תוספתא (צוקרמנדל)/תענית/ד

תענית פרק ד: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי

<< תוספתא (צוקרמנדל), מסכת תענית, פרק ד >>

מהדורות של פרק זה: לקריאה נוחה • מהדורת צוקרמנדל • מהדורת וילנא • מהדורת העתקה מכתבי יד • דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפרק זה

ד 1 בשלשה פרקים הכהנים נושאין את כפיהם ארבעה פעמים ביום בשחר בחצות במנחה בנעילה דברי ר' מאיר וחכמ׳ אומ׳ במנחה ובנעילה לא היה שם נשיאות כפים שנ׳ "לעמד לשרת בשם י״י הוא ובניו״ מקיש בניו לו מה הוא מעומד ונשיאות כפים בבוקר אף בניו מעומד ונשיאות כפים בבקר:

תוספתא תענית פרק רביעי במהדורת צוקרמנדל

2 שמונה משמרות התקין משה לכהונה ושמונה ללויה משעמד דוד ושמואל הרואה עשאום עשרים וארבע משמרות כהונה עשרים וארבע משמרות לויה שנ' "המה יסד דוד ושמואל הרואה באמונתם" אילו משמרות כהונה ולויה עמדו נביאים שבירושלם וקבעו עשרים וארבעה . . . . כנגד, עשרים וארבעה משמרות שנ' " צו את בני ישר׳ ואמרת אלהם את קרבני לחמי לאשי " אי איפשר לומר כל ישר׳ אלא מלמד ששלוחו של אדם כמותו:

3 הגיע זמן משמר כהנים ולוים עולין לירושלם וישר׳ שבאותה משמר שאינן יכולין לעלות לירושלם מתכנסין בעריהם וקורין במעשה בראשית ובטלין מן המלאכה כל אותה השבת ר׳ שמעון בן אלעזר אומ' הכהנים והלוים כלי שיר והעם מתעכבין את העבודה:

4 באחד בניסן אין בו לא מנחה ולא נעילה מפני שיש בו קרבן מוסף וקרבן עצים פרשה גדולה קורין אותה בשנים וקטנה ביחיד בשחרית ובמוסף דברי ר' מאיר וחכמ' אומ׳ כל שיש בו מוסף קורין בו מוסף כל שאין בו מוסף אין קורין בו מוסף בשחרית ובמוסף נכנסין לבתי כנסיות וקורין ובמנחה קורא על פה ר׳ יהודה אומ׳ אין היחיד קורא על פה ר׳ יהודה אומ׳ נכנסין לבתי כנסיות וקורין כדרך שקורין את שמע:

5 מה ראו זמן עצי כהנים והעם לקרות למנות כשעלו מן הגולה ולא מצאו בלשכה עמדו אילו ונדבו עצים משל עצמן ומסרום לציבור וכך היתנו עמהם נביאים שאפילו לשכה מליאה עצים ואפילו עצים משל ציבור יהו אילו מתנדבין עצים בזמן הזה כל שעה שירצו שנ׳ "והגורלות הפלנו על קרבן העצים הכהנים הלוים והעם להביא לבית אלהי לעתים מזומנים

תוספתא תענית פרק רביעי במהדורת צוקרמנדל

שנה בשנה" :

6 " כי עזרא הכין לבבו לדרוש בתורת י״י לעשות ללמד בישר׳ חוק ומשפט" אותן הימים אסורין בהספד ובתענית בין משחרב הבית בין עד שלא חרב הבית ר׳ יוסי אומ׳ משחרב הבית מותרין מפני שאבל הוא להן א׳ ר׳ אלעזר בר׳ צדוק אני הייתי מבני סנאה בן בנימין חל תשעה באב להיות בשבת ודחינוהו לאחר השבת והיינו מתענין ולא משלימין:

7 מהו בני גונבי עלי ובני קוצעי קציעות שבשעה שהושיבו מלכי יון פִֵרדֵסיאות על הדרכים שלא לעלות לירושלם כדרך שהושיב ירבעם בן נבט פרדסאות על הדרכים שלא לעלות לרגל כל מי שהיה כשר וירא חטא באותו הדור מה היה עושה היה מביא את הביכורים ועושן כמין סלין ומחפן בקציעות ונוטל את הסל ואת העלי על כתיפו ועולה כיון שעולה לאותו משמר אמ׳ לו להיכן אתה הולך אמ׳ להן לעשות קציעות הללו שתי כפין של דבילה במכתש הלז שלפני בעלי זה שבידי כיון שעבר אותו משמר מעטרן ומעלה אותן לירושלם :

8 מהו אומ׳ בני סלמאי הנתוצתי בשעה שהושיבו מלכי יון פרדסיאות על הדרכים שלא לעלות לירושלם כל שהיה כשר וירא חטא שבאותו הדור מה היה עושה היה מביא שני גיזרי עצים ועושה אותן כמין סולם ומניחן על כתיפו ועולה כיון שהגיע לאותו משמר אמ' לו להיכן אתה הולך א׳ להן ליטול שני גוזלות הללו משובך הלז שלפני בסולם הזה שבידי כיון שֵעַבר אותו משמר מפרקן ומעלן לירושלם לפי שמסרו להן עצמן על המצות לכך נמצא להם שם טוב וזכר טוב בעולם ועליהם נאמ׳ "זכר צדיק לברכה" ועל ירבעם בן נבט וחביריו הוא אומ' "ושם רשעים ירקב" :

9 ר' יוסי אומ׳ מגלגלין זכות ליום זכאי וחובה ליום חייב שכשחרב הבית בראשונה מוצאי שבת היה ומוצאי שביעית היתה ומשמרתו של יהויריב תשעה באב היה וכן בשנייה. היו הלוים עומדין על דוכנן ואו׳ "וישב עליהם את אונם" וגו׳ למחר כשיבנה הבית מהו אומ׳ "ברוך י״י אלהים אלהי ישר׳ עושה נפלאות לבדו" :

10 בתשעה לחודש הובקע העיר בראשונה ובשנייה בשבעה עשר. אם נאמר "בשבעה לחודש" למה נאמר "בעשור לחדש" ואם נאמר "בעשור לחודש" למה נאמר "בשבעה לחודש" אלא בשבעה בחודש כיבשו את ההיכל והיו מקרקרין שביעי שמיני תשיעי עד שפנה היום וכן הוא אומ׳ "אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב" לעיתותו ערב הציתו בו את האור והיה נשרף עם שקיעת החמה בעשור לחודש:

11 כל שהוא

תוספתא תענית פרק רביעי במהדורת צוקרמנדל

מסעודת תשעה באב אסור לאכול בשר ולשתות יין לאכול שני תבשילין לרחוץ ולסוך וכל שאינו מסעודת תשעה באב מותר לאכול בשר ולשתות יין ולאכול שני תבשילין לרחוץ ולסוך ר׳ ישמעא׳ בר׳ יוסי אומ' משום אביו כל שעה שמותר לאכול מותר לרחוץ פניו ידיו ורגליו:

12 אין שאילת שלום לחבירים בתשעה באב ולהדיוטות בשפה רפה:

13 תשעה באב שחל להיות בשבת אוכל אדם כל צרכו ושותה כל צורכו ועולה על שולחנו כסעודת שלמה בשעתה ואינו מונע מעצמו כלום מתקנין מתשעה באב למוצאי שבת עבר תשעה באב מותר בכולן:

14 אותן הימים עתידין להיות ימים טובים לישר׳ שנ׳ "כה אמ׳ י״ צום הרביעי צום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיו לבית יהודה לששון ולשמחה ולמו' טובים" וכל המתאבלין לעולם הזה שמחים עמה לעולם הבא שנ' "שמחו את ירושלם וגילו בה כל אוהביה שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה" :

סליק פירקא ומסכתא.