תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (זכיונות)
(הופנה מהדף תקנות הבזק (זיכיונות))
תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (זכיונות) מתוך 
תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (זכיונות), התשמ״ח–1987
ק״ת תשמ״ח, 113, 1097; תש״ן, 1295; תשנ״א, 786; תשנ״ב, 1271; תשנ״ה, 502, 1634; תשס״א, 524, 914, 996; תשס״ב, 78, 444, 600, 621; תשס״ג, 858, 869; תשס״ד, 721; תשס״ו, 1144; תשע״א, 1299; תשע״ב, 1562.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 6ט(א), 6לו, 6לח(א) ו־59 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982 (להלן – החוק), לאחר התייעצות במועצה לשידורי כבלים שנתמנתה לפי החוק (להלן – המועצה) ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
תוכן עניינים
פרק א׳: פרשנות
הגדרות [תיקון: תשנ״ב, תשס״ג־2]
בתקנות אלה –
”בעל זכות שימוש“ – מי שקיבל זכות שימוש באפיק של רשת כבלים לפי סעיף 6לד לחוק;
”בעל רישיון לשידורים“ – מי שקיבל רישיון כללי לשידורי כבלים לפי החוק;
”המנהל“ – מנהל השירות לשידורי טלויזיה בכבלים ולמנויים במשרד התקשורת;
”זוכה במכרז“ – מי שזכה במכרז לפי האמור בתקנה 15 או 16 לתקנות הבזק (מכרזים), התשמ״ז–1987, לרבות זוכה נוסף כמשמעותו בתקנה 17 לתקנות האמורות;
”מבקש“ – מי שפנה אל בעל זכיון בבקשה להיות מנוי, ולענין שידורי כבלים – מי שפנה בבקשה כאמור לגבי חצרים שבתחום האזור;
”מיתחם“ – כל חלק מאזור שבתכנית ההנדסית נקבע שתוגש לגביו תכנית מפורטת;
”שירותי שידור“ – אספקת שידורים למנוי ומתן כל שירות אחר מאת בעל זכיון למנוי, במסגרת זכיונו, הדרוש לשם קליטה בחצרי המנוי של השידורים, נושא ההתקשרות ביניהם;
”תכנית הנדסית“ – תכנית להקמת תחנת השידור שהגיש זוכה במכרז, לפי תנאי המכרז ושאושרה בידי המנהל.
פרק ב׳: תקופת הזכיון ואזורי הזכיון
תקופת תקפו של זכיון והארכתה [תיקון: תשס״א, תשס״א־3, תשס״ב, תשס״ב־2, תשס״ב־3, תשס״ב־4]
(א)
תקופת תקפו של זכיון לשידורי כבלים היא שתים עשרה שנים, ואולם, בהתחשב בפיזור האוכלוסיה באזור מסויים, רשאי השר לתת זכיון לגבי אותו אזור לתקופה ארוכה יותר שלא תעלה על חמש עשרה שנים.
(ב)
תקופת תקפו של זכיון לשידורי טלויזיה באמצעות לווין היא שבע שנים.
(ג)
ראה השר, לאחר שהתייעץ במועצה, כי בעל זכיון מילא בקפידה אחר הוראות החוק, התקנות לפיו, כללי המועצה ותנאי הזכיון וכי פעל בהתמדה לשיפור השירותים, גיוונם והרחבת היקפם, רשאי הוא, לבקשת בעל זכיון, להאריך את תקופת תקפו של זכיון –
(1)
בשידורי כבלים – לארבע שנים נוספות;
(2)
בשידורי טלויזיה באמצעות לווין – לשלוש שנים נוספות.
(ד)
בקשתו של בעל זכיון להארכת תקפו של זכיון שניתן לו תוגש לשר בכתב במהלך ארבעים וחמישה ימים שתחילתם שמונה עשר חדשים לפני תום תקופת הזכיון; הודעה על החלטת השר בבקשה כאמור תינתן לבעל הזכיון לא יאוחר משנה לפני תום תקופת הזכיון; ואולם לגבי זיכיונות שתום תקופתם לא יאוחר מיום ה׳ באייר התשס״ג (7 במאי 2003), רשאי השר, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ליתן הודעה כאמור לא יאוחר מיום כ״ה באייר התשס״ב (7 במאי 2002).
(ה)
התקיים האמור בסיפה של תקנת משנה (ד) והודיע השר כי החליט שלא להאריך את תקופת תוקפו של זיכיון, רשאי הוא, לאחר שהתייעץ עם המועצה, להורות לבעל זיכיון להוסיף ולפעול בהתאם לזיכיון למשך תקופה נוספת שתסתיים לא יאוחר משנה ממועד מתן ההודעה, אם השתכנע כי הדבר דרוש לצורך היערכות לקראת תום תקופת הזיכיון.
מספר אזורי הזכיון ותיחומם [תיקון: תשנ״ב]
מספר אזורי הזכיון וכן כינויו של כל אזור וגבולותיו יהיו כמפורט בתוספת הראשונה.
צירוף אזורים
(א)
המועצה רשאית לצרף מספר אזורים במסגרת מכרז למתן זכיון לשידורי כבלים (להלן – אזורים מצורפים).
(ב)
צורפו מספר אזורים כאמור בתקנת משנה (א), יכול שיינתן זכיון רק לגבי חלק מן האזורים או אחד מהם אם התקיים אחד מאלה:
(1)
בתנאי המכרז נקבע כי משתתף במכרז רשאי להגיש את הצעתו לכל האזורים המצורפים או לחלק מהם או לאחד מהם;
(2)
פורסם מכרז חדש לגבי אזור בהתאם לתקנה 19 לתקנות הבזק (מכרזים), התשמ״ז–1987.
פרק ג׳: הקמת תחנת השידור והפעלתה
תכניות ביצוע מפורטות [תיקון: תשנ״ב]
בעל זכיון לשידורי כבלים יגיש למנהל תכניות ביצוע מפורטות של הקמת תחנת השידור (להלן – תכניות מפורטות) לגבי כל מיתחם; מועדי הגשת התכניות המפורטות, אופן הכנתן ואישורן יהיו בהתאם להוראות הזכיון.
הקמה – על פי התכניות
בעל זכיון יקים את תחנת השידור בהתאם לתכנית ההנדסית, ולענין פריסת רשת כבלים – גם בהתאם לתכניות המפורטות שאישר המנהל; סטיה או חריגה מן התכניות כאמור טעונה אישור מראש ובכתב של המנהל.
התקנת רשת כבלים בבית משותף [תיקון: תשנ״ב]
(א)
קיבל בעל זכיון לשידורי כבלים הסכמת רוב בעלי הדירות בבית משותף כאמור בסעיף 6כט(ב) לחוק, במישרין או באמצעות נציגות הבית המשותף (להלן בתקנה זו – הנציגות), יגיש בעל הזכיון לנציגות תיאור תוואי של הנחת הרשת בבית (להלן – תיאור תוואי) שיבוסס על שימוש בצנרת הקיימת בבית או על הנחת צנרת חדשה בפנים הבית אם קיים בו פיר מתאים או בחדר המדרגות: הנציגות תאשר בחתימת ידה את הסכמתה לתיאור התוואי בטופס שיקבע המנהל ואליו יצורף תיאור התוואי שאף עליו חתמה הנציגות כאמור.
(ב)
אם לא קיימת צנרת מתאימה בבית או שלא קיים פיר או חדר מדרגות מתאים, כאמור בתקנת משנה (א), או אם ביקשה הנציגות שההתקנה תהיה שלא כאמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל הזכיון להגיש לנציגות תיאור תוואי שיבוסס על התקנת רשת הכבלים בצמוד לקירות החיצוניים של הבית.
(ג)
אישרה הנציגות את תיאור התוואי, כאמור בתקנת משנה (א) או (ב), רשאי בעל הזכיון לחבר את הבית לרשת הכבלים בכפוף לתקנות הבזק (תקנים ומפרטים של רשתות כבלים), התשמ״ח–1987.
ניתוק מבקש מתורן מרכזי [תיקון: תשנ״ב]
(א)
בתקנה זו, ”תורן מרכזי“ – כמשמעותו של ”תורן“ בתקנה 4 לתקנות התכנון והבניה (התקנת תרנים לאנטנות טלויזיה ורדיו), התשכ״ז–1967, ובתוספת השניה לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש״ל–1970, חלק י׳ סעיף 10.04.
(ב)
בעל זכיון לשידורי כבלים יחבר את המבקש לרשת הכבלים בלי לנתק את חצריו מהתורן המרכזי, אלא אם כן ניתנה הסכמתו של המבקש לניתוק, בכתב ומראש, בטופס שקבע המנהל.
(ג). בעל הזכיון יתחייב בפני המבקש לחברו מחדש לתורן המרכזי כאשר חצרי המבקש ינותקו מרשת הכבלים, למעט אם הניתוק בוצע בעקבות הפרת הסכם ההתקשרות בידי המנוי ובלבד שאין מניעה טכנית לחברו מחדש לתורן המרכזי; חיבר בעל הזכיון את המנוי לשעבר לתורן המרכזי, לא יהא בעל הזכיון אחראי לטיב האות שיתקבל במקלט הטלויזיה כתוצאה מתפקוד לקוי של התורן.
פרסום לוח זמנים לפריסת הרשת
בעל זכיון לשידורי כבלים יפרסם ברבים, בתחומי האזור, את לוח הזמנים המתוכנן לפריסת רשת הכבלים באותו אזור, לחלקיו השונים; פרסום כאמור יהיה בדרך שיקבע השר בתנאי הזכיון.
קצב הקמה של תחנת שידור
קצב ההקמה של תחנת שידור יהיה בהתאם ללוח הזמנים שנקבע לכך בזכיון; לוח הזמנים יתבסס על הצעתו של בעל הזכיון במסגרת המכרז.
מועד חיבור מבקשים [תיקון: תשנ״ב]
(א)
פריסת רשת כבלים באזור תבוצע באופן שיבטיח כי לא יאוחר מתום שש השנים שלאחר מתן הזכיון לגבי האזור, יחובר לרשת כל מבקש תוך שלושה חדשים מיום שהגיש את בקשתו לבעל הזכיון.
(א1)
פריסת רשת הכבלים במיתחם או בחלק ממנו, אשר לגביו התקבל אישור הפעלה מהמנהל כאמור בתקנה 11, תבוצע באופן שיבטיח כי כל מבקש יחובר לרשת, על אף האמור בתקנת משנה (א), תוך 120 ימים מיום שהגיש את בקשתו לבעל הזכיון.
(ב)
הקמת תחנת שידור בידי בעל זכיון לשידורי טלויזיה באמצעות לווין תבוצע באופן שיבטיח כי לא יאוחר מתום ארבע שנים מיום שניתן לו הזכיון יחובר לתחנה כל מבקש תוך שלושה חדשים מיום שהגיש את בקשתו לבעל הזכיון.
ועדת חריגים [תיקון: תשנ״ה]
(א)
השר ימנה ועדה בת שלושה חברים שבסמכותה לאשר לבעל זכיון חריגה מהוראות תקנה 9 לענין מועד חיבור מבקשים, מהוראות תקנה 13 לענין חובת חיבור כל מבקש או מהוראות הזכיון לענין קצב ההקמה או מועד ההפעלה של תחנת השידור (להלן – ועדת החריגים); ועדת החריגים תורכב משלושה נציגי ציבור, מתחומי כלכלה, הנדסה או משפט; אחד מנציגי הציבור כאמור יכול שיהא חבר המועצה; השר ימנה את יושב ראש הועדה מבין חבריה; נבצר מאחד מחברי הועדה להשתתף בישיבה מישיבותיה, רשאי השר למנות לו ממלא מקום.
(ב)
המנהל יוזמן לכל ישיבותיה של ועדת החריגים.
(ג)
ועדת החריגים תקבע את סדרי עבודתה ואת נוהלי הגשת הבקשות לאישור חריגה כאמור בתקנת משנה (א), ותודיע על כך לבעלי הזכיונות.
