תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים)
תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים) מתוך 
תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים), התש״ס–2000
ק״ת תש״ס, 886; תשס״ב, 434, 787; תשס״ד, 79, 774; תשס״ו, 576; תשע״ב, 58; תשע״ג, 394; תש״ף, 1054, 1768; תשפ״א, 112.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 4, 12(ב) ו־59 לחוק הבזק, התשמ״ב–1982 (להלן – החוק), ובידיעת ועדת הכלכלה של הכנסת לענין סימן ג׳ לפרק ג׳, אני מתקין תקנות אלה:
תוכן עניינים
פרק א׳: הגדרות
הגדרות [תיקון: תשס״ב, תשע״ב]
בתקנות אלה –
”אזור שירות“ – תחום גאוגרפי שבו חייב בעל רישיון כללי, על פי רישיונו, להקים, לקיים או להפעיל רשת בזק ציבורית ולספק באמצעותה שירותי בזק לכלל הציבור;
”אמצעי שליטה בתאגיד“ – כל אחת מאלה:
(1)
זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;
(2)
הזכות למנות דירקטור או מנהל כללי;
(3)
הזכות להשתתף ברווחי התאגיד;
(4)
הזכות לחלק ביתרת נכסי התאגיד בעת פירוקו לאחר סילוק חבויותיו;
”בעל הרישיון“ – מי שקיבל רישיון מפ״א לפי תקנות אלה;
”בעל זיכיון“ – כהגדרתו בסעיף 6יב1 לחוק;
”בעל ענין“ – מי שמחזיק ב־5% או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה;
”בעל רישיון“ – מי שקיבל רישיון כללי לרבות רישיון כללי ייחודי, או רישיון מיוחד לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי בזק;
”בעל רישיון כללי“ – מי שקיבל רישיון כללי לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי בזק;
”בעל רישיון כללי לשידורי כבלים“ – מי שקיבל רישיון כללי לשידורי כבלים לפי פרק ב1 לחוק;
”בעל רישיון לשידורי לוויין“ – כהגדרתו בסעיף 6מג לחוק;
”בקשה“ – בקשה לקבלת רישיון מפ״א, לחידושו או לשינויו;
”הון עצמי“ – הון, קרנות ועודפים, לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים;
”החזקה“ לענין אמצעי שליטה – במישרין או בעקיפין, בין לבד ובין יחד עם אחרים, לרבות באמצעות אחר ובכלל זה נאמן או שלוח, או באמצעות זכות המוקנית לפי הסכם, לרבות ברירה להחזקה שאיננה נובעת מניירות ערך המירים, או בכל דרך אחרת;
”המנהל“ – המנהל הכללי של משרד התקשורת או מי שהוא הסמיכו לענין תקנות אלה, דרך כלל או לענין מסוים;
”השאלון“ – התוספת הראשונה לתקנות אלה;
”השנתון הסטטיסטי“ – שנתון סטטיסטי לישראל שפורסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה סמוך למועד תחילת תקנות אלה, אשר מופקד לעיון הציבור בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”השפעה ניכרת“ – היכולת להשפיע על פעילותו של תאגיד השפעה של ממש, בין לבד ובין יחד עם אחרים או באמצעותם, בין במישרין ובין בעקיפין, הנובעת מכוח החזקת אמצעי שליטה בו או בתאגיד אחר, לרבות יכולת הנובעת מתקנון התאגיד, מכוח חוזה בכתב, בעל פה או באופן אחר, או יכולת הנובעת מכל מקור אחר, ולמעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של נושא משרה בתאגיד; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כבעל השפעה ניכרת בתאגיד אם הוא מחזיק עשרים וחמישה אחוזים או יותר מאמצעי שליטה כלשהו בתאגיד;
”השר“ – שר התקשורת, לרבות מי שהוא אצל לו מסמכויותיו, כולן או מקצתן, לענין מתן רישיון כללי לפי תקנות אלה;
”חברה“ – לרבות תאגיד אחר;
”חברות אחיות“ – חברות אשר בעל השפעה ניכרת באחת הוא גם בעל השפעה ניכרת באחרת;
”חברה אם“ – חברה בעלת השפעה ניכרת בחברה אחרת;
”חברה בעלת זיקה“ – חברה אם, חברה בת, חברה אחות, חברה שהיא בעל ענין, חברה מסונפת, חברה קשורה, חברה קרובה או חברה שותפה;
”חברה בת“ – חברה אשר חברה אחרת מקיימת בה השפעה ניכרת;
”חברה מסונפת“ – חברה אשר חברה אחרת היא בעל ענין בה;
”חברות קרובות“ – חברות אשר בעל השפעה ניכרת באחת הוא גם בעל ענין באחרת;
”חברה קשורה“ – חברה אשר השקעותיה בחברה אחרת הן בשיעור של 25% או יותר מההון העצמי שלה, בין במניות ובין בדרך אחרת, למעט הלוואה הניתנת בדרך העסקים הרגילה;
”חברות שותפות“ – כל אחת מאלה:
(1)
חברות אשר שתיהן בעלות השפעה ניכרת בחברה שלישית;
(2)
חברות אשר שתיהן חברות קשורות של חברה שלישית;
(3)
חברות אשר אחת מהן היא חברה קשורה לחברה שלישית והאחרת בעלת השפעה ניכרת בה;
”יחד עם אחרים“ – שיתוף פעולה דרך קבע; ויראו כמשתפים פעולה דרך קבע, לענין יחיד – אותו, את קרובו, וכן תאגיד שאחד מהם שולט בו, ולענין תאגיד – אותו, את מי ששולט בו ואת מי שאחד מהם שולט בו;
”מבקש“ – מי שהגיש למנהל בקשה לפי תקנות אלה;
”מערכת רט״ן (רדיו טלפון נייד)“ – מערכת של מיתקני אלחוט הבנויה בשיטה התאית ומיתקנים אחרים, שבאמצעותה ניתנים שירותי רדיו־טלפון נייד לציבור, לרבות מרכזות רדיו־טלפון נייד, מוקדי רדיו תאיים ועורקי תמסורת אלחוטיים או כבלים המקשרים בין מוקדי רדיו תאיים, בין מוקד רדיו תאי למרכזת רדיו־טלפון נייד או בין מרכזת רדיו־טלפון נייד לרשת בזק ציבורית;
”מפעיל בין־לאומי“ – בעל רישיון כללי למתן שירותי בזק בין־לאומיים;
”מפעיל כללי“ – בעל רישיון כללי, בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, בעל זיכיון או בעל רישיון לשידורי לוויין;
”מפ״א (מפעיל פנים־ארצי)“ – בעל רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים;
”מפעיל רט״ן“ – בעל רישיון כללי למתן שירותי רדיו־טלפון נייד;
”מרכזת“ – מיתקן בזק שבו נמצאים ומופעלים אמצעי מיתוג, ניתוב, ותמסורת, המאפשרים יצירת קשר בין יחידות ציוד קצה שונות המחוברות או קשורות אליו, והעברת מסרי בזק ביניהן, לרבות מיתקני בקרה וניטור ומיתקנים אחרים המאפשרים מתן שירותי בזק שונים למנויים של בעל הרישיון או למנויים של בעל רישיון אחר;
”מתג מעבר“ – (נמחקה);
”נושא משרה“ – מי שמכהן כדירקטור, מנהל כללי, מנהל עסקים ראשי, משנה למנהל הכללי, סגן המנהל הכללי, או ממלא תפקיד כאמור בחברה אף אם תוארו שונה, וכן מנהל אחר הכפוף במישרין למנהל הכללי של חברה;
”נס״ר (נקודת סיום רשת)“ – מישק שאליו מחוברים מצד אחד רשת בזק ציבורית ומצד שני ציוד קצה, רשת פרטית, או רשת בזק ציבורית אחרת, לפי הענין;
”קרוב“ – בן זוג לרבות ידוע בציבור, הורה, הורי הורה, ילד וילדו של ילד, אח, ובן זוגו של כל אחד מאלה;
”רישיון מפ״א“ – רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים, למעט מתן שירותים באמצעות תחנת שידור כהגדרתה בסעיף 6יב1 לחוק, לרבות רישיון מפ״א תשתית;
”רישיון מפ״א משולב“ – רישיון מפ״א המשלב בתוכו רישיון לפי סעיף 5 לפקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל״ב–1972;
”רישיון מפ״א תשתית“ – רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים הניתנים לאלה בלבד: לבעל רישיון אחר, לבעל רישיון לשידורים או למי שפועל מכוח היתר כללי;
”רשת בזק ציבורית“ – מערכת של מיתקני בזק, המשמשת או המיועדת לשמש לאספקת שירותי בזק לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באזור שירות, הכוללת ציוד מיתוג וניתוב; ציוד תמסורת, ורשת גישה לרבות מערכת רט״ן ומערכת בזק בין־לאומית, ולמעט ציוד קצה;
”רשת בזק ציבורית נייחת“ – רשת בזק ציבורית פנים־ארצית, למעט מערכת רט״ן ומערכת בזק בין־לאומית;
”רשת גישה“ – מרכיבי רשת בזק ציבורית המשמשים לקישור בין מרכזת לבין נס״ר באמצעות תשתית קווית, תשתית אלחוטית, או שילוב של שניהם;
”שירות בזק בין־לאומי“ – שירות בזק הניתן לציבור באמצעות מערכת בזק בין־לאומית של מפעיל בין־לאומי;
”שירות טלפון בסיסי“ – העברה ממותגת דו־כיוונית, לרבות באמצעות מודם, של דיבור או של מסרי בזק דמויי דיבור, דוגמת אותות פקסימילה;
”שירות טלפוניה“ – שירות טלפון בסיסי ושירותים נלווים לשירות זה;
”שירות תמסורת“ – ביצוע תמסורת למען הזולת;
”שירות תקשורת נתונים“ – ביצוע תקשורת נתונים למען הזולת;
”שירותי בזק פנים־ארציים נייחים“ – שירותי תשתית, תמסורת, תקשורת נתונים וטלפוניה נייחים;
”שירות רט״ן (רדיו־טלפון נייד)“ – שירות בזק הניתן לציבור באמצעות מערכת רט״ן של מפעיל רט״ן;
”שירות תשתית“ – מתן אפשרות שימוש ברשת בזק ציבורית בידי בעל רישיון אחר, בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, או בעל זיכיון לשם מתן שירותים על ידם;
”שליטה“ – היכולת לכוון פעילותו של תאגיד, בין לבד ובין יחד עם אחרים או באמצעותם, בין במישרין ובין בעקיפין, הנובעת מכוח החזקת אמצעי שליטה בו או בתאגיד אחר, לרבות יכולת הנובעת מתקנון התאגיד, מכוח חוזה בכתב, בעל פה או באופן אחר, או יכולת הנובעת מכל מקור אחר, ולמעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של נושא משרה בתאגיד; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כשולט בתאגיד אם הוא מחזיק חמישים אחוזים או יותר מאמצעי שליטה כלשהו בתאגיד, או אם בידו היכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד, למעט החלטות שענינן הנפקה של אמצעי שליטה בתאגיד או החלטות שענינן מכירה או חיסול של רוב עסקי התאגיד או שינוי מהותי בהם; חזקה כי אדם שולט בתאגיד, אם בידו השיעור הגדול ביותר של אמצעי שליטה מסוג כלשהו;
”תמסורת“ – העברת אותות אלקטרומגנטיים, לרבות אותות אופטיים, או רצף סיביות בין מיתקני בזק של בעלי רישיון, לרבות בעל רישיון לשידורים, למעט ציוד קצה;
”תקשורת נתונים“ – העברת מידע ותוכנה בין מחשבים; לענין זה –
”מידע“ – נתונים, סימנים, מושגים או הוראות, למעט תוכנה, המובעים בשפה קריאת מחשב, והמאוחסנים במחשב או באמצעי אחסון אחר;
”מחשב“ – מכשיר הפועל באמצעות תוכנה לביצוע עיבוד אריתמטי או לוגי של נתונים, וציודו ההיקפי, לרבות מערכת מחשבים;
”תוכנה“ – קבוצת הוראות המובעות בשפה קריאת מחשב, המסוגלת לגרום לתפקוד של מחשב או לביצוע פעולה על ידי מחשב.
פרק ב׳: הגשת בקשה והטיפול בה
סימן א׳: מתכונת הבקשה
מסמכי הבקשה [תיקון: תשע״ב]
(א)
בקשה תוגש לשר באמצעות המנהל, כשהיא ערוכה לפי סדר הענינים והסעיפים שבשאלון; על בקשה לקבלת רישיון מפ״א תשתית יחול פרק ג׳ בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בו בסימן ד׳1.
(ב)
מבקש יפרט בבקשתו באופן מלא ומדויק את המידע הנדרש בשאלון, ויצרף לבקשתו את המסמכים המפורטים בשאלון; על בקשה לקבלת רישיון מפ״א תשתית יחול השאלון בשינויים המחויבים.
(ג)
בלי לגרוע מן האמור בסעיף קטן (ב), על מי שמבקש לקבל רישיון מפ״א תשתית, לא יחולו סעיפים 9(ב)(2)(ב), 9(ב)(3), 13(א)(6), 14, 15(א)(2)(ב), 15(א)(2)(ח), 15(א)(2)(ט), 15(א)(7), 17(2), 19(2)(ב), 19(4)(א), 19(4)(ד) ו־19(4)(ה) לשאלון.
הצהרה על עובדות ואימות מסמכים [תיקון: תשע״ב]
(א)
בקשה תיחתם בידי מי שהתאגיד, כאמור בתקנה 11(א)(1), הסמיכו לחתום עליה בשמו, ויצורף לה אישור מאת עורך דין בדבר סמכות החותם לחתום בשם התאגיד; הבקשה תיחתם בפני עורך דין שיאמת כי החתימה נעשתה ביד האדם המוסמך כאמור.
(ב)
הבקשה תיתמך בתצהיר, לאימות העובדות והמסמכים הכלולים בה; על עובדות שהן בתחום ידיעתו האישית של המצהיר, יצהיר שהן נכונות, ועל עובדות אחרות יצהיר שהן נכונות לפי מיטב ידיעתו ואמונתו.
(ג)
כל מסמך שיצורף לבקשה ושאינו מקור יאומת כמתאים למקור בידי עורך דין.
סימן ב׳: הטיפול בבקשה
הגשת הבקשה ובחינה ראשונית
(א)
המנהל יבחן את מסמכי הבקשה ויודיע למבקש, בכתב, בתוך 90 ימים ממועד הגשתה, על אחת מאלה:
(1)
הבקשה הוגשה כנדרש לפי תקנות אלה, נמסרו המידע והמסמכים הנחוצים לבחינת הבקשה ועל כן היא תקינה (להלן – בקשה תקינה);
(2)
יש לערוך בבקשה שינויים או להמציא מידע ומסמכים נוספים, שיפורטו בהודעה.
(ב)
המנהל רשאי להאריך את המועד כאמור, מטעמים שיירשמו, לתקופה נוספת של 60 ימים.
תיקון או השלמת בקשה
(א)
מבקש ימלא אחר דרישות ההודעה כאמור בתקנה 4(א)(2) ויגיש למנהל בקשה מתוקנת או מידע משלים, לפי הענין.
(ב)
הוראות תקנה 4(א) יחולו גם על בקשה שתוקנה או הושלמה לפי תקנת משנה (א).
(ג)
מבקש ידווח למנהל לאלתר על כל שינוי בנתוני בקשתו, לרבות שינוי בהחזקות בעלי ענין בו.
(ד)
לא נענה מבקש לנדרש בהודעת המנהל על פי תקנה 4(א)(2) בתוך 60 ימים מיום שהומצאה לו, רשאי המנהל לפסול את הבקשה.
ערר
(א)
הודיע המנהל למבקש על פסילת הבקשה, כאמור בתקנה 5(ד), רשאי המבקש לערור בפני השר.
(ב)
ערר יוגש לשר בתוך 20 ימים מיום שהומצאה למבקש הודעת המנהל כאמור בתקנת משנה (א).
(ג)
השר יחליט בערר בתוך 30 ימים מיום הגשתו; השר רשאי, מטעמים שיירשמו, להאריך את מועד מתן החלטתו כאמור ב־30 ימים נוספים.
הגשת מידע ומסמכים ובחינת הבקשה
(א)
מבקש יגיש למנהל, בכל עת שיידרש לכך, כל מידע או מסמך, לרבות בדבר בעל ענין במבקש, או בדבר נושא משרה בו או בבעל ענין בו, הדרושים, לדעת המנהל, לשם בחינת בקשתו.
(ב)
בקשה תיבחן בידי המנהל לענין עמידתה בתנאים למתן רישיון לפי פרק ג׳; המנהל יביא בפני השר את ממצאיו.
החלטת השר בדבר הענקת רישיון
(א)
ראה השר כי המבקש עומד בתנאים המפורטים בפרק ג׳, רשאי הוא להעניק למבקש רישיון לשירותים המבוקשים, כולם או חלקם, ולקבוע בו תנאים, לרבות בכל הנוגע לענינים האמורים בפרק ג׳, וכן רשאי השר לדחות את הבקשה.
(ב)
החלטת השר כאמור בתקנת משנה (א) תינתן למבקש בתוך 90 ימים מיום הודעת המנהל על הגשת בקשה תקינה; השר רשאי, מטעמים שיירשמו, להאריך את מועד מתן החלטתו כאמור לתקופה נוספת של 90 ימים.
(ג)
השר רשאי להתנות את תחילת מתן השירותים על פי הרישיון במילוי תנאים הנדרשים, לדעת השר, לשם קיום השירותים.
רישיון מפ״א משולב
(א)
רישיון מפ״א משולב יוענק בדרך של מכרז, אלא אם כן הורה השר אחרת.
(ב)
לענין ההליכים והתנאים למתן רישיון מפ״א משולב כאמור בתקנת משנה (א), יחולו הוראות תקנות אלה, בשינויים המחויבים, אלא אם כן הורה השר אחרת בתקנות או בתנאי המכרז.
(ג)
בחירת הזוכה במכרז יכול שתתבסס, בין השאר, על גובה סכום דמי רישיון שיציעו המתמודדים במכרז.
פרק ג׳: תנאים למתן רישיון
סימן א׳: כשירות, תנאים והגבלות
החזקה בעקיפין
שיעור החזקה יחושב לפי המפורט להלן:
(1)
לבעל שליטה בחברה תיוחס החזקת אמצעי השליטה שמוחזקים בידי החברה במלואה;
(2)
לבעל ענין שאינו בעל שליטה בחברה, תיוחס החזקת אמצעי השליטה המוחזקים בידי החברה, באופן יחסי לשיעור אחזקותיו של בעל הענין בחברה.
תנאים מקדמיים [תיקון: תשס״ב, תש״ף־2]
(א)
מי שהתקיימו בו כל אלה רשאי להגיש בקשה:
(1)
הוא חברה שהתאגדה כדין בישראל לפי חוק החברות, התשנ״ט–1999 או תאגיד אחר שהתאגד בישראל לפי כל דין, שהתאגדותם נועדה לצורך קבלת הרישיון;
(2)
התקיים בו אחד מאלה:
(א)
עשרים אחוזים לפחות מכל אחד מאמצעי השליטה במבקש מוחזקים במישרין בידי אזרח ישראל ותושב בה, או מוחזקים בידי תאגיד שאזרח ישראל ותושב בה שולט בו;
(ב)
ניתנה לו הוראה לפי סעיף 13 לחוק לבקשת שירות הביטחון הכללי, ושירות הביטחון הכללי אישר שהיא כוללת דרישות חלופיות לדרישה האמורה בפסקת משנה (א);
(3)
המנהל הכללי, דירקטור שהוענקו לו סמכויות ביצוע ורוב הדירקטורים במבקש הם אזרחי ישראל ותושבים בה.
(ב)
לא ישמש נושא משרה במבקש מי שהורשע בעבירה שלפי מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת המנהל, לשמש נושא משרה בו.
(ג)
בתקנה זו –
”אזרח ישראל“ – כמשמעותו בחוק האזרחות, התשי״ב–1952;
”תושב“ – כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965.
סייגים למתן רישיון
(א)
בתקנה זו –
”מפעיל מהותי“ – מפעיל כללי שיש לו יכולת השפעה של ממש על התחרות במגזר פעילות; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו כמפעיל מהותי מי שהוא, לבד או יחד עם חברה אם, חברה בת או חברה אחות, בעל נתח שוק של עשרים וחמישה אחוזים או יותר;
חזקה שמפעיל כללי הוא מהותי אם מתקיים בו אחד מאלה:
(1)
הוא בעל נתח השוק הגדול ביותר במגזר פעילות;
(2)
קיים חסם מעבר כלכלי, טכנולוגי, משפטי או אחר, המגביל באופן משמעותי מעבר מנויים ממנו אל מפעיל כללי אחר באותו מגזר פעילות;
(3)
הוא פועל במגזר פעילות שלגביו קיים חסם כניסה המגביל באופן משמעותי את יכולתו של מפעיל כללי אחר לספק שירותים באותו מגזר פעילות, ובלבד שנתח השוק שלו אינו זניח;
”מגזר פעילות“ – תחום של שירותים, ובהם שירות תמסורת ותקשורת נתונים, שירות טלפוניה, שירות רט״ן, שירות בזק בין־לאומי, שירות שידורים רב־ערוציים למנויים וכיוצא באלה, הניתנים בכל הארץ או בחלק ממנה;
”מפ״א מהותי“ – מפעיל פנים־ארצי, שבמגזר פעילות של שירותי בזק פנים־ארציים נייחים הוא מפעיל מהותי;
”נתח שוק“ – שיעור יחסי מכלל ההכנסה, ממספר המנויים או מהיקף התעבורה במגזר פעילות, הכל לפי הענין.
(ב)
השר רשאי ליתן רישיון מפ״א, לסרב לתיתו או להתנותו בתנאים.
(ג)
בלי לגרוע מכלליות האמור בתקנת משנה (ב), לא יינתן רישיון מפ״א למבקש במקרים המפורטים להלן, אלא אם כן שוכנע השר, על פי בקשה בכתב, כי מתן הרישיון יקדם את התחרות בתחום הבזק או שהוא לטובת הציבור:
(1)
בעל ענין במבקש הוא מפ״א שאינו מפ״א מהותי;
(2)
בעל השפעה ניכרת במבקש הוא בעל ענין במפ״א מהותי, או בעל ענין בבעל השליטה במפ״א מהותי, או חברה שותפה או חברה קשורה של מפ״א מהותי;
(3)
שניים או יותר מבעלי השפעה ניכרת במבקש הם מפעילים כלליים באותו מגזר פעילות, או שהם בעלי השפעה ניכרת במפעילים כאמור.
(ד)
לא יינתן רישיון מפ״א למבקש שמתקיים בו אחד מאלה:
(1)
בעל ענין במבקש הוא מפ״א מהותי או חברה אם, חברה בת או חברה אחות של מפ״א מהותי;
(2)
נושא משרה במבקש הוא נושא משרה במפ״א מהותי, או בחברה אם, בחברה בת או בחברה אחות של מפ״א מהותי.
הגבלות ותנאים
(א)
בלי לגרוע מכלליות האמור בתקנה 12(ב), רשאי השר לקבוע ברישיון מפ״א הגבלות ותנאים בדבר היחס שבין בעל הרישיון לבין חברות בעלות זיקה, לרבות בדבר איוש תפקידים ומינוי נושאי משרה, העברת מידע, קיומם של תאגידים נפרדים או קיומה של מערכת חשבונאית נפרדת בין פעילויות, וכן בדבר הגבלות טכנולוגיות, גאוגרפיות או מסחריות בפריסת תשתית, במתן שירותים וביצוע קישור־גומלין.
(ב)
במסגרת הגבלות ותנאים כאמור בתקנת משנה (א), רשאי השר להתיר מתן שירותים, וביצוע קישור־גומלין בתנאים מועדפים בין חברה בת וחברה אם או בין חברות אחיות, ובלבד שבעל הרישיון אינו מפ״א מהותי, כהגדרתו בתקנה 12(א).
(ג)
בתקנה זו, ”קישור־גומלין“ – לרבות שימוש במיתקן בזק של אחר כמשמעות מונחים אלה בסעיף 5 לחוק.
סימן ב׳: יכולת, ידע וניסיון
שיקולי השר
בבואו לבחון התאמתו של המבקש ליתן השירותים המפורטים בבקשה, ישקול השר, בין השאר, את אלה:
(1)
הידע והניסיון העומדים לרשות המבקש בתחומי הטכנולוגיה, השירות, הארגון, השיווק וההפצה;
(2)
יכולתו הכלכלית של המבקש.
ידע וניסיון
(א)
מבקש יידרש להוכיח כי בידו, לרבות בידי מחזיקים בו או נושאי משרה בו, ידע וניסיון בתחומים המפורטים להלן:
(1)
הקמה והפעלה של רשת בזק ציבורית בהיקף דומה לזה המפורט בתכנית ההנדסית המצורפת לבקשה;
(2)
הפעלת מערך שיווק והפצה בתחום הבזק ובמתן שירותי בזק;
(3)
הפעלת מערך שירות בישראל, בתחום כלשהו, בהיקף של 50,000 לקוחות לפחות.
(ב)
הוכחה כאמור בתקנת משנה (א), יכול שתוצג באמצעות התחייבות של בעל ענין במבקש להעמיד לרשות המבקש ידע וניסיון, או באמצעות הסכם עם גוף בעל יכולת מוכחת לאספקת ידע ושירותים.
יכולת כלכלית [תיקון: תשס״ב]
(א)
ההון העצמי של מבקש או ההון העצמי המצטבר של בעלי השפעה ניכרת בו יהיה סכום בשקלים חדשים שווה ערך ל־60 מיליון דולר של ארה״ב לפחות, אשר יחושב לפי הדוחות הכספיים של השנה שהסתיימה טרם מועד הגשת הבקשה; אם שותפות מחזיקה במבקש, יחושב חלקה בהון העצמי המצטבר לפי היקף ההון העצמי שלה או לפי שיעור ערבותם של השותפים בשותפות.
(ב)
היקף ההון העצמי של בעל השפעה ניכרת שהוא יחיד, יאושר בידי רואה חשבון.
(ג)
מבקש יכלול בבקשתו תכנית עסקית, ערוכה לפי הוראות השאלון, לחמש השנים הראשונות ממועד מתן הרישיון.
סימן ג׳: תשתית ושירותים
תשתית עצמאית
(א)
בעל הרישיון יהיה הבעלים והמפעיל של רשת הבזק הציבורית שבאמצעותה ייתן שירותים למנוייו.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי השר להתיר לבעל הרישיון לעשות שימוש בעורקי תמסורת פיזיים או אלחוטיים או ברשת גישה של אחר, לרבות בדרך של שכירות או רכישת שירותים, בתנאים שיקבע השר ברישיון, ובלבד שהוא הבעלים והמפעיל של מרכזת שבאמצעותה ייתן שירותים למנוייו.
טכנולוגיה וכיסוי [תיקון: תשס״ב]
(א)
בתקנה זו –
”אזור טבעי“ – כל אזור התואם את החלוקה של שטח מדינת ישראל לאזורים טבעיים, על פי השנתון הסטטיסטי; לענין זה, ייחשבו תחומי הישובים היהודיים באזור יהודה ושומרון כשני אזורים טבעיים, ותחומי הישובים היהודיים באזור חבל עזה כאזור טבעי אחד;
”אזור זיכיון“ – כמשמעו בתוספת הראשונה לתקנות הבזק (זיכיונות), התשמ״ח–1987.
(ב)
מבקש יכלול בבקשתו תכנית הנדסית ערוכה לפי הוראות השאלון, הכוללת את תכנית הפריסה והפיתוח של רשת הבזק הציבורית ואת מערכת השירותים שהוא מבקש להציע לציבור.
(ג)
ברשת הבזק הציבורית שמציע המבקש בתכנית ההנדסית יתקיימו כל אלה לפחות:
(1)
השירותים יינתנו באמצעות מערכות ספרתיות בלבד;
(2)
אזור שירות יכלול –
(א)
לענין מבקש, למעט כאמור בפסקת משנה (ב), חמישה עשר אזורים טבעיים לפחות, שמהם שלושה לפחות מתוך רשימת האזורים הטבעיים המפורטת בלוח א׳ בפרק ג׳ לשאלון, והיתר מתוך רשימת האזורים הטבעיים המפורטת בלוח ב׳ בפרק ג׳ לשאלון;
(ב)
לענין מבקש שהגיש בקשה בהתאם להוראות סימן ג׳1 בפרק ב׳1 לחוק, כל האזורים כאמור בסעיף 6יב2(1) לחוק לפחות, מתוך רשימת אזורי הזיכיון המפורטת בלוח ג׳ בפרק ג׳ לשאלון.
(3)
פיתוח התשתיות והשירותים יושלם לפי לוח זמנים כלהלן:
(א)
מתן שירותים ללקוחות יחל לא יאוחר משנים עשר חודשים ממועד קבלת הרישיון;
(ב)
כל השירותים המוצעים יינתנו לכל דורש בתחום של כל ישוב באזור השירות שאוכלוסייתו עולה על עשרת אלפים נפש, לא יאוחר מעשרים וארבעה חודשים ממועד קבלת הרישיון; רשימת הישובים לענין זה תהיה על פי הקבוע בשנתון הסטטיסטי;
(ג)
כל השירותים המוצעים יינתנו לכל דורש בכל אזור השירות לא יאוחר משלושים ושישה חודשים ממועד קבלת הרישיון.
