תוספתא נדרים פרק ב הלכה ז

הלכה קודמתתוספתאסדר נשיםתוספתא נדריםמשנה נדריםהלכה הבאה

תוספתאעריכה

  • אין בין המודר הנאה מחבירו סתם למודר הימנו מאכל אלא דריסת הרגל, וכלים שאין עושין בהן אוכל נפש.
  • המודר הנאה מחבירו ומת, מביא לו ארון ותכריכין, חלילין ומקוננות, שאין הנאה למתים.
(מעדות) [ומעידו] עדות ממון (ועדות) [אבל לא עדות] נפשות.
  • חולה, נכנס לבקרו. היה לו חולה, אינו נכנס ומבקרו (ושואל בשלומו) [נ"א: ולא שואל בשלומו. הגר"א: אלא שואל בשלומו בשוק].
היה כהן, זורק עליו דם חטאתו ודם אשמו, מפני דרכי שלום.
ורוחץ עמו במרחץ וישן עמו במטה. רבי יהודה אומר: על הקטנה בימות החמה, ועל הגדולה בימות הגשמים. רוחץ עמו באמבטי גדולה, ומזיע עמו במרחץ קטנה.

שינויי נוסחאותעריכה

בבבא אחרונה הגרסא בכ"י: ורוחץ עמו במרחץ וישן עמו במטה, דברי רבי מאיר, וחכמים אומרים: על הקטנה וכו'.

ונוסח הגר"א: לא ירחץ עמו באמבטי ולא ישן עמו במטה בין גדולה בין קטנה דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומר: גדולה בימות הגשמים וקטנה בימות החמה, מותר.

ראו גםעריכה

משנה נדרים ד א; נדרים לב ב

משנה נדרים ד ד; נדרים לט א

נדרים מא ב