שער הכוונות דרושי הפסח דרוש ז

<< · שער הכוונות · דרושי הפסח · דרוש ז · >>

דרוש פסח ז

והוא דרוש א' לענין ספירת העומר. דרוש זה כתב הרח"ו ז"ל ששמעו מזולתו. כבר נתבאר כי בפסח הוא זמן היניקה של ז"א, ואין בו אלא מוחין דקטנות שהם ד' אלקים, א' דיודין בחכמה וא' דההין בבינה וא' דאלפין בציור יו"י בחסדים שבדעת וא' דאלפין בגבורה שבדעת בציור יו"ד. ודע כי במוחין דגדלות מקדימין החסדים לצאת מן הדעת ולהתפשט בגופא דז"א ואחר כך יוצאות הגבורות, אבל במוחין דקטנות אז הגבורות מתחילות להתפשט בגופא דז"א ואחר כך יוצאים החסדים, והטעם הוא לפי שהמוחין דקטנות הם דינים קשים, וזהו גם כן סוד היצר הטוב והיצר הרע, כי החסדים הם יצה"ט שבאדם והגבורות הם היצה"ר, ובימי הקטנות של האדם מתחיל היצה"ר להתפשט באדם קודם שיבוא היצה"ט. וזכור הקדמה זאת:

והנה ימי העומר הם זמן דינים כנודע, ולכן הגבורות והדינין של הקטנות מתפשטים בגופא דז"א בז' שבועות, ואחר כך ביום חג השבועות שהוא יום מתן תורה יוצאין גם החסדים של הקטנות שהיו עדיין בדעת של ז"א מתפשטים בגופא של ז"א, ואז גם כן נכנסין בז"א הד' מוחין כולם דגדלות כנודע. והנה בשבוע א' מתפשטת ויורדת מן הדעת גבורה אחת ונכנסת בחסד דז"א, ובשבוע הב' יורדת גבורה אחת מן הדעת ונכנסת בגבורה דז"א, וכן על דרך זו, עד שנמצא שירדה הגבורה הה' בהוד דז"א, ובשבוע הו' מתקבצות כללות הה' גבורות ונכנסות ביסוד, וכן בשבוע ז' כללות הה' גבורות נכנסות במלכות דז"א על דרך הנזכרת בענין התפשטות הה' חסדים. ואמנם להיות כל שבוע כלולה מז' ימים, הטעם הוא לפי שבכל בחינה מהם יש ז' בחינות, הא כיצד שבוע א' נכנסה הגבורה הא' בחסד דז"א, ובספירת החסד עצמה יש ז' בחינות עצמן, שהם חסד שבחסד וגבורה שבחסד כו' ומלכות שבחסד, והרי איך ז' בחינות בחסד כנגד ז' ימים שבשבוע א', וכעין דרך זו בשאר ז' שבועות. ואמנם היות צריך האדם לספור ספירת העומר בפיו, הטעם הוא כי על ידי היות האדם סופר בפיו ומוציא הבל מתוך פיו לחוץ גורם שיוצא הבל אור המקיף מפי האדם העליון שהוא ז"א, ומקיף לכל ז' תחתונות שבו בז' שבועות של ספירת העומר, ועל ידי כן מתמתקות הגבורות דקטנות ומתפשטות תוך ז"א בסוד אור פנימי כנזכר, כי הם דינים קשים גמורים:

עוד בקונטרס אדם א' מצאתי באופן אחר בענין ספירת העומר. דע כי הנה בצאת ישראל ממצרים יצאו החסדים והגבורות מן הדעת של הקטנות דז"א ונתפשטו למטה מגופו כנזכר לעיל בענין הפסח. ואמנם בעזר וסיוע ב' אורות מקיפים הם מורידים הה' חסדים מן היסוד דאי' המלובש תוך שליש העליון המכוסה של התפארת דז"א והם מתפשטים למטה בשאר הגוף. והנה הם ב' מקיפים וה' חסדים הרי הם ז', וכנגד זה צריך שיתפשטו גם כן הה' גבורות עם שני אורות מקיפים כדי שיוכלו להתפשט כנזכר, והרי הם שבעה אחרים הם י"ד בחינות בז"א הנקרא ישראל, וכנגדם י"ד בחינות אחרות בפר' הנקרא יעקב, כי גם בו יש ה' חסדים וה' גבורות הרי הם כ"ח, ושבעה בחינות אחרות ברחל ושבעה בחינות בלאה, לפי שהנקבה אינה לוקחת רק גבורות בלבד הרי הם מ"ב, ושבעה גבורות אחרות שמקבלת רחל למטה, הרי כללותם הם מ"ט בחינות כנגד מ"ט ימי העומר שהם ז' שבועות: