תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם) מתוך

תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ״א–1981

ק״ת תשמ״א, 646; תשמ״ב, 327; תשמ״ד, 852, 1654; תשמ״ה, 1374; תשמ״ז, 1147; תשמ״ח, 426; תשס״א, 131; תשפ״א, 1368.

עדכון סכומים: ק״ת תשמ״ד, 2375; תשמ״ה, 557, 1815; תשמ״ז, 1190, 1251; תשמ״ח, 547, 687, 876; תשמ״ט, 28, 653, 1318; תש״ן, 382, 922; תשנ״א, 614, 1135; תשנ״ב, 745, 1435; תשנ״ג, 399, 1063; תשנ״ד, 651, 1275; תשנ״ה, 885, 1709; תשנ״ו, 623, 1477; תשנ״ז, 393, 985; תשנ״ח, 399, 1169; תשנ״ט, 403, 1118; תש״ס, 338, 811; תשס״ב, 425; תשס״ג, 476; תשס״ד, 232; תשס״ט, 480; תש״ע, 314; תשע״א, 490; תשע״ב, 630; תשע״ג, 718; תשע״ד, 491; תשע״ז, 597; תשע״ט, 2148; תשפ״א, 1368; תשפ״ב, 1886; תשפ״ג, 924; תשפ״ד, 1417.

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 136(3), 137, 162(6)(ב)(1), 163 ו־258 לפקודת החברות (להלן – הפקודה), ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

תוכן עניינים

פרק א׳: הגדרות

1.

הגדרות [תיקון: תשמ״ד, תשס״א]

בתקנות אלה –

”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

”חוק החברות“ – חוק החברות, התשנ״ט–1999;

”מנהל מיוחד“ – מי שמונה לפי סעיף 318 לפקודה, או מי שמונה בידי בית המשפט בהליך לפי סעיף 350 לחוק החברות כנאמן לביצוע הסדר נושים;

”נושה מהותי“ – מי שהחברה חבה לו חוב אשר במועד הבקשה עולה על סכום של 100,000 שקלים חדשים או סכום של 10% מסך החובות של החברה שאינם חובות מובטחים, לפי הגבוה מביניהם;

”תקבולי הכנסה“ – תקבולים ממכירת מוצרים או שירותים שהם עיסוקה של החברה שבפירוק או בכינוס נכסים (להלן – החברה) והנמכרים תוך כדי הניהול;

”תקבולי מימוש“ – תקבולים, שאינם תקבולי הכנסה, ומקורם גביית חובות, מכירת נכסים וכל תקבול אחר שקיבל בעל תפקיד;

”נכסים“ – לרבות אמצעי ייצור, חמרי גלם ומלאי בתהליך ייצור;

”ניהול“ – הפעלה שוטפת של עסקי החברה;

”תפקיד“ – כונס נכסים, מפרק זמני, מפרק, שמונו לפי הפקודה או לפי חוק החברות או מנהל מיוחד.

[תיקון: תשמ״ז]

פרק ב׳: מינוי

2.

כשירות למינוי [תיקון: תשמ״ד, תשמ״ז, תשס״א]

(א)

בית המשפט ימנה –

(1)

לתפקיד כונס נכסים, מפרק זמני או מפרק לפי הפקודה אדם שהוא חבר לשכת עורכי הדין או בעל רישיון לראיית חשבון בלבד;

(2)

לתפקיד מנהל מיוחד, אדם, שבית המשפט ראה כי יש לו ניסיון מוכח בניהול עסק או בנושאים כלכליים או מסחריים או מינהליים הנדרשים למילוי תפקידו באותו ענין.

(ב)

בנסיבות מיוחדות ואם שוכנע בית המשפט שחיוני לעשות כן, רשאי הוא, בהמלצת הכונס הרשמי, למנות לתפקיד אדם בעל הכשרה מקצועית הדרושה, לדעת בית המשפט, לצורך אותו תפקיד, אף אם לא נתקיים בו תנאי מהתנאים האמורים בתקנת משנה (א).

(ג)

בבואו למנות אדם לתפקיד יתן בית המשפט את דעתו, בין היתר, לנסיונו המקצועי, לכישוריו ביחס לצרכים המיוחדים של התפקיד ולאפשרותו לעמוד בנטל התפקיד.

3.

ניגוד עניינים [תיקון: תשמ״ז]

לא ימנה בית המשפט אדם לתפקיד אם מצא שקשריו עם החברה, מעמדו בה או כלפיה או עיסוקיו האחרים, עלולים ליצור ניגוד עניינים עם מילוי התפקיד.

4.

סייגים למינוי [תיקון: תשמ״ז, תשס״א]

הוצע אדם כמועמד לתפקיד, והכונס הרשמי סבור – מתוך נסיון קודם עם המועמד או מטעם אחר – שאין הוא מתאים להתמנות לתפקיד האמור, יודיע על כך לבית המשפט ויפרט בהודעתו את נימוקיו לכך; בית המשפט יחליט בדבר המינוי לאחר שיתן למציע ולמועמד הזדמנות להשמיע את טענותיהם.

5.

רשימת מינויים [תיקון: תשמ״ז, תשס״א]

המזכיר הראשי של בית המשפט יכין ב־1 בינואר, ב־1 באפריל, ב־1 ביולי וב־1 באוקטובר של כל שנה רשימה ובה פירוט שמותיהם של אלה שמונו לתפקיד לפי תקנות אלה בלבד באותו בית משפט בשלושת החדשים שקדמו להכנה, ויציין בה פרטים אלה: שמו של כל אחד מהאנשים שנתמנו, מקצועו, מהות התפקיד, שם החברה שלגביה נעשה המינוי, תאריך המינוי, שם הממנה ומספר התיק בבית המשפט; הרשימה תישלח אל נשיאי בתי המשפט ואל הכונס הרשמי ותעמוד לעיון הציבור במזכירויות בתי המשפט. עותקים מן הרשימה יישלחו אל לשכת עורכי הדין ואל לשכת רואי החשבון בישראל.

פרק ג׳: שכר

6.

בקשה לשכר טרחה [תיקון: תשמ״ב, תשמ״ד, תשס״א]

(א)

בית משפט יקבע את שכרו של מי שנתמנה לתפקיד (להלן – בעל תפקיד) על פי בקשתו.

(ב)

הבקשה תלווה בדו״ח כספי של בעל התפקיד, כשהוא מאומת בתצהיר ומבוקר בידי רואה חשבון; אולם רשאי בית המשפט, מטעמים שיירשמו, לפטור בעל תפקיד מהחובה למסור את הדו״ח לבקורת האמורה.

(ג)

המשיב בבקשה לשכר בפירוק יהיה הכונס הרשמי, והוא יהיה רשאי, בנוסף לסמכותו לפי כל דין, לחוות את דעתו על הדו״ח ולייעץ לבית המשפט הדן בבקשה בכל ענין הכרוך בה.

(ג1)

המשיב בבקשה לשכר בכינוס נכסים יהיה הנושה המובטח; בבקשה לשכר בהליכים לפי סעיף 350 לחוק החברות תישלח הודעה על הגשת הבקשה לכל נושה מהותי ולכונס הרשמי, אשר רשאים להתייצב ולהביע את עמדתם בבקשה; כונס הנכסים יהיה חייב להתייצב לדיון בבקשה כאשר הנושה המובטח קיבל דיבידנד מעל ל־90% מגובה חובו.

(ד)

בית המשפט הדן בבקשה רשאי להיוועץ בכל אדם ובמיוחד בועדת הביקורת, אם קיימת כזו.

(ה)

השכר ייקבע לבעל תפקיד לפי הכללים שבתקנות 7 עד 11.

7.

שכר ניהול [תיקון: תשמ״ד, תשמ״ד־2, תשס״א, [הודעות]]

(א)

לבעל תפקיד ייקבע לא יותר מאשר פעם בשלושה חודשים, שכר ניהול באחוזים מתקבולי הכנסה שנתקבלו במזומנים בתקופה שבעדה הוא נקבע, כמפורט להלן:

(1)

לגבי 350,000 השקלים החדשים (מתואם לדצמבר 1999; בשנת 2024, 514,700 ש״ח) הראשונים – 5%;

(2)

לגבי 725,000 שקלים חדשים (מתואם לדצמבר 1999; בשנת 2024, 1,066,162 ש״ח) נוספים – 4%;

(3)

לגבי 1,450,000 שקלים חדשים (מתואם לדצמבר 1999; בשנת 2024, 2,132,322 ש״ח) נוספים – 3%;

(4)

לגבי 2,175,000 שקלים חדשים (מתואם לדצמבר 1999; בשנת 2024, 3,198,483 ש״ח) נוספים – 2%;

(5)

לגבי 4,350,000 שקלים חדשים (מתואם לדצמבר 1999; בשנת 2024, 6,396,969 ש״ח) נוספים – 1%;

(6)

לגבי 14,500,000 שקלים חדשים (מתואם לדצמבר 1999; בשנת 2024, 21,323,227 ש״ח) נוספים – 0.5%;

(7)

לגבי כל שקל חדש נוסף – 0.2%.

(א1)

נוסף על השכר הקבוע בתקנת משנה (א), רשאי בית המשפט, לאחר שניתנה לנושה המובטח ולנושה המהותי הזדמנות להביע את עמדתם, לקבוע לבעל תפקיד שכר ניהול מיוחד שישולם מן הרווח שהופק בתקופה שבעדה הוא ישולם; בית המשפט רשאי לקבוע, על פי שיקול דעתו, שתשלום השכר האמור יהיה מותנה בהסכמת רוב, לפי ערך, מבין הנושים המובטחים, אם ישנם, וישולם מתוך הסכום המגיע להם, וכן רשאי הוא לקבוע כי התשלום יהיה מתוך נשייתם של הנושים הרגילים, בשים לב לדיבידנד שמוצע לשלמו להם; בתקנת משנה זו, ”רווח“ – רווח תפעולי שנוצר מתקבולי הכנסה שוטפים, שאינם נובעים ממכירת נכסי החברה, בניכוי הוצאות לרבות שכר הניהול ומסים שוטפים; הפסדים וריבית שנוצרו לפני תחילת הפירוק לא ייכללו בחישוב הרווח התפעולי לפי תקנת משנה זו, כאשר סכומי ההפסדים צמודים למדד.

(ב)

לא ייקבע שכר על פי תקנה זו בשל כספים שנתקבלו כתקבולי מימוש.

8.

שכר מימוש [תיקון: תשמ״ד, תשס״א, [הודעות]]

(א)

לבעל תפקיד ייקבע שכר מימוש באחוזים מתקבולי מימוש, כמפורט להלן, למעט ממזומנים שהיו בידי החברה או שעמדו לזכותה ביום תחילת עבודתו בפועל של בעל התפקיד, ולמעט הכספים שהועברו לבעל התפקיד מכונס נכסים או מפרק אחר:

(1)

לגבי 50,000 השקלים החדשים (מתואם לדצמבר 1999; בשנת 2024, 73,528 ש״ח) הראשונים – 20%;

(2)

לגבי 500,000 שקלים חדשים (מתואם לדצמבר 1999; בשנת 2024, 735,282 ש״ח) נוספים – 10%;

(3)

לגבי 2,500,000 שקלים חדשים (מתואם לדצמבר 1999; בשנת 2024, 3,676,414 ש״ח) נוספים – 5%;

(4)

לגבי כל שקל חדש נוסף – 1%;

(5)

(נמחקה);

(6)

(נמחקה);

(7)

(נמחקה);

(8)

(נמחקה);

(9)

(נמחקה).

(א1)

שילם החייב, בעל מניות של החייב או אחר תשלומים עתיים לבעל התפקיד יראו אותם כתקבולי מימוש.

(ב)

על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בית המשפט לקבוע שכר על פיה על הפרש ערך מזומנים שנוצר לטובת החברה, כתוצאה מהשבחתו בידי בעל התפקיד, אם מצא כי ההשבחה נבעה ממאמץ מיוחד שבעל התפקיד השקיע בהשבחה זו.

(ג)

לענין תקנה זו, ”מזומנים“ – לרבות איגרות חוב, מניות ומסמכים סחירים אחרים, ופירותיהם של אלה, שהיו בידי החברה או שעמדו לזכותה ערב תחילת עבודתו של בעל התפקיד, או שנרכשו למטרות השקעה עבור החברה בתקופת עבודתו של בעל התפקיד.

8א.

