תולדות תנאים ואמוראים/ב/רב ביבי בר אביי
רב ביבי בר אביי עריכה
היה בנו של אביי חבירו דרבא ואף שלא מצינו בשום מקום שיאמר משמו או שידבר עמו, אבל מצינו ר"ה יח. שאביי היה מבית עלי וכן מצינו את רב ביבי בר אביי כמו שקראו לו רב פפי ור"ה בריה דר"י וכאשר נבאר.
רבותיו מלבד שבל"ס קיבל מאביו אביי, מצינו סנהדרין סו: שאמר לר"ה בריה דרב יהושע "מר לא אמר הכי, ומנו רב יוסף".
וכפי הנראה שאחרי פטירת אביו אביי בפומבדיתא ורבא נעשה איש מתיבתא במחוזא אעפ"כ לא נתבטלה הישיבה בפומבדיתא, ורב ביבי היה שם הריש והדיין, ורב פפי ור"ה בריה דרב יהושע ישבו עמו, כיבמות עח: ההוא עובדא דהוה בפומבדיתא - סבר רב ביבי בר אביי לאכשורי אמר רב פפי משום דאתיתו ממולאי אמריתו מילי מולייתא, וכן הוא עירובין כה: דבר ר"ב בראביי למימר - א"ל רב פפי משום דאתיתו וכו', וכן כתובות פג: ההיא איתתא דאיחייבה שביעה בבי דינא דרב ביבי בר אביי א"ל רב פפי משום דאתיתו וכו', וב"ב קנא: אימיה דרב דרב זוטרא בר טוביא - אתיא לקמיה דרב ביבי בר אביי - א"ל ר"ה בריה דרב יהושע משום דאתיתו וכו'.
ורב פפי החשיבו מאוד וקראו מר אפילו שלא בפניו כחולין מג:, ושם נג: אמר רב פפי בעי רב ביבי בר אביי.
ובעירובין צ. בעי ר"ב בר אביי - אמר רב כהנא לאו היינו דרמי בר חמא, וברכות ה: רב ביבי ב"א סבר לאשלמינהו - תנא ליה חייא בר רב מדיפתי וכו'.
הלכותיו מצינו שבת ג: בעי הדביק פת בתנור וכו', ושם צא: מתיב הגונב כיס בשבת, ושם קב. אמר אף אנן נמי תנינא, פסחים עב: מתרץ סתמא דגמרא דלמא כרב ביבי ב"א, וב"ק יח. מתרץ דקאזיל מיניה מיניה, ומכות טז. אמר האי מאן דשתי בקרנא דאומנא קעבר משום בל תשקצו, שם כא: אמר שהיה מקפיד אפילו אדיבדא דכוסילתא.
האומרים בשמו מצינו רב אחא בריה דרב איקא ככריתות ג:.
ומה שמצינו שרבה בר עולא קראו "רבי" באמת בדק"ס ליתא תיבת "רבי" או כגרסת דק"ס שצ"ל רבין בר עולא.
מדבריו הפרטים מצינו שהיה עשיר והיו לו שדות כב"ב קלז: וגם לקח זדות בחכירה כב"מ קט., ובברכות ו. יסופר שפ"א רצה לראות השדים וניזק עד שהתפללו עליו ונתרפא, ובחגיגה ד: יסופר שמ"המ היה שכיח גביה וסיפר לו דברים הרבה. פטירתו וב"ב לא נזכרו, ואפשר שרב חנניא בר ביבי שהיה בזמן רב אשי הנזכר פסחים קי. הוא בנו.