תוספתא (וילנא)/פסחים/א

פסחים פרק א: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי

<< תוספתא (וילנא), מסכת פסחים, פרק א >>

מהדורות של פרק זה: לקריאה נוחה • מהדורת צוקרמנדל • מהדורת וילנא • מהדורת העתקה מכתבי יד • דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפרק זה

הלכה א

אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר אין בודקין לא לאור החמה ולא לאור הלבנה אלא לאור הנר [לפי שבדיקת הנר יפה מרובה] אע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר (צפניה א) והיה בעת ההיא אחפש את ירושלים בנרות ואומר (משלי כ) נר אלהים נשמת אדם.

הלכה ב

בית שמאי אומרים שתי שורות על פני כל המרתף שורה החיצונה הרואה את הפתח [העליונה] הרואה את הקורה [אבל שלמטה הימנה ושלפנים] הימנה אין צריך בדיקה ב"ה אומרים [שורה החיצונה היא] העליונה הרואה את הפתח ואת הקורות שלמטה הימנה אבל שלפנים הימנה אין צריך לבדוק.

הלכה ג

חורי הבית העליונים [ותחתונים] היציע [והדות וגג הבית] וגג המגדל [בית התבן בית הבקר ובית העצים ובית האוצרות אוצרות של] יין ואוצרות [של] שמן [ואוצרות של תבואה] אין צריך לבדוק רשב"ג אומר מטה [החוצצת] את כל הבית [והיו תחתיה עצים ואבנים] בודק [את] צד החיצון ואין צריך לבדוק [את] צד הפנימי.

הלכה ד

היוצאין [בו] בשיירא [והמפרשין] בספינה לפני שלשים יום אין צריך לבדוק בתוך ל' יום בודק ומשכים והולך לדרכו.

הלכה ה

ר' יהודה אומר משום רבן גמליאל [שתי] חלות של תודה פסולות מונחות על [גב] האצטבא כל זמן [שהם מונחות] כל העם אוכלין חולין ניטלה אחת מהן כל העם אוכלין תרומה ניטלו שתיהן שורפין אלו ואלו [שורפין תרומה תלויה טמאה וטהורה] כאחת דר"מ [וחכ"א תלויה בפני עצמה וטהורה בפ"ע וטמאה] בפ"ע אר"ש לא נחלקו ר"א ור' יהושע על הטהורה ועל הטמאה [ששורפין זו בעצמה וזו בעצמה] על מה נחלקו על התלויה ועל הטמאה שר"א אומר תשרף זו [בעצמה וזו בעצמה] ור' יהושע אומר שתיהן כאחת א"ר יוסי אין הנידון [זה] דומה לראיה [בשר] שנטמא בולד הטומאה [עם בשר] שנטמא באב הטומאה [שניהן טמאין] אלא שזה טמא טומאה חמורה וזה טמא טומאה קלה [וכן שמן] שנפסל בטבול יום [ובנר] שנטמא בטמא מת [שניהם טמאים אלא שזה טמא טומאה חמורה וזה טמא טומאה קלה ואני אומר ששורפין תרומה שנטמאת בולד טומאה] עם תרומה שנטמאת באב הטומאה אע"פ שמוסיפין [לה] טומאה על טומאתה [ותלויה וטמאה אומר אני שהתלויה אם נשרפת עם הטמאה נמצאת זו מטמאתה ב"ש אומרים אין שורפין בשר טהור עם בשר טמא וב"ה מתירין].

הלכה ו

בראשונה היו אומרים אין מוכרים חמץ לנכרי ואין נותנין לו במתנה אלא כדי שיאכל עד שלא הגיע שעת ביעור עד שבא רבי עקיבה ולימד [שמוכרין ונותנין במתנה] אף בשעת הביעור א"ר יוסי אלו דברי בית שמאי ואלו דברי בית הלל הכריע רבי עקיבה לסייע דברי בית הלל.

הלכה ז

האוכל חמץ אחר חצות וחמץ שעבר עליו הפסח הרי זה בלא תעשה ואין בו כרת דברי ר' יהודה [וחכמים אומרים] כל שאין בו כרת אין בו [בלא תעשה] האוכל כזית חמץ בפסח חייב על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת ועל לא הודע אשם תלוי.

הלכה ח

האוכל תרומת חמץ בפסח [אין משלם דמי עצים לכהן] אמר רבי יוחנן בן נורי נמתי לו לרבי עקיבה מפני מה האוכל תרומת חמץ בפסח אין משלם דמי עצים לכהן [מה] נשתנית זו משאר ימות השנה שבשאר ימות השנה משלם דמי עצים לכהן אמר לו לא אם אמרת בשאר ימות השנה שאע"פ שאין לו בה היתר אכילה יש לו בה היתר [עצים תאמר בזו] שאין לו בה היתר אכילה ולא היתר [עצים] למה זה דומה לתרומת תותים [ואבטיחים ומלפפונות שנטמאות] שאין לו בה היתר אכילה ולא היתר [עצים בד"א בתרומה שהפרישה חמץ קודם לפסח לשום תרומה אבל המפריש] תרומת חמץ בפסח [אינה תרומה].

הלכה ט

האוכל קדש חמץ בפסח אינה תרומה האוכל קדש חמץ בפסח בשוגג משלם קרן וחומש [ואשם ודאי] ואשם תלוי במזיד פטור [בד"א בקדש שהפרישו חמץ קודם לפסח שהוא קדש אבל המקדיש] חמץ בפסח אינו קדש.

הלכה י

אחד האוכל אחד [ממחה ושותה] אכל וחזר ואכל [אם יש מתחלת אכילה ראשונה ועד] סוף אכילה אחרונה כדי אכילת פרס מצטרפים ואם לאו אין מצטרפין שתה וחזר ושתה אם יש מתחלת שתיה ראשונה עד סוף שתיה אחרונה כדי [שתיית רביעית] מצטרפין ואם לאו אין מצטרפין כשם שאכילה בכזית כך שתיה בכזית ושתיה ואכילה אין מצטרפין אכל כזית אפי' מחמשת [מינין] הרי אלו מצטרפין אכל כחצי זית ונודע לו וחזר ואכל כחצי זית אחר אפי' ממין אחד אין מצטרפין.

הלכה יא

חמץ של נכרים מותר אחר הפסח מיד רשב"ג ור' ישמעאל [בר'] יוחנן בן ברוקה אומרים אף של הקדש מותר אחר הפסח מיד.