|
מגילה נקראת באחד עשר בשנים עשר בי"ג כו' : אמרו ז"ל (מגילה ב.): "לקיים את ימי הפורים האלה בזמניהם" (אסתר ט לא) — זמנים הרבה תקנו להם חכמים.
ואמר: "על כן היהודים הפרזים היושבים בערי הפרזות" (אסתר ט יט).
וכשהיו אנשי הפרזים עושים יום י"ד, היו אנשי הכרכים עושים בחמשה עשר. ואם הייתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, אפילו נפלה החומה ונהרסה — לא נחוש לזה. והטעם שסמכו עליו לכרכים המוקפים חומה, מה שזכרו בירושלמי, והוא אמרם: (ירושלמי מגילה פרק א הלכה א): "חלקו כבוד לארץ ישראל שהייתה חרֵבה באותן הימים ותלו אותו בימות יהושע בן נון". ואנשי שושן קורין אותה יום ט"ו, אע"פ שהיא מחודשת, לפי שעיקר הנס היה שם, ועיקר חיבור המגילה: "ונוח בט"ו בו" (אסתר ט יח).
|
|
