הלכה א
עריכהנחום המדי אומר: יום אחד בגליות לפני אידיהן אסור.
במה דברים אמורים? באידיהן הקבועים, אבל באידיהן שאינן קבועין אינו אסור אלא אותו היום בלבד.
אף על פי שאמרו שלושה ימים אסור לשאת ולתת עמהם, במה דברים אמורים? בדבר המתקיים, אבל דבר שאינו מתקיים - מותר.
אף דבר המתקיים - לקח או שמכר הרי זה מותר.
רבי יהושע בן קרחה אומר: כל מלוה בשטר - אין נפרעין ממנו, ושאין בשטר - נפרעין ממנו, מפני שהוא כמציל מידם.
הלכה ב
עריכהלא ישא אדם ויתן עם העובד כוכבים ביום אידו, ולא יקל עמו את ראשו, ולא ישאל בשלומו - במקום שמתחשב.
מצאו לפי דרכו - שואל בשלומו בכובד ראש.
שואלין בשלום העובדי כוכבים באידיהן מפני דרכי שלום.
אומנין ישראל שהיו עושין אצל העובד כוכבים -
בביתו של ישראל - מותר. בביתו של עובד כוכבים - אסור.
רבי שמעון בן אלעזר אומר: אם היה שכיר היום - בין בביתו של ישראל בין בביתו של עובד כוכבים - אסור.
אם היה שכיר קבולת - בביתו של ישראל - מותר. בביתו של עובד כוכבים - אסור.
במחובר לקרקע - בין כך ובין כך - אסור.
בעיר אחרת - בין כך ובין כך - מותר.
ואף על פי שגמר את כליו לפני אידו לא יוליכנו לו ביום אידו מפני ששמח (ס"א שמשמח) ביתו.
עיר אחת עושה ועיר אחת אינו עושה, אומה אחת עושה ואומה אחת אינה עושה, משפחה אחת עושה ומשפחה אחת אינה עושה, העושין - אסורין. ושאין עושין - מותרין.
קלנדא - אף על פי שהכל עושין אין אסור אלא לפולחין בלבד.
סטרוניא - יום שאחז בו את המלכות.
קראטוסם - יום גנוסיא של מלכי עובדי כוכבים.
יום של כל מלך ומלך - הרי הוא כרבים.
יחיד - אפילו יום המשתה שלו ויום שנעשה בו שלטון.
רבי מאיר אומר: אף יום שעמד בו מחליו אסור.
הלכה ג
עריכהיריד שבתוך הכרך - אין הולכין (אותו) לא לאותו הכרך, ולא לעיירות הסמוכות לו, מפני שהוא כנראה הולך לו ליריד - דברי רבי מאיר.
וחכמים אומרים: אין אסור אלא הכרך בלבד.
יריד שבתוך הכרך - אסור. חוץ לכרך - מותר.
ושחוץ לכרך - חוץ לכרך - אסור. תוך הכרך - מותר.
וחנויות המוכללת לו מכל מקום - הרי אלו אסורות.
עובר אדם בשיירה ממקום למקום, ונכנס לכרך שהיריד בתוכו ואינו חושש, מפני שהוא נראה כהולך ליריד.
יריד שנתנה מלכות, ושנתנה מדינה, ושנתנו גדולי מדינה - מותר.
אין אסור אלא יריד של עבודת כוכבים בלבד.
הולכין ליריד של עובדי כוכבים, ומתרפאין בהן רפוי ממון, אבל לא רפוי נפשות.
(ואין) לוקחין מהן בתים, שדות וכרמים, בהמה, עבדים, ושפחות, מפני שהוא כמציל מידם, וכותב ומעלה בערכים.
כהן מטמא להעיד עליהן בחוצה לארץ.
כשם שמטמא בחוצה לארץ כך מטמא בבית הקברות.
מטמא לתלמוד תורה מטמא לישא אשה.
רבי יהודה אומר: אם יש לו ממי שילמד - הרי זה לא יטמא, ואם לאו - הרי זה יטמא.
רבי יוסי אומר: אף על פי שיש לו ממי ילמד - יטמא, שלא מכל אדם זוכה אדם ללמוד, אלא ממי שזכה לו.
אמרו על יוסף הכהן שהיה מטמא, ויוצא אצל רבי יוסי לציידן.
לא יצא כהן לחוצה לארץ, ואפילו לישא אשה, אלא אם כן הבטיחוהו.
תגרין שהקדימו זמנו של יריד, או שאיחרו זמנו של יריד - מותר.
אין אסור אלא זמנו של יריד בלבד.
ארבע אבקות הן: אבק רבית, אבק שביעית, אבק עבודת כוכבים, אבק לשון הרע.
אבק של רבית - לא ישא אדם ויתן בהלואתו של חברו, מפני אבק רבית.
אבק שביעית - לא ישא אדם ויתן עם העובד כוכבים בפירות עבודת כוכבים, מפני אבק שביעית.
אבק עבודת כוכבים - לא ישא אדם ויתן עם העובד כוכבים ביום אידו, מפני אבק עבודת כוכבים.
אבק לשון הרע - לא ישא אדם ויתן בטובתו של חברו, מפני אבק לשון הרע.
ישראל הולכין ליריד -מותר לשאת ולתת עמהן. ובחזירה - אסור, מפני שנהגו בעבודת כוכבים.
והעובד כוכבים - בין בהליכה, בין בחזרה - מותר.
עובדי כוכבים ההולכין לתרפות - אסור לתת ולשאת עמהן. ובחזירה - מותר, מפני שהוא כעבודת כוכבים שהניחוה עובדיה.
וישראל - בין בהליכה, בין בחזרה - אסור.
לא יטייל ישראל עם שיירה בתרפות - אפילו לצאת, אפילו מקדים, אפילו מחשיך, אפילו מתיירא מפני עובדי כוכבים, מפני ליסטים, מפני רוח רעה, שנאמר (דברים ו): "לא תלכו אחרי אלהים אחרים".
רבי אלעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר: אם ראית צדיק שיצא לדרך, ואתה מבקש לצאת לאותו הדרך - הקדים על ידך שלשה ימים, או אחר על ידך שלשה ימים, כדי שתצא עמו, מפני שמלאכי השרת מלוין אותו, שנאמר (תהלים צא): "כי מלאכיו יצוה לך" וגו'.
ואם ראית רשע שיצא לדרך, ואתה מבקש לצאת לאותו הדרך - הקדים על ידך שלשה ימים, או אחר על ידך שלושה ימים, כדי שלא תצא עמו בדרך, מפני שמלאכי שטן מלוין אותו, שנאמר (תהלים קט): "הפקד עליו רשע ושטן יעמוד על ימינו".
רבי שמעון בן אלעזר אומר: אם יאמרו לך ילדים 'בנה בית המקדש' - אל תשמע להן. ואם יאמרו לך זקנים 'סתור בית המקדש' - שמע להן. מפני שבנין ילדים - סתירה. וסתירת זקנים - בנין. וראיה לדבר - רחבעם בן שלמה.
שאלו את רבי יהושע: מהו שילמד אדם את בנו ספר יוני?
אמר להן: ילמד בשעה שאינה לא יום ולא לילה שנאמר, (יהושע א): "והגית בו יומם ולילה".
הלכה ד
עריכהמכולם היה מוכר להם חבילה.
וכמה היא חבילה? רבי יהודה בן בתירה אומר: בלבונה - אין פחות משלושה מנין.
מוכר לתגר או מוכר לבעל הבית.
אם היה תגר חשוד אסור למכור לו.
מוכר לו חזירין, ואינו חושש שמא מוכר לעבודת כוכבים.
מוכר לו יין, ואינו חושש שמא מנסכו לעבודת כוכבים.
ואם פירש לו - אפילו מים ומלח אסור למכור לו.
מוכר לו תרנגול לבן בין התרנגולין.
אמר רבי יהודה: במה דברים אמורים - בזמן שאמר לו 'מכור לי תרנגול סתם'. אבל אם פירש לו - 'מפני שהוא חולה, או למשתה בנו' - הרי זה מותר.