איכות שירות
רמת הדרישות ותקני האיכות שבהם יעמדו המערכת והשירותים המוצעים לא תפחת מן המפורט להלן, וזאת לא יאוחר משנים עשר חודשים ממועד קבלת הרישיון:
(1)
התקנה או העתקת שירות למנוי תבוצע לא יאוחר מתשעים ימים לאחר קבלת בקשה; ואולם, שמונים אחוזים מהבקשות להתקנות והעתקות יבוצעו בתוך ארבעה עשר ימים;
(2)
תקלות שהודעות עליהן התקבלו טלפונית במוקדי שירות, יתוקנו לא יאוחר מארבעה ימי עבודה מיום קבלת ההודעה; ואולם, שמונים אחוזים מהתקלות יתוקנו באותו יום עבודה שבו התקבלה ההודעה;
(3)
זמן ההמתנה המרבי למענה לפניה טלפונית למוקד שירות מאויש לא יעלה על שלושים שניות; ואולם, זמן ההמתנה הממוצע לא יעלה על עשר שניות.
[תיקון: תשס״ב־2, תשפ״א]
סימן ד׳: ערובה
ערובה [תיקון: תשס״ב, תשס״ד, תשס״ד־2, תשס״ו, תש״ף, תשפ״א]
מבקש יצרף לבקשתו מסמכים אלה:
(1)
ערובה בלתי מותנית לטובת מדינת ישראל (להלן – הערובה), כמפורט להלן:
(א)
סכום הערובה בשקלים חדשים ייקבע בהתאם לגודלו של אזור השירות (להלן – סכום הערובה הראשונית) ויהיה:
(1)
עד עשרים אזורים טבעיים, לענין בקשה לפי תקנה 18(ג)(2)(א), או עד ארבעה עשר אזורי זיכיון, לענין בקשה לפי תקנה 18(ג)(2)(ב) – שווה ערך לעשרה מיליון ושמונה מאות אלף שקלים חדשים;
(2)
למעלה מעשרים אזורים טבעיים, לענין בקשה לפי תקנה 18(ג)(2)(א), או למעלה מארבעה עשר אזורי זיכיון, לענין בקשה לפי תקנה 18(ג)(2)(ב) – שווה ערך לשבעה מיליון ושבע מאות אלף שקלים חדשים.
(א1)
ראה המנהל כי בעל הרישיון עמד בדרישת פיתוח התשתיות והשירותים כמתחייב מתקנה 18(ג)(3)(ב), יופחת סכום הערובה, לבקשת בעל הרישיון, כך שהסכום בשקלים חדשים יהיה שווה לשישים אחוזים מסכום הערובה הראשונית, לפי הענין.
(ב)
ראה המנהל כי בעל הרישיון עמד בדרישת פיתוח התשתיות והשירותים כמתחייב מתקנה 18(ג)(3)(ג), יופחת סכום הערובה, לבקשת בעל הרישיון, כך שהסכום בשקלים חדשים יהיה שווה למחצית מסכום הערובה הראשונית, לפי הענין.
(ג)
בלי לגרוע מהאמור בפסקת משנה (א), הופחת סכום הערובה הראשונית כאמור בפסקאות משנה (א1) או (ב), וביקש בעל הרישיון להרחיב באופן מהותי את סוגי השירותים שהוא נותן, יוגדל סכום הערובה לסכום בשקלים חדשים שווה ערך לסכום הערובה הראשונית, ולענין השירותים החדשים יחולו פסקאות משנה (א1) או (ב), לפי הענין בשינויים המחויבים.
(ד)
בערובה כאמור בפסקת משנה (א) יתקיימו התנאים שלהלן:
(1)
הנערב הוא בעל הרישיון, והמוטב – מדינת ישראל, משרד התקשורת;
(2)
הערובה היא ערבות עצמאית (אוטונומית) הניתנת למימוש לפי דרישת המוטב בלי לטעון כל טענת הגנה שיכולה לעמוד לנערב בקשר לחיוב, בלא צורך בנימוק הדרישה או בנקיטת אמצעים כלפי הנערב;
(3)
הערובה תשולם למוטב עם דרישתו הראשונה;
(4)
הערובה אינה ניתנת להסבה או להעברה;
(5)
תוקף הערובה יהיה לשבע שנים.
(ה)
כתב הערובה יהיה לפי נוסח להנחת דעתו של המנהל, ובלבד שיכלול את התנאים האמורים בתקנת משנה (ד).
(2)
כתב התחייבות להאריך את הערובה לפי נוסח להנחת דעתו של המנהל ובו תיקבע התחייבות להמצאת ערובה חלופית בסמוך לפקיעת תוקף הערובה; ההתחייבות להמצאת ערובה חלופית תהיה למועדים נוספים שלא יעלו על שבע שנים כל אחד.
(3)
לעניין תקנה זו, ”ערובה“ – ערבות מתאגיד בנקאי בעל רישיון לפי סעיפים 4(א)(1) או 4(א)(2) לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981, או ממבטח בעל רישיון לפי סעיף 15(א) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981, ובלבד שהם מורשים לתת ערבות.
[תיקון: תשס״ב]
(בוטלה).
[תיקון: תשע״ב]
סימן ד׳1: בקשה לרישיון מפ״א תשתית
סייגים נוספים למתן רישיון מפ״א תשתית [תיקון: תשע״ב]
(א)
בלי לגרוע מהוראות תקנה 12, לא יינתן למבקש רישיון מפ״א תשתית במקרים המפורטים להלן אלא אם כן שוכנע השר, על פי בקשה בכתב, כי אין בכך כדי לפגוע בתחרות בתחום הבזק:
(1)
מחזיק אמצעי שליטה במבקש הוא בעל רישיון;
(2)
מחזיק אמצעי שליטה במבקש מחזיק בבעל רישיון;
(3)
מחזיק אמצעי שליטה במבקש מוחזק על ידי בעל רישיון או מוחזק על ידי מי שמחזיק בבעל רישיון.
(ב)
האמור בתקנת משנה (א) לא יחול על משקיע מוסדי המחזיק במבקש אמצעי שליטה בשיעור של עד 5 אחוזים.
(ג)
בתקנה זו –
”בעל רישיון“ – למעט מפ״א;
”משקיע מוסדי“ – כל אחד מהמפורטים להלן, ובלבד שהתאגד בישראל לפי חוק החברות ופועל על פי רישיון שניתן לו כדין לפעול בתחומי פעולתו, או תאגיד שהתאגד במדינה זרה הנמנה עם סוג הגופים המפורטים להלן, הפועל על פי דין המדינה שבה התאגד ואשר קיבל רישיון לפעול במקום התאגדותו, ככל שהדבר נדרש באותה מדינה, ולעניין קופת גמל וקרן להשקעות משותפות בנאמנות שהתאגדו במדינה זרה, מניות הגוף המנהל את אותן רשומות למסחר בבורסה:
(1)
קופת גמל כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005 (להלן – חוק הפיקוח על קופות גמל);
(2)
קופת גמל לקצבה, כהגדרתה בחוק הפיקוח על קופות גמל, שקיבלה רישיון מבטח לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981 (להלן – חוק הפיקוח על הביטוח);
(3)
קרן להשקעות משותפות בנאמנות, כמשמעותה בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994;
(4)
מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על הביטוח;
(5)
תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כהגדרתם בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981, למעט חברת שירותים משותפת.
אי־
ידע וניסיון [תיקון: תשע״ב]
(א)
מבקש רישיון מפ״א תשתית יידרש להוכיח כי בידו, לרבות בידי מחזיקים בו או נושאי משרה בו, ידע וניסיון בתחומים המפורטים להלן:
(1)
הקמה והפעלה של תשתית כלשהי בהיקף דומה לזה המפורט בתכנית ההנדסית המצורפת לבקשה;
(2)
הפעלת מערך שיווק והפצה בתחום כלשהו ובמתן שירותים כלשהם בהיקף נרחב.
(ב)
הוכחה כאמור בתקנת משנה (א), יכול שתוצג באמצעות התחייבות של בעל עניין במבקש להעמיד לרשות המבקש ידע וניסיון, או באמצעות הסכם עם גוף בעל יכולת מוכחת לאספקת ידע ושירותים.
פריסת הרשת [תיקון: תשע״ב]
רשת הבזק הציבורית שמציע מבקש מפ״א תשתית בתכנית ההנדסית תאפשר מתן שירותי בזק בכל הארץ, בהתאם לאבני הדרך לעניין הפריסה והפיתוח של הרשת כמפורט ברישיון.
איכות שירות מפ״א תשתית [תיקון: תשע״ג]
לא יאוחר משנה מיום קבלת רישיון מפ״א תשתית, תתאפשר התקנה או העתקה של שירות למנוי לא יאוחר משנים עשר חודשים מיום קבלת בקשה; ואולם שמונים אחוזים מן הבקשות להתקנה או העתקה יבוצעו בתוך ארבעה עשר ימים, והכל בכפוף לאמור בתקנה 21ד.
ערובה [תיקון: תשע״ב, תשע״ג, תשפ״א]
(א)
מבקש רישיון מפ״א תשתית יצרף לבקשתו התחייבות למתן ערובה בלתי מותנית לטובת מדינת ישראל, בתנאים שבתקנת משנה (ב) ולפי נוסח כאמור בתקנה 20(1)(ה) (להלן – הערובה), וכן כתב התחייבות להאריך את הערובה לפי נוסח להנחת דעתו של המנהל ובו תיקבע התחייבות להמצאת ערובה חלופית בסמוך לפקיעת תוקף הערובה; ההתחייבות להמצאת ערובה חלופית תהיה למועדים נוספים שלא יעלו על שבע שנים כל אחד.
