תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה) מתוך

תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה), התשע״ו–2016

ק״ת תשע״ו, 1548.

בתוקף סמכותי לפי סעיף 3 לפקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], התשמ״ג–1983 (להלן – הפקודה), ולפי סעיף 3 לפקודת ההסגר [נוסח חדש], התשמ״א–1981 (להלן – פקודת ההסגר), שנטלתי לעצמי לפי סעיף 34 לחוק־יסוד: הממשלה, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת לפי סעיף 21א לחוק־יסוד: הכנסת, ולפי סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל״ז–1977, אני מתקין תקנות אלה:

תוקפן של תקנות אלה מיום כ״ט בסיוון התשע״ו (5 ביולי 2016) עד יום כ״ו באלול התשע״ו (29 בספטמבר 2016).

1.

הגדרות

בתקנות אלה –

”אישור קבלת הצהרה בהליך מקוון“ – אישור משירות המזון הארצי של משרד הבריאות, כמשמעותו בהגדרה ”שירות המזון“ בסעיף 1 בתוספת השנייה לצו יבוא חופשי, שניתן באופן מקוון;

”אתר האינטרנט של שירות המזון“ – דף האינטרנט של שירות המזון באתר האינטרנט של משרד הבריאות שכתובתו: https://my.health.gov.il/myportal/foodimport/Pages/default.aspx;

”אתר האינטרנט של תחנות המעבר“ – דף האינטרנט של תחנות המעבר באתר האינטרנט של ממשל זמין שכתובתו: https://forms.gov.il/globaldata/getsequence/getsequence.aspx?formType=foodrequest@moh.health.gov.il;

”הליך מקוון“ – הליך שמתבצע באמצעות אתר האינטרנט של שירות המזון או באתר האינטרנט של תחנות המעבר, לפי העניין;

”הצהרה בהליך מקוון“ – הצהרת יבואן לייבוא מזון רגיל בהליך מקוון שכלולה בה התחייבות היבואן לפי תקנה 3, ומוגשת בהליך מקוון לפי התקנה האמורה;

”חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)“ – חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015, כנוסחו בסעיף 43 לחוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו־2016), התשע״ו–2015;

”חוק הפיקוח“ – חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי״ח–1957;

”חיי מדף“ – תקופה שלגביה ניתן להניח, לפי בדיקות מקובלות, כי תכונות המזון יישמרו;

”יבואן“ – מי שרשום בשירות המזון הארצי כיבואן;

”מזון רגיל“ – מזון שאינו מזון רגיש;

”מזון רגיש“ – מזון שנמצא באתר האינטרנט של שירות המזון ברשימת המזונות הרגישים;

”מעבדה בישראל“ – מעבדה מוכרת כהגדרתה בתקנות בריאות העם (בדיקת מזון מיובא), התשל״ח–1978, שנמצאת בישראל;

”נוהלי ייבוא מזון“ – כל אלה:

(1)

05-007 ייבוא מזון רגיל – רישום מוקדם ושחרור מהנמל;

(2)

05-002 שחרור מזון בתחנות ההסגר/המעבר;

(3)

05-007א ייבוא מזון רגיל בהליך מקוון – הוראת שעה;

(4)

הנחיות אחרות של משרד הבריאות החלות על יבואן של מזון רגיל ומפורסמות באתר האינטרנט של שירות המזון;

”נמל“ – נמל ימי, נמל תעופה או מעבר יבשתי;

”צו יבוא חופשי“ – צו יבוא חופשי, התשע״ד–2014;

”שירות המזון“, ”שירות המזון הארצי“ – שירות המזון הארצי במשרד הבריאות;

”תחנת מעבר“ – לרבות מקום בנמל או בסמוך לו המשמש גם כתחנת הסגר מאחר שיש בו שירות הסגר כמשמעותו בסעיף 1 לפקודת ההסגר;

”תעודת רישום יבואן“ – תעודה בדבר רישום כיבואן בשירות המזון הארצי;

”תעודת שחרור“ – אישור שחרור מתחנת מעבר לפי סעיף 8 לפקודה כמשמעותו בהגדרה ”שירות המזון“ בסעיף 1 בתוספת השנייה לצו יבוא חופשי, שנותנת תחנת מעבר באופן מקוון ומשמש אישור להוצאתו של משלוח מזון מהנמל והכנסתו לישראל, לפי תקנה 6;

”תקופת הוראת השעה“ – תקופת תוקפן של תקנות אלה לפי תקנה 24.