שכר טרחה על פי חלוקה בפועל [תיקון: תשס״א]

(א)

בעל תפקיד, אשר לא ביקש שכר טרחה כאמור בתקנות 7 ו־8, רשאי לבקש שכר טרחה מתוך סך כל הנשייה שחילק בפועל לכל הנושים בכסף או בשווה כסף על פי המפורט להלן:

	שיעור חלוקה בפועל באחוזים לכל הנושים מסך כל נשייתם המוכחת	שכר מזערי ומרבי באחוזים, מסך כל הנשייה לחלוקה
(1)	80 ומעלה	11–12
(2)	70–79	10–11
(3)	60–69	9–10
(4)	50–59	7–9
(5)	40–49	5–7
(6)	30–39	4–5
(7)	20–29	3–4
(8)	10–19	2–3
(9)	0–9	לא יותר מ־2

(ב)

על אף האמור בפסקה (1) בטבלה שבתקנת משנה (א), בנסיבות מיוחדות שיירשמו, שנבעו ממאמץ מיוחד, שעות עבודה רבות, הצלחה מוכחת בביצוע התפקיד וחלוקת הרכוש ומשך זמן קצר במיוחד לסיום תפקידו, רשאי בית המשפט לפסוק לבעל תפקיד שפעל כאמור באותה פסקה לא יותר מ־15% ולא פחות מ־12% מסך הנשייה לחלוקה.

(ג)

על אף האמור בתקנת משנה (א) בעל תפקיד אשר קיבל במהלך ביצוע תפקידו שכר טרחה על פי תקנות 7 ו־8, יוכל לבקש שכר טרחה על פי תקנה זו ובלבד שהסכומים שניתנו לו על פי התקנות האמורות יופחתו משכרו על פי תקנה זו.

9.

מס ערך מוסף [תיקון: תשמ״ד, תשס״א]

(א)

שכר הטרחה יחושב מהתקבול בלא מס ערך מוסף, למעט אם נדרש הליך מיוחד לגבייתו או בעסקאות ייצוא.

(ב)

לשכר הטרחה הקבוע בתקנות אלה ייתוסף מס ערך מוסף.

9א.

בדיקת תביעות חוב של עובדים [תיקון: תשס״א, [הודעות]]

לבעל תפקיד ישולם שכר בסכום של 200 שקלים חדשים (מתואם לדצמבר 1999; בשנת 2024, 345 ש״ח) בעד תביעת חוב של עובד שהוגשה לו על פי סעיף 189 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995.

10.

סייגים לשכר [תיקון: תשמ״ד, תשס״א]

(א)

על אף האמור בתקנה 8 שכרו של כונס נכסים, שמימש רכוש בעבור נושה מובטח, יהיה 75% מהסכום הקבוע בתקנה 8.

(ב)

נתמנה כונס נכסים או מפרק זמני לפני צו פירוק, לשם תפיסת הרכוש ושמירתו בלבד, לא יחולו הוראות פרק זה, ושכרו ייקבע על ידי בית המשפט בהתחשב בהיקף עבודתו.

(ג)

בעל תפקיד לא יקבל שכר או תמורה אחרת, בין במישרין ובין בעקיפין, נוסף על הקבוע בתקנות אלה בשל תפקידו בחברה, אלא באישור בית המשפט; קיבל בעל תפקיד שכר כאמור בלא אישור בית המשפט, רשאי כל נושה לפנות לבית המשפט בבקשה להשבתו לחברה או לחלוקתו.

11.

שירותים מקצועיים [תיקון: תשמ״ד, תשס״א]

(א)

בעל תפקיד לא יהיה זכאי לשכר מיוחד בעד שירותיו המקצועיים, ורואים אותו ככלול בשכר הטרחה שייקבע לפי כללים אלה.

(ב)

על אף האמור בתקנת משנה (א), אם שוכנע בית המשפט, כי בעל התפקיד ביצע פעולות החורגות מתפקידיו הרגילים, רשאי בית המשפט לפסוק לו שכר מיוחד עבורן, לפי התעריף המינימלי הקיים במקצועו של בעל התפקיד.

(ג)

פסק בית המשפט שכר מיוחד לפי תקנת משנה (ב), לא ייקבע לבעל התפקיד שכר ניהול ושכר מימוש מההכנסות או מהכספים שנתקבלו בתקופת הפירוק או הכינוס, כתוצאה מביצוע הפעולות החורגות שעבורן נפסק לו השכר המיוחד.

