תולדות תנאים ואמוראים/א/ר' אלעזר הקפר בריבי
ר' אלעזר הקפר בריבי
עריכהתנא בימי רבי ומקום משבו היה בלוד, כתוספתא אהלות ספ"יח מעשה ברבי ור' ישמעאל בר"י ור' אלעזר הקפר ששבתו בחנותו של עכ"ום (ובתופסתא צוקערמנדל בחנותו של פזי) בלוד והיה ר' פנחס בן יאיר יושב לפניהם אמרו לו, אשקלון מה אתם בת וכו', והמאמר מובא בירושלמי יבמות פ"ז ה"ג בכמה שינויים, ובשביעית פ"ו ה"א-יז: נשתבש עוד יותר, ושם שקרא ר"י בר' יוסי לבן הקפר בני.
ולא נזכר במשנה זולת אבות פ"ד מ"כא מאמריו היקרים שאמר הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם - הילודים למות - ליד - שהוא אל הוא היוצר הוא הבורא - ואל יבטיחך יצרך שהשאול בית מנוס לך שבע"כ אתה חי - ובע"כ אתה עתיד ליתן דין וחשבון וכו'. ומה עמקו דבריו באבות דר"נ ספ"כו אל תהא כמשקיף העליון - ולא כאסקופה העליונה - אלא כאסקופה התחתונה שהכל דשין בה וסוף כל הבנין נסתר והיא במקומה עומדת.
בברייתות בהלכה נזכר שבת קלה. דתניא ר"א הקפר אומר לא נחלקו ב"ש וב"ה, ובחולין פד: השיב ר"א הקפר בריבי (אדם גדול, רש"י) תשובה, אמר ר' אבא זה אחד מן הדברים שאמר ר' חייא אין לי עליהם תשובה והשיב ר"א הקפר תשובה וכו', (ובירושלמי ביצה פ"א ה"ג ובתוספתא שם גרס ר' אליעזר בנו של ר' אלעזר הקפר).
באגדה מצינו דבריו שבת קנא: שאמר לעולם יבקש אדם רחמים על מדה זו שנאמר בגלל הדבר הזה, ובמגילה כט: אמר עתידין בתי כנסיות וב"מד שבבבל שיקבעו בא"י. ובתענית יא. מאמרו הנודע ר"א הקפר בריבי אומר מה ת"ל וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וכי באיזה נפש חטא וכו', ובחולין כח. אמר מה ת"ל אך כאשר יאכל את הצבי וכו', ובספרי נשא קמד אמר גדול השלום שאין חותם כל הברכות אלא בשלום.
וזכה להעמיד תלמיד גדול הדור את ר' יהושע בן לוי (שהיה ג"כ בלוד) כע"ז מג. ארב"בח ארי"בל פ"א הייתי מהלך אחר ר"א הקפר בריבי (ופרש"י אדם גדול וכן קורין לו בכינוי) ומצא שם טבעת - ש"מ (מדבריו) תלת וכו', ובחולין נו: רי"בל הויא ליה ההיא תרנגולתא שדרה לקמיה דר"א הקפר בריבי (ופרש"י גדול שבדורו).
וכן מצינו ר' הונא בר ברכיה משמו ברכות סג. כל המשתף ש"ש בצערו כופלין לו פרנסתו.
ר' מנחם בן נפח משמו מעשה בר"ט שקידש וכו' תוספתא כתובות פ"ה.
ר' נחום בר פפא (וגרסת דק"ס בר פרנך) משמו בראשונה היו קושרין לשון של זהורית וכו' יומא סז..
ומה שמצינו מכלתא יתרו פ' בחודש פ"ז מפני ד' דברים אלו הלך ר' מתיא בן חרש אצל ר' אלעזר הקפר ללודיא, הוא טעות הדפוס וצ"ל אצל ר' אלעזר בן עזריה כדמובא המאמר יומא פו. ובירושלמי יומא פ"ח ה"ז, שביעית פ"א ה"ו, וסנהדרין פ"י ה"א, ובאבות דר"נ פ"כט-ה גרס ר' ישמעאל בן אלעזר הקפר והוא ג"כ ט"ס, ובמכלתא בא פ"ד אמר שלא נחשדו על העריות ולא על לש"הר ולא שינו את שמם ולא שינו את לשונם.
מחייו הפרטים לא מצינו שום דבר ואך שהיה לו בן בשם ר' אליעזר.
ויש שרוצים לומר שהוא בר קפרא וטעות הוא בידם אך יען ששניהם היו בלוד ושמותיהן קרובות ז"לז לכן נתחלף לפעמים ז"בז, והביאו ראיה לדעתם יען שבשבת קנא: איתא תניא ר"א הקפר אומר לעולם יבקש אדם רחמים על מדה זו (שלא יבא לידי עניות) שאם הוא לא בא, בא בנו, והמאמר הזה נשנה בירושלמי גיטין פ"ג ה"ז ובויק"ר פ"לד-עד תני בר קפרא אין לך אדם שאינו בא לידי מידה זו וכו', ואין מזה שום ראיה כי ידוע שגם בר קפרא היה בלוד ולכן כשקבץ ברייתות ביחד בלי ספק קיבץ כל הברייתות דר"א הקפר שהיה שם, ולכן מובא אך בשם תני בר קפרא, ולא תניא בר קפרא אומר, יען שר"א הקפר היה באמת נחשב לתנא שהיה בדור רבי אבל בר קפרא לא היה עוד נחשב כתנא ולכן לא מצינו תמיד אך תני בר קפרא כלומר שקיבץ הרבה ברייתות מתנאים אחרים.
ועוד הביאו ראיה מע"ז מג. ארי"בל פ"א הייתי מהלך אחר ר"א הקפר בריבי ומצא טבעת ועליה צורת דרקון ומצא עכ"ום קטן ולא אמר לו כלום מצא עכ"ום גדול וא"ל בטלה וכו', ובירושלמי ע"ז פ"ד ה"ד איתא בר קפרא אשכח חד עיזקא צד, ואין שום ראיה מזה כי לא ראו סיום הירושלמי שאמרו שמצא עכ"ום קטן וכפאו לבטל הצורה ולא רצה, א"כ המעשה הזה היפוך מדין הבבלי ששם אמרו שעכ"ום קטן אין מועיל ביטולו ובירושלמי אמר להיפוך, אך האמת ששני מעשיות היו.
ושאר הראיות שמביאים ממדרשים אין שום ראיה כידוע ששמות המדרשים נשתבשו הרבה מן המעתיקים.
ועיין כל זה בהאסיף תרמ"ז צד 330 בהמאמר מי הוא זה בר קפרא.