2.

ייבוא מזון רגיל בהליך מקוון

(א)

בלי לגרוע מהוראות נוהלי יבוא מזון, ובכלל זה לעניין מתן אישורים לייבוא מזון רק לאחר רישום היבואן וקבלת תעודת רישום יבואן, ובכפוף להוראת תקנה 22, רשאי יבואן בתקופת הוראת השעה, לייבא מזון רגיל בהליך מקוון לפי תקנות אלה.

(ב)

ייבוא מזון רגיל בהליך מקוון ייעשה בשני שלבים כמפורט להלן:

(1)

שלב ראשון: השלב שלפני הגעת המזון הרגיל לנמל בישראל – שבו נמסרת הצהרה בהליך מקוון בידי היבואן, וניתן אישור מקוון משירות המזון לפי תקנה 3(ב) כי ההצהרה בהליך מקוון התקבלה;

(2)

שלב שני: בסמוך להגעת המזון הרגיל לנמל בישראל – שבו מוגשת בהליך מקוון בקשה בידי היבואן לשחרר מתחנת ההסגר את המזון הרגיל שבעדו קיבל אישור קבלת הצהרה בהליך מקוון, וניתן לקבל בהליך מקוון תעודת שחרור של המזון הרגיל מהתחנה.

3.

התנאים למסירת הצהרה בהליך מקוון ואישור קבלתה

(א)

יבואן המבקש לייבא מזון רגיל בהליך מקוון ימסור הצהרה בהליך מקוון באתר האינטרנט של שירות המזון לפי הטופס המקוון שבתוספת הראשונה, שכלולה בה גם התחייבות, ויאשר בה לגבי המזון שהוא מבקש לייבא, בין השאר את אלה:

(1)

כי פרטי ההצהרה נכונים, וכי הוא אישר בעצמו את הפרטים האמורים;

(2)

כי המזון אינו מזון רגיש;

(3)

אם מצויים בידו מסמכים כמפורט בתקנה 17 או לא.

(ב)

אישור קבלת הצהרה בהליך מקוון יומצא, בכפוף לתקנה 4, בדרך מקוונת רק לאחר שהיבואן אישר את הפרטים שבתקנת משנה (א).

4.

אי־הנפקת אישור קבלת הצהרה בהליך מקוון

אישור קבלת הצהרה בהליך מקוון לא יונפק ליבואן לגבי מזון אם מתקיים אחד מאלה לפחות:

(1)

בהצהרה בהליך מקוון לא מולא פרט מסוים בשדות החובה, או שלא אושרו הפרטים הנדרשים לפי תקנה 3;

(2)

במחסן הנקוב בתעודת רישום היבואן לא מתקיימים התנאים הנדרשים לאחסון המזון נושא ההצהרה;

(3)

לא מתקיימות במזון דרישות לפי –

(א)

הפקודה ותקנות לפיה;

(ב)

תקנים רשמיים לפי חוק התקנים, התשי״ג–1953, החלים על המזון, לרבות על חומרים או מוצרים הבאים במגע עם המזון;

(ג)

צווים לפי חוק הפיקוח המפורטים בתוספת השנייה;

(ד)

צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון), התשנ״ט–1998.

5.

תוקפו של אישור קבלת ההצהרה בהליך מקוון

(א)

אישור קבלת ההצהרה בהליך מקוון יחול על כל המשלוחים של המזון המסוים שבאישור האמור, אשר יגיעו לנמל בישראל מיום מתן אישור קבלת ההצהרה ועד תום שלושה חודשים מיום מתן האישור, ובלבד שלא השתנה אחד מאלה:

(1)

פרט שמסר היבואן בשדות החובה בהצהרה בהליך מקוון;

(2)

הרכב המזון כפי שהיה במועד שבו הוגשה ההצהרה; לעניין זה, ”הרכב המזון“ – לפי מסמך חתום בידי יצרן המזון בדבר הרכב המזון, ואולם לגבי מזון שנארז מראש על ידי היצרן, ושיובא בידי יבואן שלא חלה עליו הוראת תקנה 16(ג), ייקבע הרכב המזון לפי ההרכב המסומן על גבי התווית המקורית של המזון כפי שנמכר במדינה שממנה יובא.

(ב)

במהלך תקופת הוראת השעה, ימסור יבואן הצהרה חדשה בהליך מקוון אם השתנה אחד מהפרטים כאמור בפסקה (1) או (2) שבתקנת משנה (א); ואולם אם חל שינוי במשקל יחידת המזון, בתיאור אריזת המזון או בצורתו, ידווח היבואן על השינוי לשירות המזון בתוך שבעה ימי עבודה ולא יידרש להגיש הצהרה חדשה.

6.

שחרור מזון מתחנת הסגר בהליך מקוון

(א)

לא יוציא יבואן מתחנת הסגר משלוח מזון רגיל שניתן לגביו אישור קבלת הצהרה בהליך מקוון אלא אם כן התקיימו שניים אלה:

(1)

היבואן הגיש בהליך מקוון באתר האינטרנט של תחנות המעבר בקשה לקבלת תעודת שחרור הכוללת את הפרטים האלה:

(א)

פרטי תעודת רישום היבואן, מגיש הבקשה;

(ב)

פרטי משלוח המזון, ובכלל זה פרטי חשבון המשלוח, נמל ההגעה וכלי התחבורה שבו יגיע המשלוח;

(ג)

מספר אישור קבלת ההצהרה ליבוא מזון בהליך מקוון ופרטים בדבר המזון שבמשלוח;

(ד)

אישור של היבואן כי המזון שבמשלוח נכלל בהצהרה בדבר יבוא מזון רגיל בהליך מקוון שפרטי אישור קבלתה נמסרו לפי פסקת משנה (ג), וכי האמור בהצהרה נכון לגבי המזון שבמשלוח במועד הגעת המשלוח;

(2)

היבואן קיבל תעודת שחרור.

(ב)

הבקשה לקבלת תעודת שחרור תוגש בסמוך להגעת משלוח מזון לישראל, ולא מוקדם מיום העבודה הקודם ליום שבו הגיע משלוח המזון לישראל, ובה יציין היבואן, בין השאר, כי יש בידיו אישור קבלת הצהרה בהליך מקוון שקיבל לעניין אותו מזון לפני הגשת הבקשה לקבלת תעודת שחרור.

(ג)

יבואן רשאי להגיש בקשה לקבלת תעודת שחרור למשלוח מזון שקיבל בעדו אישור קבלת הצהרה בהליך מקוון עד תום שלושה חודשים מיום אישור קבלת ההצהרה בהליך מקוון של אותו מזון.

(ד)

לא תונפק תעודת שחרור למזון רגיל בהליך מקוון, אם הבקשה לשחרורו הוגשה לאחר תום שלושה חודשים מיום אישור קבלת ההצהרה בהליך מקוון לגבי אותו מזון.

(ה)

לבקשה לקבלת תעודת שחרור יצורף אישור בדבר תשלום האגרה לפי סעיף 321(ז) לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון).

(ו)

תעודת שחרור למשלוח מזון רגיל שיובא בהליך מקוון תינתן בכפוף לעמידה בדרישות תקנות אלה בדרך מקוונת לא יאוחר מיום העבודה שלאחר יום קבלת הבקשה, למעט –

(1)

בתקופה שבה המערכת המקוונת אינה פעילה או תקינה, ואז תינתן התעודה בהקדם האפשרי;

(2)

לגבי משלוח מזון הדורש בדיקה לפי תקנות 7 או 8.

(ז)

לא תינתן תעודת שחרור למזון שלא מתקיימות בו דרישות לפי תקנה 4(3).

(ח)

לא ישוחרר משלוח מזון מנמל שאין בו תחנת הסגר.

7.

בדיקת משלוח מזון בתחנת הסגר כתנאי למתן תעודת שחרור

(א)

משלוח מזון רגיל שיובא בהליך מקוון ייבדק, כולו או חלקו, בידי מפקח בתחנת הסגר, כתנאי למתן תעודת שחרור, בהתקיים אחד מאלה:

(1)

המשלוח כולל מזון רגיש, כולו או חלקו;

(2)

המשלוח כולל מזון רגיל שלא ניתן לגביו אישור קבלת הצהרה בהליך מקוון, כולו או חלקו, ואולם לעניין זה רשאי המפקח באישור מנהל שירות המזון לבדוק את המזון רק באמצעות מסמכים;

(3)

היבואן הצהיר בהצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל בהליך מקוון לפי תקנה 3 כי אין בידיו מסמך מהמסמכים המפורטים בתקנה 17 או שלא מסר את כתובתו המלאה של אתר הייצור, כאמור בטופס שבתוספת הראשונה;

(4)

נדרשת בדיקה יזומה בהתאם להוראות של מנהל שירות המזון לפי תקנת משנה (ב);

(5)

נערכת בדיקה אקראית, שתיעשה לגבי עשרה אחוזים לכל היותר מתוך כלל המשלוחים, שתכלול בין השאר בדיקת מסמכים, ואולם מחצית הבדיקות לפי פסקה זו יכללו גם בדיקה כהגדרתה בתקנת משנה (ג).

(ב)

מנהל שירות המזון רשאי להורות –

(1)

על בדיקה יזומה של משלוח מזון לפי שיקול דעתו המקצועי המבוסס בין השאר על ניהול סיכונים ועל נתונים שברשותו לגבי היבואן, יצרן המזון, ארץ המוצא או המזון המסוים, לרבות על פסילת משלוח המזון לייבוא או לייצוא בידי מדינה אחרת, או על קבלת מידע ממדינה אחרת או מארגון בין־לאומי בתחום המזון על מניעת שיווק המזון, או על קבלת מידע בכל דרך אחרת על פגם במזון או הפרת דרישות לפי תקנה 4(3) לגביו, או על חשש לפגם או הפרה לגביו;

(2)

בהודעה שיפרסם באתר האינטרנט של שירות המזון, על בדיקות יזומות מיוחדות לסוג מזון, בהתבסס על ניהול סיכונים, בנסיבות חריגות, ולשם מניעת סיכונים לבריאות הציבור, לתקופה שיורה, שלא תעלה על שישה חודשים, כתנאי למתן תעודת שחרור.

(ג)

בתקנה זו –

”בדיקה“ – בדיקה במעבדה בישראל עם הגיע המזון לתחנת ההסגר ובכלל זה בדיקה אורגנולפטית;

”בדיקה אורגנולפטית“ – בדיקה של ריח, מראה, מרקם וטעם.

8.

עיכוב במתן תעודת שחרור בשל הצורך לבצע בדיקה במזון

לא תינתן תעודת שחרור למזון שיובא בהליך מקוון אם המפקח בתחנת ההסגר הורה על בדיקה לפי תקנה 7, ובדיקה כאמור טרם בוצעה; ואולם מפקח רשאי להורות על ביצוע הבדיקה לאחר מתן תעודת שחרור ובכפוף לתנאים שייקבעו בתעודת השחרור, לרבות לעניין ביצוע הבדיקה; תנאים לעניין תקנה זו ותקנות 9 עד 13 יכול שיכללו, בין השאר, דרישות למתן ערובה לפי נוהלי יבוא מזון, לקיום הדרישות שנקבעו ולעמידה בתנאים.

9.

עיכוב במתן תעודת שחרור למזון האסור לייבוא מכוח דין אחר

ראה מנהל שירות המזון, או מי שהוא הסמיכו לכך או מפקח בתחנת ההסגר כי הוגשה בקשה לקבלת תעודת שחרור לגבי מזון הנמצא בתחנת הסגר והתעורר לגביו חשד כי מדובר במזון שאסור לייבאו מכוח חיקוק שאינו כאמור בתקנה 4(3), יודיע על כך לגובה מכס כהגדרתו בפקודת המכס [נוסח חדש] (להלן – פקודת המכס), מיד עם היוודע לו על כך, ורשאי הוא, במקרים חריגים ועל אף האמור בתקנה 6(ו), לעכב את הטיפול בבקשה עד לאישור גובה המכס כי האחראי על החיקוק הנוגע לעניין הסכים לכך.

10.

מתן תעודות למזון שנמצא בו פגם שאינו מהותי וניתן לתיקון

על אף האמור בתקנות 4(3) ו־6(ז) מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי לאשר מתן תעודת שחרור למזון שנמצא בו פגם לא מהותי שניתן לתיקון להנחת דעתו של מנהל שירות המזון באופן שלא יסכן את בריאות הציבור ואת בטיחות המזון, ובלבד שהורה בתעודה על תנאים המבטיחים את תיקון הפגם באופן כאמור.

11.

מתן תעודת שחרור בתנאי שיושלמו דרישות טרם הוצאת המזון מהמחסן

(א)

יבואן רשאי להשלים את דרישות הוראות התאמת הסימון כאמור בתקנה 4(3) והמסמכים לפי תקנות 15 ו־16, למזון רגיל שהובא בהליך מקוון, טרם הוצאת המזון מהמחסן הרשום בתעודת רישום היבואן זולת אם נקבע אחרת בתעודה האמורה.

(ב)

אין בתקנה זאת כדי לגרוע מחובתו של היבואן לעמוד בדרישות סימון שאינן לפי חיקוק כאמור בתקנה 4(3).

12.

סמכויות מנהל שירות המזון למתן תעודת שחרור למזון שאינו עומד בדרישות מסוימות

על אף האמור בתקנה 6(ז), מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו רשאי –

(1)

לתת תעודת שחרור למשלוח מזון רגיל שהובא בהליך מקוון, אף שאינו עומד בדרישות לפי תקנה 4(3) לעניין סימון או אריזה, אם ההפרות הן טעויות כתיב או דפוס או בגדר זוטי דברים, אינן נוגעות לתכונות מהותיות של המזון, לזיהויו או לזיהוי יצרן המזון, ואין בהן כדי לסכן את בריאות הציבור או ליצור חשש להטעיה משמעותית של הצרכן, ותיקון ההפרה יטיל על היבואן נטל משמעותי, ורשאי הוא לקבוע תנאים בתעודת השחרור כאמור;

(2)

לתת תעודת שחרור למשלוח מזון רגיל שהובא בהליך מקוון שהמזון בו אינו עומד בדרישות לפי תקנות אלה ובכלל זה תקנה 4(3) לעניין סימון, אריזה, שמירת מסמכים או תוצאות בדיקת מעבדה, ובלבד שיקבע תנאים בתעודת השחרור להבטחת קיום הדרישות האמורות בטרם הוצאת המשלוח מהמחסן הרשום בתעודת רישום היבואן.

13.

סמכויות מפקח בתחנת מעבר בנוגע למזון שנמצא בו פגם שאינו מהותי וניתן לתיקון

לא ניתנה תעודת שחרור למזון מחמת אי־עמידה בדרישות לפי תקנות אלה ובכלל זה לפי תקנה 4(3), יחולו הוראות אלה:

(1)

מצא מפקח שהפגם במזון לא מהותי וניתן לתיקון באופן שאינו מסכן את בריאות הציבור או את בטיחות המזון, רשאי הוא, באישור מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך, לתת ליבואן הוראות בדבר על הדרך לתקן את הפגם טרם שחרורו; תוקן הפגם בהתאם להוראות כאמור, ידווח על כך היבואן למפקח, והמפקח יהיה רשאי לתת תעודת שחרור אם מצא כי לאחר התיקון המזון עומד בתנאים למתן תעודת שחרור;

(2)

מצא מפקח פגם כאמור בפסקה (1) וסבר כי הפגם ניתן לתיקון באופן כאמור באותה פסקה, וניתן בכפוף לתנאים שיקבע לתקן את הפגם במחסן הרשום בתעודת רישום היבואן, רשאי הוא להתנות את מתן תעודת השחרור בתנאים שיקבע, לרבות דרישה להעמדת המזון לבדיקה לאחר התיקון, בטרם הוצאת המשלוח מהמחסן;

(3)

מצא מפקח שהפגם במזון מהותי או שאינו ניתן לתיקון, רשאי הוא להתיר להחזיר את המשלוח לנמל המוצא או לשולחו ליעד אחר מחוץ לישראל, לפי בחירת היבואן, בהתאם לתנאים שיורה עליהם; אין באמור כדי לגרוע מסמכויות לפי הפקודה להורות על השמדת המזון.

