שער הכוונות/דרושי ספר תורה/דרוש ג

דרושי קריאת ספר תורה - דרוש געריכה

ועתה נבאר ענין האדם עצמו כשעולה לקרוא בתורה.

צריך לזהר שיראה מקום הקריאה ויסתכל בפסוק אשר עתיד להתחיל. אחר כך תכסה הכתיבה על ידי מפה של הס"ת ואז תברך ברכת התורה שלפניה ואח"כ תפתח ותקרא. ואח"כ תחזור ותסתום הכתיבה ואז תברך ברכת התורה של אחריה (ואעפ"י שיש פוסקים שכתבו שאין צורך לכל זה כמו שכתב ב"י‏[1] ועי"ש).


גם צריך לזהר כשיעלה לקרוא בס"ת שיאחז בס"ת בשני ידיו, ולא בתיק, כי אם ביריעה עצמה -- יד א' מצד זה ויד אחד מצד זה. אבל תאחוז אותה ע"י מפה של הס"ת, לא בידך ממש, כאומרם ז"ל כל האוחז ס"ת ערום נקבר ערום מאותה מצוה.

והנה זו היא הכוונה שיכוין בשעה שאוחז ס"ת בידו.    יכוין שהספר תורה הוא סוד שני שמות אהיה -- אחד במילוי יודין ואחד במלוי ההין, שהם קס"א וקנ"א. ושניהם בגימטריה חדש. ותכוין שעל ידי ב' ידיך האוחזות בו נשלם ונעשה שם בסוד "וְקֹרָא לָךְ שֵׁם חָדָשׁ" (ישעיהו סב, ב).

והנה ש"ם וספר חשבונם שוה. והענין הוא כי באהיה דיודין יש בו י"ד אותיות -- ד' בפשוטו, ועשרה במלואו -- והרי זה כנגד יד ימינך שהיא כנגד י"ד אותיות הנזכר. וכנגדם יש י"ד אותיות אחרים באהיה דההין ביד שמאלך. ואם תחבר ב' פעמים י"ד הנזכר יהיו בגי' כ"ח עם הב' אהיה עצמה (שהם בגימטריה חדש כנזכר). נמצא כי כ"ח וחדש הם בגי' ש"ם, והם בגי' ספ"ר. ונמצא כי ספר הוא בחינת ב' שמות אהיה (דיודין וההין) העולים חדש, ועם כ"ח אותיותיהם הם בגימטריה ש"ם, והם ספ"ר. וזהו סוד כוונת הספר תורה.

ואחר שאחזת אותו בשני ידיך וכוונת בו הכוונה, אז תכוין לכלול יד שמאל ביד ימין כנודע, ואז תסיר משם יד שמאלך ותשאר יד ימינך לבדה אחוזה בס"ת כל זמן קריאתך בו כנזכר.


ענין הקדיש שאומרים אחר קריאת התורה הוא ממש על דרך כוונת הקדיש שלאחר נפילת אפים. וכבר ביארנו שהוא בסוד שני בחינות מ"ב משני בחינות של הויות ע"ב ע"ב דמלוי יודין. ועיי"ש באורך.



  1. ^ לא מצאתי בסימן קל"ט וצע"ע -- ויקיעורך