תוספתא (כתבי יד)/פסחים/ט
מקרא
- מילה מסופקת בכתב היד. בתוך סוגריים מרובעים = [], עם סימן שאלה, משמאל ללוכסן אחד, הצעה אפשרית =[?/הצעה אפשרית] כמה כאלה, כמה הצעות אפשריות = [?/הצעה א/הצעה ב], התלבטות בין אות לכלום 0 מציין את הכלום =[?/אולי מילה/0] משמאל לשני לוכסנים, הצעה מסתברת =[?/הצעה א/הצעה ב//הצעה מסתברת]. אות לא ברורה =*
- הגהה. בתוך סוגריים עגולים עם סימן מינוס לפניה, מילה שברור שהיא מיותרת, כי הסופר החליף אותה במילה אחרת, לעיתים גם שם עליה גרשיים או קו מוחק =(-/מילה מיותרת). בתוך סוגריים עגולים כפולים, מילה ששונתה על ידי מגיה. ((מילה מיותרת לדעת המגיה)). משמאל ללוכסן, המילה המוצעת על ידי המגיה ((מילה מיותרת/מילה מוצעת)). מילה שאולי צריכה להמחק בתוך סוגריים עגולים עם סימן שאלה ומינוס (?-/מילה שאולי נמחקת)
- הוספה. בתוך סוגריים מרובעים עם סימן פלוס, הוספה על ידי מגיה (בין אם חיצוני ובין אם הסופר) מעל לשורה =[+/מילה נוספת]. הוספה בגיליון עם שני פלוסים =[++/מילה נוספת בגיליון].
- מילה בסוף שורה. בין סוגריים משולשים <מילה בסוף שורה>
- ליגטורה. בתוך סוגריים מסולסלים {אל}יעזר, ישר{אל}
ארפורט
עריכהמתוך: תוספתא (כתב יד ארפורט)/פסחים (עריכה)
הפסח שנתערב בחולין יקדיש חולין לשם פסח והרי הן כשתי פסחים שנתערבו שנים זה מושך לו אחד וזה מושך לו אחד זה ממנה עמו אחד מן השוק וזה ממנה לו אחד מן הש[?/ק] זה בא אצל זה וזה בא אצל זה וכן הוא אומ אם שלי הוא הפסד ידיך משוכות משלך ונמניתה על שלי שנים של שלשה שלשה שלש של ארבעה ארבעה ארבע של <ח'> חמשה חמשה חמש של ששה ששה שש של שבעה שבעה שבע של שמונה שמונה שמונה של תשעה תשעה תשע של עשרה עשרה נמשכין להן אחד מכל חבורה ומחבורה אחרונה שנים מפרישין פסח אחד ואומרין כל מי שהוא לו פסח זה ידינו משוכות משלנו ונמנינו על שלו שלש של שנים שנים ארבעה של שלש שלש חמש של ארבעה ארבעה שש של חמשה חמשה שבע של ששה ששה שמונה של שבעה שבעה תשע של שמונה שמונה עשר של תשעה תשעה נמשכין להם אחד מכל חבורה וחבורה וממנין להן אחד מכל חבורה וחבורה מפרישין פסח אחד ואומ כל מי שהוא לו פסח זה ידינו משוכות משלנו ונמנינו על שלו נמצאו אוחזין את הטפילה ומניחין את העיקר ' אמר להו ואמרו לו אוכל מן הראשון לא אמר להן ולא אמרו לו אין אחראין זה לזה מיכן אמרו יפה שתיקה לחכמים קל וחומר לטיפשין וכן הוא אומ' גם אויל מחריש חכם יחשב ואין צריך לומר ואוטם שפתיו נבון ' נתערבו בעולה ירעו עד שיסתאבו <וימ> וימכרו ויביא בדמי יפה שבהם פסח ובדמי יפה שבהן עולה כבר קרב פסחו (-/קבר) כבר קרב עולתו יביא בדמיה עולה אחרת ' נתערבו בתודה ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויביא בדמי יפה שבהם תודה כבר קרב פסחו יביא בדמיו פסח כבר קרבה תודתו יביא בדמיה תודה אחרת ' נתערבו בחטאת ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויביא בדמי יפה שבהן חטאת כבר קרב פסחו יביא בדמיו פסח כבר קרבה חטאתו יביא בדמיה חטאת אחרת ' נתערבו באשם ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויביא בדמי יפה שבהן פסח בדמי יפה שבהן אשם כבר קרב פסחו יביא בדמיו פסח אחר כבר קרב אשמו יביא בדמיו אשם אחר ' נתערבו בשלמים ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויביא בדמי יפה שבהן פסח ובדמי יפה שבהן שלמים כבר קרב פסחו יביא בדמיו פסח (-/ק) כבר קרב שלמיו יביא בדמיו שלמים אחרים ' שלמים שנתערבו עם שלמים הבאים מחמת פסח ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויביא בדמי יפה שבהן שלמים ויאכלו ליום ולילה עד חצות ובדמי היפה שבהם שלמים ויאכלו לשני ימים ולילה אחד בן עזאי אומ שלמים הבאים מחמת פסח הרי הן כפסח לכל דבר אלא שאין נאכלין ליום ולילה ' נתערבו בבכור שניהם ירעו עד שיסתאבו ויאכלו כבכור ר' שמעון אומ' זה ישחט לשם משהו ושניהם יאכלו לשם פסח ובמנוייו של פסח נתערבו במעשר שניהם ירעו עד שיסתאבו ויאכלו [?/ב/כ]מעשר ר' שמע' אומ' זה ישחט לשם מה שהוא וזֵה ישחֵט לשם מה שהוא ושלמים יאכלו בפסח וכמנוייו של פסח ' בכור ומעשר שנתערבו זה בזה שניהם ירעו עד שיסתאבו ר' שמע' או' זה <יש> ישחט לשם מה שהוא וזה ישחט לשם מה שהוא ושניהם יאכלו כאחת מפני שמתן דמן שוה וכן היה ר' שמעון אומ' אשם ושלמים שנתערבו זה בזה ולא הודו לו חכמים לר' שמעון במביא קדשים לבית הפסול במה דברים אמורים בזמן שנתערבו חיים אבל בזמן שנתערבו שחוטין יאכלו כחמור שבהם נתערבו בפסולי המוקדשים ובחולין שנשחטו בעזרה תעובר צורתן ויצאו לבית השריפה הפריש פסחו ואבד והפריש אחר תחתיו ולא הספיק להקריבו עד שנמצא הראשון והרי שניהם עומדים יביא את איזה מהם שירצה דברי חכמ ר' יוסי אומ' מצוה להביא את הראשון ואם היה השיני המובחר יביאנו והישני ירעה עד שיסתאב וימכר ויביא בדמיו שלמים לששה עשר הפריש מעות לפסחו ואבדו והפריש אחרים תחתיהם ולא הספיק ליקח בהם פסח עד שנמצאו המעות הראשונות יביא מאילו ומאילו פסח ויקרב והשאר יביא בהם שלמים לששה עשר המפריש מעות לפסחו ואבדו והפריש פסח תחתיהן ולא הספיק להקריבו עד שנמצאו מעות הראשונות יקח בהן פסח ויקרב והשאר והפסח <יר> ירעה עד שיסתאב וימכר ויביא בדמיו שלמים לששה עשר המפריש פסחו ואבד והפריש מעות תחתיו ולא הספיק ליקח בהן הפסח עד שנמצא הפסח הפסח יקרב והמעות יביא מהן שלמים לששה עשר ' המפריש פסחו ואבד והפריש אחר תחתיו והקריבו ואחר כך נמצא הראשון יקרב שלמים לששה עשר המפריש מעות לפסחו ואבדו והפריש מעות תחתיהן ולקח בהן פסח והקריבו ואחר כך נמצאו המעות הראשונות יביא מהם שלמים לששה עשר הפסח <שנ> שנמצא בשלשה עשר ירעה עד שיסתאב וימכר בארבעה עשר יקרב שלמים ר' אליעזר או' קודם חצות ירעה עד שיסתאב וימכר ויביא בדמיו שלמים אחר חצות הוא עצמו יקרב שלמים והפסח שלא קרב בראשון יקרב בשיני לא קרב בשיני יקרב להבא מעות שלא קרבו בראשון יקרבו בשיני לא קרבו בשיני יקרבו להבא ' המפריש פסחו ומת אם היה בנו ממונה עמו יביא פסח ואם לאו יביאנו אחריו שלמים לששה עשר המפריש מעות לפסחו ומת אם היה בנו ממונה עמו יביא בהם אחריו פסח ואם לאו יביא בהן שלמים