12.

העסקת בעלי מקצוע [תיקון: תשס״א]

בעל תפקיד לא יעסיק במסגרת תפקידו פקיד, עורך דין, רואה חשבון, מנהל חשבונות, כלכלן, מהנדס, שמאי או בעל מקצוע אחר אלא באישור מראש מאת הכונס הרשמי או מבית המשפט. היתה ההוצאה בעד ההעסקה כאמור צפויה להגיע לסכום של 100,000 שקלים חדשים ומעלה, תינתן לנושים המובטחים הזדמנות להשמיע את עמדתם קודם למתן האישור.

13.

נימוקים להגדלת השכר או להקטנתו [תיקון: תשמ״ד, תשמ״ה, תשס״א]

(א)

בעת פסיקת שכרו של בעל התפקיד, יביא בית המשפט בחשבון את ההוצאות שהוציא בעל התפקיד במהלך מילוי תפקידו וכן יבחן בכל מקרה, לפי שיקול דעתו, את מידת המאמץ והטרחה שהשקיע בעל התפקיד ומשך הזמן לסיום התפקיד ובהתאם לכך רשאי הוא, מנימוקים שירשמו, להקטין את שכרו או להגדילו.

(א1)

ביצע בעל תפקיד פעולות החורגות באופן משמעותי ממסגרת התפקידים השגרתיים שבעדם נקבע לו שכר, רשאי בית המשפט – אם הגיש לו הכונס הרשמי בקשה לכך – לקבוע לבעל התפקיד שכר מיוחד בעד הפעולות האמורות, בהתחשב בתועלת שהן הביאו לנושים ולמעונינים האחרים בפירוק.

(ב)

עיכב בעל תפקיד את סיום תפקידו ללא סיבה מספקת, רשאי בית המשפט, מנימוקים שירשום, להקטין את שכרו.

(ג)

הפסיק בעל תפקיד למלא את תפקידו לפני סיומו ושולם לו לפני כן סכום כסף על חשבון שכרו, רשאי בית המשפט, מנימוקים שירשום, לצוות על החזרת הסכום ששולם, כולו או חלקו, בתוספת הפרשי הצמדה כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961, מיום שהסכום שולם ועד ליום החזרתו בפועל.

(ד)

הועסק בעל מקצוע כאמור בתקנה 12 ושכרו שולם מקופת החברה, רשאי בית המשפט לנכות את הסכום ששולם, כולו או מקצתו, משכרו של בעל התפקיד.

(ד)

(ספרור שגוי במקור): בבוא בית המשפט להגדיל שכר בעל תפקיד או להקטינו יתחשב גם בסכומים ששולמו לבעל התפקיד על פי תקנה 7(א1), אם שולמו.

14.

מועדי התשלום

(א)

במהלך ביצוע העבודה ישולם לבעל תפקיד שכר ביניים, אשר לא יעלה על חמישים אחוזים מהשכר הסופי המשוער, אולם בית המשפט רשאי לאשר תשלום שיעור גבוה יותר מנימוקים שיירשמו.

(ב)

השכר הסופי ישולם עם שחרורו של בעל התפקיד מתפקידו.

15.

הצמדה [תיקון: תשמ״ד, תשס״א]

(א)

הסכומים המשמשים בסיס לחישוב השכר לפי תקנות 7(א), 8(א) ו־9א ישתנו ב־1 בינואר של כל שנה (להלן – יום השינוי), לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי ובלבד ששיעור השינוי עלה על 1%.

(ב)

סכום שהשתנה כאמור בתקנת משנה (א), יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב.

(ג)

בתקנה זו –

”מדד“ – (נמחקה);

”המדד היסודי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי הקודם;

”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי.

(ד)

הכונס הרשמי יפרסם ברשומות את נוסח תקנות 7(א), 8(א) ו־9א בהתאם לשינויים שחלו בו על פי האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב).

(ה)

לשכר שנקבע לבעל תפקיד לפי תקנה 6(א) יווספו הפרשי הצמדה, לפי השינויים שחלו במדד מן המדד שפורסם לאחרונה לפני יום הגשת הבקשה לפי תקנה 6(א) ועד למדד שפורסם לאחרונה לפני תשלום השכר בפועל, אלא אם קבע בית המשפט אחרת.