פתיחת התפריט הראשי

<< · תניא · חלק א · נ · >>

והנה כל בחינות ומדרגות אהבה הנ"ל הן מסטרא דימינא, ובחינת כהן איש חסד. ונקראות כסף הקדשים, מלשון "נכסוף נכספת לבית אביך". אך יש עוד בחינת אהבה העולה על כולנה, כמעלת הזהב על הכסף, והיא אהבה כרשפי אש, מבחינת גבורות עליונות דבינה עילאה. דהיינו שעל ידי התבוננות בגדולת אין סוף ברוך הוא דכולא קמיה כלא ממש חשיב, תתלהט ותתלהב הנפש ליקר תפארת גדולתו לאסתכלא ביקרא דמלכא, כרשפי אש שלהבת עזה העולה למעלה, וליפרד מהפתילה והעצים שנאחזת בהן. והיינו על ידי תגבורת יסוד האש אלהי שבנפש האלהית. ומזה באה לידי צמאון, וכמו שכתוב: "צמאה לך נפשי". ואחר כך לבחינת "חולת אהבה". ואחר כך באה לידי כלות הנפש ממש, כמו שכתוב: "גם כלתה נפשי".

והנה מכאן יצא שורש הלויים למטה. [ולעתיד, שהעולם יתעלה, יהיו הם הכהנים. וכמו שפירש האר"י ז"ל על פסוק "והכהנים הלוים", שהלויים של עכשיו יהיו כהנים לעתיד]. ועבודת הלויים היתה להרים קול רינה ותודה בשירה וזמרה בניגון ונעימה, בבחינת רצוא ושוב, שהיא בחינת אהבה עזה זו כשלהבת היוצא מן הבזק, כדאיתא בגמרא [פ"ב דחגיגה].

ואי אפשר לבאר עניין זה היטב במכתב, רק כל איש נלבב ונבון, המשכיל על דבר ומעמיק לקשר דעתו ותבונתו בה', ימצא טוב ואור הגנוז בנפשו המשכלת, כל חד לפום שיעורא דיליה, [יש מתפעל וכו' ויש מתפעל וכו'], אחרי קדימת יראת חטא להיות סור מרע בתכלית, שלא להיות עוונותיכם מבדילים וכו' חס ושלום.

והנה סדר העבודה בעסק התורה והמצוות הנמשכת מבחינת אהבה עזה זו, היא בבחינת שוב לבד, כמו שנתבאר בספר יצירה: "ואם רץ לבך, שוב לאחד". פירוש, "ואם רץ לבך", היא תשוקת הנפש שבלב בחלל הימני, כשמתגברת ומתלהבת ומתלהטת במאד מאד עד כלות הנפש ממש, להשתפך אל חיק אביה חיי החים ברוך הוא, ולצאת ממאסרה בגוף הגופני וגשמי לדבקה בו יתברך, אזי זאת ישיב אל לבו מאמר רז"ל, כי על כרחך אתה חי בגוף הזה להחיותו, כדי להמשיך חיים עליונים מחיי החים ברוך הוא למטה על ידי תורת חיים, להיות דירה בתחתונים לאחדותו יתברך בבחינת גילוי, כמו שנתבאר לעיל. וכמו שכתוב בזוהר הקדוש, "למהוי אחד באחד", פירוש, שהיחוד הנעלם יהיה בבחינת עלמא דאתגליא. וזהו שאומרים: "לכה דודי" וכו'. ובזה יובן מאמר רז"ל: "על כרחך אתה חי ועל כרחך" וכו'; ואלא איך יהיה רצונו? וכמו שנתבאר במקום אחר באריכות על משנה זו: על כרחך אתה חי בעזרת חיי החיים ברוך הוא.


<< · תניא · חלק א · נ · >>