14.

שמירת מסמכים בידי יבואן

יבואן ישמור את המסמכים והפרטים המפורטים בתקנות 15 עד 21 לגבי כל משלוח מזון רגיל שיובא בהליך מקוון ושניתנה לגביו תעודת שחרור, לתקופה שלא תפחת משנה ממועד תום חיי המדף של המזון, ובהיעדר סימון של מועד כאמור – שנה ממועד העברת המזון לאחר, כפי שמצוין בתאריך תעודת המשלוח של המזון.

15.

שמירה של אריזה ותווית לעניין מזון ארוז מראש

(א)

יבואן של מזון רגיל ארוז מראש שיובא בהליך מקוון ישמור צילום או סריקה ממוחשבת של אריזת המזון כפי שהוא נמכר מחוץ לישראל, וכן כפי שישווק בישראל בהתאם לדרישות לפי תקנה 4(3).

(ב)

לא היתה התווית חלק מאריזת המזון כאמור בתקנת משנה (א), ישמור היבואן בדרך כאמור בתקנת משנה (א) גם את התווית המקורית של היצרן כפי שסומנה על ידי היצרן, על גבי המזון כפי שנמכר מחוץ לישראל, ואם תווית כאמור לא היתה בשפה העברית – גם את התווית בעברית כפי שסומנה בידי היבואן על גבי המזון לצורך שיווקו בישראל.

(ג)

נקבעה חובה לפי חוק הפיקוח לסמן את אריזת המזון בקוד, ישמור היבואן גם מסמך המפרט את פענוח הקוד.

16.

בדיקות מעבדה

(א)

יבואן מזון יבדוק לגבי כל אחת מהאצוות שבמשלוח מזון המיובא בהליך מקוון כי בוצעה בדיקה המעידה על עמידת המזון בדרישות החלות עליו לפי תקנה 4(3) ולפי הוראות שנתן מנהל שירות המזון לפי תקנות אלה או לפי נוהלי יבוא מזון.

(ב)

יבואן מזון ישמור לגבי כל אחת מהאצוות שבמשלוח המזון תוצאות של בדיקה שנערכה כאמור בתקנת משנה (א).

(ג)

על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), יבואן שיש לו קשר עם יצרן המזון, בין באופן ישיר ובין באמצעות ספק שלו יש קשר ישיר עם יצרן המזון, רשאי לבדוק את עמידת המזון בדרישות החלות עליו לפי תקנה 4(3) ולפי הוראות שנתן מנהל שירות המזון לפי תקנות אלה או לפי נוהלי יבוא מזון באמצעות מסמכים לפי פסקאות (1) ו־(2) שלהלן, וישמור מסמכים אלה:

(1)

מסמך חתום ביד היצרן המעיד על הרכב המזון; לעניין מזון המיוצר בהרכב שונה המיוחד לצורך מכירה בישראל, יכלול המסמך גם אישור של היצרן שהמזון מיוצר במיוחד לצורך ייצוא לישראל;

(2)

מסמך חתום ביד היצרן, שבו מוצהר כי האצוות שבמשלוח עומדות במפרט של המזון שבמשלוח, כפי שקבע היצרן, או תוצאות בדיקה כאמור בתקנת משנה (א) לגבי אחת לפחות מהאצוות שבמשלוח.

(ד)

על אף האמור בתקנת משנה (א), יבואן של מזון רגיל שיובא בהליך מקוון, שהוא תוצרת חקלאית טרייה או מוצר שבתוספת השלישית, שמשווק בתפזורת ואינו מיועד לשיווק קמעונאי, רשאי לשמור בנוגע למזון שבמשלוח מפרט מהמשווק שממנו קיבל את המזון, במקום תוצאות הבדיקה לפי תקנת משנה (א).

(ה)

בתקנה זו –

”בדיקה“ – בדיקה שנערכה בידי יצרן המזון, מעבדה בישראל, או מעבדה מחוץ לישראל שהוכרה על ידי מנהל שירות המזון;

”מפרט“ (Specification) – מסמך המתאר את תכונות האיכות והבטיחות של המזון ואת הרכבו, בהתאם לדרישות לפי תקנה 4(3) החלות על המזון בעניינים אלה.

17.

שמירת מסמכים הנוגעים ליצרן

יבואן מזון שמסר בהצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל בהליך מקוון כי יש בידו מסמך מהמסמכים שלהלן, ישמור לפחות אחד מהם:

(1)

אישור שייצור המזון מפוקח על ידי גורם המוסמך לכך במדינת הייצור, שנתן אותו גורם מוסמך;

(2)

אישור שמתאפשר סחר חופשי במזון במדינת הייצור (free sale certificate), שנתן גורם המוסמך לתת אישור כאמור באותה מדינה;

(3)

תעודת בריאות (health certificate) שנתן גורם המוסמך לתת תעודה כאמור במדינת הייצור;

(4)

אישור כאמור בפסקאות (2) או (3) אף אם כינויו שונה, שנתן גורם מוסמך כאמור באותן פסקאות;

(5)

אישור להנחת דעתו של מנהל שירות המזון המעיד כי ייצור המזון נעשה בתנאי ייצור נאותים במדינת הייצור.

18.

שמירת תרגום של מסמכים

(א)

אם מסמך שיבואן נדרש לשמור לפי הוראות תקנות אלה אינו בעברית או באנגלית, ישמור היבואן גם תרגום של המסמך האמור לאחת השפות האמורות.

(ב)

על אף האמור בתקנת משנה (א), לעניין תווית לפי תקנה 15 שאינה בעברית או באנגלית, ישמור היבואן תרגום נוטריוני, זולת אם יש בידו תרגום לעברית או לאנגלית של התווית מאת היצרן, והצהרה מאת היצרן כי התרגום האמור תואם את תוכן התווית המקורית.

(ג)

על אף האמור בתקנה זו, מפקח רשאי לדרוש תרגום נוטריוני של מסמך, אם ראה שהדבר נדרש לשם השלמת ביקורת שערך.

19.

שמירת רשימת העוסקים במזון שאליהם הועבר המזון ישירות

יבואן של מזון רגיל בהליך מקוון ישמור את רשימת כל מי שעוסק במזון שאליו העביר את המזון ישירות, וכן ישמור עותק של תעודת המשלוח שמסר לעוסק במזון, הכוללת את פרטי העוסק ובכלל זה את שמו המלא, מען עסקו ומספר זיהויו; לא כללה תעודת המשלוח מספר זיהוי, ישמור היבואן את תעודת המשלוח בצירוף מידע המאפשר לקשר מיידית בין המסמך לזהות העוסק.

20.

שמירת מסמכי משלוח

יבואן של מזון רגיל בהליך מקוון ישמור את המסמכים שלהלן, לגבי כל משלוח:

(1)

חשבון מכר;

(2)

רשמון כמשמעותו בפקודת המכס;

(3)

שטר מסירה, כמשמעותו בסעיף 18 לפקודת המכס;

(4)

אישור קבלת הצהרה של מזון רגיל בהליך מקוון;

(5)

תעודת שחרור.

21.

שמירת מסמכים נוספים

מנהל שירות המזון רשאי להורות ליבואן של סוג מזון רגיל מסוים המיובא בהליך מקוון לשמור מסמכים נוספים הנדרשים לשם הוכחת עמידת המזון ואריזתו בדרישות לפי תקנה 4(3).

22.

התגברות התקנות

במקרה של סתירה או אי־התאמה בין תקנות אלה לבין נוהלי יבוא מזון יגברו תקנות אלה.

23.

החלת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) על מזון רגיל בהליך מקוון

על מזון רגיל שיובא בהליך מקוון שביום כניסתו לתוקף של חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) נמצא בדרכי השיווק או במחסן היבואן יחולו הוראות החוק האמור.

24.

תוקף

תוקפן של תקנות אלה מיום כ״ט בסיוון התשע״ו (5 ביולי 2016) עד יום כ״ו באלול התשע״ו (29 בספטמבר 2016), ואולם – תוקפו של אישור קבלת הצהרה בהליך מקוון – 3 חודשים מיום נתינתו, לרבות לעניין הגשת בקשה לקבלת תעודת שחרור למשלוח מכוח האישור האמור.