(ב)
הערובה בתנאים המפורטים להלן וכן כתב התחייבות להאריך את הערובה כאמור בתקנת משנה (א), יימסרו למנהל על פי דרישתו וכתנאי למתן הרישיון:
(1)
סכום הערובה בשקלים חדשים יהיה שווה ערך לחמישה מיליון דולר של ארה״ב;
(2)
ראה המנהל כי מתאפשר, לפי דרישות איכות השירות שבתקנה 21ד1, חיבור של 65 אחוזים ממשקי הבית בכל הארץ, לרשת הבזק של בעל רישיון מפ״א תשתית, וכי בעל רישיון מפ״א תשתית עומד בתכנית הפריסה והפיתוח של רשת הבזק כפי שנקבעה ברשיונו, יופחת סכום הערובה, לבקשת בעל הרישיון, כך שהסכום בשקלים חדשים יהיה שווה ל־60% מסכום הערובה הראשונית;
(3)
ראה המנהל כי מתאפשר, לפי דרישות איכות השירות שבתקנה 21ד1, חיבור של כל משקי הבית בכל הארץ, לרשת הבזק של בעל רישיון מפ״א תשתית, וכי בעל רישיון מפ״א תשתית עומד בתכנית הפריסה והפיתוח של רשת הבזק כפי שנקבעה ברישיונו, יופחת סכום הערובה, לבקשת בעל הרישיון, כך שהסכום בשקלים חדשים יהיה שווה למחצית מסכום הערובה הראשונית.
(ג)
בתקנה זו –
”משק בית“ – על פי הקבוע בשנתון הסטטיסטי לישראל שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מזמן לזמן, המופקד לעיון הציבור בלשכה האמורה;
”ערובה“ – ערבות מתאגיד בנקאי בעל רישיון לפי סעיפים 4(א)(1) או 4(א)(2) לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981, או ממבטח בעל רישיון לפי סעיף 15(א) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981, ובלבד שהם מורשים לתת ערבות.
פרק ד׳: שונות
שמירת סודיות
המנהל וכל הפועל מטעמו, לא יגלו ידיעה או מסמך שנמסרו להם לפי הוראותיהן של תקנות אלה, אלא לצורך ביצוע תפקידם לפי החוק.
תחולה
(א)
הכשירות והתנאים המפורטים בפרק ג׳ יתקיימו בבעל הרישיון בכל תקופת רישיונו, בשינויים המחויבים, ויראו אותם כתנאים מהותיים ברישיון; חדל להתקיים תנאי מהתנאים המפורטים בפרק ג׳, רשאי השר לבטל את הרישיון, להגבילו או להתלותו, ובלבד שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א), התקיים, לגבי בעל הרישיון, הסייג האמור בתקנה 12(ד)(1), לא ייחשב הדבר כהפרה של תנאי מתנאי הרישיון, כל עוד בעל הרישיון, לבד או יחד עם חברה אם, חברה בת או חברה אחות, אינו בעל מונופולין במגזר פעילות של שירותי בזק פנים־ארציים נייחים; לענין תקנה זו –
”מגזר פעילות“ – כהגדרתו בתקנה 12(א);
”מונופולין“ – כמשמעו בסעיף 26 לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ״ח–1988.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה ביום ה׳ בתשרי התשס״א (4 באוקטובר 2000).
תוספת ראשונה
(תקנה 2(א))
שאלון
מבוא: הוראות למילוי השאלון
מבקש ישיב על כל השאלות המפורטות בשאלון לפי סדרן, באופן מפורט ומדויק.
נשאלה שאלה המבוססת על הנחה עובדתית שאינה נכונה לגבי המבקש, יצוין הדבר בתשובה תוך מתן הסבר תמציתי.
סכום כסף או ערכו של נכס שהמבקש מציין בבקשתו יהיה נקוב בשקלים חדשים נכון ליום הגשת הבקשה ויירשם בספרות; עדכון בדרך של הצמדה למדד המחירים לצרכן ייעשה לפי המדד האחרון הידוע ביום הגשת הבקשה.
[תיקון: תשע״ב]
בקשה תוגש בעותק מקור, שאליו יצורפו 4 העתקים נוספים; על כריכת תיקי המקור, יירשם ”מקור“; על כריכת תיקי כל העתק יסומן ”העתק מס׳ . . . . . . . . . .“; כל העתק ייארז באופן נפרד, ועל גבי האריזה יצוין כלהלן:
בקשה לקבלת רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים
שם המבקש:
. . . . . . . . . .
שם המבקש:
. . . . . . . . . .
בקשה תיערך לפי סדר הפרקים בשאלון, כשכל פרק עומד בפני עצמו ומאוגד בתיק נפרד, עליו יצוין כדלקמן:
בקשה לקבלת רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים
שם המבקש: . . . . . . . . . .
שם הפרק: . . . . . . . . . .
שם המבקש: . . . . . . . . . .
שם הפרק: . . . . . . . . . .
מסמכים שנדרש המבקש לצרף על פי השאלון יוגשו בתיק נפרד (להלן – נספח מסמכים); המסמכים יובאו על פי סדר השאלות בשאלון ויסומנו כלהלן: פרק . . . . . . . . . . סעיף מס׳ . . . . . . . . . . (ציון הסעיף בשאלון); צירף המבקש נספחים אחדים המתייחסים לאותו סעיף בשאלון, יסומנו הנספחים לפי מספרי משנה (1.1, 1.2 וכו׳); מבקש רשאי לצרף לבקשה נספחים נוספים הנוגעים לענין, אף אם לא נדרש לכך על פי הוראות השאלון; על נספח המסמכים יצוין כדלקמן:
בקשה לקבלת רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים
שם המבקש: . . . . . . . . . .
נספח מסמכים
שם המבקש: . . . . . . . . . .
נספח מסמכים
לכל פרק בבקשה יצורף תוכן ענינים המפרט את כל הענינים הכלולים בפרק ואת רשימת הנספחים לאותו פרק.
בשוליים השמאליים העליונים בכל עמוד מעמודי הבקשה יצוין שמו הרשמי של המבקש.
בתחתית כל עמוד מעמודי עותק המקור של הבקשה ונספחיו יחתום מי שהורשה לחתום בשם המבקש.
הבקשה תיתמך בתצהיר לאימות העובדות והמסמכים הכלולים בה; על עובדות שהן בתחום ידיעתו האישית של המצהיר, יצהיר שהן נכונות, ועל עובדות אחרות יצהיר שהן נכונות לפי מיטב ידיעתו ואמונתו.
נוסף על העתקי נייר, יוגשו שני העתקים של הבקשה והשאלון על מדיה מגנטית או אופטית במתכונת שאישר המנהל, המותאמת למערכת הפעלה, חומרה ותוכנה מוכרת הנמצאת בשימוש המנהל; שמו של המבקש ותוכן קבצי המדיה יירשמו באופן ברור; בהעתקים אלה אין הכרח לכלול את נספחי הבקשה.
פרק א׳: תמצית הבקשה
1.
תמצית הבקשה תכלול את עיקרי הבקשה, כמפורט להלן:
(א)
תיאור המבקש, לרבות מבנה ההחזקות בו;
(ב)
הסבר ממצה בדבר טיב השירותים אשר בכוונת המבקש לספק ובדבר טיב התשתית אשר בכוונתו להקים לצורך כך;
(ג)
עמידתו של המבקש בתנאים למתן הרישיון המנויים בפרק ג׳ לתקנות.
2.
[תיקון: תשס״ב, תשע״ב]
תמצית הבקשה תוגש בהיקף שלא יעלה על 25 עמודים מודפסים, ויצורפו לה המסמכים האלה:
(1)
תוכן ענינים כללי של הבקשה;
(2)
(3)
(נמחקה);
(4)
(נמחקה);
(5)
הודעת המבקש כי כל ההוצאות הכרוכות בהגשת הבקשה הן על חשבונו בלבד, וכי לא תהיה לו כל דרישה או תביעה מהמדינה בגין החזר הוצאותיו או השתתפות בהן;
(6)
התחייבות המבקש ולפיה לא ימונה אדם לנושא משרה בו, אלא אם כן אותו אדם הסכים לאפשר למנהל, בכל עת ולפי דרישתו, לקבל פרטים על מרשם פלילי אודותיו, על פי חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ״א–1981;
(7)
תצהיר כנדרש בתקנה 3(ב), הכולל פרטים אלה:
(א)
המידע שנמסר בבקשה הוא נכון ומדויק;
(ב)
המבקש מאשר כי לא קיים הסכם, מסמך או הבנה, או כל הסדר, בכתב או בעל פה, הנוגע להקניית זכויות או שליטה במבקש, שלא צורפו להצעה כמפורט בשאלון;
(8)
אימות חתימה כנדרש בתקנה 3(א).
פרק ב׳: מידע אודות המבקש
3.
פרטי המבקש:
הבקשה תכלול מידע אודות המבקש, לפי אלה:
(1)
שם החברה: . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . .
(2)
מספר החברה: . . . . . . . . . .
(3)
מען למשלוח דואר: . . . . . . . . . .
מיקוד: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
כתובת דואר אלקטרוני: . . . . . . . . . .
(4)
מען משרד רשום: . . . . . . . . . .
מיקוד: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
כתובת דואר אלקטרוני: . . . . . . . . . .
(5)
מען מרכז העסקים: . . . . . . . . . .
מיקוד: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
כתובת דואר אלקטרוני: . . . . . . . . . .
(6)
שם איש קשר, לצורך בירור כל נושא הקשור לבקשה: . . . . . . . . . .
מען: . . . . . . . . . .
4.
מסמכי ההתאגדות של המבקש והחלטות מיוחדות:
מבקש יצרף לנספח המסמכים את אלה:
(1)
תעודת ההתאגדות של המבקש, מאומתת בידי עורך דין;
(2)
תזכיר ותקנון מעודכן של המבקש מאומתים בידי עורך דין;
(3)
העתקים מכל ההחלטות המיוחדות שנתקבלו בידי המבקש, מאומתים בידי עורך דין;
(4)
הסכמים בין בעלי המניות, הנוגעים לזכויות במבקש.
5.
הון המבקש:
(א)
מבקש יפרט את הונו העצמי, לרבות הונם העצמי של בעלי השפעה ניכרת בו, ויצרף דוחות כספיים מבוקרים, בצירוף חוות דעת רואה חשבון, של בעלי השפעה ניכרת בו לשנה שנסתיימה עובר להגשת הבקשה, וכן דוח ביניים רבעוני האחרון לפני הגשת הבקשה.
(ב)
מבקש יפרט האם הנפיק אופציות, אגרות חוב הניתנות להמרה או תעודות אחרות הניתנות להמרה.
(ג)
מבקש אשר התחייב להקצות מניות, יפרט את שמותיהם ומספרי זהותם של האמורים לקבלן, וכן את סוגי המניות, ערכן, כמותן ומועדי ההקצאה.
6.
זכויות עתידיות במבקש:
מבקש יפרט האם קיימים מסמכים, תעודות, חוזים או הבנות, בכתב או בעל פה, הנוגעים להחזקות עתידיות של 5% או יותר מאמצעי שליטה במבקש, אשר יש בהן כדי להשפיע על כשירות המבקש לקבל רישיון לפי הוראות פרק ג׳ לתקנות, לרבות מניות בלא זכויות הצבעה, בעלות במניות המוחזקות בנאמנות, זכויות סירוב ראשון או אגרות חוב; מבקש יצרף לנספח המסמכים פירוט של כל המסמכים, התעודות, החוזים או ההבנות כאמור.
7.
[תיקון: תשס״ב]
זהות המבקש:
(א)
מבקש יציין את פרטיו של כל בעל ענין בו, וכן יצרף תיאור גרפי מלא של המבקש (להלן – אילן היוחסין), לפי פרטים אלה:
(1)
המבקש;
(2)
חברות בעלות זיקה למבקש הפעילות בתחומי המדיה והתקשורת, לרבות טלקומוניקציה, שידורי טלוויזיה ורדיו, גישה לאינטרנט, יישומים באינטרנט, ציוד תקשורת, עיתונות כתובה וכתבי עת, תוכן והפקה, וכן חברות כאמור שיש בהן כדי להשפיע על כשירות המבקש לקבל רישיון;
(3)
בעלי ענין במבקש;
(4)
נושאי משרה בחברות המנויות בפסקה (2);
(5)
קיום שליטה במבקש, לרבות מקור הזכות ואופן מימושה של השליטה במבקש;
(6)
קיום השפעה ניכרת במבקש, לרבות מקור הזכות ואופן מימושה של ההשפעה הניכרת במבקש;
(7)
מראה מקום למידע, אם הוא כלול בחלקים אחרים לתשובה זו.
(א1)
לענין סעיף קטן (א)(2), רשאי המנהל להורות בדבר חברות נוספות בעלות זיקה למבקש, שלגביהן נדרש פירוט באילן היוחסין.
(ב)
באשר לחברה המצוינת באילן היוחסין, יפרט המבקש את אלה:
(1)
השם העברי והלועזי של החברה: . . . . . . . . . .
(2)
מס׳ הרישום: . . . . . . . . . .
(3)
תאריך הרישום: . . . . . . . . . .
(4)
מען המשרד הרשום: . . . . . . . . . .
(5)
מען מרכז העסקים: . . . . . . . . . .
(6)
מען להתכתבות: . . . . . . . . . .
(7)
מבקש יצרף לנספח המסמכים את מסמכי היסוד של חברה בעלת השפעה ניכרת בו.
(ג)
באשר לשותפות המצוינת באילן היוחסין, יפרט המבקש את אלה:
(1)
שם עברי ולועזי של השותפות: . . . . . . . . . .
(2)
מס׳ הרישום: . . . . . . . . . .
(3)
תאריך הרישום: . . . . . . . . . .
(4)
מען השותפות: . . . . . . . . . .
(5)
אופי העסקים של השותפות: . . . . . . . . . .
(6)
מס׳ השותפים (כלליים/מוגבלים): . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
(7)
תאריך תחילת השותפות: . . . . . . . . . .
(8)
התאריך שבו החלה השותפות את פעילותה העסקית: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
(9)
מבקש יצרף לנספח המסמכים את אלה:
(א)
העתק מהסכם השותפות;
(ב)
מסמכי רישום השותפות בידי רשם השותפויות;
(ג)
פירוט, מאושר בידי עורך דין, המפרט אילו שותפים מוסמכים לנהל את עניני השותפות ולחתום בשמה.
(ד)
מבקש יציין קיומו של פרט כלשהו הדרוש בפרק זה ואינו ניתן באופן סביר להשגה, תוך מתן נימוק לכך.
(ה)
מבקש יציין האם תאגיד הכלול בתרשים אילן היוחסין מצוי, במועד הגשת הבקשה, במהלכם של תהליכי שינוי בבעלות בו או במבנה ההחזקות בו, וכן יציין את אופן עמידתו בתנאי הרישיון, עם סיומם של תהליכים אלו.
8.
מידע משלים:
(א)
מבקש יציין האם נושא משרה בו או בעל ענין בו הורשע בעבירה פלילית, למעט עבירת תעבורה כהגדרתה בפקודת התעבורה (להלן – הפקודה) אך לרבות עבירה לפי סעיפים 64 או 64א לפקודה, אשר לא חלפה לגביה תקופת ההתיישנות כמשמעותה בסעיף 16 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ״א–1981, ואם כן יפרט את אלה:
(1)
שמו של עובר העבירה: . . . . . . . . . .
(2)
משרתו בחברה או החזקת אמצעי שליטה על ידו: . . . . . . . . . .
(3)
פרטי העבירה: . . . . . . . . . .
(4)
פרטי תיק בית משפט: . . . . . . . . . .
מקום השיפוט: . . . . . . . . . .
מס׳ תיק: . . . . . . . . . .
תאריך הכרעת הדין: . . . . . . . . . .
תאריך גזר הדין: . . . . . . . . . .
(5)
פירוט גזר הדין: . . . . . . . . . .
(ב)
מבקש ימציא הסכמה בכתב של כל נושא משרה או בעל ענין בו כי המנהל, בכל עת ולפי דרישתו, יקבל לגביו מידע מן המרשם הפלילי כמשמעותו בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ״א–1981.
9.
[תיקון: תשע״ב]
זכאות לקבלת רישיון:
(א)
מבקש יצרף חוות דעת משפטית ערוכה בידי עורך דין, המפרטת את אופן עמידתו של המבקש בדרישות סימן א׳ לפרק ג׳ לתקנות ובתקנות 21א ו־21ג, לפי העניין.
(ב)
מבקש יפרט בבקשתו יכולת, ידע וניסיון כמפורט להלן:
(1)
ארגון – ניסיון מוקדם של המבקש בהקמה והפעלה של ארגון בהיקף דומה להיקף המוצע על ידו על פי התכנית העסקית, לרבות במרחב הפריסה, במערך התפעול, במערך השיווק וההפצה, ביכולת הטכנולוגית בתחום התקשורת והמחשוב, בתחום הכספים והגביה, בתחום משאבי אנוש, גיוס והכשרה;
(2)
טכנולוגיה – מקורות הידע והניסיון של המבקש בתחומים המפורטים להלן:
(א)
הקמה, הפעלה ותחזוקה של מערכת תקשורת ומתן שירותי תקשורת או מערכת כלשהי, לפי העניין;
(ב)
הקמה והפעלה של מערך שיווק והפצה בתחום שירותי תקשורת;
(3)
שירות – ניסיון המבקש בהפעלת מערך שירות בישראל, ל־50,000 לקוחות לפחות;
(4)
התקשרויות חוזיות – התקשרויות של המבקש לאספקת ידע ושירותים, אשר נעשו עם גוף בעל יכולת מוכחת;
(5)
התחייבויות בעלי ענין – התחייבויות בעלי הענין במבקש להעמיד לרשותו ידע וניסיון;
(6)
יכולת בעלי תפקידים בכירים – ידע וניסיון אישי של נושאי משרה ובעלי תפקידים בכירים במבקש.
פרק ג׳: מידע אודות המערכת ושירותיה
10.
כללי:
(א)
מבקש יציג בפרק זה את השירותים אשר בכוונתו לספק, את המערכות התומכות באספקת השירותים ואת התכניות הטכניות והתפעוליות של המבקש להקמת המערכת ומתן שירותים באמצעותה.
(ב)
מרכיבי פרק זה יצורפו, בשינויים ובהתאמות שיקבע המנהל, כנספחים לרישיון הכללי אשר יוענק למבקש.
11.
שירותים למנויים:
(א)
מבקש יפרט את השירותים הבסיסיים, השירותים הנלווים להם ושירותי הערך המוסף אשר בכוונתו להציע למנוייו, במתכונת הערוכה לפי הטבלה המפורטת להלן:
| מספר סידורי | שם השירות | תאור השירות | תאריך תחילת מתן השירות | מדדים לטיב השירות | הערות |
|---|---|---|---|---|---|
| 1 | |||||
| 2 | |||||
| 3 | |||||
| 4 | |||||
| 6 | |||||
| 7 |
12.
[תיקון: תשע״ב]
(נמחק).
13.
