שער הכוונות דרושי יום הכיפורים דרוש א

<< · שער הכוונות · דרושי יום הכיפורים · דרוש א · >>

דרוש א':

ליוה"כ ובו יתבאר מאמר רז"ל שאמרו כל האוכל ושותה בעיוה"כ הרי הוא כאלו התענה ט' וי' כו' וע"ש. הנה למעלה בענין ר"ה בדרוש הנסירה אשר בהמשך עשרת ימי תשובה נתבאר זה באורך:

ועתה צריכין אנו לבאר מה ענין התענית הזה אשר נצטונו להתענות ביוה"כ בה' מיני עינוים אכילה ושתיה כו' ונחזור לבאר מאמר רז"ל הנז':

דע כי כבר נת"ל בענין ר"ה כנז' כי כל ימות השנה ע"י אכילתינו ושתייתינו הגופני שאנו מברכין עליהם כמה ברכות המוציא וברכת המזון וברכת הנהנין כלם הנה ע"י הברכות ההם אנו ממשיכין לז"א ולנוק' רחל בחי' אכילה ושתיה רחיצה סיכה נעילת הסנדל תשמיש המטה מן אימא עילאה ואמנם האכילה ושתיה ההם הם אכילה ושתיה גופנית נמשך מן חיצוניות אימא עילאה אבל ביוה"כ יש לנוק' דז"א שהיא רחל עילוי יתיר' בב' בחי' שנבאר אם בענין מציאות עילוי האכילה והשתי' כו' בעצמה ואם בבחי' מקום מוצאם והטעם הוא כי עתה ביוה"כ כבר ננסרה רחל לגמרי וקבלה הדינין מאחוריים דז"א ע"י ביסום ומיתוק ונמשך לה ע"י ז"א עצמו כנ"ל בדרוש הנסירה ועתה ביוה"כ היא צריכה לקבל מיתוק הדינין מן אימא עילאה עצמה שלא ע"י ז"א ולכן היא צריכה עתה לעלות עד אימא עילאה ממש ומתעלי' למעלה מז"א וכיון שעלתה שם איננה מתפרנס' מן אימא אכילה ושתיה גופנית מחיצונית' כבתחלה אבל היא ניזונת מן המקום שאימא עילאה מקבלת וניזונת ורוחצת וסכה ושותה ואוכלת וכל אותם הה' דברים אכילה ושתיה כו' הראשונים נתבטלו עתה לפי שהם באים לה ממקום גבוה ולכן אינם מושגים אלינו במששות רק בסוד הבל היוצא מן הפה ומאותו הבל ניזונת עתה רחל ביוה"כ ולכן נצטוינו בה' מיני עינוים אלו שהם אכילה ושתיה כי נתבטלו ממנה עתה ביוה"כ ואינה ניזונת אלא מהבל היוצא מפה עליון ולכן כנגדם תיקנו ה' תפילות ביוה"כ כנגד ה' דברים אכילה ושתיה כו' כי התפלות הם בסוד הבלים היוצאים מן הפה וגם לטעם זו או' בשכמל"ו ביוה"כ בקול רם כי בשכמל"ו היא תיקון המל' וכיון שעתה ניזונת מן הקולות הפנימיים לכן נאמר בקול רם. גם יש טעם אחר והוא כי לפי שרחל לוקחת עתה ביוה"כ הה' גבורות שלה ממותקות לצורך פרצופה מיד אימא עילאה עצמה שלא ע"י ז"א כמשי"ת לקמן בע"ה ולכן כנגדם תיקנו ה' ענויים אלו שהם אכילה ושתיה כו' ודבר זה נרמז בס"ה פ' פנחס בד' רל"א ע"ב:

