תנחומא על סדר לך לך
א. [ עריכה ]
ויאמר ה' אל אברם לך לך. ילמדנו רבינו אדם מישראל מהו שיקבל עליו מלכות שמים כשהוא מהלך, רב אידי ורב הונא בשם רבי יהודה ורבי יוסי בשם ר' שמואל אמרו אסור לקבל עליו מלכות שמים כשהוא מהלך אלא יעמוד במקום אחד ויכוין לבו לשמים באימה וביראה ברתת ובזיעה ביחוד השם ויקרא שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד (דברים, ד) כל אחד ואחד בכוונת הלב ואחר כך בשכמל"ו , וכשמתחיל ואהבת רצה מהלך רצה עומד רצה יושב שכך כתיב בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך, אתה מוצא כל המדקדק על המצות שכרו מרובה, שכן מצינו באברהם שדקדק על המצות לפיכך נקרא אוהבו של הקדוש ברוך הוא שנא' זרע אברהם אוהבי (ישעיה, מא) אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן אפילו עירובי תבשילין שמר בביתו של אברהם אבינו שנאמר וישמור משמרתי מצותי חוקותי ותורותי (בראשית, כו) וכי תורות הרבה והרי כבר נאמר (שמות, יב) תורה אחת יהיה וגו' וכתיב תורה אחת ומשפט א' (במדבר, טו) אלא ותורותי אלו דקדוקי מצות שדקדק אברהם, א"ל הקב"ה אתה מדקדק במצותי ואתה יושב עם עובדי כו"ם צא מביניהן לך לך מארצך וגו':
ב. [ עריכה ]
ר' ברכיה פתח (שיר ח, ח): "אחות לנו קטנה ושדים אין לה וגו'" במה הכתוב מדבר באברהם כשהשליכו נמרוד לתוך הכבשן, קטנה שעדיין לא עשה לו הקדוש ברוך הוא נסים, ולמה נקרא אחות, שאיחה את העולם לפני הקב"ה כאדם הזה שקורע ומאחד לפיכך נקרא אחות, ושדים אין לה שעדיין לא היו לו בנים, מה נעשה לאחותינו ביום שידובר בה ביום שאמר נמרוד להשליכו לכבשן האש, אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף אם נותן נפשו כחומה זו שהיא עומדת בפני מלחמות הרבה וימסור עצמו על קדושת השם נבנה עליה טירת כסף אלו ישראל שקראם כנפי יונה נחפה בכסף (תהלים, סט), ואם דלת היא אם דל הוא מלמסור נפשו על קדושת השם, נצור עליה לוח ארז מה צורה שבלוח ארז נוח להתטשטש, כך אברהם איני משגיח עליו, אמר אברהם אני חומה למסור נפשי על קדושת שמו, ולא אני בלבד אלא ושדי כמגדלות בני בניו חנניה מישאל ועזריה ודורו של ר' חנניה בן תרדיון וחבריו שיתנו נפשם על קדושת שמך, לפיכך אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום שיצא שלום מן הכבשן, אתה מוצא תרח אביו עושה צלמים היה ועובד אותן, אמר לו הקדוש ברוך הוא לך לך מארצך וגו':
ג. [ עריכה ]
"ויאמר ה' אל אברהם לך לך" זש"ה זה שאמר הכתוב (תהלים מה, יא): "שמעי בת וראי והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך", שמעי בת וראי והטי אזנך זה אברהם, ושכחי עמך ובית אביך זו עבודת כו"ם ואומר (ירמיה, ב) אומרים לעץ אבי אתה וגו', ויתאו המלך יפיך זה ממ"ה והוא חפץ לייפותו בעוה"ז ולעוה"ב, כי הוא אדוניך והשתחוי לו א"ר אבין משל לצלוחית של פלייטון הנתונה בבית הקברות ולא היה אדם יודע ריחה, מה עשה נטלוה וטלטלוה ממקום למקום והודיעה ריחה בעולם, כך היה אברהם דר בתוך עובדי כו"ם א"ל הקב"ה לך לך מארצך ואני אודיע טבעך בעולם, לך לך מהו לך לך ל' שלשים כ' עשרים הרי עולה בגימטריא ק' רמז לו כשתהיה בן מאה תוליד בן כשר, הה"ד ואברהם בן מאה שנה וגו', ורבי לוי אומר נסיון הראשון כנסיון האחרון נסיון הראשון בלך לך מארצך נסיון האחרון בלך לך אל ארץ המוריה, א"ר חנינא בא וראה חיבתו של אברהם לפני בוראו שבן שלש שנים הכיר בוראו שנא' עקב אשר שמע אברהם וגו' (בראשית, כו) ע' שבעים ק' מאה ב' שנים הרי מאה שבעים ושנים, וכל ימיו של אברהם קע"ה, הא למדת שבן ג' שנים הכיר את בוראו, אל הארץ אשר אראך, לא אמר ליה למקום פלוני זו נסיון בתוך נסיון יש אדם שהולך ואינו יודע לאיזו מקום הוא הולך, מה עשה נטל את כליו ואת אשתו וילך אברם כאשר דבר אליו, ואעשך אין כתיב ואשימך אלא ואעשך, א"ל אותך אני בורא בריה חדשה כענין שנאמר (בראשית, א) ויעש אלהים את הרקיע, ויעש אלהים את שני המאורות וגו' א"ר פנחס הכהן בר חמא אימתי עשה הקדוש ברוך הוא אברהם לגוי גדול משקבלו ישראל את התורה, שכן משה אמר להם ומי גוי גדול וגו' (דברים, ד):
ד. [ עריכה ]
אברכך שאני בכבודי מברכך, ואגדלה שמך ששמך מתגדל בעולם, והי' ברכה מהו שברכתך קודמת לברכתי בתחלה אומרים מגן אברהם ואח"כ מחיה המתים, ד"א והיה ברכה א"ל הקב"ה משעה שבראתי עולמי הייתי זקוק לברך בריותי ברכתי לאדם וחוה דכתי' ויברך אותם אלהים (בראשית, א), לנח ובניו דכתיב ויברך אלהים את נח ואת בניו (בראשית, ט) מכאן ואילך אתה היה עשוי על הברכות, כיון שעמד יצחק ביקש אברהם לברכו צפה שעשו ויעקב יוצאין ממנו ולא ברכו, אמר אברהם יבא בעל העולם ויברך מי שירצה, משל למלך שהי"ל פרדס נתנו לאריס לעבדו ולשמרו, הי' בתוך הפרדס אילן של סם חיים ואילן של סם המות דבקים זב"ז אמר האריס מה אעשה להשקות אילן של חיים ולהניח את זה אי אפשר שמים שזה שותה זה מינק ממנו אלא אניח אותם עד שיבא בעל הפרדס ומה שירצה יעשה, כן אברהם אמר שלא לברך את יצחק אי אפשר שעשו יוצא ממנו, אלא הריני מניחו לבעל הברכה עד שיעשה הקדוש ברוך הוא מה שיחפוץ כיון שנסתלקו אברהם ויצחק ברך הקב"ה ליעקב לעצמו שנאמר וירא אלהים אל יעקב עוד בבואו מפדן ארם ויברך אותו (בראשית, לה), ד"א ואברכה מברכך א"ל עתיד אני להעמיד מבני בניך שבט שמברך ישראל זהו שבט לוי, אמר לפניו רבש"ע ומי מברך לאותו שבט, אמר ליה משהן מברכין לישראל אני מברך לאותו שבט שנאמר ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם (במדבר, ו) אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל בעה"ז שבט לוי מברך אתכם ולע"ל אני בכבודי אברך אתכם שנא' יברכך ה' נוה צדק הר הקדש (ירמיה, לא):
ה. [ עריכה ]
ויהי רעב בארץ מה כתיב למעלה ויאמר ה' אל אברם, יתברך שמו של הקב"ה לנסות אותו צדיק להודיע מעשיו הטובים בעולם מיד בא רעב בעולם שמצא הרעב בא"י, אמר לשרה אשתו הרי רעב בארץ, אמרו רבותינו לא היה רעב כמותו בעולם, אמר לה מצרים זו ישיבתה יפה נלך לשם מפני שיש בה סיפוק הרבה לחם ובשר, באותה שעה הלכו שניהם, כיון שהגיע לפילי של מצרים ועמדו על היאור ראה אברהם אבינו בבואה של שרה באותו נהר כחמה זורחת, מכאן שנו חכמים שכל הנשים בפני שרה כקוף בפני אדם, אמר לה הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את, מכאן אתה למד שלא היה יודע אותה קודם לכן כדרך הנשים. אמר לה מצרים שטופים בזנות דכתיב אשר בשר חמורים בשרם (יחזקאל, כג) אלא נותן אני אותך בתיבה ונועל בפניך שמתירא אני על עצמי והיה כי יראו אותך המצרים, כיון שעשו כך בא לעבור נתקבצו המוכסין אמרו לו מה אתה טוען בתוך התבה, אמר להן שעורין, אמרו לו אינן אלא חטין, אמר להם טלו מכם של חיטין, אמרו לו הן פלפלין, אמר להן טלו מכס של פלפלין, אמרו לו אינן אלא זהובים, כיון שדחקו עליו פתחו את התיבה וראו אותה כחמה זורחת, אמרו לו אין דרך זו להשתמש בה הדיוט, ויראו אותה שרי פרעה ויהללו אותה אל פרעה, כיון שראה אברהם כך התחיל בוכה ומתפלל לפני הקדוש ברוך הוא ואומר רבש"ע זו הוא בטחוני שבטחתי בך ועכשיו עשה למען רחמיך וחסדיך ואל תביישני מסברי, ואף שרה צווחת ואומרת רבש"ע אני לא הייתי יודעת כלום, אלא כיון שאמר לי שאמרתי לו לך לך האמנתי לדבריך, ועכשיו נשארתי יחידה מאבי ומאמי ומבעלי, יבא רשע זה ויתעולל בי עשה למען שמך הגדול ולמען בטחוני בדבריך, א"ל הקב"ה חייך אין דבר רע נוגע ביך ובבעליך הה"ד לא יאונה לצדיק כל און ורשעים מלאו רע (משלי, יב) ופרעה וביתו אני אעשה בהן דוגמה דכתיב וינגע ה' את פרעה נגעים גדולים ואת ביתו על דבר שרי, מהו על דבר שרי באותה שעה ירד מלאך מן השמים ושרביט בידו בא פרעה לשלוף מנעלה היה מכהו בידו, בא ליגע בבגדיה היה מכהו, והיה נמלך המלאך בשרה על כל מכה ומכה, מנין שכך כתיב על דבר שרי, על דבור שרי לא נאמר ולא על עסק ולא על אודות ולא בעבור ולא בגלל אלא על דבר שרי, ואם אומרת שרי שילקה היה מכהו ואם אומרת שימתין לו קימעה היה עושה, ואף אפרכין והשרים וכל בני ביתו לקו עמו שנא' וינגע ה' את פרעה נגעים גדולים מכל נגעים שבאו ושעתידין לבא על בני אדם באו עליו, ואת ביתו לרבות עבדים וכתלים ועמודים וכלים וכל דבר לקיים מה שנא' לא יאונה לצדיק כל און ורשעים מלאו רע, ועל אברהם נאמר צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה
(תהלים, צב), כך פתח ר' תנחומא בר אבא למה נמשלו הצדיקים כתמר וכארז לומר לך את מוצא כל האילנות אין אדם יכול לראות מרחוק למה לפי שהן קצרים, אבל התמר והארז ע"י שהן גבוהין יותר מכל האילנות ונראין מרחוק הכל עומדין תחתיהן ונושאין עיניהן לקומתן לפיכך נמשלו הצדיקים לתמר ולארז שהקדוש ברוך הוא מגביהן בעולם, ועוד למה נמשלו הצדיקים לתמר ולארז אתה מוצא שאר אילנות כל זמן שמזקינים נקצצין ונוטעין מנצר שלהן ומיד הן גדילין והארז והתמר משנקצצין מי יוכל לעלות במקומן אלא א"כ ביגיעה גדולה לשנים הרבה, כך אם אבד צדיק מן העולם מי יוכל לעמוד במקומו מיד אלא לשנים הרבה לפיכך צדיק כתמר יפרח: