תוספתא מנוקדת/עבודה זרה/ב
פרק ב הלכה א
עריכהלוֹקְחִין מֵהֶן בְּהֵמָה לְנִסָּיוֹן, וּמַחֲזִירִין לָהֶן כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם.
וּכְשֵׁם שֶׁלּוֹקְחִים מֵהֶן בְּהֵמָה לְנִסָּיוֹן, וּמַחֲזִירִין לָהֶן כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם – כָּךְ לוֹקְחִין מֵהֶן עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת לְנִסָּיוֹן, וּמַחֲזִירִין לָהֶן כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם.
כָּל זְמַן שֶׁאַתָּה רַשַּׁאי לְהַחֲזִיר לְיִשְׂרָאֵל – אַתָּה רַשַּׁאי לְהַחֲזִיר לְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים.
אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְהַחֲזִיר לְיִשְׂרָאֵל – אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְהַחֲזִיר לְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים.
מוֹכֵר יִשְׂרָאֵל בְּהֶמְתּוֹ לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים עַל מְנַת לִשְׁחֹט, וְיִשְׂרָאֵל עוֹמֵד עַל גַּבָּיו וְהָעוֹבֵד כּוֹכָבִים שׁוֹחֵט.
לוֹקְחִין מֵהֶן בְּהֵמָה לְקָרְבָּן וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ מִשּׁוּם רֹבַע, מִשּׁוּם נִרְבַּע, מִשּׁוּם מֻקְצֶה, מִשּׁוּם נֶעֱבָד.
וּכְשֵׁם שֶׁאֵין מוֹכְרִין לָהֶן בְּהֵמָה גַּסָּה – כָּךְ אֵין מוֹכְרִין לָהֶן חַיָּה גַּסָּה.
וְאַף בְּמָקוֹם שֶׁמּוֹכְרִים לָהֶן בְּהֵמָה דַּקָּה, אֵין מוֹכְרִין לָהֶן חַיָּה (דַּקָּה) [גַּסָּה].
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מוֹכְרִין לָהֶן כְּלָבִים שִׁגּוּרִין >כְּלָבִים גְּדוֹלִים שֶׁל צַיָּדִים<, חֻלְדּוֹת סְנָאִין >חֻלְדּוֹת הַגְּדֵלוֹת בַּסְּנֶה<, חֲתוּלוֹת, וְקוֹפוֹת, דְּבָרִים הַמְּנַקִּין אֶת הַבַּיִת >מֵהָעַכְבָּרִים<.
וּכְשֵׁם שֶׁאֵין מוֹכְרִין לָהֶם כָּךְ אֵין מֵחֲלִיפִין לָהֶם, לֹא רָעִים בְּיַפִין, וְלֹא יַפִין בְּרָעִים, לֹא שְׁבוּרִין בִּשְׁלֵמִים, וְלֹא שְׁלֵמִים בִּשְׁבוּרִין.
רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר בִּשְׂבוּרָה - מִפְּנֵי שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִתְרַפְּאוֹת.
אָמְרוּ לוֹ: וַהֲרֵי הוּא מַרְבִּיעָהּ וְהִיא יוֹלֶדֶת?
רַבִּי (יוֹסִי) [יְהוּדָה] בֶּן בְּתֵירָה מַתִּיר בַּסּוּס - שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה מְלָאכָה בְּשַׁבָּת שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ חַטָּאת.
וַחֲכָמִים אוֹסְרִין מִשּׁוּם שְׁנֵי דְּבָרִים - מִשֵּׁם כְּלֵי זַיִן, וּמִשֵּׁם בְּהֵמָה גַּסָּה.
אֵין מוֹכְרִין לָהֶם לֹא כְּלֵי זַיִן, וְלֹא זַיִן, וְאֵין מַשְׁחִיזִין לָהֶם אֶת הַזַּיִן, וְאֵין מוֹכְרִין לָהֶם לֹא (סַדִּין) [סַדָּן], וְלֹא כְּבָלִין, וְלֹא קוֹלָרִין, וְלֹא שַׁלְשְׁלָאוֹת שֶׁל בַּרְזֶל [אֶחָד עוֹבֵד כּוֹכָבִים וְאֶחָד כּוּתִי].
פרק ב הלכה ב
עריכה(אחד העובד כוכבים ואחד הכותי).
[מוֹכְרִין] (מוסרין) לָהֶם [שַׁחַת גְּזוּזָה] (שדות גזוזות), תְּבוּאָה קְצוּרָה, וְאִילָנוֹת קְצּוּצִין.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שַׁחַת לָגֹז - עַל מְנַת שֶׁתִּגָּזֵז. תְּבוּאָה לִקְצֹר - עַל מְנַת שֶׁתִּקָּצֵר. אִילָנוֹת לָקוּץ - עַל מְנַת לְקוֹצְצָן.
הָעוֹלֶה לְסַרְטִיאוֹת שֶׁל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים אָסוּר מִשּׁוּם עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים - דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בִּזְמַן שֶׁמְּזַבְּלִין >שֶׁמְּזַבְּחִין לַעֲבוֹדָה זָרָה וְנָקַט בְּלָשׁוֹן גְּנַאי< - אָסוּר מִשּׁוּם (עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים) [עֲבוֹדָה זָרָה]. וְאִם אֵינָם מְזַבְּלִין - אָסוּר מִשּׁוּם מוֹשַׁב לֵצִים.
הַהוֹלֵךְ לִצְטַרְיוֹנִין וְרוֹאֶה אֶת הַנַּחָשִׁים >מְנַחֲשִׁים וּמְכַשְּׁפִים<, וְאֶת הַחַבָּרִים >לוֹחֲשֵׁי נְחָשִׁים<, בּוּקְיוֹן וּמוּקְיוֹן מוּלְיוֹן, סְגִילְאָדִין, סְגִילְאָדָה >מִינֵי לֵיצָנִים<- אָסוּר מִשּׁוּם מוֹשַׁב לֵצִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים א): "וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יֵשֵׁב".
[הָא לָמַדְתָּ] (אלה מדות) שֶׁמְּבִיאִין אֶת הָאָדָם לִידֵי בִּטּוּל תַּלְמוּד תּוֹרָה.
הָעוֹלֶה לַתַּרְטִיאוּת שֶׁל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים - אִם צוֹוֵחַ מִפְּנֵי צֹרֶךְ - מֻתָּר, וְאִם מִתְחַשֵּׁב - הֲרֵי זֶה אָסוּר.
הַיּוֹשֵׁב בְּאַסְטְרִין הֲרֵי זֶה שׁוֹפֵךְ דָּמִים.
רַבִּי נָתָן מַתִּיר, מִשּׁוּם שְׁנֵי דְּבָרִים - מִפְּנֵי שֶׁצּוֹוֵחַ וּמַצִּיל אֶת הַנְּפָשׁוֹת, וּמֵעִיד עַל הָאִשָּׁה שֶׁתִּנָּשֵׂא.
הוֹלְכִין לִצְטַרְיוֹנִין - מִפְּנֵי שֶׁצּוֹוֵחַ וּמַצִּיל אֶת הַנְּפָשׁוֹת. וּלְכָרְקוּמִים - מִפְּנֵי יִשּׁוּב מְדִינָה, וְאִם מִתְחַשֵּׁב - הֲרֵי זֶה אָסוּר.
פרק ב הלכה ג
עריכהאֵין מַשְׂכִּירִין לָהֶם בָּתִּים שָׁדוֹת וּכְרָמִים, וְאֵין נוֹתְנִין לָהֶן אָרִיסִיּוֹת וְקִבֹּלֶת בְּהֵמָה.
[אֶחָד הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים וְאֶחָד הַכּוּתִי].
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים - בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
וּבְסוּרְיָא - מַשְׂכִּירִין בָּתִּים אֲבָל לֹא שָׁדוֹת.
[וּבְחוּצָה לָאָרֶץ – מוֹכְרִין לָהֶם בָּתִּים וּמַשְׂכִּירִין שָׁדוֹת].
כָּאן וְכָאן - לֹא (ישכיר) [יִמְכֹּר] אָדָם שָׂדֵהוּ לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים - דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
רַבִּי יוֹסִי אוֹמֵר: אַף בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל - מַשְׂכִּירִין בָּתִּים.
וּבְסוּרְיָא - מוֹכְרִין בָּתִּים וּמַשְׂכִּירִין שָׁדוֹת.
וּבְחוּצָה לָאָרֶץ - מוֹכְרִין אֵלּוּ וְאֵלּוּ.
כָּאן וְכָאן - לֹא יַשְׂכִּיר יִשְׂרָאֵל אֶת בֵּיתוֹ לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים, שֶׁבְּיָדוּעַ שֶׁמַּכְנִיס לְתוֹכוֹ עֲבוֹדָה זָרָה.
אֲבָל מַשְׂכִּירִין לָהֶם אוֹרִיאוֹת >רֶפֶת שֶׁל סוּסִים<, אוֹצָרוֹת, וּפֻנְדָּקִיּוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁבְּיָדוּעַ שֶׁמַּכְנִיס לְתוֹכוֹ עֲבוֹדָה זָרָה.
מַשְׂכִּיר יִשְׂרָאֵל בֵּיתוֹ לְכוּתִי, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמַּכְנִיס בְּתוֹכוֹ עֲבוֹדָה זָרָה.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: בְּכָל מָקוֹם לֹא יַשְׂכִּיר יִשְׂרָאֵל מֶרְחָץ לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים, מִפְּנֵי שֶׁנִּקְרֵאת עַל שֵׁם יִשְׂרָאֵל, וְרוֹחֲצִין בּוֹ בְּשַׁבָּת.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: בְּכָל מָקוֹם לֹא יַשְׂכִּיר יִשְׂרָאֵל שָׂדֵהוּ [לַכּוּתִי] (לעובד כוכבים), מִפְּנֵי שֶׁנִּקְרֵאת עַל שֵׁם יִשְׂרָאֵל, וְעוֹשִׂין בָּהּ מְלָאכָה [בְּחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד] (ביום טוב).