ונחזור לענין א' כי ע"י ה' תפלות שאנו מתפללים ביוה"כ אנו ממשיכין אליה ה' בחי' אכילה ושתיה פנימיים מפנימיות אימא בסוד ה' קולות היוצאות מהפה בסוד הבל כדמיון ה' קולות תפילתינו כי גם אלו ה' בחי' הנז' הם סוד ה' קולות פנימיי' היוצאים מפי אימא ומשם מקבלת המלכות עתה ה' בחי' אכילה ושתיה כו' גם בחי' ה' ענויים עצמם הם כנגד ה' קולות אלו לפי שהתענית נקרא צו"ם וצום בגי' קול כי הוא ממשיך ה' קולות הפנימיים העליונים ע"י ה' צומות אלו מאכילה ושתיה וכו' הגופניים. גם יובן הענין כפשוטו כי הנה אלו הה' קולות שנמשכים לה עתה הם מפנימיות חג"ת נ"ה דאימא והנה זה עצמו הוא סוד התענית כנודע מס"ה פ' תרומה כי ביום התענית כל האברים נזונים ממזון שמשלח המוח בהם נמצא כי ע"י התעני' וענוים הה' אלו נמשכין אליה ה' קולות ומזונות רוחנים שהם הה' תפלות מן המוחי' אשר בה' קצוות אימא ממש כמו שיתבאר עניינם לקמן בע"ה. וז"ס מ"ש הכתוב כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כו' ר"ל כי בשאר ימות השנה זו"ן נק' אדם חיים וניזונים ע"י הלחם הגופני שהוא סוד ג' הויו' העולים בגי' לחם כמבואר אצלינו בסוד המוציא לחם מן הארץ בסעודות שבת אבל אינו על הלחם הגופני לבדו רק בשיתוף מוצא פי ה' שהוא פנימיו' ורוחניו' בסו' הבל היוצא מפי ה' המשתתף עמו וזמ"ש כי לא על הלחם לבדו והוסיף מלת לבדו לשלול שאינו לבדו רק בשיתוף מוצא פי ה' אבל ביוה"כ אין בו אכילת לחם רק מוצא פי הה' קולות הרוחניים הפנימיים הנז'. גם רמז באומרו מוצא כי הוא אותיו' צומ"א שהו' תרגומו של תענית כי ע"י התעני' ניזון ממוצא פי ה' שהו' אכיל' פנימית ורוחנית בסוד קו"ל והבל היוצא מפה העליון כנז'. גם ז"ס מש"ה מקולות מים רבים אדירים משברי ים אדיר במרום ה' כמ"ש בקבלת שבת כי בפסוק הזה נרמזו בר"ת אמי אבי ר"ל כי יש קולות עליונים פנימיים שמהם נזונים או"א. והנה עתה ביוה"כ גם רחל נוק' דז"א נזונת משם והנה קראם קולות מים רבים לפי שכל אלו הקולות הם סוד נהר פרת בינה הכולל כל ד' נהרות כמ"ש ז"ל ובנהר זה נכללים כל המים רבים שבד' נהרות והנה ה"פ קול הוא בגי' פר"ת ואעפ"י שנוקבא לבדה היא העולה ביו' זה וניזונת בה' קולות אלו אבל ז"א אינו עולה ואינו ניזון מהם עכ"ז נצטוינו גם אנחנו להתענות כמוה לפי שלעולם אין לנו שום שפע ומזון מן ז"א אלא באמצעות נוק' וכיון שעלתה עתה למעלה אין לנו אכילה ושתיה ולכן גם הזכרים חייבים בתענית יוה"כ ונחזור לענין מאמר הנ"ל כל האוכל ושות' כו' כי בתחלה צריך להשלים תקון נוק' בכל בחינותי' בבחי' החיצונית כדי שתוכל אח"כ ביוה"כ לקחת הפנימיו' והנה בעיוה"כ צריך להשלים תקון יסוד ומלכות של הנוק' כנ"ל בדרוש הנסי' כי ב' בחינות אלו נעשות ביום תשיעי שהוא עיוה"כ והנה היסוד ומלכו' האלו אשר בה אינם נתקנים אלא בסוד החיצוניו' ולכן האדם חייב להרבות ביום זה באכיל' ושתי' משא"כ בשאר הימים כי בכל יום משאר ימי תשובה נתקן בו בחי' א' לבד אבל עתה נתקן ביום זה בחינתו ובחי' יוה"כ שהוא בחי' הוד שבה ננסרת ונתקנת ביום ט' וגם צריך לתקן בו גם הבחי' הנוגע' ליום עשירי שהוא יסוד ומלכו' שבה כנודע כי תמיד הם בחיבור כחדא ואין להפרידם ולכן שניהם נקראים בחי' א'. ואמנם תקונם ע"י אכילה ושתי' החיצוניו' ואם אינו מרבה באכילה ביום זה לא יתקן כי אם בחינתו ויצטרך לאכול ביום עשירי שהוא יוה"כ לתקן בחי' שהוא יסוד ומל' כי לא תוכל לעלות ולאכול אכילה ושתיה הפנימיות עד שתשתל' בבחי' החיצוניו' ונמצא כי המרבה באכילה ושתי' ביום ט' ע"י הכונה שלו וע"י הברכו' והמצות שעושה באכילתו ושתיתו הגופני מתקן בחי' הט' ועשירית ועי"כ יש בה תיקון לשתוכל לעלו' ביוה"כ לאכול ולשתו' בחי' הפנימיו' ע"י התענית ונמצא כי האוכל ושות' בט' גורם לו שיתענה בי' לקבל אכילה ושתי' הפנימיו' והרי הוא כאלו התענה בט' כי אכילת הט' גורם תיקון התעני' כנז'. עוד יש טעם אחר והוא כי ביום זה דעיה"כ נכנסים בנוק' דז"א ב' בחי' החסדים התחתונים שהם כללות הה' חסדים ביסוד שבה ובמל' שבה והנה היסוד הוא בחי' ט' והמל' בחי' עשירי ושתיהם נכנסי' בט' וזמ"ש כאלו התענ' ט' וי' כי בחי' ב' הימים נתקנו ביום זה ע"י אכילתו ושתיתו ביום זה וזה יתבאר לקמן בדרוש א' דחג הסוכות וע"ש: