תולדות תנאים ואמוראים/ה/רב הונא בריה דרב נתן
רב הונא בריה דרב נתן עריכה
ולפעמים נקרא ר"ה בר נתן.
אביו רב נתן היה נודע יותר ע"ש בנו והיה נקרא רב נתן אבוה דר"ה בריה דרב נתן כמבואר בערכו. ור"ה בריה זכה עוד לשמש את רבא ולקבל ממנו כנדרים יב: שתירץ דברי רבא ורבא משיב על דבריו, וב"ב נה. אמר רב אשי אמר לי הונא ב"נ שאלתינהו לספרי דרבא וכו'. והיה תלמידו המובהק דרב פפא כפסחים יז: נט:, ב"מ סו:, הוריות מ:, נדה מג:, זבחים מא: צא:. ובברכות מב. יסופר שר"פ איקלע לגביה, בתר דגמרי סעודתייהו אייתו לקמייהו מידי למיכל שקל ר"פ וקא אכיל אמרי ליה — אמר להד סליק אתמר. ובמנחות טו. הקשה לר"פ והא עולין — ועוד אמר רב אשי ת"ש — ועוד האמר רבינא וכו' ובל"ס הוא מסתמא דגמרא שסדרו הש"ס ולא דברי ר"ה בריה דרב נתן להקשות מדברי רב אשי ורבינא לר"פ, וצ"ל ועוד אמר רבינא.
ועוד בימי ר"נ בר יצחק שהיה אז עול ימים היה כבר גברא רבה כאשר יסופר פסחים פו: שפ"א איקלע לבי רנב"י אמרו לו מה שמך א"ל רב הונא, אמרו נותיב מר אפוריא יתיב, יהבו ליה כסא קבליה בחד זימנא ושתייה בתרי זימנא ולא אהדר אפיה. אמרו ליה מ"ט קרית לך ר"ה אמר להו בעל השם אני (מקטנותי כך קוראין לי רה), מ"ט כי א"ל ניתיב אפוריא יתבת א"ל כל מה שיאמר בעה"ב עשה. מ"ט כי יהבי לך כסא קבלת — א"ל מסרבין לקטן ואין מסרבין לגדול וכו'.
וכן קיבל מאמימר כגיטין יט: שאמר הכי אמר אמימר, ובזבחים יט. אמר כי אתאי קמיה דאמימר, ובקידושין עב: אמימר שרא ליה למינסב איתתא מחוזניתא.
ובימי רב אשי כשמלך בסורא היה ר"ה בר נתן הריש גלותא כעדות רש"ג רב שרירא גאון באגרתו ח"ג פ"ג ובו נקבצו תורה וגדולה ביחד ובכל ראשי גלותא הנזכרים בש"ס מצינו אך ר"ה ריש הגולה שנפטר בימי רבי ואת מר עוקבא שהיה בזמן שמואל ואת רבנא עוקבא ב"ב דרב, ואת ר"ה בריה דר"נ שהיו גדולי הדור נם בתורה.
והלכותיו מצינו בכל הש"ס כשבת קטז:, עירובין מב: נח:, יומא פז:, ב"מ עז., ע"ז כד:. וכן מצינו אותו תמיד עם רב אשי כגיטין ז. ששאל מרב אשי מאי דכתיב — א"ל — א"ל ר"ה ב"נ אטו אנא לא ידענא — אלא רב גביהא מארגיזא אמר בה טעמא. ושם יט: אמר רב אשי אמר לי הונא בר נתן הכי אמר אמימר, וב"ב נה. א"ר אשי אמר לי הונא ב"נ וכו', וכן חולק עם רב שימי בר אשי בזבחים ל., אך מה שמצינו כתובות ז. אמר רב נחמן אמר לי הונא בר נתן, בל"ס או שזה ר"נ הוא בר רב הונא שמלך בסורא לפני מר בר רב אשי כדמובא באגרת דרש"ג ח"ג פ"ד או שצ"ל כגרסת הרי"ף והרא"ש אר"נ אמר לי הונא.
וזולת רב אשי שהיה ריש לכל הגולה היה הוא הגדול בדורו כגיטין נט. שאמר רב אחא בריה דרבא מימות רבי ועד רב אשי לא מצינו תורה וגדולה במ"א ופריך ולא? והא הוה הונא בר נתן, ומשני שאני הונא בר נתן דמיכף הוה כייף לרב אשי. ומגדולתו יספר רב אשי בזבחים יט. שא"ל הונא בר נתן זימנא חדא הוה קאימנא קמיה דאיזגדר מלכא והוה מדלי לי המיינאי ותיתייה ניהליה ואמר לי ממלכת כהנים וגוי קדוש כתיב בכו, כי אתאי קמיה דאמימר אמר לי אקיים בך והיו מלכים אומניך.
ומה שהיה כפוף לרב אשי יספר רש"ג באגרתו ח"ג פ"ג וז"ל ובכל השנים האלו אחר ר"פ היה רב אשי גאון בסורא — וקבע להם רגלים ותעניות שלא היו אלא לראשי גליות — והונא בר נתן ריש גולה באלו הימים ומרימר בר זוטרא (או מרימר ומר זוטרא) שהיו אחריו היו שומעין לרב אשי ועשו רגליהן במתא מחסיא.
ומדבריו אלו משמע שר"ה בר נתן נפטר קודם רב אשי, ובמו"ק כב. יסופר רב אשי אתחזיה ליה (מה"מ) א"ל מאי כולי האי? דקא דחקיה רגליה דבר נתן. ובגיטין נט. תוד"ה והא, גרסי דקא דחקא קגליה דהונא בר נתן, ומשמע מדבריהם שרב אשי נפטר קודם ר"ה בר נתן, וכן מובא ביוחסין בדור השביעי להאמוראים וז"ל ואחר רב אשי היה מרימר —, אבל הנראה לי כפי התלמוד סוף מו"ק כי ר"ה בר נתן היה ריש ישיבה אחר רב אשי, עכ"ל. ובאמת שגג היוחסין בזה שכוונת הגמרא דקאמרי דקדחקיה רגליה דבר נתן הוא שאחרי פטירת רב אשי היה ר"ה בר נתן ריש לכל הדור וגדולת הריש גלותא שבה לכמו שהיה שלא היה כפוף תחת הריש מתיבתא שמלך אחר רב אשי, אבל לא שר"ה בר נתן נעשה ריש מתיבתא אחריו והצדק עם רש"ג שאחר רב אשי מלך בסורא מרימר. ודעת החכם ר' אברהם קראכמאל בספרו פירושים והערות צד עמוד 60 יאמר דבר חדש שמרימר שמלך תחת רב אשי היה אחי הונא בר נתן וזה כוונת הגמרא שאמרו דקא דחקיה רגליה דבר נתן ודברי רש"ג מסייע ליה קצת שר"ה בר נתן נפטר קודם רב אשי וכפי שנראה מאגרת דרש"ג מלך תחתיו לריש גלותא מר זוטרא וז"ל ובשנת תשפא - בי"ח בטבת איקטל הונא מרי בר מר זוטרא נשיא וקרוב מאוד לומר שמר זוטרא היה בנו של ר"ה בר נתן. ובנו נקרא ע"ש אבי אביו בשם הונא מרי, ובספר הכריתות ימות עולם מביא שר"ה ריש הגולה נפטר תשנג ואם כוונתו על ר"ה בר נתן א"כ חי אחר רב אשי ט"ו שנה.