שער הכוונות/דרושי העמידה/דרוש א
דרוש א
עריכהאדני שפתי תפתח
עריכהועתה נבאר דרושי העמידה בע"ה.
ונבאר ענין אדני שפתי תפתח כולי שתקנו לומר בתחילת העמידה. ולכאורה היה נראה שהוא הפסק גדול בין גאולה לתפלה. והנה רז"ל במסכת ברכות הרגישו בקושיא זו ותירצו דכתפלה אריכתא דמיא. וביאור הענין הוא במה שכתבתי לעיל כי ב"תהלות לאל עליון גואלם" -- אז התחילו יעקב ולאה ורחל לעלות אל היכל קה"ק שבבריאה מן היכל הרצון ושם חזרו פנים בפנים. והנה פסוק זה של אדני שפתי תפתח הוא כנגד היכל קה"ק שבבריאה ממש, כי הנה סוד שם 'אדני' הוא כאן בבריאה (כמו שנתבאר אצלינו בשער שמות הספירות וכנזכר בהקדמת ס' התיקונים כי שם אדני הוא בבריאה משום דתמן לאו איהו וכינויה חד כו').
והנה מוכרח הוא שבתחילה יעלו אל היכל קה"ק דבריאה כדי שאח"כ משם יעלו אל האצילות ולכן תקנו פסוק זה כאן. אמנם ביאור דברי רז"ל שאמרו דכתפלה אריכתא דמיא יובן עם מה שנבאר במלת 'ברוך' דברכת אבות ששם יתבאר כי הוא סוד היכל ק"ק דבריאה דכען הוא ברוך ברבויא דברכאן, וביאורו הוא במה שנזכר במקום אחר כי על ידי עליית העולמות והתכללותם זה בזה חוזרין ג' ראשונות דעשיה ונעשין ממש בחינת יצירה, וכן ג' ראשונות דיצירה נעשים בריאה ממש. וכן עתה הג' ראשונות שבהיכל ק"ק דבריאה הם נכללים עם המלכות דאצילות הנקרא 'תפלה' ונעשית חיבור אחד, ועולים יחד אל עולם האצילות. ונמצא כי היכל קה"ק דבריאה --שהוא בחינת פסוק ה' שפתי תפתח כנ"ל -- הנה כתפלה אריכתא דמיא, שהוא המלכות דאצילות הנקרא 'תפלה', וכאילו נתארכה ונגדלה יותר ע"י התחברות היכל קה"ק דבריאה עמה ונעשו הכל בחינת אצילות. וזהו אומרם ז"ל כתפלה אריכתא דמיא. ואמנם תכוין שעדיין בפסוק זה אנו בעולם הבריאה כנ"ל.
והנה אדני היא המלכות, ושפתי הם הנצח והוד הנפתחים על ידי הת"ת הנרמז במלת תפתח, וע"י פתיחת השפתים אלו משפיעים בעולם הבריאה. ואז -- ופי (שהיא המלכות הנקרא 'פה') תגיד ותמשיך תהלתך מן האצילות לבריאה, ועל ידי זה תוכל הבריאה לעלות אל עולם האצילות.