(ד)
השר רשאי להורות על הענקת גמול סביר ליושב ראש הועדה ולחבריה בשיעור שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר.
בדיקות עצמיות ובדיקות מעקב [תיקון: תשנ״ב]
(א)
סיים בעל זכיון הנחת רשת הכבלים במיתחם או בחלקו של מיתחם, יבצע בו בעל זכיון בדיקות הנדסיות במתכונת ובתנאים הקבועים בזכיון (להלן – בדיקות עצמיות).
(ב)
בעל הזכיון יודיע למנהל, חמישה עשר ימים מראש, על מועד קיומן של בדיקות עצמיות; המנהל רשאי להודיע לבעל הזכיון כי בדיקות כאמור יבוצעו בנוכחותו או בנוכחותו של אדם אחר שמינה המנהל לשם כך.
(ג)
בעל זכיון יאשר בחתימת ידו שתוצאות הבדיקות העצמיות מוכיחות כי מוקדי התפעול ורשת הכבלים המחוברים אליהם הוקמו בהתאם לתכנית ההנדסית, התכניות המפורטות ויתר הדרישות והתנאים הטכניים שנקבעו בזכיון.
(ד)
המנהל רשאי לבצע, בין בעצמו ובין באמצעות אחר מטעמו, בדיקות במיתחם או בחלק ממיתחם (להלן – בדיקות מעקב) כדי לאמת תוצאותיהן של הבדיקות העצמיות שביצע בעל זכיון; המנהל רשאי לבצע בדיקות מעקב גם לאחר שנתן אישור הפעלה לפי תקנה 11.
אישור הפעלה [תיקון: תשנ״ב]
(א)
בעל זכיון לשידורי כבלים יתחיל בשידוריו במיתחם או בכל חלק של מיתחם שבו נפרשה רשת הכבלים לאחר שקיבל מהמנהל אישור הפעלה לגבי המיתחם או חלקו של המיתחם בו ביצע בעל הזכיון בדיקות עצמיות.
(ב)
המנהל יחליט בדבר מתן אישור הפעלה תוך ארבעה עשר ימים מיום שהגיש לו בעל הזכיון את תוצאותיהן של הבדיקות העצמיות; נוכח המנהל כי הבדיקות העצמיות, כולן או חלקן, מעידות על אי עמידתם של מוקדי התפעול ורשת הכבלים המחוברים אליהם בדרישות התכנית ההנדסית, התכניות המפורטות, וכן יתר הדרישות והתנאים הטכנים שנקבעו בזכיון, כולם או חלקם, רשאי הוא להתנות מתן אישור הפעלה בתנאים שיש לקיימם לאחר האישור; לא הודיע המנהל דבר לבעל הזכיון תוך ארבעה עשר הימים האמורים, יראו את הבקשה לאישור כאילו התקבלה; החליט המנהל שלא לתת אישור הפעלה רשאי בעל הזכיון לערור על כך, בכתב, לפני השר, תוך שבעה ימים מיום שהודע לו על ההחלטה, החלטת השר תינתן תוך 14 ימים מיום הגשת הערר; לא ניתנה החלטה תוך פרק הזמן האמור – יראו את הערר כאילו התקבל.
פרק ד׳: חובות בעל זכיון וסמכויותיו כלפי מנוייו
[תיקון: תשנ״ב]
סימן א׳: קיום שידורים ואספקתם
הגדרות
בפרק זה –
”שידורים מיוחדים“ – שידורי טלויזיה באמצעות לווין לפי סעיף 6כג לחוק המופצים באמצעות רשת כבלים של בעל זכיון לשידורי כבלים או שידורים ושירותים של בעל זכות שימוש המופצים כאמור;
”שידורים בסיסיים“ – מיקבץ שידורים ושירותים במתכונת שנקבעה לכך בזכיון בהתבסס על הצעתו של בעל זכיון לשידורי כבלים במסגרת המכרז והכולל את אלה:
(1)
שידוריו של בעל הזכיון באפיק אחד של רשת הכבלים;
(2)
שידורי הטלויזיה הלימודית לפי סעיף 6לד(ג) לחוק;
(3)
העברת שידורי רדיו וטלויזיה לפי סעיף 6כא(א) לחוק (להלן – שידורי חובה) – אלא אם כן פטור בעל הזכיון, לפי כללים שקבעה המועצה, מחובת העברה כאמור;
”שידורים מוספים“ – שידורי כבלים שאינם שידורים בסיסיים, אך כוללים שידורים מיוחדים.
חובת חיבור מבקש
בכפוף לאמור בכל מקום אחר בתקנות אלה לענין חיבורם של מבקשים לרשת הכבלים, יחבר בעל זכיון לשידורי כבלים אל רשת הכבלים שלו כל מבקש באזור, ואין הוא רשאי להתנות חיבורו של מבקש מסויים בחיבורם של מבקשים אחרים.
הסכם התקשרות
בעל זכיון ימסור לכל מבקש עותק של הסכם התקשרות אחיד שבינו לבין כלל המנויים או סוגים שלהם; הסכם התקשרות אחיד כאמור טעון אישור המועצה; נחתם הסכם התקשרות עם מנוי ימסור לו בעל הזכיון עותק חתום של ההסכם.
חובת קיום שידורים
בעל זכיון יקיים את השידורים ויספק שירותי שידור למנוייו באורח תקין, סדיר ויעיל, במסגרת הזכיון שניתן לו ועל פי התקנות והכללים שנקבעו לפי החוק.
משרד שירות
(א)
בעל זכיון יקיים ויפעיל משרד שירות אשר ישמש לקבלת פניותיהם של מנויים ומבקשים לענין שירותי שידור ואשר יהיה פתוח לקבלת קהל בשעות העבודה המקובלות בכל ימות השבוע, למעט בימי המנוחה הקבועים כמשמעותם בפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948; בעל זכיון יפרסם ברבים את מענו של משרד השירות האמור ודרכי הפניה אליו.
(ב)
המועצה רשאית, לפי צרכי המנויים, לקבוע את מספר משרדי השירות שיפעיל בעל הזכיון ורשאית היא לפטור בעל זכיון שמספר מנוייו אינו עולה על 10,000, מקיום הוראותיה של תקנת משנה (א), כולן או מקצתן, למעט חובת ההפעלה של משרד שירות.
אספקת שידורי כבלים והתקנת ציוד [תיקון: תשנ״ב]
(א)
בעל זכיון יספק שידורים בסיסיים לכל מנוי.
(ב)
בעל זכיון יספק למנוי, לפי בקשתו, בנוסף לשידורים הבסיסיים, שידורים מוספים במיקבצים כפי שנקבעו לענין זה בזכיון; ואולם, באזור שבו מציע בעל זכיון שידורים מיוחדים, רשאי המנוי לבקש מבעל הזכיון שיספק לו, מבין השידורים המוספים, רק את השידורים המיוחדים או חלק מהם.
(ג)
בעל זכיון יספק למנוי ויתקין עבורו את כל הציוד הדרוש לו לשם קליטת השידורים בחצריו, למעט מקלט טלויזיה ורדיו ומכשיר הקלטה ביתי (V.C.R. – Video Cassette Recorder) (להלן – ציוד ביתי); ציוד כאמור, למעט בורר דו־מצבי שנקבעו לגביו הוראות בזכיון, יהיה בבעלותו של בעל הזכיון שהתקינו.
(ד)
ביקש המנוי התקנת בתי תקע נוספים מלבד בית התקע הראשון (להלן – שלוחות נוספות), יתקין בעל הזכיון את השלוחות הנוספות, לרבות ציוד מישק או כל ציוד אחר הנדרש לשם כך, ויספק באמצעותן שירותי שידור למנוי באופן המאפשר למנוי, אם ביקש זאת, לצפות בו־זמנית בכל שלוחה באופן בלתי תלוי בשידורים המועברים בשלוחה אחרת.
(ה)
לבקשת מנוי, יספק בעל זכיון למנוי ויתקין בחצריו בורר דו־מצבי המיועד לאפשר את אלה:
(1)
ברירת אפיקים בפריטי הציוד הביתי השונים;
(2)
ברירת אפיקים בין רשת הכבלים לבין התקן קליטה אחר;
–
הכל לפי הוראות הזכיון.
הפצת שידורי הלווין
(א)
בתקנה זו –
”הפצה ישירה“ – הפצת שידורי לווין שלא באמצעות בעל זכיון לשידורי כבלים;
”מנוי לווין“ – מנוי של בעל זכיון לשידורי לווין הקולט את השידורים כאמור מהפצה ישירה;
”שידורי לווין“ – שידורי טלויזיה באמצעות לווין לפי סעיף 6כג לחוק.
(ב)
בעל זכיון לשידורי לווין שקיבל מאת השר היתר לפי סעיף 6כג(ג) לחוק, רשאי להפיץ את שידוריו בהפצה ישירה ולספקם למנויי לווין כל עוד לא ניתן להפיץ את השידורים האמורים באמצעות רשת כבלים של בעל זכיון לשידורי כבלים.
(ג)
בעל זכיון לשידורי לווין ימיר את דרך הפצת שידוריו מהפצה ישירה להפצה באמצעות בעל זכיון לשידורי כבלים, בהתקיים כל אלה:
(1)
בעל הזכיון לשידורי כבלים קיבל אישור הפעלה שתחולתו היא לגבי חצריו של מנוי ששמו מופיע ברשימת מנויי לווין שמסר בעל הזכיון לשידורי לווין לבעל הזכיון לשידורי כבלים;
(2)
בעל הזכיון לשידורי כבלים הודיע למנוי הלווין כי תוך 45 ימים מיום מסירת ההודעה (להלן – תקופת השילוב) הוא נכון לחברו אל רשת הכבלים ולספק לו את שידורי הלווין באמצעות הרשת;
(3)
מנוי הלווין השיב לבעל הזכיון לשידורי כבלים, במהלך תקופת השילוב, כי הוא מעונין להתחבר אל רשת הכבלים וכן התקשר עמו בהסכם לשם המשך קליטתם של שידורי הלווין באמצעות הרשת.
(ד)
לא השיב מנוי הלווין, במהלך תקופת השילוב, על הודעת בעל הזכיון לשידורי כבלים או שהשיב כי אינו מעונין להתחבר אל רשת הכבלים – יפסיק בעל הזכיון לשידורי לווין, תוך חמישה עשר ימים מתום תקופת השילוב, את שירות השידור למנוי הלווין וינתקו מתחנת השידור; על הפסקת שירות שידור כאמור יחולו הוראות תקנות 26(ג) ו־29(ד) ו־(ה).
(ה)
תקפו של היתר להפצה ישירה יפקע לגבי מנוי לווין ביום שחובר אל רשת הכבלים, ואם הוא מנוי כאמור בתקנת משנה (ד) – בתום 60 ימים מתחילת תקופת השילוב.
(ו)
חובר מנוי לווין אל רשת הכבלים, יסיר בעל הזכיון לשידורי לווין, תוך 15 ימים מתום תקופת השילוב, את האנטנה ואת המפענח שהתקין בחצריו של מנוי הלווין, זולת אם הוסכם בינו לבין בעל הזכיון לשידורי כבלים להשאיר את המפענח ברשות המנוי לצורך קליטת שידורים בחצריו; הוסכם להשאיר את המפענח כאמור, יהיה בעל הזכיון לשידורי כבלים אחראי כלפי המנוי להחזר הפקדון שהפקיד בעדו בידי בעל זכיון לשידורי לווין; החזר הפקדון יהיה בשיעור כאמור בתקנה 26(ג) ו־(ד).