[תיקון: תשע״ב]
איכות השירות:
(א)
מבקש יפרט מדדים ותקנים לאיכות השירות שהוא מציע, לפי המפורט להלן:
(1)
ביצועי מערכתיים: האיכות הטכנית של השירותים וביצועי מערכת הבזק המתוכננת, ובפרט אלה:
(א)
ביצוע קצה לקצה – דוגמת שיעור שגיאות, איכות שמע, איכות אות חוזי, יציבות אותות וכו׳;
(ב)
זמני תגובה – דוגמת זמן הקמת קשר, זמן ניתוק קשר, זמן העברת הודעה, השהייה בהעברת אותות וכו׳;
(ג)
אמינות וזמינות – לרבות זמן ממוצע בין תקלות, כמות ואופי הפסקות תקשורת בתקופה מוגדרת, הגדרת היתירות המערכתית וכו׳;
(ד)
עמידה בתקנים בין־לאומיים, אזוריים וישראליים לענינים אלה;
(2)
התקנות והעתקות: משך זמן ממוצע ומשך זמן מרבי להתקנת ציוד, לרבות תוכנה ולהפעלת שירותים מסוגים שונים;
(3)
תיקונים: משך זמן ממוצע ומשך זמן מרבי לביצוע תיקונים של שירותים מסוגים שונים;
(4)
טיב שירות לאספקת מידע ללקוחות ומנויים וטיפול בהודעות על תקלות: איכות מתן שירות באמצעות מוקד מאויש ללקוחות ומנויים ורמתו, לרבות:
(א)
מתן מידע, מענה לפניות ובירורים בעל פה ובכתב;
(ב)
טיב שירות וזמני תגובה לשירותי מפעילים;
(ג)
תיאור תהליך תמיכה וטיפול בתקלות ובירורים;
(ד)
הצגת מדדים לאופן התמיכה והטיפול בתקלות ובירורים, לרבות:
(1)
נגישות המנויים;
(2)
מדדים לאיכות השירות, לרבות זמן לפתרון בעיית המנוי, אחוז הנושאים שייפתרו לשביעות רצון המנוי בשיחת הטלפון הראשונה, אחוז תלונות חוזרות;
(5)
מניעת הונאות וטיפול בהונאות:
(א)
תיאור האמצעים שיופעלו והמערכת שתוקם לצורך מניעת הונאות וטיפול בהונאות;
(ב)
מחויבות המבקש למנויים בכל הנוגע למניעת הונאות וטיפול בהם;
(6)
טיפול בפניות ותלונות הציבור:
(א)
תיאור תהליך קבלת פניות ותלונות הציבור ורישומן;
(ב)
הצגת סטנדרטים של טיפול בפניות ותלונות, לרבות:
(1)
נגישות המתלונן;
(2)
רמת הטיפול בתלונה;
(3)
מנגנון טיפול בישוב מחלוקות עם המנויים;
(4)
הגדרת הנושאים שיטופלו על ידי מערכת אוטומטית והנושאים שיטופלו על ידי מפעיל באמצעות מוקד מאויש, באילו שעות משעות היממה ובאילו ימים מימי השבוע;
(5)
סטנדרטים לאיכות שירות, כולל אחוז שביעות רצון ואחוז הסלמת תלונות;
(7)
(נמחקה).
(ב)
ביצועי המערכת בשלבים השונים יתייחסו להערכת התנועה למנוי ולהערכת כמות ניסיונות הקמת קשר והפעולות האחרות בשעת שיא (Busy Hour); הביצועים יתייחסו למערכת בלבד, עד נקודות סיום הרשת עם רשתות בזק אחרות; הצגת הנושא תכלול את אופן בקרת איכות השירות ואת הבדיקות לאימות ביצועי המערכת במהלך הקמתה והפעלתה.
14.
[תיקון: תשס״ב, תשס״ב־2]
הגדרת אזור מתן השירות:
(א)
מבקש יפרט את אזור השירות שבכוונתו לספק בו את שירותיו ואת השלבים בקיום התחייבויותיו לאספקת שירותים באזור זה.
(ב)
מבקש יפרט את אלה, לפי הקבוע בתקנה 18:
(1)
אזור השירות, בפירוט כל האזורים הטבעיים או אזורי הזיכיון, לפי הענין, המרכיבים אותו, לפי אלה:
לוח א׳:
| האזור הטבעי | האזור הטבעי | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| סמל | שם | כלול באזור השירות | סמל | שם | כלול באזור השירות | ||
| כן | לא | כן | לא | ||||
| 112 | שפלת יהודה | 324 | אזור חדרה | ||||
| 211 | עמק חולה | 431 | אזור לוד | ||||
| 212 | גליל עליון מזרחי | 611 | אזור מלאכי | ||||
| 213 | אזור חצור | 612 | אזור לכיש | ||||
| 221 | כנרות | 613 | אזור אשדוד | ||||
| 222 | גליל תחתון מזרחי | 614 | אזור אשקלון | ||||
| 231 | עמק בית שאן | 621 | אזור גרר | ||||
| 232 | עמק חרוד | 622 | אזור בשור | ||||
| 233 | רמת כוכב | 623 | אזור באר שבע | ||||
| 234 | עמק יזרעאל | 624 | אזור ים המלח | ||||
| 235 | אזור יקנעם | 625 | אזור הערבה | ||||
| 236 | רמת מנשה | 626 | הר הנגב הצפוני | ||||
| 237 | הרי נצרת תוירען [צ״ל: ותורען] | 627 | הר הנגב הדרומי | ||||
| 241 | אזור שפרעם | 291 | אזור חרמון | ||||
| 242 | אזור כרמיאל | 292 | גולן צפוני | ||||
| 243 | אזור יחיעם | 293 | גולן תיכון | ||||
| 244 | אזור אילון | 294 | גולן דרומי | ||||
| 245 | אזור נהריה | יהודה ושומרון | |||||
| 322 | אזור זכרון יעקב | חבל עזה | |||||
| 323 | נחל אלכסנדר | ||||||
לוח ב׳:
| האזור הטבעי | האזור הטבעי | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| סמל | שם | כלול באזור השירות | סמל | שם | כלול באזור השירות | ||
| כן | לא | כן | לא | ||||
| 422 | אזור פתח תקווה | ||||||
| 111 | הרי יהודה | 441 | אזור רחובות | ||||
| 246 | אזור עכו | 442 | אזור ראשון לציון | ||||
| 311 | אזור חיפה | 511 | אזור תל אביב | ||||
| 321 | חוף הכרמל | 512 | אזור רמת גן | ||||
| 411 | מערב השרון | 513 | אזור חולון | ||||
| 412 | מזרח השרון | ||||||
| 421 | דרום השרון | ||||||
לוח ג׳:
| אזור הזיכיון | אזור הזיכיון | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מס׳ אזור | שם | כלול באזור השירות | מס׳ אזור | שם | כלול באזור השירות | ||
| כן | לא | כן | לא | ||||
| 1 | ירושלים | 17 | דרום השרון | ||||
| 3 | הגולן | 18 | פתח תקוה | ||||
| 4 | קרית שמונה | 19 | רמת גן | ||||
| 5 | צפת | 20 | תל אביב | ||||
| 6 | כנרת | 22 | בת ים | ||||
| 7 | בית שאן | 23 | חולון | ||||
| 8 | יזרעאל | 24 | ראשון לציון, לוד ורמלה | ||||
| 9 | מישור עכו | 26 | רחובות | ||||
| 10 | מעלות וכרמיאל | 27 | אשדוד–אשקלון | ||||
| 12 | הקריות | 28 | יואב–אשכול | ||||
| 13 | חיפה | 29 | באר שבע | ||||
| 15 | חדרה | 30 | הר הנגב | ||||
| 16 | נתניה | 31 | אילת | ||||
(2)
מפה מפורטת, בקנה מידה 1:100,000 באזורים פתוחים ו־1:10,000 באזורים עירוניים, שבה יצוינו גבולות אזור השירות;
(3)
פירוט כל הישובים המונים מעל 10,000 (עשרת אלפים) תושבים באזור השירות;
(4)
השלבים לפיתוח התשתיות והשירותים:
(א)
תחילת מתן שירותים ללקוחות בכל אזור טבעי או בכל אזור זיכיון, לפי הענין;
(ב)
מתן כל שירות לכל דורש בתחום ישוב שיש בו אוכלוסיה העולה על 10,000 (עשרת אלפים) נפש באזור השירות;
(ג)
מתן כל שירות לכל דורש בכל אזור.
15.
[תיקון: תשס״ב־2, תשע״ב]
תכנית הנדסית:
(א)
מבקש יצרף לבקשתו תכנית הנדסית, הכוללת את תכניותיו לפריסה ופיתוח של רשת הבזק הציבורית והפעלת השירותים המתוכננים לחמש השנים הראשונות ממתן הרישיון, והמפרטת לפחות את אלה:
(1)
ניתוח הצרכים שעליהם אמורה הרשת המתוכננת לתת מענה, על פי התכנית העסקית וסקרי השוק שביצע המבקש, לרבות כמות מנויים לכל אחד מהשירותים, תעבורה וקיבולת נדרשים במשאבים מרכזיים ודרישות לזמינות וטיב שירות;
(2)
תיאור רשת הבזק הציבורית של המבקש בכל אחד מהשלבים המתוכננים לפיתוח, פריסה והפעלת השירותים באזור השירות, תוך התבססות על התחזית לצבירת מנויים לכל אחד מהשירותים בחתך שנתי; התיאור יכלול הסבר על תת המערכות, תיאור תצורת המערכת ופריסתה ונתונים כמותיים, ויוגש על פי תת המערכות האלה:
(א)
תת מערכת תמסורת, קווית ואלחוטית;
(ב)
תת מערכת מיתוג (לרבות ניידות מספרים);
(ג)
תת מערכת תקשורת נתונים;
(ד)
תת מערכת רשת גישה, קווית ואלחוטית;
(ה)
תת מערכת שליטה ובקרה, לרבות מוקדי שליטה ובקרה, בקרת תת מערכות ובקרת טיב שירות;
(ו)
תת מערכת המידע, לרבות מכלול חיוב לקוחות וגביה, מכלול שירותי לקוחות ומכלול טיפול בהונאות;
(ז)
גיבוי, שרידות ותחזוקה;
(ח)
קישור לרשתות בזק אחרות;
(ט)
תכנית מספור וכינויי מען;
(3)
מדדים לזמינות וטיב שירות;
(4)
תכנית מפורטת לשימוש בתדרים בעבור המרכיבים האלחוטיים;
(5)
פירוט קיומם, תקינותם, תפעולם והתאמתם הטכנולוגית של תשתית, ציוד ואמצעים אחרים לשם מימוש היכולת לביצוע סמכויותיהם של כוחות הביטחון לפי הוראות סעיף 13 לחוק והוראות הרישיון;
(6)
הצגת היבטי הבטיחות של הרשת המוצעת, תוך שימת דגש על בטיחות מיתקני המערכת, בטיחות ציוד הקצה של המנויים, בטיחות העובדים ובטיחות הציבור; מי שמבקש לקבל רישיון מפ״א תשתית לא נדרש להציג היבטי בטיחות ציוד הקצה של המנויים;
(7)
פירוט לוחות הזמנים לפריסת הרשת הציבורית, בחתך אתרים ובחתך מרכיבי הרשת בכל אתר;
(8)
תכנית בדיקות שיבוצעו במערכת על כל מרכיביה, ותדירותן; הבדיקות יכללו לפחות את אלה:
(א)
בדיקה תקופתית של המערכת או כל חלק ממנה שתבוצע לפי הוראות הרישיון, בפרקי זמן קבועים ולפחות אחת לחצי שנה;
(ב)
בדיקה מיוחדת של המערכת או כל חלק ממנה המבוצעת בשלב סיום הפיתוח והפריסה לפני הפעלה, לאחר פעולת תחזוקה או תיקון, בעקבות הפרעת רדיו, תקלה, בירור תלונה, שינוי טכנולוגי, שינוי תכנית הנדסית או שינוי אחר;
(ג)
בדיקה קבועה של המערכת או כל חלק ממנה, המתבצעת באופן שוטף באמצעות ציוד בקרה, בדיקה וניטור המחובר, דרך קבע, אל תת המערכות של המערכת ואל מוקד הבקרה של המערכת.
(ב)
מבקש יציין בבקשתו, את מרכיבי התשתית אשר יקים וכן את מרכיבי התשתית שישכור או ירכוש מבעלי רישיון אחרים, אם יקבל לכך את היתר השר לפי תקנה 17(ב), וזאת באשר לכל אחת מתת המערכות המפורטות בתכנית ההנדסית.
(ג)
מרכיבי התכנית ההנדסית כאמור, בשינויים ובהתאמות שיקבע המנהל, יהוו חלק מהרישיון הכללי אשר יוענק למבקש.
פרק ד׳: מידע עסקי ומסחרי
16.
[תיקון: תשס״ב־2]
כללי:
(א)
מבקש יציג את ההיבטים העסקיים העיקריים שעליהם מבוססת הבקשה, ובכללם הצעתו לתכנית כוללת, שיווקית ועסקית, לחמש שנים ממועד מתן הרישיון.
(ב)
לצורכי הגשת הבקשה בלבד יתייחס מבקש למסים, אגרות ותמלוגים החלים על פי כל דין בעת הגשת הבקשה.
17.
תכנית שיווק ומכירות:
מבקש יפרט בבקשתו את אלה:
(1)
עיקרי התכנית האסטרטגית ומחקרי השוק ששימשו אותו לבניית התכנית העסקית;
(2)
תיאור תכנית השיווק והמכירות לשירותים שהוא מציע.
18.
[תיקון: תשס״ב־2]
תעריפים:
(א)
מבקש יכלול טבלת תעריפים מוצעת לשירותים השונים, נקובה בשקלים חדשים, שעליהם מבוססת התכנית העסקית; ניתן לקבוע שעות ביניים שונות לתנועה, אשר יצוינו בטבלה, כמפורט להלן:
| מס׳ סידורי | שירות | תעריף | ||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| שנה 1 | שנה 2 | שנה 3 | שנה 4 | שנה 5 | ||
(ב)
השנים המצוינות בטבלאות הן תקופות של 12 חודשים, החל בתאריך תחילת מתן השירות המתוכנן.
(ג)
התעריפים יצוינו בלא מע״מ.
19.
[תיקון: תשס״ב־2, תשע״ב]
תכנית עסקית:
מבקש יפרט את אלה, לגבי כל שנה מחמש השנים הראשונות ממתן הרישיון:
(1)
תזרים מזומנים, לרבות פירוט משוער של ההשקעות והעלויות השוטפות התואמות להצעת כיסוי השירות ואיכות השירות אשר יכלול, בין השאר, את אלה:
(א)
ההשקעה במרכיבי הרשת, מערכות המחשוב וכל מרכיב אחר בהשקעה, תוך פירוט המרכיבים השונים, בכל שנה;
(ב)
הוצאות שוטפות, לרבות הוצאות פרסום, תפעול, שכר ונלוות;
(ג)
הכנסות, בפירוט לפי סוגי השירותים השונים.
(2)
דוחות פרו־פורמה של דוח רווח והפסד, מאזן ודוח תזרים מזומנים, לחמש השנים הראשונות ממתן הרישיון; הדוחות והמאזנים כאמור יכללו לפחות את המידע המפורט להלן:
(א)
הכנסות מתשלום לפי שימוש, דמי שימוש חודשיים, דמי חיבור חד־פעמיים, שירותים נוספים, ציוד קצה וכל מקור הכנסה נוסף שיפורט; המציע יפרט את התעבורה הממוצעת לכל סוג מנוי;
(ב)
הוצאות שיווק ופרסום, לפני תחילת מתן השירותים ולאחריה;
(ג)
תשלומים לבעלי תשתיות בעד שימוש בתשתית של אחר, תוך פירוט של תשתית של אחר שבה ייעשה שימוש והתשלום בעדה, ובעד קישור־גומלין בין מערכות;
(ד)
הוצאות בעבור נדל״ן, כולל בינוי אתרים, שכירת אתרים, רישוי וכו׳;
(ה)
הוצאות אחרות, לרבות הוצאות שכר לפי סוג העובדים וההוצאות לכל סוג עובד, הוצאות גביה, תמלוגים, אגרות תדרים, הנהלה וכלליות;
(ו)
פירוט שיעור החובות האבודים;
(ז)
הוצאות מימון;
(ח)
מידע הנוגע לחשבונות הוניים, לרבות אלה:
(1)
כל סוגי המניות;
(2)
התחייבויות לטווח ארוך;
(3)
התחייבויות לטווח קצר;
(4)
העברות הוניות, לרבות השקעות בהון והלוואות מבעלי המניות ותשלומים לבעל המניות.
(3)
מדדי רווחיות, שיכללו לפחות את אלה:
(א)
שיעורי תשואה משוערים על ההון המושקע;
(ב)
ערך נוכחי נקי ושיעורי היוון;
(ג)
שיעור תשואה פנימי;
(ד)
שיעור תשואה על הנכסים;
(ה)
ערך שיורי בסוף התקופה.
(4)
מדדים תפעוליים, לסוף כל שנה, אשר יכללו לפחות את אלה:
(א)
מנויים – כמות מנויים כוללת, כמות מנויים חדשים וכמות מנויים שנטשו, ההשקעה הממוצעת למנוי וההשקעה השולית לרכישת מנוי, וההכנסה הממוצעת למנוי;
(ב)
רשת גישה – תיאור כמותי ואיכותי של רשת הגישה, בטכנולוגיות שונות, תוך פירוט השקעה ממוצעת והשקעה שולית למנוי בכל טכנולוגיה, וכמות המנויים המתוכננת להתקנה בכל טכנולוגיה, לפי שנים; לרשת גישה אלחוטית יש לפרט כמות אתרים, כמות ערוצי רדיו באתרים, תנועה ממוצעת לערוץ רדיו, השקעה הממוצעת לערוץ רדיו וההשקעה השולית בערוץ רדיו, ההשקעה הממוצעת לאתר רדיו וההשקעה השולית באתר רדיו;
(ג)
מרכזות – כמות מרכזות, סוגי ציוד עיקריים במרכזות וההשקעה הממוצעת לכל סוגי ציוד עיקרי;
(ד)
פילוג תעבורה – בין מנויי המערכת, בין מנויי בעל הרישיון למנויים של בעל רשת בזק ציבורית אחרת (תוך הפרדה בין הרשתות השונות);
(ה)
פילוג הכנסות והוצאות – פירוט ההכנסות וההוצאות לפי הכנסות והוצאות ממנויי המערכת (תוך הפרדה בין הכנסות והוצאות מהשירות הבסיסי ומרכיביו והכנסות והוצאות משירותי ערך מוסף ושירותים נלווים) והכנסות והוצאות ממנויים של רשתות אחרות (תוך הפרדה בין מנויי חברת ”בזק“ החברה הישראלית לתקשורת בע״מ, מנויי מפעילי רט״ן, מנויי מפעילים בין־לאומיים ומנויי מפעילים אחרים); פירוט ההכנסות וההוצאות לפי מקורות, תוך הפרדה בין הכנסות והוצאות מתנועה, הכנסות והוצאות מתשלום קבוע, הכנסות והוצאות משירותי ערך מוסף ושירותים נלווים והכנסות והוצאות מקישורי גומלין (Interconnect) לרשתות בזק ציבוריות אחרות;
(ו)
כוח אדם – כמות עובדים, וכן עלות ממוצעת לעובד.
(5)
כל מידע עסקי אחר, אשר לדעת המבקש יש להגישו.
[תיקון: תשפ״א]
תוספת שניה (בוטלה)
[תיקון: תשס״ב, תשס״ד־2, תשפ״א]
תוספת שלישית (בוטלה)
[תיקון: תשס״ב]
תוספת רביעית (בוטלה)
ד׳ באלול התש״ס (4 בספטמבר 2000)
- בנימין (פואד) בן־אליעזר
שר התקשורת
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.