פתיחת התפריט הראשי

א. עריכה

"וידבר ה' אל משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל".
הדא הוא דכתיב (משלי יד, כג): "בכל עצב יהיה מותר ודבר שפתים אך למחסור" בכל הדברים שאדם נושא ונותן בהם דברי תורה הוא נוטל עליהן שכר. יכול אף בדברי בטלה כן תלמוד לומר "ודבר שפתים אך למחסור".

אתה מוצא לא היה יוסף ראוי לינתן בבית האסורין אלא עשר שנים מפני שהוציא דבה על עשרת אחיו ועל ידי שאמר לשר המשקים (בראשית מ, יד): "כי אם זכרתני אתך והזכרתני אל פרעה" ניתוסף לו עוד שתי שנים שנאמר (שם מא, א) "ויהי מקץ שנתים ימים".

וכן אתה מוצא במשה בתחלה היה ראוי הדיבור להתיחד עליו בפני עצמו ועל ידי שאמר (שמות ד, יג): "שלח נא ביד תשלח" נאמר לו (שמות ד , יד): "הלא אהרן אחיך הלוי"

ואף כאן "הן בני ישראל לא שמעו אלי וגו'" והיה ראוי ליעשות כל הנסים על ידו ובשביל זה נתייחד הדיבור עליו ועל אהרן שנאמר "וידבר ה' אל משה ואל אהרן":