סימן ב׳: תשלומים בעד שירותי שידור
סוגי התשלומים לבעל הזכיון [תיקון: תשנ״ב, תשס״ג־2]
בעד מתן שירותי שידור רשאי בעל זכיון לחייב מנוי בתשלומים לפריטיהם כפי שנקבעו בזכיון שניתן לו, ובלבד שבעד שירותי השידור שלהלן יהיו התשלומים לפי אלה:
(1)
בשידורי כבלים –
(א)
דמי התקנה חד־פעמיים –
(1)
בעד חיבור מנוי לרשת הכבלים, כולל התקנתו של בית־תקע אחד בחצרי המנוי;
(2)
בעד התקנה של מפענח, ממיר אפיקים, מגבר ביתי, בורר דו־מצבי או כל התקן אחר החיוני לשם קליטת שידורים מוספים שביקש המנוי (להלן – ציוד מישק), לרבות בעד מתן זכות השימוש בציוד כאמור;
(3)
בעד התקנת כל בית־תקע נוסף בחצרי המנוי (להלן – שלוחה);
(ב)
דמי מנוי –
(1)
בעד הספקת שידורים בסיסיים, למעט בעד שידורי חובה;
(2)
בעד אספקת שידורים מוספים, כולם או מקצתם, לפי סוג השירות שביקש המנוי והיקפו;
(3)
בעד שימוש בשלוחה;
(4)
בעד שימוש בציוד מישק, לרבות בעד מתן זכות שימוש כאמור;
(ג)
תשלום בעד אספקת מגבר ביתי או בורר דו־מצבי.
(2)
בשידורי טלויזיה באמצעות לווין למנוי הקולט את השידורים שלא באמצעות רשת כבלים של בעל זכיון לשידורי כבלים –
(א)
דמי התקנה חד־פעמיים בעד התקנתה של המערכת הדרושה לקליטת השידורים כאמור במתכונת שנקבעה לענין זה בזכיון;
(ב)
דמי מנוי בעד אספקת שידורי הטלויזיה באמצעות לווין, לכל מיקבץ שידורים כאמור במתכונת שנקבעה לענין זה בזכיון.
שיעור אחיד ופרסום מחירים [תיקון: תשנ״ב]
(א)
התשלום בעד שירותי שידור יהיה בשיעור אחיד לכל מנוייו של בעל הזכיון, לפי סוג השירות וללא כל אפליה; ואולם, יכול שייקבעו בזכיון תעריפים שונים לאותו שירות, לפי סוגי חצרים, לפי סוגי השימוש בחצרים או לפי קנה מידה סביר אחר.
(ב)
שונה תעריף לפי הוראת תקנה 21(ב) או (ג), יפרסם בעל זכיון בשני עתונים מקומיים, לפחות, המופצים בתחום האזור, ובמסגרת פרסומים מטעמו שהוא מפיץ בקרב מנוייו בדבר שירותיו, את לוח התעריפים של שירותי השידור העיקריים.
(ג)
שיעור התשלומים בעד שירותי שידור ומועדי תשלומם יצויינו בכל הסכם התקשרות עם מנוי.
שיעור התשלומים [תיקון: תשנ״ב, תשס״א־2]
(א)
התשלומים בעד שירותי שידור יהיו בשיעור שנקבע לענין כל שירות בזכיון.
(א1)
על אף האמור בתקנת משנה (א), בעד שירותי שידור המנויים בתקנה 19(1)(א)(2) ו־(ב)(1) ו־(2), שלא נקבע להם שיעור בזיכיון, רשאי בעל זיכיון, בכפוף לתחולת תקנה 20(א) בשינויים המחויבים, לרבות קביעת תעריפים שונים בידי בעל הזיכיון לאותו שירות לפי האמור בתקנה 20(א) סיפה, לקבוע שיעור תשלום סביר.
(א2)
שיעורי התשלומים שנקבעו כאמור יובאו לידיעת המנהל 15 ימים מראש ויפורסמו בידי בעל הזיכיון בשני עיתונים יומיים נפוצים כמשמעותם בסעיף 1א(ב) לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965, לא יאוחר מיום תחילת תוקפם.
(א3)
השר רשאי, בכל עת, להורות על שינוי שיעורי התשלומים שקבע בעל זיכיון על פי תקנת משנה (א1), או על תשלומים מרביים או מזעריים תחתם, אם ראה כי יש בהם כדי לגרום פגיעה בתחרות, הטעיה או אפליה או תחרות בלתי הוגנת, או כי אינם מתיישבים עם הוראות החוק או תקנות אלה, וזאת, בין השאר, בשים לב למדיניות המועצה, ורשאי הוא להורות כי בעל זיכיון לא יחייב מנוי בתשלומים כאמור עד למתן החלטתו בדבר שינוי שיעורם.
(ב)
בעל הזכיון רשאי להצמיד תשלומים למדד לפי פרק זה, למעט סכום הפקדון לפי תקנה 26(ב), אם עלה המדד החדש בעשרה אחוזים או יותר לעומת המדד היסודי; אולם אם היתה עליית המדד בשיעור נמוך מעשרה אך לא פחות מארבעה אחוזים, רשאי הוא להצמיד תשלומים כאמור, אחת לשלושה חודשים בלבד; החליט בעל הזכיון להצמיד תשלומים כאמור, כולם או חלקם, יודיע בעל הזכיון למנהל על החלטתו, לפני שיגור הודעות למנויים, בצירוף לוח התשלומים המעודכן.
(ג)
לענין תקנה זו –
”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”מדד יסודי“ – לגבי ההעלאה הראשונה של תשלומים – המדד שנקבע בזכיון כמדד יסודי או המדד שפורסם לאחרונה לפני קביעתו לראשונה של תשלום, שנקבע לאחר מתן הזכיון, לפי הענין, ולגבי כל העלאה שלאחר הראשונה – המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד ההעלאה הקודמת, או המדד הנקוב בתקנת משנה (ה), לפי הענין;
”מדד חדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד העלאה כלשהו.
(ד)
אם במועד העלאת תשלומים כלשהו לא הצמיד בעל זכיון תשלומים למדד במלוא עליית שיעורו לעומת המדד היסודי, רשאי הוא, באישור המנהל ובתנאים שקבע, להעלות את התשלומים האמורים בשיעור העליה במדד שלא נוצל כאמור, כולו או חלקו (להלן – הצמדה מיוחדת), ובלבד שלא יצמיד בעל זכיון תשלומים בהצמדה מיוחדת אלא במועדים בהם רשאי בעל זכיון להצמיד תשלומים לפי תקנת משנה (ב), ובכל מקרה לא יעלה שיעור ההצמדה המיוחדת על עשרה אחוזים במועד אחד.
(ה)
(1)
על אף האמור בתקנה זו לעיל, רשאי בעל זכיון להודיע למנהל כי המדד היסודי לגבי העלאת התשלומים הראשונה לאחר מועד ההודעה יהיה המדד שיפורסם לגבי חודש אוגוסט 1992 (להלן – המדד המיוחד).
(2)
הודיע בעל זכיון למנהל כאמור בפסקה (1), רשאי הוא להצמיד למדד המיוחד את התשלומים שגבה ממנוייו ערב מועד פרסום המדד המיוחד, ובלבד שבעל זכיון לא יהיה רשאי להעלות תשלומים בגין הצמדה מיוחדת המתייחסת לתקופה המסתיימת ערב פרסומו של המדד המיוחד; בעל זכיון רשאי להצמיד תשלומים בהצמדה מיוחדת לאחר מועד פרסום המדד המיוחד.
(3)
הודיע בעל זכיון למנהל כאמור בתקנת משנה זו, לא יחולו לגביו, לענין ההצמדה הראשונה של התשלומים לאחר מועד פרסום המדד המיוחד, הגבלות בדבר עיתוי הצמדת תשלומים ביחס לשיעור עליית המדד, כמפורט בתקנת משנה (ב), ולגבי כל הצמדה שלאחר מכן, יחולו הוראות תקנת משנה (ב).
(4)
על אף האמור בתקנת משנה זו לעיל, אם נקבע בזכיון כי בעל זכיון יתן למנוייו הנחה בדמי מנוי לפרק זמן מינימלי (להלן – תקופת ההנחה), רשאי בעל הזכיון, בחלוף תקופת ההנחה, להעלות, במועד שיקבע, בבת אחת או לשיעורין, את דמי המנוי לפי הקבוע בזכיון, בתוספת הפרשי הצמדה למדד, לפי שיעור עלייתו מן המדד שנקבע כמדד יסודי בזכיון ועד למדד החדש.
(ו)
ביקש בעל זכיון לקבוע הסדר אשראי למנוייו, יגיש בעל זכיון למנהל בקשה בכתב לאישור ההסדר ויפרט בה את גובה הריבית החדשית המחושבת לבסיס ההסדר; המנהל רשאי לאשר את הבקשה, לדחותה או לאשרה בתנאים; ביקש בעל זכיון לקבוע הסדר אשראי שאין בו חיוב בריבית, יודיע על כך למנהל, מראש ובכתב ובהיעדר תגובה מהמנהל תוך שבעה ימים מיום ההודעה, רשאי בעל הזכיון לקיים את הסדר האשראי.
(ז)
בעל זכיון המעוניין להעלות שיעורו של תשלום שנקבע בזכיון, יגיש לשר באמצעות המנהל, בקשה בכתב ויפרט בה את תחשיב העלויות לביסוס בקשתו, ואולם בשום מקרה לא יועלה שיעורו של תשלום שנקבע בזכיון בטרם חלפו שלוש שנים לפחות משעה שנקבע.
דמי התקנה
(א)
בעל זכיון רשאי לגבות בשיעורים את דמי ההתקנה לפי תקנה 19(1)(א)(1) או 19(2)(א), לפי העניין, ולקבוע את המועד לתשלומו של כל שיעור, כפוף לאלה –
(1)
מועד תשלומו של השיעור הראשון יהיה לכל המוקדם שלושה חדשים לפני מועד ההתקנה;
(2)
סכום המהווה לפחות 30 אחוזים מדמי ההתקנה ישולם לבעל הזכיון רק לאחר ביצוע ההתקנה.
(ב)
התשלום בעד התקנתה של מערכת קליטה, כמשמעותה בתקנה 19(2)(א), כולה או חלקה, שמחוברים אליה מספר מנויים, יחולק בין המנויים לפי כללים שנקבעו לכך בזכיון.
חיוב חד־
בכפוף לאמור בתקנה 30(ב) ו־(ג), אין בעל זכיון רשאי לחייב מבקש בתשלום דמי התקנה כמשמעותם בתקנה 19(1)(א)(1) או בתקנה 19(2)(א), לפי הענין, לגבי חצרים שחוברו כבר קודם לכן לתחנת השידור אלא רק בעד חיבורם לראשונה.
דמי שימוש בשלוחה
דמי המנוי שישלם מנוי לבעל זכיון לשידורי כבלים בעד שימוש בשלוחה יהיו על בסיס חדשי לגבי כל שלוחה המותקנת בחצריו והמחוברת לרשת הכבלים, לפי סוגי השידורים המסופקים באמצעות השלוחה והיקפם.
דמי מנוי
(א)
דמי המנוי בעד אספקת שידורים בסיסיים לפי תקנה 19(1)(ב)(1) יהיו תקופתיים, על בסיס חדשי, ורשאי בעל הזכיון, לדרוש תשלומם מראש לתקופה שאינה עולה על שלושה חדשים.
(ב)
דמי המנוי בעד אספקת שידורים מוספים לפי תקנה 19(1)(ב)(2) או שידורי טלויזיה באמצעות לווין לפי תקנה 19(2)(ב) יכול שיהיו תקופתיים או לפי אופן קבלת השידורים, בהתאם לסוג השירות המסופק למנוי.
תשלום בעד ציוד מישק ופרסום [תיקון: תשס״ג־2]
(א)
בעל רישיון לשידורים, נציגו או מי מטעמו, יציג לבחירת המנוי, עובר להתקשרות עמו, באופן זהה, את אפשרויות התשלום השונות המפורטות בתקנה 26, לענין התשלום בעד שימוש בציוד מישק.
(ב)
התשלום בעד שימוש בציוד מישק כאמור יפורט בנפרד מכל תשלום אחר בעד שירותים שנותן בעל הרישיון, בכל פרסום המוצג מטעמו, לרבות במחירון ובהודעת החיוב הנשלחת למנוי.
