תולדות תנאים ואמוראים/ש/ר' שמעון בן ננס
ר׳ שמעון בן ננס (תנא דמשנה) או סתם בן ננס. עריכה
הלכותיו מצינו בכורים פ״ג מ״ט ר״ש בן ננס אומר מעטרין את הבכורים חוץ מז׳ המינים, רע״א אין מעטרין.
ובשבת פ״טז מ״ה אמר פורסין עור וכו׳.
ובעירובין פ״י מ״טו מהיכן מוציאין אותו — דברי ר״ש בן ננס, ר״ע אומר וכו'.
ובכתובות פ״י מ״ה בן ננס אומר וכי מפני שהיא אחרונה נשכרת, אלא אף היא לא תפרע אלא בשבועה.
ובגיטין פ״ח מ״י גט קרח הכל משלימין עליו דברי בן ננס ורע״א וכו'.
וב״ב פ״ז מ״ג מדה בחבל אני מוכר לך — דברי בן ננס. (ובאיכ״ר פ״א פ׳ ומרוב עבודה אמרו בההיא דתנן דברי בן ננס בסימניו ובמצריו, ונתחבר ע״פ טעות ב׳ משניות ביחד).
ושם ספ״י ערב היוצא לאחר חיתום שטרות מעשה בא לפני ר' ישמעאל — א״ל בן ננס אינו גובה — א״ל למה? א״ל הרי החונק וכו', א״ר ישמעאל - הרוצה שיעסוק בדיני ממונות ישמש את בן ננס.
ובשבועות פ״ז מ״ה הלכתו הנודע אמר בן ננס כיצד אלו ואלו באין לידי שבועת שוא אלא וכו'.
ובמנחות פ״ד מ״ג הלחם מעכב את הכבשים — דברי ר״ע, אר״ש בן ננס לא כי — אר״ש הלכה כבן ננס.
וכן נזכר כתובות צ: מתו אחת בחייו — בן ננס אומר — רע״א כבר קפצה נחלה וכו'.
ובספרא אמור אר״ע מי מכריע א״ל בן ננס אני אכריע.
ובתוספתא סוף מקואות מחלוקת ר״ע ורי״הג, סייע בן ננס לר״ע.
ובשמחות פ״יב מחלוקת ר״ע ושמעון בן ננס.
ודעת הרמ״בם בהקדמתו לזרעים שהוא מהחמשה הדנין לפני חכמים הנזכרין בסנהדרין יז:, וכן הוא שם בפי׳ ר״ח, אבל רש״י מפרש שהוא שמעון התימני, והצדק אתו כי מכל המקומות שהבאנו לעיל משמע שהיה כמו חבר לר״ע ולר' ישמעאל ולא תלמידם.
ולא נמצא שום דבר מחייו הפרטי.