ב1 ו־159ב2, או להורות על הבאת הסדר החוב לאישור בעלי העניין בו אף על פי שלא פורטו חלק מהפרטים המנויים בתקנות 159ב1 ו־159ב2, הכול כפי שיורה.

[תיקון: תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב, תשפ״ב־2]

סימן ב׳: המצאה ופרסום של בקשה להסדר חוב לגבי תאגיד

159ג.

המצאה לצורך פרסום [תיקון: תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב]

מגיש בקשה להסדר חוב לגבי תאגיד ימציא לממונה בלא דיחוי את העתק הבקשה ואת המסמכים שצורפו לה, וכן הודעה על הגשת הבקשה ועל מועד הדיון בה לצורך פרסומה; הוחלט על דיון לאחר שהומצאה הבקשה, ימציא המבקש את ההזמנה לדיון כאמור בתקנה זו.

159ד.

פרסום הודעה על הגשת בקשה להסדר חוב [תיקון: תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב]

(א)

הממונה יפרסם הודעה על הגשת בקשה להסדר חוב באתר האינטרנט של משרד המשפטים.

(ב)

הודעה בדבר הגשת בקשה להסדר חוב תכלול מידע בדבר שם התאגיד, מספר התאגיד וכתובתו, בית המשפט שאליו הוגשה הבקשה, תאריך הגשת הבקשה ותאריך הפרסום, מועד הדיון בבקשה אם הוחלט עליו, וכן פרטי מגיש הבקשה.

159ה.

המצאה של בקשה להסדר חוב [תיקון: תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב]

אם מגיש הבקשה להסדר חוב הוא התאגיד או חבר התאגיד, ימציא לנושיו המהותיים של התאגיד את הבקשה ואת המסמכים שצורפו לה ואת מועד הדיון בה בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירה אישית, בלא דיחוי; הוחלט על מועד לדיון לאחר שהומצאה הבקשה, ימציא התאגיד את ההזמנה לדיון כאמור בתקנה זו; אם יש לתאגיד מעל 50 עובדים, ימציא התאגיד את הבקשה כאמור גם לוועד העובדים; הזמנה לדיון תיתלה במקום בולט במקום העבודה; המצאה כאמור בתקנה זו תיעשה גם לחברי התאגיד הרשומים במרשם שצורף לבקשה ואם התאגיד הוא תאגיד מדווח כהגדרתו בחוק החברות, לבעלי מניותיו המהותיים בלבד.

159ו.

המצאה של בקשת נושה להסדר חוב [תיקון: תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב]

אם מגיש הבקשה להסדר חוב הוא נושה, ימציא הנושה לתאגיד את הבקשה ואת המסמכים שצורפו לה ואת מועד הדיון בה, בלא דיחוי, בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירה אישית; הוחלט על מועד לדיון לאחר שהומצאה הבקשה, ימציא המבקש את ההזמנה לדיון כאמור בתקנה זו.

159ז.

דרישת העתק מהבקשה להסדר חוב [תיקון: תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב]

המגיש בקשה להסדר חוב ימציא לכל בעל עניין, בלא דיחוי, עם קבלת דרישתו בכתב, העתק מהבקשה ואת כל המסמכים שצורפו לה.

[תיקון: תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב]

פרק ב׳: הגשת תגובה והתנגדות לבקשה להסדר חוב לגבי תאגיד

159ח.

תגובת התאגיד לבקשה להסדר חוב ותשובת הנושה מגיש הבקשה [תיקון: תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב, תשפ״ב־2]

(א)

תאגיד יגיש את תגובתו לבקשת הנושה או חבר התאגיד להסדר חוב בתוך 14 ימים לכל היותר מיום שבו הומצאה לו הבקשה.

(ב)

הנושה או חבר התאגיד שהגיש את הבקשה להסדר חוב, יגיש את תשובתו לתגובת התאגיד בתוך 7 ימים לכל היותר מיום שהומצאה לו תגובת התאגיד.

(ג)

(בוטלה).

(ד)

הורה בית המשפט על דיון בבקשה להסדר חוב במועד מוקדם מהמועד האמור בתקנת משנה (א) או (ב), יגיש התאגיד את תגובתו לא יאוחר מ־48 שעות לפני מועד הדיון, והנושה או חבר התאגיד יגיש את תשובתו לא יאוחר מ־24 שעות לפני מועד הדיון.

(ה)

לתגובה ולתשובה יצורפו המסמכים והראיות התומכים בהן, והעובדות המפורטות בהן יאומתו בתצהיר.

(ו)

התאגיד והנושה או חבר התאגיד ימציאו העתק מהתגובה והתשובה למבקש או לתאגיד, לפי העניין, בסמוך ככל האפשר למועד הגשתן.

159ט.

הגשת התנגדות לבקשה להסדר חוב [תיקון: תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב]

(א)

אדם העלול להיפגע מהסדר החוב רשאי להגיש לבית המשפט התנגדות לבקשה להסדר החוב בכתב, ויפרט בה את נימוקי ההתנגדות; העובדות המפורטות בהתנגדות יפורטו בתצהיר ויצורפו לה אסמכתאות מתאימות.

(ב)

ההתנגדות תוגש לבית המשפט בתוך 14 ימים ממועד פרסום ההודעה על הגשת הבקשה להסדר חוב.

(ג)

מגיש ההתנגדות ימציא העתק מההתנגדות, למבקש ולתאגיד, בסמוך ככל האפשר למועד הגשתה.

(ד)

בית המשפט ידון בהתנגדויות לאחר אישור הסדר החוב בידי בעלי העניין בהסדר החוב אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.

[תיקון: תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב]

פרק ג׳: אישור הסדר חוב לגבי תאגיד

159ט1.

הגשת תביעות חוב [תיקון: תשפ״ב]

(א)

הורה בית המשפט על הבאת הסדר החוב לאישור בעלי העניין בו, יגישו הנושים תביעת חוב לשם קביעת כוח ההצבעה בתוך 60 ימים מיום פרסום ההודעה על החלטת בית המשפט, אלא אם כן הורה בית המשפט על מועד אחר.

(ב)

מינה בית המשפט מנהל הסדר, יוגשו תביעות החוב למנהל ההסדר באמצעות הממונה ויחולו הוראות סימנים א׳ ו־ב׳ לפרק א׳ לחלק ד׳ בשינויים המחויבים; על קביעת כוח ההצבעה תחול תקנה 59ו בשינויים המחויבים; לצורך בדיקת התביעות רשאי מנהל ההסדר לקבל מהחייב או מכל נושא משרה או בעל תפקיד אצל חייב שהוא תאגיד כל מסמך הדרוש לו לצורך בדיקתו.

159ט2.

ניהול אסיפות סוג [תיקון: תשפ״ב]

על ניהול אסיפות סוג יחולו הוראות סימן ד׳ לפרק ז׳ לחלק ב׳ בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: במקום ”נאמן“ יבוא ”מנהל הסדר“; לא מונה מנהל הסדר, ימנה בית המשפט יושב ראש לאסיפת הסוג.

159י.

הדיון בבקשה להסדר חוב [תיקון: תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב]

בית המשפט לא יקיים דיון בבקשה להסדר החוב, אלא אם כן שוכנע כי הבקשה הומצאה ופורסמה כדין והוצג אישור הממונה בדבר קבלת העתק מהבקשה.

159יא.

החלטה להביא את הסדר החוב לאישור הנושים [תיקון: תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב]

הורה בית המשפט על הבאת הסדר החוב לאישור בעלי העניין בו, רשאי הוא:

(1)

להורות על מועד לכינוס אסיפות סוג לאישור הסדר החוב ועל אופן כינוס האסיפות, וכן על כינוס אסיפות של חברי התאגיד אם התקיימו נסיבות כאמור בסעיף 322 לחוק;

(2)

להורות על מועד להבאת הסדר החוב שאישרו בעלי העניין בו לאישור בית המשפט.

