תוספתא מנוקדת/עבודה זרה/א

תוספתא מנוקדת · עבודה זרה · א · >>

פרק א

הלכה א

נַחוּם הַמָּדִי אוֹמֵר: יוֹם אֶחָד בַּגָּלִיּוֹת לִפְנֵי אֵידֵיהֶן - אָסוּר.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּאֵידֵיהֶן הַקְּבוּעִים, אֲבָל בְּאֵידֵיהֶן שֶׁאֵינָן קְּבוּעִין אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא אוֹתוֹ הַיּוֹם בִּלְבַד.

אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ 'שְׁלֹשָׁה יָמִים אָסוּר לָשֵׂאת וְלָתֵת עִמָּהֶם', בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּדָבָר הַמִּתְקַיֵּם, אֲבָל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מִתְקַיֵּם - מֻתָּר.
אַף דָּבָר הַמִּתְקַיֵּם - לָקַח אוֹ שֶׁמָּכַר הֲרֵי זֶה מֻתָּר.

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: כָּל מִלְוֶה בִּשְׁטָר - אֵין נִפְרָעִין מִמֶּנּוּ, וְשֶׁאֵין בִּשְׁטָר - נִפְרָעִין מִמֶּנּוּ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּמַצִּיל מִיָּדָם.

הלכה ב

לֹא יִשָּׂא אָדָם וְיִתֵּן עִם הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים בְּיוֹם אֵידוֹ, וְלֹא יָקֵל עִמּוֹ אֶת רֹאשׁוֹ, וְלֹא יִשְׁאַל בִּשְׁלוֹמוֹ - בְּמָקוֹם שֶׁמִּתְחַשֵּׁב.
מְצָאוֹ לְפִי דַּרְכּוֹ - שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמוֹ בְּכֹבֶד רֹאשׁ.
שׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹם הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים בְּאֵידֵיהֶן, מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם.

אֻמָּנִין יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין אֵצֶל הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים -
בְּבֵיתוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל - מֻתָּר. בְּבֵיתוֹ שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים - אָסוּר.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אִם הָיָה שְׂכִיר הַיּוֹם - בֵּין בְּבֵיתוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, בֵּין בְּבֵיתוֹ שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים - אָסוּר.
אִם הָיָה שְׂכִיר קִבֹּלֶת - בְּבֵיתוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל - מֻתָּר. בְּבֵיתוֹ שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים - אָסוּר.
בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע - בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ - אָסוּר.
בְּעִיר אַחֶרֶת - בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ - מֻתָּר.

וְאַף עַל פִּי שֶׁגָּמַר אֶת כֵּלָיו לִפְנֵי אֵידוֹ לֹא יוֹלִיכֶנּוּ לוֹ בְּיוֹם אֵידוֹ מִפְּנֵי שֶׁשָּׂמֵחַ (ס"א שֶׁמְּשַׂמֵּחַ) בֵּיתוֹ.

עִיר אַחַת עוֹשָׂה וְעִיר אַחַת אֵינוֹ עוֹשָׂה, אֻמָּה אַחַת עוֹשָׂה וְאֻמָּה אַחַת אֵינָהּ עוֹשָׂה, מִשְׁפָּחָה אַחַת עוֹשָׂה וּמִשְׁפָּחָה אַחַת אֵינָהּ עוֹשָׂה, הָעוֹשִׂין - אֲסוּרִין. וְשֶׁאֵין עוֹשִׂין - מֻתָּרִין.
קָלֶנְדָּא - אַף עַל פִּי שֶׁהַכֹּל עוֹשִׂין אֵין אָסוּר אֶלָּא לַפּוֹלְחִין בִּלְבַד.

סִטְּרוּנְיָא - יוֹם שֶׁאָחַז בּוֹ אֶת הַמַּלְכוּת.
קְרָאטוֹסֵם - יוֹם גְּנוּסְיָא שֶׁל מַלְכֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים.

יוֹם שֶׁל כָּל מֶלֶךְ וּמֶלֶךְ - הֲרֵי הוּא כְּרַבִּים.
יָחִיד - אֲפִלּוּ יוֹם הַמִּשְׁתֶּה שֶׁלּוֹ וְיוֹם שֶׁנַּעֲשָׂה בּוֹ שִׁלְטוֹן.
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אַף יוֹם שֶׁעָמַד בּוֹ מֵחָלְיוֹ אָסוּר.

הלכה ג

יָרִיד שֶׁבְּתוֹךְ הַכְּרַךְ - אֵין הוֹלְכִין (אוֹתוֹ) לֹא לְאוֹתוֹ הַכְּרַךְ, וְלֹא לָעֲיָרוֹת הַסְּמוּכוֹת לוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּנִרְאֶה הוֹלֵךְ לוֹ לַיְּרִיד - דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין אָסוּר אֶלָּא הַכְּרַךְ בִּלְבַד.