מתן זכות שימוש בציוד מישק [תיקון: תשס״ג־2]
(א)
בתקנה זו, ”ציוד מישק“ – ציוד מישק שערכו הוא לפחות בשיעור שנקבע לכך ברישיון, ולענין שידורי טלויזיה באמצעות לווין המופצים למנוי שלא באמצעות רשת כבלים – לרבות אנטנה.
(ב)
הותקן בחצריו של מנוי ציוד מישק, רשאי בעל רישיון לשידורים שהתקינו לחייב את המנוי, על פי בחירת המנוי, לפי אחד מאלה:
(1)
בהפקדת סכום כסף בשיעור שאינו עולה על ערכו של ציוד המישק;
(2)
בתשלום חודשי קבוע, בהתאם להוראות הרישיון, בעבור השכרת ציוד המישק למנוי לפי תקנה 19(1)(ב)(4);
(3)
בתשלום בעבור רכישת ציוד המישק על ידי המנוי לפי תקנה 19(1)(ב)(4), בשיעור שאינו עולה על ערכו של הציוד.
סכום הפיקדון יחושב לפי ערכו של הציוד, ובהתאם להוראות הרישיון (להלן – הפיקדון).
(ג)
הפקדון יוחזר למנוי בכל אחד מאלה:
(1)
הופסק שירות השידור למנוי;
(2)
בעל הרישיון הסיר את ציוד המישק לפי תקנה 18(ו) או לפי תקנה 31.
(ד)
הפקדון ישא הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן מן המדד שפורסם לאחרונה לפני הפקדת הפקדון עד המדד שפורסם לאחרונה לפני החזרתו למנוי (להלן – סכום ההחזר); בעל רישיון לשידורים אשר חייב מנוי בתשלום בעד ציוד מישק לפי תקנת משנה (ב)(1) רשאי לנכות מסכום ההחזר 10% משיעור ערכו של הציוד בעד פחת לכל שנה, או חלק ממנה, שמיום התקנת הציוד ועד הפסקת שירות השידור למנוי או עד הסרת הציוד, לפי המוקדם.
(ה)
שיעור חלקו של מנוי בפקדון כשציוד המישק משמש מספר מנויים וכן תנאי הפקדון, לרבות מועד ואופן הפקדתו או החזרתו, ככל שלא נקבעו בתקנה זו, יהיו בהתאם להוראות הזכיון.
הפחתת תשלומים [תיקון: תשנ״ב, תשס״א־2]
בעל זכיון המבקש להפחית שיעורו של תשלום הקבוע בזכיון, בין דרך קבע ובין לתקופה קצובה, יודיע על כך למנהל שבעה ימים מראש; נוכח המנהל כי ההפחתה אינה מתיישבת עם תקנות אלה יורה לבעל הזכיון להימנע מקיום ההפחתה.
פיגור בתשלום
(א)
בעל זכיון רשאי לחייב מנוי בתשלום ריבית פיגורים, הפרשי הצמדה והוצאות גביה על תשלום בעד שירות שידור שסיפק למנוי ואשר לא שולם במועד שנקבע לפרעונו בהסכם ההתקשרות שביניהם (להלן – סכום החוב).
(ב)
שיעורי ריבית הפיגורים, הפרשי ההצמדה והוצאות הגביה האמורים בתקנת משנה (א) לא יעלו על המפורט להלן –
(1)
ריבית פיגורים – בשיעור הקבוע בסעיף 1 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961, לענין ריבית המשתלמת יחד עם הפרשי הצמדה, בעד התקופה שבין המועד שנקבע בהסכם לפרעון סכום החוב (להלן – מועד הפרעון המוסכם) לבין מועד פרעונו בפועל;
(2)
הפרשי הצמדה – בשיעור עליית מדד המחירים לצרכן מן המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד הפרעון המוסכם עד המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד פרעונו בפועל של סכום החוב;
(3)
הוצאות גביה – בשיעור עשרה אחוזים מסכום החוב, ובלבד שחלפו ארבעה עשר ימים לפחות ממועד הפרעון המוסכם.
העברת תשלומים בעד שידורים מיוחדים
(א)
בתקנה זו, ”בעל זכות שימוש“ – כהגדרתו בתקנה 1 או בעל זכיון לשידורי טלויזיה באמצעות לווין המפיץ את שידוריו באמצעות רשת כבלים של בעל זכיון לשידורי כבלים, לפי הענין.
(ב)
בעל זכיון לשידורי כבלים יעביר לבעל זכות שימוש את דמי המנוי שגבה בעד הפצת שידוריו של בעל זכות שימוש, בניכוי הוצאות גביה.
(ג)
בעל זכיון רשאי לקזז מדמי המנוי כאמור בתקנת משנה (ב) את הוצאות הגביה ואת התשלום שחב לו בעל זכות שימוש בעד השימוש באפיקי רשת הכבלים, זולת אם הוסכם אחרת בין בעל הזכיון לבין בעל זכות השימוש.
סימן ג׳: הפסקת שירות שידור וחידושו
הפסקת שירות שידור
(א)
בלי לגרוע מהאמור בתקנה 18(ו), יפסיק בעל זכיון שירות שידור למנוי וינתקו מתחנת השידור על פי בקשתו של המנוי; הפסקת שירות כאמור תיעשה במועד שנקב המנוי בבקשתו ולא יאוחר מתום ארבעה עשר ימים מהמועד האמור.
(ב)
בעל זכיון רשאי להפסיק שירות שידור למנוי ולנתקו מתחנת השידור אם התקיים אחד מאלה:
(1)
המנוי לא שילם תשלום שהוא חב בו בעד שירות שידור שקיבל, במועד שנקבע לתשלומו בהסכם ההתקשרות שלו עם בעל הזכיון;
(2)
המנוי הפר תנאי בהסכם ההתקשרות שבינו לבין בעל הזכיון אשר נקבע כי הוא תנאי מהותי;
(3)
המנוי השתמש שלא כדין או הרשה לאחר להשתמש כאמור ברשת כבלים או בכל התקן אחר שהתקין לו בעל זכיון לצורך קליטת השידורים בחצריו.
(ג)
לא יופסק שירות למנוי במקרים המפורטים בתקנת משנה (ב)(1) ו־(2), אלא לאחר שבעל הזכיון נתן לו הודעה מוקדמת בכתב עשרה ימים לפחות לפני מועד ההפסקה הצפוי; בהודעה יצויין כי למנוי ניתנת הזדמנות, תוך הזמן שייקבע בהודעה, לתקן את המעשה או המחדל שבשלו יופסק השירות.
(ד)
הופסק שירות שידור למנוי, רשאי בעל הזכיון להסיר ולסלק מחצריו של המנוי את הציוד שהעמיד לרשותו ושבאמצעותו קלט המנוי את שידוריו.
(ה)
בעל זכיון אינו רשאי לחייב מנוי בתשלום דמי מנוי בעד התקופה שבה הופסק לו שירות השידור לפי תקנה זו.
חידוש שירות למנוי
(א)
בעל זכיון יחדש את השירות למנוי על פי בקשתו, ואולם אם הופסק השירות לפי תקנה 29(ב)(1) עד (3), תנאי מוקדם להגשת הבקשה, שתוקן המעשה או המחדל שהביא להפסקת השירות; חידוש שירות כאמור ייעשה תוך שלושים ימים מיום שהגיש המנוי את הבקשה.
(ב)
חידש בעל זכיון את שירות השידור למנוי כאמור בתקנת משנה (א), רשאי הוא לחייב את המנוי בעד חידוש השירות כלהלן:
(1)
ב־20% מדמי ההתקנה – אם מיום הפסקת השירות עד יום החידוש טרם חלפו ששה חדשים;
(2)
ב־30% מדמי ההתקנה – אם מיום הפסקת השירות עד יום החידוש חלפו בין ששה חדשים לשמונה עשר חדשים;
(3)
ב־50% מדמי ההתקנה – אם מיום הפסקת השירות עד יום החידוש חלפו למעלה משמונה עשר חדשים.
(ג)
על אף האמור בתקנת משנה (ב), רשאי בעל הזכיון לחייב מנוי במלוא דמי ההתקנה בעד חידוש שירות אם השירות במקרה הופסק עקב שימוש כאמור בתקנה 29(ב)(3).
(ד)
בתקנה זו, ”דמי התקנה“ – כמשמעותם בתקנה 19(1)(א)(1) או 19(2)(א), לפי הענין, ביום חידוש השירות.
פקיעת זכותו של מנוי
(א)
על אף האמור בהסכם התקשרות שבין בעל זכיון לבין מנוי, תפקע זכותו של מנוי לקבלת שירות שידור בחצרים שבהם קיבלם בהתקיים כל אלה:
(1)
פקעה זכותו של המנוי להחזיק בחצרים;
(2)
המנוי פינה בפועל את החצרים.
(ב)
מנוי יודיע לבעל זכיון, ארבעה עשר ימים לפחות לפני פינוי החצרים האמור בתקנת משנה (א) על דבר הפינוי ומועדו; ניתנה הודעה כאמור, יסיר בעל הזכיון את הציוד המישק שהתקין עבור המנוי לצורך קליטת השידורים בחצריו במועד שתיאם עם המנוי ולא יאוחר ממועד הפינוי שהודיע עליו המנוי כאמור.
(ג)
מנוי אחראי כלפי בעל הזכיון לנזק, לגניבה או לאבדן שנגרם לציוד האמור בתקנת משנה (ב) עקב פינוי החצרים, אלא אם כן ניתן היה למנעו אילו הוסר הציוד במועד.
סימן ד׳: תחזוקה וטיפול בתקלות
חובת תחזוקה
(א)
חובת התחזוקה של רשת הכבלים ושל כל רכיב או התקן אחר בתחנת השידור וכן של ציוד שהתקין בעל זכיון למנוי לשם קליטת השידורים בחצריו, לרבות ציוד המישק, מוטלת על בעל הזכיון.
(ב)
בעל זכיון יקיים מערך תחזוקה נאות לטיפול שוטף ברשת הכבלים כדי להבטיח פעילות תקינה של הרשת ואספקת שירותי שידור למנוייו באורח יעיל וסדיר.
מוקד לטיפול בתקלות
(א)
בעל זכיון יקיים שירות קבוע לטיפול בפניות מנויים לענין תקלות בקבלת שירות שידור, ולשם כך יפעיל מוקדים, לרבות באמצעות טלפון, לקבלת הודעות מאת מנויים בכל ימות השנה ובכל שעות היממה (להלן – מוקד פניה).
(ב)
בעל זכיון יודיע למנוייו על מוקדי הפניה העומדים לשירותם כאמור ועל דרכי הפניה אליהם.
מועד לתיקון תקלות
(א)
בתקנה זו, ”ימים“ – למעט ימי המנוחה הקבועים כמשמעותם בפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948.
(ב)
בעל זכיון יתקן כל תקלה הנובעת ממיתקנים שחובת התחזוקה לגביהם חלה עליו, תוך שני ימים שלאחר היום שבו נתקבלה הודעה על התקלה במוקד פניה, ואם מחייב תיקון התקלה כניסה לחצריו של מנוי – יתאם עמו בעל הזכיון מראש את תאריך התיקון, ובלבד שמשך הזמן שבו יתבקש מנוי להמתין בתאריך האמור לא יעלה על ארבע שעות.
(ג)
על פי בקשתו של בעל זכיון, רשאי המנהל להאריך מועד תיקונה של תקלה, אם ראה כי התקלה נובעת מכוח עליון או אם היא משפיעה על מתן שירותי שידור לקבוצה של מנויים, ובלבד שהמועד לא יוארך ביותר מחמשה עשר ימים מיום שארעה התקלה.
סימן ה׳: החזר תשלומים למנוי
פטור מדמי מנוי בשל תקלה או הגבלת זכיון
(א)
כל מיקבץ שידורים ששידורו הופסק עקב תקלה, יהיה המנוי פטור מתשלום דמי המנוי בעדו, לכל תקופת ההפסקה, ובלבד שנתקיימו אלה:
(1)
במהלך כל ששה חדשים מיום שהיה למנוי, ארעו הפסקות שידורים שנמשכו, במצטבר, שבעה ימים לפחות;
(2)
כל הפסקת שידורים לפי פסקה (1) נמשכה עשרים וארבע שעות לפחות מעת שנתקבלה עליה הודעה במוקד פניה.
(ב)
הוגבל או הותלה זכיון לפי סעיף 6יא לחוק ובשל כך נמנע ממנוי לקבל שידורים, שהם נושא התקשרותו עם בעל זכיון, פטור המנוי מתשלום דמי מנוי לכל התקופה בה לא קיבל שידורים כאמור, ואם שילמם מראש, יחזיר לו בעל הזכיון את החלק היחסי מהם.
(ג)
אין באמור בתקנת משנה (א) כדי לגרוע מזכויותיו של מנוי כלפי בעל זכיון לפי כל דין או לפי ההסכם שביניהם בשל אי אספקת שידורים.
החזר דמי מנוי בשל הוראה
בעל זכיון יחזיר למנוי דמי מנוי ששילם לו מראש ושלגביהם ניתנה, לאחר תשלומם, הוראה לפי תקנה 51, תוך ארבעה עשר ימים מיום שניתנה ההוראה כאמור.
קיזוז ותשלום הפרשי הצמדה וריבית
החזר תשלומים למנוי לפי סימן זה יכול שייעשה בדרך של קיזוז ויווספו לו הפרשי הצמדה וריבית בשיעור הקבוע בתקנה 27(ב), לתקופה שמיום תשלומו של הסכום בידי המנוי ועד יום החזרתו או קיזוזו בפועל בידי בעל הזכיון, לפי הענין.
פרק ה׳: הגבלות בתאגיד שהוא בעל זכיון
הגדרות
בפרק זה –
”אמצעי שליטה“ ו”בעל ענין“ – כהגדרתם בסעיף 6א לחוק;
”העברה“ או ”רכישה“ – בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות על ידי שליח או נאמן או על ידי תאגיד נשלט;
”קרוב“ – בן זוג, הורה, בן, בת, אח, אחות ובני זוגם;
”שליטה“ – היכולת לכוון פעילות של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או משרה אחרת בתאגיד, וחזקה על אדם שהוא שולט בתאגיד אם הוא מחזיק בחמישים אחוזים או יותר של אמצעי שליטה אחד בתאגיד.
העברה ורכישה של אמצעי שליטה
(א)
היה בעל הזכיון תאגיד בעל הון מניות –
(1)
לא יעביר בעל ענין בו לאחר – בדרך כלשהי – עשרה אחוזים או יותר של אמצעי שליטה אחד בתאגיד, בין בבת אחת ובין בחלקים, אלא אם כן קיבל לכך את הסכמת המועצה מראש;
(2)
לא יעביר מי ששולט בו לאחר – בדרך כלשהי – אמצעי שליטה כלשהו, או חלק ממנו, באופן שכתוצאה מן ההעברה לא תהא לו עוד השליטה בתאגיד, אלא אם כן קיבל לכך את הסכמת המועצה מראש;
(3)
לא ישלוט בו אדם ולא ירכוש בו – בעצמו או יחד עם קרוביו או עם אחרים הפועלים בתיאום עמו דרך קבע – עשרה אחוזים או יותר של אמצעי שליטה אחד בתאגיד, בין בבת אחת ובין בחלקים, אלא אם כן קיבל לכך את הסכמת המועצה מראש.
(ב)
היה בעל הזכיון תאגיד שאינו בעל הון מניות, לא תועבר זכות בעלות או שליטה בו, בדרך כלשהי, אלא אם כן קיבל לכך את הסכמת המועצה מראש.
דיווח על שינויים בניהול ובשליטה
בעל זכיון שהוא תאגיד ידווח למועצה בכתב על כל שינוי בדירקטורים או במנהלי העסקים שלו וכן על כל שינוי באמצעי השליטה בתאגיד ששיעורו פחות מעשרה אחוזים של אחד מאמצעי השליטה; דיווח כאמור יוגש למועצה תוך ארבעה־עשר ימים מיום השינוי.
פרק ו׳: כספים
סימן א׳: דמי זכיון, תמלוגים ותשלומים אחרים
דמי זכיון
(א)
בעל זכיון ישלם דמי זכיון בשיעורים כלהלן:
(1)
בעד מתן זכיון – 40,000 שקלים חדשים;
(2)
בעד הארכת תקפו של זכיון – 25,000 שקלים חדשים;
(3)
מדי שנה, למעט השנה שבה ניתן הזכיון או הוארך תוקפו – 10,000 שקלים חדשים.
(ב)
דמי זכיון כאמור בתקנת משנה (א)(1) ו־(2) ישולמו תוך שבעה ימים מיום שניתן זכיון או מיום שהוארך תקפו, לפי הענין, ודמי הזכיון השנתיים כאמור בתקנת משנה (א)(3) ישולמו בתחילת כל שנה החל מתום שנה שמיום מתן הזכיון.
(ג)
דמי הזכיון יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן ויועלו בשיעור עליית המדד מן המדד שפורסם לאחרונה לפני תחילתן של תקנות אלה עד המדד שפורסם לאחרונה לפני תשלומם בפועל בידי כל בעל זכיון.
(ד)
בעל זכיון לא יהא זכאי להחזר דמי זכיון או כל חלק מהם בשל ביטול הזכיון, הגבלתו או התליתו לפי סעיף 6יא לחוק או בשל שינוי תנאי הזכיון לפי סעיף 6ח(ג) לחוק.
תמלוגים [תיקון: תשמ״ח, תשנ״ב, תשס״ג, תשס״ו, תשע״א, תשע״ב]
(א)
בתקנה זו ובתקנה 49, ”רבעון“ – תקופה של שלושה חדשים שתחילתם באחד בינואר, באחד באפריל, באחד ביולי ובאחד באוקטובר, לפי הענין, ולגבי התקופה שמיום מתן הרישיון עד תחילת הרבעון הבא אחריו, אם היא קצרה מרבעון – יראו אותה כחלק מהרבעון הבא.
(ב)
בעל רישיון לשידורי כבלים ישלם תמלוגים מהכנסותיו ברוטו, לא כולל מס ערך מוסף, ממתן שירותי שידור כמפורט בתוספת השניה, ובניכוי חובות רעים המיוחסים להכנסות ממתן השירותים אשר בעדם משולמים תמלוגים; לענין זה, ”חובות רעים“ – כמשמעותם בסעיף 17(4) לפקודת מס הכנסה.
(ג)
שיעור התמלוגים לשנה, מסך כל הכנסות בעל רישיון לשידורי כבלים יהיה –
(1)
לגבי השנים 2002 ו־2003 – 4%;
(2)
לגבי השנים 2004 ו־2005 – 3.5%;
(3)
בשנת 2006 – 3%;
(4)
בשנת 2007 – 2.5%;
(5)
בשנת 2008 – 2%;
(6)
בשנת 2009 – 1.5%;
(7)
בשנים 2010 עד 2012 – 1%;
(8)
החל ביום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013) – 0%;
(9)
(פקעה).
(ד)
בעל רישיון לשידורי כבלים ישלם את התמלוגים אחת לכל רבעון, בתוך 45 ימים מתום הרבעון (להלן – מועד התשלום); התמלוגים יחושבו לפי הכנסות בעל רישיון לשידורי כבלים במהלך אותו רבעון; התיר השר שידורי פרסומת לפי סעיף 6כד(ב) לחוק, יראו כהכנסות בעל רישיון לשידורי כבלים לענין תקנת משנה זו, את הכנסותיו של בעל רישיון לשידורי כבלים מפרסומת.
(ה)
בעל רישיון לשידורי כבלים ימציא למנהל במועד התשלום, דוח הכנסות ממתן שירותי שידור על גבי טופס שקבע המנהל.
(ו)
בתקנה זו –
”בעל רישיון לשידורי כבלים“ – מי שקיבל רישיון כללי לשידורי כבלים לפי פרק ב1 לחוק;
”רישיון כללי לשידורי כבלים“ – כהגדרתו בסעיף 6א לחוק.
תשלומים אחרים [תיקון: תשנ״ב]
(א)
בעל זכיון שלא עמד בתנאי הזכיון באחד מהנושאים המנויים בתוספת השלישית, לאחר שניתנה לו הזדמנות נאותה לתקן את הליקוי או הפגם, ישלם למנהל, לפי דרישה בכתב, את התשלום הנקוב בתוספת השלישית בצד כל סוג של אי־עמידה כאמור; לא שילם בעל זכיון את התשלום שנדרש תוך פרק הזמן שקבע המנהל בהודעתו, רשאי המנהל לחלט את הסכום האמור מהערבות שהפקיד בעל הזכיון לשם הבטחת תנאי הזכיון; חולטה הערבות ובעל הזכיון לא תיקן את הפגם או הליקוי אשר בגינם בוצע החילוט, רשאי המנהל לשוב ולחלט את הערבות והוראות תקנת משנה (ב) יחולו גם על החלטת המנהל כאמור.
(ב)
בעל הזכיון שמנהל הורה לו לשלם כאמור בתקנת משנה (א), רשאי לערור בפני השר על החלטת המנהל, תוך ארבעה עשר ימים מיום שהודע לו על ההחלטה.
פיגור בתשלום התמלוגים [תיקון: תשס״ג]
(א)
על סכום תמלוגים שלא שולם במועד התשלום, ייווספו –
(1)
הפרשי הצמדה וריבית לפי מספר הימים שחלפו ממועד התשלום עד התשלום בפועל;
(2)
הוצאות גביה בשיעור של 5% מסכום התמלוגים שלא שולם במועד התשלום, ובלבד שחלפו שבעה ימים לפחות ממועד התשלום; ואולם הוצאות הגביה לא יעלו על סכום של חמישים אלף שקלים חדשים.
(ב)
בתקנה זו –
”הפרשי הצמדה“ – תוספת לסכום התמלוגים לפי שיעור העליה של המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד התשלום כאמור בתקנה 42(ד), עד למדד שפורסם לאחרונה לפני מועד תשלום התמלוגים בפועל;
”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”ריבית“ – ריבית בשיעור שנקבע לפי הגדרת ”הפרשי הצמדה וריבית“ בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961, וכל עוד לא נקבע שיעור כאמור – בשיעור של 4% לשנה.
תשלומי חובה אחרים
תשלומים מאת בעל זכיון לפי סימן זה יבואו בנוסף על כל אגרה, מס או תשלום חובה אחר שבעל הזכיון חייב בתשלומם לפי הוראת כל דין אחר.
העברת כספים [תיקון: תשנ״ב]
דמי זכיון, תמלוגים ותשלומים אחרים לפי סימן זה יועברו לידי המנהל.
סימן ב׳: ביטוח ושיפוי
חובת הביטוח
(א)
בתקנה זו ובתקנה 47, ”שימוש בזכיון“ – הקמת תחנת שידור, קיומה, תחזוקתה או הפעלתה, ביצוע שידורים ומתן שירותי שידור למנוי, הכל במסגרת זכיון שניתן לפי החוק, בין שהם מבוצעים בידי בעל הזכיון עצמו ובין באמצעות אחר מטעמו, לרבות עובדיו, קבלניו, שלוחיו ונציגיו.
(ב)
בעל זכיון לא יעשה שימוש בזכיון, ולא יגרום ולא ירשה לאחר לעשות שימוש כאמור, אלא אם כן כרת חוזה ביטוח עם מבטח מורשה שלפיו מבוטח בעל הזכיון במשך כל תקופת תקפו של הזכיון –
(1)
מפני כל חבות כספית שהוא עלול לחוב בה לפי כל דין בשל נזק שנגרם לגופו של אדם או לרכושו מן השימוש בזכיון או עקב השימוש בו;
(2)
מפני אבדן או נזק שייגרמו לתחנת השידור, כולה או חלקה, ובכלל זה מפני סיכוני צד שלישי.
(ג)
חוזה הביטוח יהיה לפי התנאים שנקבעו לכך בזכיון, לרבות לענין סכום הביטוח והמוטבים, ובלבד שהסכום שבו תבוטח תחנת השידור כאמור בתקנת משנה (ב)(2) לא יפחת משוויה של התחנה.
(ד)
בעל זכיון ימסור למנהל העתק מחוזה הביטוח ומהמצורפות לו.
שיפוי המדינה
בעל זכיון ישפה את המדינה בשל כל חבות כספית שתחוייב בה לצד שלישי מן השימוש בזכיון או עקב השימוש בו.
פרק ז׳: פיקוח ודיווח
סמכות כניסה, עיון ובדיקה
(א)
המנהל או מי שהוא הסמיך לכך (להלן בתקנה זו – המנהל) רשאי להכנס בכל עת סבירה לכל מיתקן, משרד, אולפן או תחנת שידור המשמשים בעל זכיון לצרכי הפעלת שידורים כדי לפקח על ביצוען של הוראות החוק והתקנות האלה ועל מילוי תנאי הזכיון.
(ב)
המנהל רשאי לערוך מדידות ובדיקות של מיתקני תחנת השידור ורשאי הוא לעיין בכל רשומה, מסמך, תכנית, ספר חשבונות או פנקס של בעל זכיון, לבדקם ולהעתיקם בכל דרך שתיראה לו.
(ג)
בעל הזכיון או נציגו לענין זה, יאפשר למנהל עיון, בדיקה והעתקה כאמור, ימציא לו ויציג בפניו כל רשומה, מסמך, תכנית, ספר חשבונות או פנקס שנדרש להמציאם או להציגם וכן ימסור למנהל, לפי דרישתו, מידע שברשותו או בשליטתו הדרוש למנהל לשם פיקוח כאמור.
דו״חות תקופתיים
(א)
בעל זכיון ימציא למנהל דו״חות תקופתיים, מסמכים, תכניות ומפרטים במועדים, בתדירות ובמתכונת כפי שנקבעו לכך בזכיון.
(ב)
בלי לגרוע מן האמור בתקנת משנה (א) יגיש כל בעל זכיון למנהל, אחת לכל רבעון דינים וחשבונות ובנושאים אלה לפחות:
(1)
הליכי ביצוע ההקמה של תחנת השידור, על כל שלביה, לרבות פריסת רשת הכבלים; הדו״ח ישקף ביצוע לעומת תכנון לרבעון;
(2)
מספר המבקשים ומועדי הגשת בקשותיהם וכן מספר המנויים של בעל הזכיון, לפי סוג השירות המבוקש או המסופק;
(3)
הכנסות של בעל הזכיון הנוגעות לביצוע השידורים ולמתן השירותים שבמסגרת זכיונו;
(4)
תלונות הציבור בנוגע לשידורים, תוך פירוט נושא התלונה, דרכי הטיפול בבירורה, מועדי הטיפול ותוצאותיו, ואם נמצאה מוצדקת – האמצעים שנקט בעל הזכיון לתיקון הליקוי.
(ג)
דין וחשבון כאמור בתקנת משנה (ב), שלא נקבע בזכיון מועד להגשתו, יגישו בעל הזכיון תוך עשרים ואחד ימים מתום כל רבעון; הנתונים בדין וחשבון יהיו לגבי אותו רבעון.
תיקון ליקויים ופגמים
(א)
מצא המנהל, בין מיזמתו ובין לפי פניה, פגמים או ליקויים בפעולותיו של בעל זכיון, יודיע לו על כך בכתב.
(ב)
בעל זכיון שקיבל הודעה כאמור בתקנת משנה (א), ימסור למנהל בכתב, תוך שלושים ימים מיום קבלת ההודעה, את תגובתו לאמור בהודעה ומה הם האמצעים שנקט לתיקון הליקויים והפגמים האמורים בה.
(ג)
היה המנהל סבור כי בליקויים או בפגמים שמצא יש משום הפרה של תנאי מתנאי הזכיון או הפרת הוראה שבדין, בין במעשה ובין במחדל, יביא את הענין לפני השר והמועצה.
הגבלה בחיוב מנויים
(א)
בלי לגרוע מן האמור בתקנה 50, אם ראה המנהל כי איכות הקליטה של שידורים שמספק בעל זכיון למנוי או לקבוצה של מנויים לקויה בשל מעשה או מחדל של בעל הזכיון, רשאי הוא להתרות בבעל הזכיון בהודעה בכתב כי אם תוך זמן שיקבע לא יתקן בעל הזכיון את הטעון תיקון, יורה לו שלא לחייב את המנויים הנוגעים בדבר בתשלום דמי מנוי למשך תקופה שיורה עליה.
(ב)
לא תוקן הטעון תיקון תוך המועד שקבע המנהל בהודעתו, רשאי הוא, באישור השר, להורות כאמור בתקנת משנה (א).
[תיקון: תשנ״ה־2]
פרק ז׳1: חיבור בין אזורים
[תיקון: תשנ״ה־2]
סימן א׳: פרשנות
הגדרות [תיקון: תשנ״ה־2]
(א)
בפרק זה –
”אזורי המערכת“ – אזורי הזכיון המנויים בטור ב׳ בתוספת הרביעית;
”מערכת בין־מוקדית“ – מערכת הכוללת עורקים וצומתי קשר המחברת בין מוקדי תפעול ראשיים ומשמשת ליצירת הרשת הבין־אזורית;
”מפרטים טכניים“ – תקנות הבזק (תקנים ומפרטים של רשתות כבלים), התשמ״ח–1987, וכן מפרטים טכניים המצורפים לכתבי הזכיון הנוגעים לאזורי המערכת כפי שהם מתוקנים מזמן לזמן;
”עורק“ – מערכת תמסורת הכוללת סיבים אופטיים, משדרים, מקלטים, מגברים, מפצלים, וציוד עזר;
”צומת קשר“ – מיתקן המשמש לחיבור עורקים שהונחו בתחומים של אזורי זכיון שונים;
”רשת בין־אזורית“ – כלל רשתות הכבלים של בעלי הזכיונות באזורי המערכת.
(ב)
[תיקון: תשנ״ה־2]
סימן ב׳: יצירת רשת בין־אזורית
היקפה של רשת בין־
(א)
בעלי הזכיונות באזורי המערכת יחברו את רשתות הכבלים שלהם לרשת בין־אזורית באמצעות מערכת בין־מוקדית, במועדים הנקובים בטור ג׳ בתוספת הרביעית.
(ב)
השר רשאי, לבקשת בעל זכיון, לצרף אזורים נוספים לאזורי המערכת.
הקמת מערכת בין מוקדית [תיקון: תשנ״ה־2]
(א)
תוואי העורקים של המערכת הבין־מוקדית ייקבע בידי בעלי הזכיונות, באישורו של המנהל.
(ב)
לענין סימן ח׳ בפרק ב׳1 לחוק יראו את המערכת הבין־מוקדית כחלק מרשת הכבלים של בעל הזכיון שהניח אותה.
(ג)
בעל זכיון יקים את המערכת הבין־מוקדית בתחום אזור הזכיון שלו, אלא אם כן התחייב בעל זכיון באזור סמוך לעשות כן, בהסכמתו של בעל הזכיון הנוגע בדבר.
(ד)
בכפוף לאמור בתקנות אלה, יפעל בעל זכיון בקיום האמור בתקנת משנה (א) לפי הקבוע בזכיון ובמפרטים הטכניים, לרבות לענין תקנים, לוחות זמנים ודיווחים.
(ה)
תשריט מעודכן של המערכת הבין־מוקדית יופקד בידי המנהל, וכל מעוניין יהיה רשאי לעיין בו.
צומתי קשר [תיקון: תשנ״ה־2]
(א)
צומתי קשר יוקמו בגבול תחומיהם של אזורי מערכת צמודים או בסמוך להם, במיקום שיאשר המנהל.
(ב)
בעל זכיון, שבתחום אזור הזכיון שלו הוקם צומת קשר, יהיה הבעלים של צומת הקשר ואחראי לתקינותו.
(ג)
מבנה תפקודי–חשמלי של צומת קשר טעון אישור המנהל.
קיבולת מזערית [תיקון: תשנ״ה־2]
(א)
הקיבולת המזערית של המערכת הבין־מוקדית תהיה שנים עשר סיבים לפחות שייועדו למטרה זו בלבד.
[תיקון: תשנ״ה־2]
סימן ג׳: תפעול המערכת הבין־מוקדית והשימוש בה
תפעול [תיקון: תשנ״ה־2]
(א)
בעל הזכיון אחראי לתפעול המערכת הבין־מוקדית ולתחזוקתה בתחום אזור הזכיון שלו, אלא אם כן קיבל על עצמו בעל זכיון באזור סמוך לעשות כן, בהסכמת בעל הזכיון הנוגע בדבר (להלן – אחריות תפעול).
(ב)
בלי לגרוע מן האמור בתקנת משנה (א), רשאים בעלי זכיונות, באישור השר, לפעול במשותף לתפעול הרשת, בעצמם או באמצעות אחרים.
שימוש במערכת הבין־
(א)
בעל זכיון, במיקטע המערכת הבין־מוקדית שבתחום התפעול שלו, יתן רשות שימוש בחלק של סיב, ברוחב פס שיורה המנהל, למי שהשר הורה לו להתיר שימוש במיקטע כאמור על פי סמכותו בחוק, ובלבד שסך כל הסיבים אשר ייעשה בהם שימוש לא יעלה על שישית מכמות הסיבים המזערית שיש למי מבעלי הזכיון.
(ב)
בעל זכיון, במקטע המערכת הבין־מוקדית שהוא בתחום אחריות התפעול שלו, יעמיד שני סיבים לשימושו הבלעדי של בעל זכיון אחר, לשם הפצת תכניות שלו בין אזורים שבהם יש לו זכיון לפי סעיפים 6כ ו־6כא לחוק – למעט תכניות שיש בתוכנן ענין מקומי לאזור אחר בלבד מאזורי הזכיון שלו – ממוקד תפעול ראשי אל מנויו, אלא אם כן ויתר בעל הזכיון האחר על זכותו כאמור; לענין תקנה זו יראו קבוצת בעלי זכיון כמפורט בתוספת החמישית, כבעל זכיון אחד.
(ג)
שימוש במערכת הבין־מוקדית להעברת שידורי טלוויזיה הניתנים לציבור ושמקורם אינו במוקד התפעול של בעל הזכיון באותו אזור, ייעשה באישור השר לאחר שנועץ במועצה ובכפוף לכל דין.
(ד)
בעל זכיון, במיקטע במערכת הבין־מוקדית וצומתי קשר שבתחום התפעול שלו, יעמיד, לפי הוראת השר, לשימושו הבלעדי של צבא הגנה לישראל, חלק מסיב ברוחב פס שלא יעלה על 8 מגה־הרץ.
(ה)
כל שימוש אחר במערכת הבין־מוקדית טעון אישור השר.
[תיקון: תשנ״ה־2]
סימן ד׳: דמי שימוש
תשלומים [תיקון: תשנ״ה־2]
(א)
בעד שימוש במיקטע המערכת הבין־מוקדית וצומתי קשר שבתחום אחריות התפעול שלו, רשאי בעל הזכיון לדרוש דמי שימוש סבירים; לענין תקנה 51ז(א) או (ד), אם אין הסכמה בדבר דמי השימוש – יקבע השר את שיעורם על בסיס העלות הכוללת של השימוש בתוספת רווח סביר.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א), שימוש במערכת בין־מוקדית ובצומתי קשר לשימוש כאמור בתקנה 51ז(ב) יהיה ללא תמורה.
פרק ח׳: שונות
סייגים להתניה
הוראות תקנות 17, 18, 19 עד 27, 29 עד 31, ו־34 עד 37, וכן תנאי הזכיון לענין זכויות מנוי – אין להתנות עליהם אלא לטובת המנוי.
התקנות כתנאים בזכיון
הוראות פרק ג׳ לענין תקופת זכיון וכן הוראות פרקים ד׳־ז׳ יראו אותן כחלק בלתי נפרד מתנאי זכיון לשידורי כבלים או זכיון לשידורי טלויזיה באמצעות לווין, לפי הענין; תנאי בזכיון הסותר או משנה הוראה שנקבעה בתקנות אלה – ההוראה שבתקנות עדיפה.
[תיקון: תשנ״ב]
תוספת ראשונה
(תקנה 3)
אזורי זכיון, כינוייהם וגבולותיהם
1.
הגדרות
”המפות“ – מפות מפורטות של אזורי הזכיון שנחתמו ביד השר ביום חתימתן של תקנות אלה, ושהעתקים מהן מופקדים לעיון הציבור במשרד התקשורת בירושלים;
”גבול נפה“ – גבול נפה כמפורט בהודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות ותיאורי גבולותיהם.
2.
מספר אזורי הזכיון ותיחומם [תיקון: תש״ן]
(א)
מספר אזורי הזכיון ותיחומם הוא כמסומן במפות וכמתואר בתוספת זו להלן.
(ב)
תיאור גבולותיהם של האזורים בתוספת זו הוא כללי בלבד ותיחומם המחייב הוא כמסומן במפות.
[תיקון: תש״ן, תשנ״א, תשנ״ה, תשס״ד]
| אזור מספר | כינוי האזור | תיאור גבולות האזור |
|---|---|---|
| 01 | ירושלים | נפת ירושלים. |
| 02 | (בוטל) | |
| 03 | גולן | נפת גולן. |
| 04 | קרית־שמונה |
צפון–מזרח: מנקודת המוצא בפינה הצפונית ביותר של נפת צפת מערבה ודרומה לאורך הגבול הצפוני–מזרחי של נפת צפת עד שפך נחל גלבון.
דרום: משם דרומה לאורך נחל גלבון ונחל חצור לכיוון דרומי–מערבי עד הגבול הדרומי של תחום המועצה האזורית גליל עליון ולאורכו עד תל חצור, משם בכיוון כללי מערבה חזרה אל הגבול הדרומי–מערבי של תחום המועצה האזורית גליל עליון ולאורכו עד הגבול הבין לאומי עם לבנון דרומית למלכיה.
מערב: משם צפונה לאורך הגבול הבין לאומי עם לבנון עד נקודת המוצא.
|
| 05 | צפת |
צפון: הגבול הדרומי של אזור מספר 04.
מזרח–דרום–מערב: גבולות נפת צפת.
|
| 06 | כנרת | נפת כנרת. |
| 07 | בית־שאן |
צפון–מזרח–דרום: גבול נפת יזרעאל.
מערב: מנקודת המוצא על הגבול הצפוני–מזרחי של נפת יזרעאל בכביש עפולה–כפר־תבור דרומה ומערבה לאורך הכביש עד הגבול הצפוני–מזרחי של תחום עיריית עפולה, משם בכיוון כללי דרומה לאורך הגבולות המזרחיים של תחום עיריית עפולה והמועצה המקומית סולם, ובהמשך לאורך הגבול המערבי של תחום המועצה האזורית הגלבוע עד כביש עפולה–בית־שאן, משם מזרחה לאורך הכביש עד צומת נבות, משם מערבה לאורך הכביש המקשר בין הצומת לבין כביש עפולה–ג׳נין ובהמשך הכביש דרומה לאורכו עד הגבול הדרומי של נפת יזרעאל.
|
| 08 | יזרעאל |
צפון: מנקודת המוצא בפינה הצפונית–מערבית בגבול הצפוני של נפת יזרעאל מזרחה עד הגבול המזרחי של הנפה.
מזרח: משם דרומה לאורך הגבול המזרחי של נפת יזרעאל עד גבול אזור מספר 07, משם דרומה לאורך הגבול המערבי של אזור מספר 07 עד מפגש הגבול הדרומי של נפת יזרעאל עם כביש עפולה ג׳נין.
דרום–מערב: משם מערבה וצפונה לאורך הגבול הדרומי–מערבי של נפת יזרעאל עד תחום המועצה המקומית יקנעם עילית, משם לאורך הגבול המערבי של תחום המועצה עד נקודת המפגש עם כביש חיפה ג׳נין, ומשם צפונה לאורך הכביש עד נקודת המפגש עם קו הגבול של תחום המועצה המקומית קרית־טבעון, משם לאורך קו הגבול הצפוני של תחום המועצה המקומית קרית־טבעון, מערבית לבסמת־טבעון ובכיוון כללי צפונה, עד לנקודת המפגש עם נקודת המוצא.
|
| 09 | מישור עכו |
צפון: מנקודת המוצא על שפת ים התיכון בראש הנקרה מזרחה לאורך הגבול הבין־לאומי עם לבנון עד נקודה הנמצאת על הגבול מצפון לחירבת פי מצובה.
מזרח–דרום: משם בכיוון כללי דרומה בקו העובר מזרחית לישובים: שלומי, כברי, עמקה וג׳דידה עד צומת אחיהוד, משם צפונה ומערבה לאורך הגבול המזרחי והדרומי של תחום המועצה האזורית נעמן עד הגבול הדרומי של תחום עיריית עכו.
מערב: משם צפונה לאורך שפת ים התיכון עד נקודת המוצא.
|
| 10 | מעלות וכרמיאל |
צפון: מנקודת המוצא בפינה הצפונית–מזרחית של אזור מספר 09 מזרחה לאורך הגבול הבין־לאומי עם לבנון עד גבול נפת צפת.
מזרח: משם דרומה לאורך הגבול המערבי של נפת צפת ולאורך הגבול המערבי של נפת כנרת עד הנקודה הצפונית–מזרחית בגבול הצפוני של נפת יזרעאל.
דרום: משם מערבה לאורך הגבול הדרומי של נפת עכו עד רס־עלי, משם לאורך הגבול המזרחי של נפת חיפה עד מפגשו עם קו הגבול של תחום המועצה האזורית מטה אשר.
מערב: משם צפונה לאורך הגבול המזרחי של אזור מספר 09 עד נקודת המוצא.
|
| 11 | (בוטל) | |
| 12 | הקריות |
צפון–מזרח: מנקודת המוצא על שפת ים־התיכון מערבית לכפר מסריק, משם מזרחה ודרומה לאורך הגבול המזרחי של נפת חיפה עד נקודת המפגש הראשונה עם קו הגבול של תחום המועצה המקומית קרית־טבעון.
דרום: משם לאורך קו הגבול הצפוני של תחום המועצה המקומית קרית־טבעון, מדרום לשער העמקים, עד נקודת המפגש הראשונה עם כביש יקנעם–צומת העמקים.
מערב: משם צפונה לאורך כביש יקנעם–צומת העמקים, מצומת העמקים בכיוון צפון–מערב לאורך הגבול הדרומי של תחום המועצה האזורית זבולון עד מפגש הגבול הדרומי–מזרחי של תחום המועצה המקומית נשר עם כביש חיפה–טבעון, משם מערבה וצפונה לאורך קו הגבול הדרומי והמערבי של תחום המועצה האזורית זבולון ולאורך קו הגבול המערבי של תחום עיריית קרית־אתא עד מפגשו עם כביש עכו–חיפה, משם מערבה בקו העובר דרומית לישובים קרית־חיים, קרית־שמואל וקרית־חיים המערבית עד שפת ים־התיכון ומשם צפונה לאורך שפת ים־התיכון עד נקודת המוצא.
|
| 13 | חיפה |
צפון–מזרח: מנקודת המוצא על שפת הים התיכון דרומה מתחום קרית־חיים לאורך הגבול המערבי של אזור מספר 12, ולאורך הגבול הדרום–מערבי של אזור מספר 8, עד הגבול הצפוני של המועצה המקומית יקנעם עילית.
דרום: משם מערבה לאורך הגבול הצפוני של תחום המועצה המקומית יקנעם עילית עד גבול נפת יזרעאל, משם לאורך גבול נפת יזרעאל עד הגבול המזרחי של נפת חדרה.
מערב: משם לאורך הגבול המערבי של נפת חיפה בכיוון כללי צפוני–מערבי עד שפת הים התיכון, ומשם צפונה לאורך שפת הים עד נקודת המוצא.
|
| 14 | (בוטל) | |
| 15 | חדרה | נפת חדרה. |
| 16 | נתניה | נפת השרון. |
| 17 | דרום השרון |
צפון: מנקודת המוצא על שפת ים התיכון בסמוך לתל ארשף מזרחה לאורך הגבול הדרומי של נפת השרון עד הפינה הצפונית–מזרחית של נפת פתח־תקוה.
מזרח: משם דרומה לאורך גבול נפת פתח־תקוה עד דרומית–מזרחית לישוב חורשים.
דרום: משם מערבה מדרום לחגור ונווה ירק והמשכו מערבה לאורך הגבולות הצפוניים של תחום עיריות פתח תקוה ותל אביב, עד לנקודת המפגש עם כביש 482 (צומת הכפר הירוק–רמת גן), משם צפונה לאורך הכביש האמור עד לצומת הכפר הירוק, משם מערבה לאורך כביש 5 (מורשה–גלילות), עד נקודת המפגש עם כביש ”איילון“, משם דרומה לאורך אותו כביש עד נקודת המפגש עם הגבול הצפוני של תחום עיריית תל אביב, ומשם מערבה לאורך הגבול הצפוני של עיריית תל אביב, עד שפת הים התיכון.
מערב: משם צפונה לאורך שפת ים התיכון עד נקודת המוצא.
|
| 18 | פתח־תקוה |
צפון: מנקודת המוצא בפינה הצפונית–מערבית של תחום עיריית פתח־תקוה מזרחה לאורך הגבול הדרומי של אזור מספר 17 עד גבול נפת פתח־תקוה במזרח.
מזרח: משם דרומה לאורך גבול נפת פתח־תקוה עד הפינה הדרומית–מזרחית של הנפה.
דרום: משם מערבה לאורך הגבול הדרומי של נפת פתח־תקוה עד הגבול הדרומי של נפת תל־אביב, משם מערבה לארכו של גבול נפת תל־אביב עד הגבול המערבי של תחום המועצה האזורית אונו.
מערב: משם צפונה לאורך הגבול המערבי של תחום המועצה האזורית אונו, משם לאורך הגבול המזרחי של תחום עיריית רמת־גן, משם לאורך הגבול המערבי של תחום המועצה המקומית גבעת שמואל, משם צפונה לאורך הגבול המערבי של נפת פתח־תקוה עד נקודת המוצא.
|
| 19 | רמת־גן | תחום העיריות רמת־גן ובני־ברק. |
| 20 | תל־אביב |
צפון: מנקודת המוצא על שפת הים התיכון בגבול הצפוני של תחום עיריית תל אביב מזרחה, לאורך הגבול הדרומי של אזור מס׳ 17, עד נקודת המפגש הראשונה עם כביש 482 (צומת הכפר הירוק–רמת גן), והמשכו לאורך קו הגבול הצפוני של תחום עיריית תל אביב, עד נקודת המפגש הראשונה עם קו הגבול של תחום עיריית גבעתיים.
מזרח: משם לאורך קו הגבול של תחום עיריית גבעתיים עד נקודת המפגש הראשונה עם קו הגבול של תחום עיריית תל־אביב.
דרום: משם לאורך קו הגבול של תחום עיריית תל־אביב עד המפגש עם שפת ים־התיכון.
מערב: משם צפונה לאורך שפת ים־התיכון עד נקודת המוצא.
|
| 21 | (בוטל) | |
| 22 | בת־ים | תחום עיריית בת־ים. |
| 23 | חולון |
צפון: מנקודת המוצא בפינה הצפונית–מזרחית של אזור מספר 22 מזרחה לאורך הגבול הדרומי של תחום עיריות תל־אביב ורמת־גן.
מזרח–דרום: משם דרומה לאורך הגבול המערבי של תחום המועצה האזורית אונו, משם לאורך הגבול הדרומי–מזרחי של נפת תל־אביב עד הפינה הדרומית–מזרחית של אזור מספר 22.
מערב: משם צפונה לאורך הגבול המזרחי של תחום עיריית בת־ים עד נקודת המוצא.
|
| 24 | ראשון־לציון, לוד ורמלה |
צפון: מנקדות המוצא על שפת ים התיכון בפינה הדרומית מערבית של נפת תל־אביב מזרחה לאורך הגבול הדרומי של נפות תל־אביב ופתח־תקוה עד נקודת המפגש עם כביש יהוד–בית דגן, משם מזרחה לאורך הגבול הדרומי של אזור מספר 18 עד הפינה המזרחית של הגבול האמור.
מזרח: משם דרומה לאורך הגבול המזרחי של נפת רמלה.
דרום: משם מערבה לאורך הגבול הדרומי של נפת רמלה עד הפינה הדרומית ביותר של נפת רמלה.
מערב: משם בכיוון כללי צפון־מערב לאורך הגבול המערבי של נפת רמלה עד נקודת המפגש עם קו הגבול הדרומי של תחום עירית ראשון־לציון, ומשם מערבה לאורך קו הגבול האמור עד שפת ים התיכון, משם צפונה לאורך שפת ים התיכון עד נקודת המוצא.
|
| 25 | (בוטל) | |
| 26 | רחובות |
צפון–מזרח: מנקודת המוצא על שפת ים התיכון בפינה הדרומית–מערבית של אזור מספר 24 מזרחה ודרומה לאורך הגבול המערבי של אזורים מספר 24 ו־25 עד הגבול הצפוני של נפת ירושלים.
דרום: משם בכיוון דרום–מערב לאורך הגבול הצפוני של נפות ירושלים ואשקלון עד הפינה הדרומית–מזרחית של תחום המועצה האזורית גדרות, ומשם לאורך הגבול הדרומי והמערבי של התחום האמור ולאורך הגבול הדרומי–מערבי של נפת רחובות, מדרום לתחום הישוב חצב ומדרום לתחום המועצה המקומית בני עי״ש, עד שפת הים התיכון.
מערב: משם צפונה לאורך שפת ים התיכון עד נקודת המוצא.
|
| 27 | אשדוד–אשקלון |
צפון–מזרח: מנקודת המוצא על שפת הים התיכון בפינה הצפונית מערבית של נפת אשקלון בכוון כללי דרום–מזרח ולאורך הגבול הדרומי של אזור מספר 26 ולאורך הגבול המערבי של נפת ירושלים עד מפגש גבול הנפה עם נחל האלה.
דרום: משם מערבה לאורך נחל האלה עד נקודת המפגש עם קו הגבול של תחום המועצה האזורית באר־טוביה, משם דרומה ומערבה לאורך קו הגבול של תחום המועצה האזורית באר־טוביה עד מפגש נחל גוברין עם כביש קרית־מלאכי–אשקלון, משם לאורך הגבול הדרומי של תחום המועצה האזורית באר־טוביה עד הכביש המקשר בין צומת אשכולות לבין צומת הודיה, משם דרומה לאורך הכביש עד צומת הודיה, משם מערבה לאורך כביש אשקלון–קרית־מלאכי עד הגבול המזרחי של תחום עיריית אשקלון ולארכו דרומה ומערבה עד שפת ים־התיכון.
מערב: משם צפונה לאורך שפת ים התיכון עד נקודת המוצא.
|
| 28 | יואב–אשכול |
צפון: מנקודת המוצא בפינה הדרומית–מערבית של אזור מספר 27 מערבה לאורך הגבול הדרומי של האזור ועד הפינה הדרומית–מזרחית שלו.
מזרח: משם דרומה לאורך הגבול המזרחי והדרומי של נפת אשקלון עד תל־מלחה, משם בכיוון כללי דרומה ממזרח לשובל, למשמר הנגב ולאשל הנשיא וממערב לחצרים עד נחל באר־שבע.
דרום: משם בכיוון כללי מערבה לאורך הגבול הדרומי–מזרחי של תחום המועצה האזורית מרחבים ולאורך הגבול הדרומי של המועצה האזורית אשכול עד הגבול הבין־לאומי עם מצרים.
מערב: משם צפונה לאורך הגבול המערבי של נפת באר־שבע עד הפינה הדרומית–מערבית של נפת אשקלון, משם לאורך הגבול המערבי של נפת אשקלון עד שפת ים התיכון, משם צפונה לאורך שפת הים עד נקודת המוצא.
|
| 29 | באר־שבע |
צפון: מנקודת המוצא בפינה הדרומית ביותר של אזור מספר 28 בכיוון צפון–מזרח לאורך הגבול הדרומי של האזור האמור עד תל־מלחה, משם מזרחה לאורך הגבול הצפוני של נפת באר־שבע עד ים־המלח.
מזרח: משם דרומה לאורך הגבול המזרחי של נפת באר־שבע עד דרומית–מזרחית לנאות הכיכר.
דרום: משם בכיוון כללי צפוני–מערבי עד צומת הערבה, משם מערבה לכביש דימונה–סדום עד הגבול הדרומי–מזרחי של תחום עיריית דימונה, משם מערבה לאורך הגבול הדרומי של תחום עיריית דימונה עד כביש דימונה–ירוחם, משם לאורך הכביש עד הפינה הצפונית–מזרחית של תחום המועצה האזורית ירוחם, כולל תחום המועצה האזורית ירוחם ולאורך כביש הנפט עד צומת הנגב, משם מערבה עד הפינה הדרומית–מזרחית של תחום המועצה האזורית אשכול.
מערב: משם צפונה לאורך הגבול המזרחי של אזור מספר 28 עד נקודת המוצא.
|
| 30 | הר הנגב |
צפון: מנקודת המוצא בפינה הדרומית–מערבית של אזור מספר 28 מזרחה לאורך הגבול הדרומי של אזורים מספר 28 ו־29 עד הגבול הבין־לאומי עם ירדן.
מזרח–דרום: משם דרומה לאורך הגבול הבין־לאומי עם ירדן עד נחל השיטה, משם מערבה לאורך נחל השיטה עד נקודת פיצול הואדיות של הנחל, משם בכיוון כללי דרום–מערב ממערב לקטורה, יטבתה, סמר ואילת עד הנקודה הדרומית ביותר בישראל.
מערב: משם צפונה לאורך הגבול הבין־לאומי עם מצרים עד נקודת המוצא.
|
| 31 | אילת |
צפון: מנקודת המוצא בנקודת פיצול הואדיות של נחל השיטה מזרחה עד הגבול הבין־לאומי עם ירדן.
מזרח–דרום: משם דרומה לאורך הגבול הבין־לאומי עם ירדן עד מפרץ אילת, משם מערבה ודרומה לאורך שפת המפרץ עד הנקודה הדרומית ביותר בישראל.
מערב: משם צפונה לאורך הגבול המזרחי של אזור מספר 30 עד נקודת המוצא.
|
[תיקון: תשנ״ב]
תוספת שניה
(תקנה 42)
הכנסות משירותי שידור
1.
הכנסות מדמי התקנה –
1.1
דמי התקנה חד פעמיים לפי תקנה 19;
1.2
דמי התקנה בעד חידוש שירות לפי תקנה 30;
1.3
דמי התקנה למנוי של תורן אזורי לפי תקנה 10 לתקנות הבזק (שילוב תחנת שידור ומערכת תורן אזורי), התשמ״ח–1987, ולרבות דמי התקנה מיוחדים שאישר השר לבעל הזכיון בזכיון שניתן לו.
2.
הכנסות מדמי מנוי –
2.1
דמי מנוי לפי תקנה 19;
2.2
דמי מנוי בעד שידורים מוספים לפי צפייה באפיק אחד או יותר או לפי צפייה במישדר בודד; לענין זה, הכנסותיו של בעל זכיון החייבות בתמלוגים יחושבו בניכוי תשלומים בהם חייב בעל הזכיון על פי חוזה לבעל הזכויות במישדרים המועברים בשידורים מוספים כאמור.
3.
הכנסות מפרסומת והכנסות בעלות אופי דומה –
3.1
הכנסות מתשדירי שירות, שידורי חסות או מכל צורת חסות אחרת, אם וכאשר יאושרו אלה בידי המועצה;
3.2
הכנסות מפרסומת אם וכאשר יותר שידורה לפי סעיף 6כד(ב) לחוק; לענין זה, הכנסותיו של בעל זכיון החייבות בתמלוגים יחושבו בניכוי הכנסות ישירות הנובעות ממתן שירותי הפקה של תשדירי פרסומת.
4.
הכנסות משירותי תחזוקה –
4.1
הכנסות תמורת שירותי תחזוקה בחצרי המנוי, בכפוף להוראות הזכיון.
5.
הכנסות שנגבו בידי אחר –
5.1
הכנסות שנגבו בידי גובה שאיננו בעל הזכיון, וניתנה לו זכות לגבייתם, בכפוף להוראות הזכיון;
5.2
הכנסות שהגיעו לידיו של אחר תמורת שירותים או אספקת מוצרים הקשורים במתן שירותי שידור בידי בעל הזכיון.
6.
מימוש טובות הנאה –
6.1
מימוש טובות הנאה שקיבל בעל הזכיון, במישרין או בעקיפין, בעד מתן שירותי שידור בלבד, בכסף או בשווה כסף.
7.
הכנסות משידורים מיוחדים –
7.1
דמי מנוי שגובה בעל זכיון בעד שידורים מיוחדים שנותן בעל זכות שימוש לפי תקנה 28;
7.2
נתן בעל זכות שימוש שירות שאין משולם בעדו דמי מנוי, ישולמו התמלוגים מתוך הסכומים שיקבל בעל הזכיון מבעל זכות השימוש, במישרין או בעקיפין, בגין מתן זכות השימוש.
[תיקון: תשנ״ב]
תוספת שלישית
(תקנה 43)
סוגי תשלומים
הסכומים הנקובים להלן, יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן ויועלו בשיעור עליית המדד מן המדד שפורסם לאחרונה לפני תחילתה של התוספת השלישית עד המדד שפורסם לאחרונה לפני תשלומיכן בפועל בידי בעל זכיון.
1.
חובת התשלום לא תחול על בעל זכיון אם אישרה לו ועדת החריגים הארכת מועד.
2.
[תיקון: תשנ״ה־2]
תוספת רביעית
(תקנות 51א(א) ו־51ב(א))
| מס׳ האזור | שם האזור | המועד שעד אליו ייעשה החיבור |
|---|---|---|
| 1. | תל אביב גבעתיים | 15 ביולי 1995 |
| 2. | ירושלים | 15 ביולי 1995 |
| 3. | פתח תקוה/רמת גן | 15 ביולי 1995 |
| 4. | אשדוד–אשקלון | 1 בפברואר 1996 |
| 5. | דרום השרון | 15 ביולי 1995 |
| 6. | חולון/בת־ים | 15 ביולי 1995 |
| 7. | חיפה | 15 ביולי 1995 |
| 8. | חדרה | 15 ביולי 1995 |
| 9. | נתניה | 15 ביולי 1995 |
| 10. | ראשון־לציון, לוד ורמלה | 15 ביולי 1995 |
| 11. | הקריות | 15 ביולי 1995 |
| 12. | רחובות | 15 ביולי 1995 |
| 13. | באר שבע | 31 בדצמבר 1996 |
| 14. | יואב–אשכול | 15 ביולי 1995 |
[תיקון: תשנ״ה־2]
תוספת חמישית
(תקנה 51ז(ב))
כבעל זכיון אחד יראו כל אחת מקבוצות בעלי זכיון אלה:
(1)
מת״ב – מערכות תקשורת בכבלים בע״מ ומערכת תקשורת בכבלים חיפה–חדרה בע״מ;
(2)
ערוצי זהב ושות׳ ו־ט.ל.מ. טלויזיה למנויים בע״מ;
(3)
גוונים טלויזיה בכבלים בע״מ ו־גוונים קריות (1989) בע״מ.
ט׳ באלול התשמ״ז (3 בספטמבר 1987)
- גד יעקבי
שר התקשורת
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.