לששה עשר ' תמורת הפסח ולד תמורת הפסח וולד וולדן עד סוף העולם יִרעו עד שיסתאבו וימכרו ויביא בהן שלמים ר' אלעזר אומ וולדות עצמן יקרבו שלמים תמורת שלמים ולד תמורת שלמים וולדן וולד ולדן עד סוף העולם ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויביא בדמיהן שלמים ר' אלעזר אומ ולדות עצמן יקרבו שלמים המפריש נקבה לעולתו ולפסחו ולאשמו עושה תמורה ר' שמע' אומ' לעולתו עושה תמורה לפסחו ולאשמו אין עושה תמורה אין לך העושה תמורה אלא דבר הרועה ומסתאב אמ' ר' רואה אני את דברי ר' שמעון בפסח שהמקדש שְמֵהְ קדִש פסח באו שלמים ' המפריש נקיבה לפסחו תרעה עד שתסתאב ותימכר ויביא בדמיה פסח ר' שמעון בן יהודה או' משום ר' שמעון תימכר שלא במום ילדה זכר ירעה עד שיסתאב וימכר ויביא בדמיו פסח ר' אלעזר אומ' הוא עצמו יקרב פסח .
וינה
עריכהמתוך: תוספתא (כתב יד וינה)/פסחים (עריכה)
פסח שנתערב בחולין יקדיש חולין לשם פסח והרי הן כשני זבחים שנתערבו שנים שנתערבו פסחיהן זה מושך לו אחד וזה מושך לו אחד זה ממנה עמו אחד מן השוק וזה אין ממנה עמו אחד מן השוק זה בא אצל זה וזה בא אצל זה וכן הוא אומ' אם שלי פסח זה ידיך משוכות משלך ונמנית על שלי ואם שלך הוא פסח ידי משוכות משלי ונמניתי על שלך ' שתים של שלשה שלשה שלש של <א> ארבעה ארבעה ארבע של חמשה חמשה חמש של ששה ששה שש של שבעה שבעה שבע של שמונה שמונה שמונה של תשעה תשעה תשע של עשרה עשרה ממנין להם אחד מכל חבורה וחבורה ומחבורה אחרונה שנים מפרישין פסח אחד ואומ' כל מי שהוא שלו פסח זה ידינו משוכות משלנו ונמננו על שלו שלש של שנים שנים ארבע של שלשה שלשה חמש של ארבעה ארבעה שש של חמשה חמשה שבע של ששה ששה שמנה של שבעה שבעה תשע של שמנה שמנה עשר של תשעה תשעה נמשכין להן אחד מכל חבורה וחבורה ומפרישין פסח אחד ואו' מי שהיו שלו פסח זה ידינו משוכות משלנו <ונמ> ונמנינו על שלו נמצאו אוחזין את הטפילה ומניחין את העיקר אמ' להן ואמרו לו אוכלין מן הראשון לא אמ' להן ולא אמרו לו אינן אחראין זה לזה מיכן יפה שתיקה לחכמים וקל וחומר לטפשים וכן הוא או' גם אויל מחריש חכם ייחשב ואין צריך לומ' חכם מחריש אטם שפתיו נבון ' נתערבו בעולה ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויביא בדמי יפה שבהן פסח ובדמי יפה שבהן תודה קרב פסחו יביא בדמיו פסח אחר קרבו תודתו יביא בדמיה תודה אחרת ' נתערבו בחטאות ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויביא בדמי היפה שבהן פסח ובדמי היפה שבהן חטאת קרב פסחו יביא בדמיו פסח אחר קרבה חטאתו יביא בדמיה חטאת אחרת ' נתערבו באשם ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויביא בדמי היפה שבהן פסח ובדמי היפה שבהן אשם קרב פסחו יביא בדמיו פסח אחר קרב אשמו יביא בדמיו אשם אחר בשלמים שניהן ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויביא בדמי היפה שבהן פסח ובדמי היפה שבהן שלמים קרב פסחו יביא בדמיו פסח אחר קרבו שלמים יביא בדמיו שלמים אחרים ' שלמים שנתערבו בשלמים הבאין מחמת הפסח ירעו עד שיסתאבו יימכרו ויביא בדמי היפה שבהן שלמים ויאכלו ליום ולילה עד חצות ובדמי היפה שבהן שלמים אחרים ויאכלו לשני ימים ולילה אחד בן עזאי אומ' שלמים הבאין מחמת הפסח הרי הן כפסח לכל דבר {אל}א שהן נאכלין ליום ולילה נתערבו בבכור שניהן ירעו ויסתאבו ויאכלו כבכור ר' שמעון אומ' זה ישחט לשם מה שהוא וזה ישחט לשם מה שהוא ושניהם יאכלו כפסח וכמנוייו של פסח נתערבו במעשר שניהן ירעו ויסתאבו ויאכלו כמעשר ר' שמעון או' זה ישחוט לשם מה שהוא וזה ישחוט לשם מה שהוא ושניהם יאכלו כפסח וכמנוייו של פסח בכור ומעשר שנתערבו זה בזה <ע> שניהם ירעו עד שיסתאבו ר' שמעון או' זה ישחט לשם מה שהוא וזה ישחט לשם מה שהוא ושניהם יאכלו כאחד מפני שמתן דמן שווה וכן היה ר' שמעון אומ' באשם ושלמים שנתערבו זה בזה ולא הודו חכמים לר' שמעון במביא קדשים לבית הפסול במי דברים אמורים בזמן שנתערבו חיין אבל בזמן שנתערבו שחוטין יאכלו כחמור שבהן נתערבו בפסולי המוקדשין או בחולין שנשחטו בעזרה תעבר צורתן ויצאו לבית השריפה המפריש פסחו ואבד והפריש אחר תחתיו ולא הספיק להקריבו עד שנמצא הראשון והרי שניהם עומדין יביא אי זה מהן כדברי חכמים ר' יוסה או' מצוה להביא את הראשון ואם היה השני מן המובחר יביאנו והראשון ירעה עד שיסתאב וימכר ויביא בדמיו שלמים לששה עשר המפריש מעות לפסחו ואבדו והפריש מעות תחתיהן ולא הספיק ליקח בהן פסח עד שנמצאו מעות הראשונות יביא מאילו ומאלו פסח ויקרב והשאר יביא בהן שלמים לששה עשר המפריש מעות לפסח ואבדו והפריש פסח תחתיהן ולא הספיק להקריבו עד שנמצאו מעות המעות יביא בהן ויקרב והפסח ירעה עד שיסתאב וימכר ויביא בדמיו שלמים לששה עשר המפריש פסחו ואבד והפריש מעות תחתיו ולא הספיק ליקח בהן פסח עד שנמצא פסח פסח יקרב ויביא מהמעות שלמים לששה עשר ' המפריש מעות לפסחו ואבדו והפריש מעות תחתיהן ולקח בהן פסח והקריבו ואחר כך <נמ> נמצאו מעות הראשונות יביא בהן שלמים לששה עשר ' הפסח שנמצא בשלשה עשר עד שיסתאב בארבעה עשר יקרב שלמים ר' לעזר אומ' קודם חצות יהא רועה עד שיסתאב וימכר ויביא בדמיו שלמים לאחר חצות הוא עצמו יקרב שלמים הפסח שלא קרב בראשון יקרב בשני לא קרב בשיני יקרב בשלישי מעות שלא קרבו בראשון יקרבו בשיני לא קרבו בשיני יקרבו בשלישי חגיגה שלא קרבה בראשון תקרב בשיני לא קרבה בשני תקרב בשלישי המפריש פסחו ומת אם היה בנו מומנה עמו יביאנו אחריו לשם פסח ואם לא יביאם שלמים לששה עשר ' תמורת הפסח ולד תמורת הפסח ולדן ולד ולדן עד סוף העולם ירעו עד <ש> שיסתאבו וימכרו ויביא בדמיהן שלמים ר' ליעזר אומ' ולדות עצמן יקרבו שלמים המפריש נקבה לעולתו לפסחו ולאשמו עושה תמורה ר' שמעון או' לעולתו עושה תמורה לפסחו ולאשמו (-/נ) אין עושה תמורה אין לך דבר שעושה תמורה {אל}א דבר הרועה ומסתאב אמ' ר' רואה את דברי ר' שמעון בפסח שהמקדיש פסח באו שלמי' המפריש נקבה לפסחו תרעה עד שתסאב ותמכר ויפלו דמיה לפסח ר' שמעון בן יהודה אומ' משם ר' שמעון תמכר שלא במום ילדה זכר ירעה עד שיסתאב וימכר ויביא בדמיו פסח ר' לעזר אומ' הוא עצמו יקרב פסח ' .
לונדון
עריכהמתוך: תוספתא (כתב יד לונדון)/פסחים (עריכה)
פסח שנתערב בחולין יקדיש חולין לשם פסח והרי הן כשני זבחים שנתערבו שנים שנתערבו פסחיהן זה מושך לו אחד וזה מושך לו אחד זה ממנה עמו אח[?/ד/ר] מן השוק וזה ממנה עמו אח[?/ד/ר] מן השוק וזה בא אצל זה וזה בא אצל זה וכן הן אומרין אם שלי הוא הפסח הזה ידיך משוכות משלך ונמניתה על שלי שתים על שלשה שלשה ושלש על ארבעה ארבעה וארבע של חמשה חמשה וחמש של ששה ששה ושש של שבעה שבעה ושבע של שמונה שמונה ושמונה של תשעה תשעה ותשע של עשרה עשרה נמשכין להן אח[?/ר/ד] מכל חבורה וחבורה ומחבורה שנים ומפרישין פסח אחד ואומרין כל מי שהוא שלו הפסח ידינו משוכות משלנו ונמנינו על שלו שלש של שנים שנים וארבע של שלשה וחמשה של ארבעה ארבעה וששה של חמשה חמש' ושבעה של ששה ששה ושמונה של שבעה שבעה ותשעה של שמונה שמונה ועשרה של תשע' תשעה ממנין להן אח[?/ד/ר] מכל חבורה וחבורה ומחבורה אחרונה שנים מפרישין פסח אחד ואו' כל מי שהוא שלו הפסח הזה ידינו משוכות משלנו ונמנינו על שלו נמצאו אוחזין את הטפלה ומניחין את העיקר אמ' להן ואמרו לו אוכלין מן הראשון לא אמ' להן ולא אמרו לו אינן אחראין זה לזה מיכן אמרו יפה שתיקה לחכמים קל וחומר לטפשים וכן הוא אומ' גם אויל מחריש חכם יחשב ואין צריך לומ' חכם שפר נבון ' נתערבו בעולה ירעו עד <שיס'> שיסתאבו וימכרו ויביא בדמי היפה שבהן פסח ובדמי היפה שבהן עולה כבר קרב פסחו יביא בדמיו פסח אחר כבר קרבו עולתו יביא בדמיה עולה אחרת נתערבו בתודה ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויביא בדמי היפה שבהן תודה כבר קרב פסחו יביא בדמיו פסח כבר קרבה תודתו יביא בדמיה תודה אחרת נתערב בחטאת ירעו עד שיסתאבו וימכרו בדמי ה[?/י/0] פה שבהן פסח ויביא ובדמי היפה שבהן חטאת כבר קרב פסחו יביא בדמיו פסח אחר כבר קרבה חטאתו יביא בדמיה חטאת אחרת ' נתערב באשם ירעו עד שיסתאבו <ו'> וימכרו ויביא בדמי היפה שבהן פסח ובדמי היפה שבהן אשם קרב פסחו יביא בדמיו פסח אחר קרב אשמו יביא בדמיו אשם אחר ' נתערב בשלמים ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויביא בדמי היפה שבהן פסח ובדמי היפה שבהן שלמים קרב פסחו יביא בדמיו פסח אחר קרבו שלמיו יביא בדמיהן שלמים אחרים ' שלמים שנתערבו בשלמים הבאים מחמת הפסח ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויביא בדמיהן שלמים ויאכלו ליום ולילה עד חצות ובדמי היפה שבהן שלמים ויאכלו ליום ולילה עד חצות ובדמי היפה שבהן שלמים אחרים ויאכלו לשני ימים ולילה אחת בן עזאי אומ' שלמים הבאים מחמת הפסח הרי הם כפסח לכל דבר {אל}א שהן נאכלין ליום ולילה " נתערב בבכור שניהם ירעו עד שיסתאבו ויאכלו בבכור ר' שמעון או' זה ישחט לשם מה שהוא וזה ישחט לשם מה שהוא ושניהם יאכלו בפסח ובמנויו של פסח " נתערבו במעשר שניהם ירעו עד שיסתאבו ויאכלו במעשר ר' שמעון או' זה יקרב לשם <מה> מה שהוא וזה יקרב לשם מה שהוא ושניהם יאכלו כאחד מפני שמתן דמן שוה ולא הודו לו חכמים לר' שמעון [?