יָרִיד שֶׁבְּתוֹךְ הַכְּרַךְ - אָסוּר. חוּץ לַכְּרַךְ - מֻתָּר.
וְשֶׁחוּץ לַכְּרַךְ –
חוּץ לַכְּרַךְ - אָסוּר. תּוֹךְ הַכְּרַךְ - מֻתָּר.
וַחֲנוּיוֹת הַמֻּכְלֶלֶת לוֹ >מְקֻשֶּׁטֶת, וְהִיא סִימָן שֶׁנּוֹתֶנֶת מַס לַעֲבוֹדָה זָרָה< - מִכָּל מָקוֹם הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרוֹת.

עוֹבֵר אָדָם בַּשַּׁיָּרָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְנִכְנַס לַכְּרַךְ שֶׁהַיְּרִיד בְּתוֹכוֹ וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא נִרְאֶה כְּהוֹלֵךְ לְיָרִיד.

יָרִיד שֶׁנָּתְנָה מַלְכוּת, וְשֶׁנָּתְנָה מְדִינָה, וְשֶׁנָּתְנוּ גְּדוֹלֵי מְדִינָה - מֻתָּר.
אֵין אָסוּר אֶלָּא יָרִיד שֶׁל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים בִּלְבַד.

הוֹלְכִין לְיָרִיד שֶׁל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, וּמִתְרַפְּאִין בָּהֶן רִפּוּי מָמוֹן, אֲבָל לֹא רִפּוּי נְפָשׁוֹת.

(ואין) לוֹקְחִין מֵהֶן בָּתִּים, שָׁדוֹת וּכְרָמִים, בְּהֵמָה, עֲבָדִים, וּשְׁפָחוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּמַצִּיל מִיָּדָם, וְכוֹתֵב וּמַעֲלֶה בַּעֲרָכִים.

כֹּהֵן מִטַּמֵּא לְהָעִיד עֲלֵיהֶן בְּחוּצָה לָאָרֶץ.
כְּשֵׁם שֶׁמִּטַּמֵּא בְּחוּצָה לָאָרֶץ - כָּךְ מִטַּמֵּא בְּבֵית הַקְּבָרוֹת.
מִטַּמֵּא לְתַלְמוּד תּוֹרָה. מִטַּמֵּא לִשָּׂא אִשָּׁה.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם יֵשׁ לוֹ מִמִּי שֶׁיִּלְמַד - הֲרֵי זֶה לֹא יִטָּמֵא, וְאִם לָאו - הֲרֵי זֶה יִטָּמֵא.
רַבִּי יוֹסִי אוֹמֵר: אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִמִּי יִלְמַד - יִטָּמֵא, שֶׁלֹּא מִכָּל אָדָם זוֹכֶה אָדָם לִלְמֹד, אֶלָּא מִמִּי שֶׁזָּכָה לוֹ.
אָמְרוּ עַל יוֹסֵף הַכֹּהֵן, שֶׁהָיָה מִטַּמֵּא וְיוֹצֵא אֵצֶל רַבִּי יוֹסֵי לְצַיָּדָן.
לֹא יֵצֵא כֹּהֵן לְחוּצָה לָאָרֶץ, וַאֲפִלּוּ לִשָּׂא אִשָּׁה, אֶלָּא אִם כֵּן הִבְטִיחוּהוּ.

תַּגָּרִין שֶׁהִקְדִּימוּ זְמַנּוֹ שֶׁל יָרִיד, אוֹ שֶׁאִחֲרוּ זְמַנּוֹ שֶׁל יָרִיד - מֻתָּר. אֵין אָסוּר אֶלָּא זְמַנּוֹ שֶׁל יָרִיד בִּלְבַד.

אַרְבַּע אֲבָקוֹת הֵן: אֲבַק רִבִּית, אֲבַק שְׁבִיעִית, אֲבַק עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, אֲבַק לָשׁוֹן הָרַע.

אָבָק שֶׁל רִבִּית - לֹא יִשָּׂא אָדָם וְיִתֵּן בְּהַלְוָאָתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, מִפְּנֵי אֲבַק רִבִּית.

אֲבַק שְׁבִיעִית - לֹא יִשָּׂא אָדָם וְיִתֵּן עִם הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים בְּפֵרוֹתָיו (עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים), מִפְּנֵי אֲבַק שְׁבִיעִית.

אֲבַק עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים - לֹא יִשָּׂא אָדָם וְיִתֵּן עִם הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים בְּיוֹם אֵידוֹ, מִפְּנֵי אֲבַק עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים.

אֲבַק לָשׁוֹן הָרַע - לֹא יִשָּׂא אָדָם וְיִתֵּן בְּטוֹבָתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, מִפְּנֵי אֲבַק לָשׁוֹן הָרַע.

יִשְׂרָאֵל הוֹלְכִין לְיָרִיד -מֻתָּר לָשֵׂאת וְלָתֵת עִמָּהֶן. וּבַחֲזִירָה - אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁנָּהֲגוּ בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים.
וְהָעוֹבֵד כּוֹכָבִים - בֵּין בַּהֲלִיכָה, בֵּין בַּחֲזָרָה - מֻתָּר.

עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים הַהוֹלְכִין לְתַרְפּוּת - אָסוּר לָתֵת וְלָשֵׂאת עִמָּהֶן. וּבַחֲזִירָה - מֻתָּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁהִנִּיחוּהָ עוֹבְדֶיהָ.
וְיִשְׂרָאֵל - בֵּין בַּהֲלִיכָה, בֵּין בַּחֲזָרָה - אָסוּר.

לֹא יְטַיֵּל יִשְׂרָאֵל עִם שַׁיָּרָה בְּתַרְפּוּת - אֲפִלּוּ לָצֵאת, אֲפִלּוּ מַקְדִּים, אֲפִלּוּ מַחֲשִׁיךְ, אֲפִלּוּ מִתְיָרֵא מִפְּנֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, מִפְּנֵי לִסְטִים, מִפְּנֵי רוּחַ רָעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דְּבָרִים ו): "לֹא תֵּלְכוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים".

רַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: אִם רָאִיתָ צַדִּיק שֶׁיָּצָא לַדֶּרֶךְ, וְאַתָּה מְבַקֵּשׁ לָצֵאת לְאוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ - הַקְדִים עַל יָדְךָ שְׁלֹשָׁה יַמִּים, אוֹ אַחֵר עַל יָדְךָ שְׁלֹשָׁה יַמִּים, כְּדֵי שֶׁתֵּצֵא עִמּוֹ בַּדֶּרֶךְ
מִפְּנֵי שֶׁמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְלַוִּין אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים צא): "כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ" וגו'.
וְאִם רָאִיתָ רָשָׁע שֶׁיָּצָא לַדֶּרֶךְ, וְאַתָּה מְבַקֵּשׁ לָצֵאת לְאוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ - הַקְדִים עַל יָדְךָ שְׁלֹשָׁה יַמִּים, אוֹ אַחֵר עַל יָדְךָ שְׁלֹשָׁה יַמִּים, כְּדֵי שֶׁלֹּא תֵּצֵא עִמּוֹ בַּדֶּרֶךְ,
מִפְּנֵי שֶׁמַּלְאֲכֵי שָׂטָן מְלַוִּין אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים קט): "הַפְקֵד עָלָיו רָשָׁע וְשָׂטָן יַעֲמֹד עַל יְמִינוֹ".

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אִם יֹאמְרוּ לְךָ יְלָדִים 'בְּנֵה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ' - אַל תִּשְׁמַע לָהֶן. וְאִם יֹאמְרוּ לְךָ זְקֵנִים 'סְתֹר בֵּית הַמִּקְדָּשׁ' - שְׁמַע לָהֶן.
מִפְּנֵי שֶׁבִּנְיַן יְלָדִים - סְתִירָה. וּסְתִירַת זְקֵנִים - בִּנְיָן.
וּרְאָיָה לַדָּבָר - רְחַבְעָם בֶּן שְׁלֹמֹה.

שָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: מַהוּ שֶׁיְּלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ סֵפֶר יְוָנִי?
אָמַר לָהֶן: יְלַמֵּד בְּשָׁעָה שֶׁאֵינָהּ לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (יְהוֹשֻׁעַ א): "וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה".

הלכה ד

מִכֻּלָּם הָיָה מוֹכֵר לָהֶם חֲבִילָה.
וְכַמָּה הִיא חֲבִילָה? רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: בִּלְבוֹנָה - אֵין פָּחוֹת מִשְּׁלוֹשָׁה מָנִין.

מוֹכֵר לְתַגָּר אוֹ מוֹכֵר לְבַעַל הַבַּיִת.
אִם הָיָה תַּגָּר חָשׁוּד אָסוּר לִמְכֹּר לוֹ.

מוֹכֵר לוֹ חֲזִירִין, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא (מוֹכֵר) [מְזַבְּחוֹ] לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים.

מוֹכֵר לוֹ יַיִן, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא מְנַסְּכוֹ לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים.

וְאִם פֵּרֵשׁ לוֹ - אֲפִלּוּ מַיִם וּמֶלַח אָסוּר לִמְכֹּר לוֹ.

מוֹכֵר לוֹ תַּרְנְגוֹל לָבָן בֵּין הַתַּרְנְגוֹלִין.
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים - בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ 'מְכֹר לִי תַּרְנְגוֹל סְתָם'.
אֲבָל אִם פֵּרֵשׁ לוֹ - 'מִפְּנֵי שֶׁהוּא חוֹלֶה, אוֹ לְמִשְׁתֶּה בְּנוֹ' - הֲרֵי זֶה מֻתָּר.