159יב.

אישור הסדר החוב בבית המשפט [תיקון: תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב]

(א)

אושר הסדר החוב לפי הרוב הקבוע בסעיף 85 לחוק, יגיש המבקש בקשה לאישורו בידי בית המשפט לא יאוחר מ־14 ימים לאחר סיום האסיפות, המבקש רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לאישור הסדר החוב מכוח סמכותו לפי סעיף 87 לחוק.

(ב)

המבקש ימציא העתק מהבקשה לממונה לצורך פרסומה, והממונה יפרסם הודעה על הבאת ההצעה להסדר חוב לאישור בית המשפט באתר האינטרנט של משרד המשפטים.

159יג.

הגשת התנגדות לאישור הסדר חוב [תיקון: תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב]

(א)

אדם העלול להיפגע מהסדר החוב רשאי להגיש לבית המשפט התנגדות לבקשה; ההתנגדות תוגש בכתב ויפרטו בה נימוקי ההתנגדות; העובדות המפורטות בהתנגדות יאומתו בתצהיר ויצורפו לה אסמכתאות מתאימות.

(ב)

ההתנגדות תוגש לבית המשפט 14 ימים לפחות לפני מועד הדיון באישור הסדר החוב בידי בית המשפט.

(ג)

מגיש הבקשה להסדר חוב יגיש תשובה להתנגדות בתוך 7 ימים מיום שהומצאה לו ההתנגדות.

(ד)

הורה בית המשפט על דיון בבקשה לאישור הסדר החוב במועד מוקדם מהמועד האמור בתקנת משנה (ב) או (ג), תוגש ההתנגדות לא יאוחר מ־48 שעות לפני מועד הדיון, והתשובה לא יאוחר מ־24 שעות לפני מועד הדיון.

(ה)

מגיש ההתנגדות ומגיש הבקשה ימציאו העתק מההתנגדות או מהתשובה, למבקש ולמגיש ההתנגדות, לפי העניין, ואם המבקש הוא הנושה – גם לתאגיד.

159יד.

פרסום והמצאה של החלטת בית המשפט [תיקון: תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב]

(א)

אישר בית המשפט את הסדר החוב, ימציא מנהל ההסדר את החלטת בית המשפט לממונה בלא דיחוי, לשם פרסומה בידי הממונה; לא מונה מנהל הסדר, תחול תקנה זו על המבקש.

(ב)

מנהל ההסדר ימציא בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־3 ימים לאחר שנודע לו על החלטת בית המשפט, העתקים מההחלטה לתאגיד לכל בעל עניין שהומצאה לו הבקשה להסדר החוב ולכל בעל עניין אחר שעליו נודע לו לאחר מכן ושהיה זכאי לקבל הזמנה לאסיפות כאמור.

[תיקון: תשפ״ב]

פרק ג׳1: הגשת בקשה להסדר חוב בידי יחיד

159יד1.

הגשת בקשת יחיד להסדר חוב [תיקון: תשפ״ב]

(א)

יחיד המגיש בקשה להסדר חוב יצרף לבקשה את כל אלה:

(1)

דוח על מצבו הכלכלי של היחיד ערוך לפי חלקים א׳ עד ז׳ לטופס 5 שבתוספת; הטופס יאומת בתצהיר ויהיה חתום בחתימת היחיד; יחיד שהגיש את הבקשה לאחר שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, פטור מצירוף הדוח האמור לבקשתו;

(2)

הסדר החוב המוצע שיכלול את כל המידע הדרוש לשם החלטה בעניינו, ובמסגרתו יפרט היחיד, בין השאר, את אלה:

(א)

התמורה המוצעת לנושים המובטחים, לנושים בדין קדימה, לנושים הכלליים ולנושים הנדחים וכן לגבי הוצאות ההליך;

(ב)

המקורות הכספיים להסדר, מועדי התשלום המוצעים, המועדים שבהם צפוי שיבוצעו הפעולות המהותיות הנדרשות לעמידה במועדים לפי ההסדר ופירוט הערובות המוצעות להבטחת ביצוע ההסדר, אם מוצעות;

(ג)

נכסים שייוותרו בידיו של היחיד בסיום ההסדר ואם הם כוללים נכסים כאמור בסעיף 217 לחוק או זכות בנכס שחלה עליה הגנת בית מגורים לפי סעיף 229 לחוק;

(ד)

אם ליחיד יש עסק, יפרט מהי הדרך המוצעת להמשך פעילותו העסקית והמועדים שבהם צפוי שיבוצעו הפעולות המהותיות לגבי העסק הנדרשות לביצוע ההסדר.

(ב)

בבקשה לפי תקנת משנה (א) המבקש רשאי לציין את עמדתו לעניין הצורך במינוי מנהל הסדר.

[תיקון: תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב]

פרק ד׳: הליכים לאחר הגשת בקשה להסדר חוב לגבי יחיד

159טו.

העתק מהבקשה להסדר חוב [תיקון: תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב]

היחיד מגיש הבקשה להסדר חוב, ימציא העתק ממנה לכל אלה:

(1)

לממונה;

(2)

אם הוגשה לגביו בקשה לצו לפתיחת הליכים, גם לבית המשפט או לרשם ההוצאה לפועל שהוגשה לו בקשה לצו לפתיחת הליכים בעניינו;

(3)

אם ניתן לגבי היחיד צו לפתיחת הליכים, גם לנאמן וכן לבית המשפט או לרשם ההוצאה לפועל שנתן צו כאמור, לפי העניין.

159טז.

הדיון בבקשה להסדר חוב [תיקון: תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב]

בית המשפט לא יקיים דיון בבקשה להסדר החוב, אלא אם כן שוכנע כי הבקשה הומצאה כדין והוצג אישור הממונה בדבר קבלת העתק מהבקשה.

159יז.

הליכים לאחר החלטה להביא את הסדר החוב לאישור בעלי העניין בהסדר החוב [תיקון: תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב]

(א)

על ההחלטה להביא את הסדר החוב לאישור הנושים תחול תקנה 159יא בשינויים המחויבים.

(ב)

על אישור הסדר החוב בידי בית המשפט תחול תקנה 159יב בשינויים המחויבים.

(ג)

על הגשת התנגדות להסדר חוב תחול תקנה 159יג בשינויים המחויבים.

(ד)

על פרסום והמצאה של החלטת בית המשפט לאשר הסדר חוב תחול תקנה 159יד בשינויים המחויבים.

(ה)

אישר בית המשפט את הסדר החוב לגבי יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, ימציא מנהל ההסדר את ההחלטה גם למי שנתן את הצו כאמור, בלא דיחוי.

(ו)

לבקשת היחיד, בית המשפט ייתן ליחיד שעמד בתנאים שנכללו בהסדר החוב אישור על כך.

159יז1.

הגשת תביעות חוב וניהול אסיפות סוג [תיקון: תשפ״ב]

(א)

על הגשת תביעות החוב לשם קביעת כוח ההצבעה וההליך לקביעת כוח ההצבעה יחולו הוראות תקנה 159ט1 בשינויים המחויבים, ובלבד שאם ניתן צו לפתיחת הליכים לגבי היחיד מגיש הבקשה, המועד להגשת תביעות חוב לא יהיה מאוחר מהמועד הקבוע בסעיף 210 לחוק.

(ב)

על ניהול אסיפות הסוג יחולו הוראות תקנה 159ט2.

159יח.

דוח הנאמן [תיקון: תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב]

הורה בית המשפט על הבאת הסדר חוב של יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לאישור הנושים, יגיש הנאמן לבית המשפט דוח לעניין מצבו הכלכלי של היחיד והתאמת הסדר החוב המוצע למצבו הכלכלי של היחיד; הנאמן יגיש את הדוח 14 ימים לפחות לפני המועד שעליו הוחלט לכינוס אסיפות הסוג.

[תיקון: תשפ״ב]

פרק ה׳: הוראות לעניין מנהל הסדר

159יט.

בקשה למתן הוראות [תיקון: תשפ״ב]

מנהל ההסדר רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות בכל עניין הנוגע למילוי תפקידו או להפעלת סמכויותיו לפי החוק או כפי שנכללו בהסדר החוב; בקשה למתן הוראות תוגש בכתב.

159כ.

פנייה לבית המשפט בידי מי שנפגע ממנהל ההסדר [תיקון: תשפ״ב]

מי שנפגע או עלול להיפגע מהחלטה של מנהל ההסדר או מפעולה שעשה או שבכוונתו לעשות, או ממחדל של מנהל ההסדר, רשאי לפנות לבית המשפט, בתוך 14 ימים מיום שנודע לו על כך, בבקשה לבטל או לשנות את ההחלטה או את הפעולה או לתת כל הוראה אחרת שיראה לנכון.

159כא.

המצאה למנהל ההסדר [תיקון: תשפ״ב]

כל מסמך המוגש לבית המשפט, ימציאו המגיש גם למנהל ההסדר במועד שבו יש להמציאו לבית המשפט.

159כב.

ערובה [תיקון: תשפ״ב]

בית המשפט רשאי להורות למנהל ההסדר להפקיד ערובה או להתקשר בחוזה לביטוח אחריותו למילוי תפקידו, כפי שיורה בית המשפט.

159כג.

תפקידים נוספים של מנהל ההסדר [תיקון: תשפ״ב]

(א)

מינה בית המשפט מנהל הסדר כאמור בסעיף 326 לחוק, מנהל ההסדר –

(1)

ישלח לממונה בלא דיחוי העתק של החלטת בית המשפט להביא את הסדר החוב לאישור בעלי העניין לשם פרסום הודעה על כך בידי הממונה; בבקשה להסדר חוב לגבי תאגיד מדווח – יפעל מנהל ההסדר לפי תקנות החברות (הודעה ומודעה על אסיפה כללית ואסיפת סוג בחברה ציבורית והוספת נושא לסדר היום), התש״ס–2000, ותקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים), התש״ל–1970; לעניין תקנה זו, ”תאגיד מדווח“ – חברה ציבורית או חברת איגרות חוב כהגדרתן בחוק החברות או שותפות מוגבלת ציבורית כהגדרתה בפקודת השותפויות;

(2)

ימציא הודעה על החלטת בית המשפט, 21 ימים לפחות לפני המועד שעליו הוחלט, לכינוס אסיפת בעלי העניין, לתאגיד ולבעלי העניין המנויים בבקשה; ההודעה תכלול את הפרטים האמורים בתקנה 59ה, בשינויים המחויבים, ויצורף לה העתק מהבקשה להסדר חוב וכל המסמכים שצורפו לה.

(ב)

לא מינה בית המשפט מנהל הסדר, תחול תקנת משנה (א) על מגיש הבקשה להסדר.

חלק ז׳: ניהול משא ומתן מוגן בידי תאגיד (הוראת שעה)

160.

אישור דירקטוריון

אישור דירקטוריון של תאגיד מדווח לפי סעיף 338(א) לחוק, ייערך בנוסח הזה, ובו בלבד:

”הדירקטוריון מאשר בזה כי אין לתאגיד חוב שהגיע מועד פירעונו ולא נפרע, למעט חוב השנוי במחלוקת בתום לב; אין חשש ממשי שהתאגיד לא יוכל לפרוע במועדם את החובות שמועד פירעונם חל בתשעת החודשים הקרובים.“

161.

נוסח הודעת הפתיחה במשא ומתן מוגן

(א)

הודעת התאגיד המדווח לנושים לפי סעיף 338(ב) לחוק תהיה ערוכה לפי טופס 11 שבתוספת.

(ב)

התאגיד המדווח ימסור לנושים כאמור בסעיף 338(ב) לחוק, את ההודעה כאמור בתקנת משנה (א), בדואר רשום עם אישור מסירה.

חלק ח׳: הוראות שונות

162.

ערעור על החלטות

(א)

ערעור או בקשת רשות ערעור על החלטה סופית או החלטה אחרת של הממונה או של רשם ההוצאה לפועל לפי חלק י״ב לחוק, יוגשו לבית המשפט בתוך 45 ימים מיום שהומצאה ההחלטה למערער.

(ב)

בערעור או בקשת רשות ערעור על החלטות הממונה, יהיו המשיבים לערעור הממונה וכל מי שהיה צד בהליך לפני הממונה ואינו המערער.

(ג)

בערעור או בקשת רשות ערעור על החלטות רשם ההוצאה לפועל, יהיו המשיבים לערעור כל מי שהיה צד בהליך לפני רשם ההוצאה לפועל ואינו המערער.

163.

הארכת מועדים

בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך כל מועד או זמן לעשיית דבר שבתקנות אלה המתנהל לפניו, אלא אם כן נקבע בהן אחרת.

164.

דרישת מסמכים נוספים

אם באחד הטפסים שבתוספת יש דרישה להמצאת מסמכים רשאי בית המשפט, לצורך הדיון שלפניו, להורות על מתן פרטים נוספים או המצאת מסמכים נוספים.

165.

עריכת טופס

מסמך שיש לעורכו לפי אחד הטפסים שבתוספת, יהיה ערוך בשינויים המחויבים לפי הנסיבות ואין חובה שיהיה העתק מילולי ממנו, ואולם טופס שיש להגיש באופן מקוון יוגש בלא כל שינוי.

166.

השתתפות רשות ניירות ערך בהליכים

(א)

בית המשפט רשאי להורות כי רשות ניירות ערך תגיש את עמדתה בהליך לפי החוק המתנהל לגבי תאגיד.

(ב)

הורה בית המשפט כאמור בתקנת משנה (א), רשאית רשות ניירות ערך להגיש את עמדתה באמצעות מתן הודעה בכתב בלבד, או בהתייצבות לדיון, אלא אם כן הורה בית המשפט באיזו דרך תוגש עמדתה.

(ג)

הגישה רשות ניירות ערך עמדה או התייצבה לדיון לפי תקנה זו, יומצאו לה כל מסמך או הודעה המוגשים לבית המשפט או לאחר, וכן כל הזמנה לדיון במועד שיש להמציאם לפי תקנות אלה, וכן ימציא לה המבקש העתקים של כל המסמכים שהוגשו לבית המשפט בהליך כאמור קודם להשתתפותה בהליך.

167.

שמירת דינים

אין בהוראות תקנות אלה כדי לגרוע מחובות גילוי, פרסום או דיווח לפי כל דין.

167א.

החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור [תיקון: תשפ״א]

לא תינתן רשות ערעור על החלטות המנויות בצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס״ט–2009.

168.

הוראת שעה

תוקפו של חלק ז׳ לתקנות אלה יהיה כתקופת תוקפו של פרק ד׳ לחלק י׳ לחוק.

169.

היקף מסמכים [תיקון: תשפ״א־3]

(א)

הבקשות המפורטות להלן והתגובות להן לא יעלו בהיקפן על אחד עשר עמודים אם הוגשו לבית משפט השלום ועל חמישה עשר עמודים אם הוגשו לבית המשפט המחוזי:

(1)

בקשה לצו לפתיחת הליכים;

(2)

בקשה לניהול עיזבון בהליך חדלות פירעון לפי סעיף 177 לחוק;

(3)

בקשה להכרה בהליך זר לפי סעיף 300 לחוק;

(4)

בקשה להבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין לפי סעיף 321 לחוק;

(5)

בקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט לבחינת הסדר חוב מהותי לפי סעיף 329 לחוק.

(ב)

התצהירים המצורפים לבקשות המנויות בתקנת משנה (א) ולתגובות להן לא יעלו בהיקפם על שמונה עמודים אם הוגשו לבית משפט השלום ועל עשרה עמודים אם הוגשו לבית המשפט המחוזי; התשובות לתגובות לאותן בקשות והתצהירים המצורפים להן לא יעלו על שני עמודים כל אחד.

(ג)

בקשה לביטול עסקה הגורעת מקופת הנשייה לפי סעיפים 219 עד 221 לחוק והתגובה לה לא יעלו בהיקפן על חמישה עשר עמודים; התצהירים המצורפים לא יעלו בהיקפם על עשרה עמודים; התשובה לתגובה לבקשה והתצהיר המצורף לה לא יעלו על שני עמודים כל אחד.

(ד)

בקשה בעניין אחריות נושא משרה או בעל תפקיד לפי חלק ח׳ לחוק והתגובה לה לא יעלו בהיקפן על עשרים עמודים; התצהירים המצורפים לא יעלו בהיקפם על שנים עשר עמודים; התשובה לתגובה לבקשה והתצהיר המצורף לה לא יעלו על שני עמודים כל אחד.

170.

הצמדה למדד [תיקון: תשפ״ב]

(א)

הסכומים הקבועים בתקנות אלה ישתנו ביום 1 בינואר בכל שנה (להלן – יום השינוי) לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי.

(ב)

סכום שהשתנה כאמור יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב, וסכום של מחצית השקל יעוגל כלפי מעלה.

(ג)

הממונה יפרסם בהודעה ברשומות את הסכומים המעודכנים כפי שהשתנו עקב האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב).

(ד)

בתקנה זו –

”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

”המדד החדש“ – המדד שפורסם בחודש דצמבר שלפני יום השינוי;

”המדד היסודי“ – המדד שפורסם בחודש דצמבר שלפני יום השינוי הקודם, ולעניין יום השינוי הראשון שלאחר תחילתן של תקנות אלה – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום תחילתן.

תוספת

תקנות 13, 20, 31, 36, 60, 63, 68, 73, 78, 79, 86, 89, 91, 111 ו־161.

[תיקון: תשפ״א]

טופס 1 – דוח מפורט בדבר נכסי התאגיד וחובותיו (תקנה 13)

טופס 2 – טופס המצאת הודעה לממונה על הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים לצורך פרסומה והודעה על מועד דיון (תקנה 20)

[תיקון: תשפ״א]

טופס 2א – הודעה על מתן סעד זמני לפי סעיף 20(א)(3) לחוק (תקנה 29א)

טופס 3 – הודעה על מתן סעד זמני במעמד צד אחד לפי סעיף 21(ב) לחוק (תקנה 31)

טופס 4 – הודעה על מתן צו לפתיחת הליכים (תקנות 36, 60 ו־63)

[תיקון: תשפ״א, תשפ״ב־3]

טופס 5 – בקשת יחיד לצו לפתיחת הליכים (תקנות 91, 68 ו־111)

טופס 6 – כתב ויתור על סודיות (תקנות 68 ו־111)

טופס 7 – צו לפתיחת הליכים (תקנות 73 ו־89)

[תיקון: תשפ״ב]

טופס 7א – הודעת זימון לבירור (תקנה 109ב)

טופס 8 – דרישת נושה לתשלום חוב של היחיד כאמור בסעיף 110 לחוק (תקנה 78)

טופס 9 – בקשת נושה לצו לפתיחת הליכים לגבי יחיד (תקנה 79)

[תיקון: תשפ״א]

טופס 9א – הודעה על מתן סעד זמני במעמד צד אחד (תקנה 86(א))

[תיקון: תשפ״א]

טופס 9ב – הודעה על מתן סעד זמני לפי סעיף 119(א)(2) לחוק (תקנה 86(ב))

טופס 10 – הודעה על מתן סעד זמני במעמד צד אחד לפי סעיף 119 לחוק (תקנה 86)

טופס 11 – הודעה על פתיחה במשא ומתן מוגן (תקנה 161)

ב׳ באלול התשע״ט (2 בספטמבר 2019)

אמיר אוחנה
שר המשפטים

אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.