/ב//כ]מביא קדשים לבית הפסול וכן היה ר' שמעון אומ' באשם ובשלמים שנתערבו זה בזה במה דברים אמורים בזמן שנתערבו חיים אבל בזמן שנתערבו שחוטין יאכלו כחמור שבהן נתערבו בפסולי המוקדשין או בחולין שנשחטו בעזרה תעבר צורתן ויצא לבית השריפה ' המפריש פסחו ואבד והפריש אחר תחתיו ולא הספיק להקריבו עד שנמצא הראשון והרי שניהן עומדים יביא את איזה מהן שירצה בדברי חכמים ר' יוסי או' מצוה להביא את הראשון ואם היה שני מן המובחר יביאנו והשני ירעה עד שיסתאב וימכר ויביא בדמיו שלמים לששה עשר[1] המפריש מעות לפסח ואבדו והפריש מעות תחתיהן לא הספיק ליקח בהן פסח עד שנמצאו מעות ראשונות יב[?/ו/י]א מאלו ומאלו פסח ויקריב והשאר יביא בהן שלמים לששה עשר ' המפריש מעות לפסחו ואבדו והפריש פסח תחתיהן לא הספיק להקריבו עד שנמצאו מעות הראשונות יביא בהן פסח ויקריב והפסח ירעה עד שיסתאב וימכר ויביא בדמיו שלמים לששה עשר המפריש פסחו ואבד והפריש מעות תחתיו ולא הספיק לקח בהן פסח עד שנמצא הפסח הפסח יקרב והמעות יביא בהם שלמים לששה עשר " המפריש פסחו ואבד והפריש אחר תחתיו והקריבו ואחר כך נמצא הראשון הוא עצמו יקרב שלמים לששה עשר המפריש מעות לפסחו ואבדו והפריש מעות אחרות תחתיהן לקח בהן פסח והקריבו ואחר כך נמצאו מעות הראשונות השאר יביא בהן שלמים לששה עשר ' הפסח שנמצא בשלשה עשר יהא רועה עד שיסתאב וימכר ויביא בדמיו שלמיו בארבעה עשר קרב שלמים ר {אל}עזר או' קודם חצות יהא רועה עד שיסתאב לאחר חצות הוא עצמו יקרב שלמים פסח שלא קרב בראשון יקרבו בשני לא קרב בשני יקרב מעות שלא קרבו בראשון יקרבו בשני לא קרב בשני יקרב ' חגיגה שלא קרבה בראשון תקרב בשני תקרב המפריש פסחו ומת אם היה בנו ממונה יביאם אחריו לשם פסח ואם לאו יביאם שלמים לששה עשר " תרומת הפסח וולד תרומת הפסח וולדן וולד ולדן עד סוף העולם ירעו עד שיסתאבו ויביא בדמיהן שלמים ר' {אל}עזר אומ' ולדות עצמן יקרבו שלמים תמורת שלמים וולד תמורת שלמים וולדן וולד ולדן עד סוף העולם ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויביא בדמיהן שלמים ר' {אל}עזר אומ' ולדות עצמן יקרבו שלמים[2] המפריש נקבה לעולתו לפסחו ואשמו עושה תמורה ר' שמעון או' לעולתו עושה תמורה לפסחו ואשמו אינו עושה תמורה אין לך שעושה תמורה {אל}א דבר הרועה ומסתאב ' אמ"ר רואה אני דברי ר' שמעון בפסח שמהקדש פסח יביא שלמים המפריש נקבה לפסח תרעה עד שתס[?/[+/ת]/0]אב ותמכר ויביא בדמיה פסח ר' שמעון בן יהודה משום ר' שמעון תמכר שלא במום ילדה זכר ירעה עד שיסתאב וימכר ויביא בדמיו פסח ר' {אל}עזר או' הוא עצמו יקרב פסח " .
דפוס ראשון
עריכהמתוך: תוספתא (דפוס ראשון)/פסחים (עריכה)