שיחת ביאור:משנה שביעית פרק י
הקפה לעומת מלוה עריכה
"הקפת החנות - אינה משמטת. ואם עשאה מלוה - הרי זו משמטת." משנה זו מעוררת כמה שאלות: מה ההבדל בין הקפה לבין מלוה? מדוע המוכר "עשאה מלוה" - מה האינטרס שלו לעשות כך? מדוע דווקא אם "עשאה מלוה" היא נשמטת?
לענ"ד, כדי להבין פירוש יש לקרוא את הפסוק שאותו הוא מפרש. במקרה זה הפסוק הוא (דברים טו ב): "וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה: שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ, לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לה'". מצוות השמיטה היא לשמוט את היד הנוֹשָה והנוגשת. מכאן, שהמצווה חלה רק על חוב שהגיע למצב של נשיה ונגישה - רק חוב כזה יש לשמוט. לפי זה:
- ההבדל בין הקפה לבין מלוה הוא, שהמלוה כבר הגיע להליכי גביה. המוכר כבר לא רק אומר לקונה בקופה "אני מזכיר לך שאתה צריך לשלם לי 50 ש"ח"; הוא גם הולך לביתו של הקונה ותובע ממנו לשלם (ובימינו: פותח תיק הוצאה לפועל).
- המוכר "עשאה מלוה" כי נמאס לו לחכות שהקונה ישלם את ההקפה, הוא רוצה לקבל את הכסף עכשיו, אז הוא הולך ותובע מהקונה שישלם.
- אחרי ש"עשאה מלוה", המוכר כבר התחיל להיות "נושה" ו"נוגש". לפיכך חלה עליו מצוות השמיטה - המצוה לשמוט את היד ולהפסיק לנגוש.
-- אראל סגל • שיחה • כ"ו באלול ה'תשע"ה 09:29, 10 בספטמבר 2015 (IDT)
רעיון יפה, אבל השוה תוספתא ח, ג, שם נראה שההבדל בין הקפת חנות למלווה הוא בשאלה הטכנית, האם החנווני כתב פירות או מעות, כלומר האם רשם את הסחורה שלקחת (2 ביצים ו4 עגבניות) או את החוב הכספי שנוצר בעקבות כך. המעשה הראשון אינו הלוואה והשני כן.
אני בדיוק כותב פירוש נסיוני על התוספתא שביעית...
Ahituvrs (שיחה) 11:39, 10 בספטמבר 2015 (IDT)
הפרוזבול עריכה
- בביאור משנה ג:
- "למעשה התקנה מהווה הודאה בכך שהשמטת הכספים אינה מתאימה למבנה הכלכלי כבר בימי הלל."
- ראוי להסביר כאן, מה נשתנה המבנה הכלכלי בימי הלל מהמבנה הכלכלי בימי התורה? הסברא הפשוטה היא ששמיטת חובות היתה קשה לעשירים מאז ומעולם. גם מלשון התורה נראה כך - הרי בתורה בפירוש מדובר על אנשים שאינם רוצים להלוות כי חוששים מהשמיטה. אז מה נשתנה? --אראל סגל • שיחה • כ"ט בטבת ה'תשע"ט 08:14, 6 בינואר 2019 (IST)
נכון מאד. סביר שמאז ומעולם היה קשה לשמוט את החוב, ואכן ספק אם נהגו כך אי פעם. בכל זאת בעולם שאין בו הרבה שימוש בכסף, אלא בסחר חליפין ובמשקים אוטרקיים, יש פחות מציאות של הלוואות כספיות; אבל בימי הלל ההלוואות הפכו כבר לאבן היסוד הכלכלית, כמו בימינו. אבל ראה גם בסיפור התנכ"י במלכים ב ד, שאכן היו לחצים מצד הנושים גם הרבה לפני הלל. ולמעשה כבר בבראשית מז, למרות שההלוואה לא היתה בכסף מזומן, נכבשו המצרים לעבדים לפרעה. יתכן פשט הפסוק באמת עוסק בגביית החוב באלימות, ממי שפשוט אין לו ממה להחזיר, כמו במקרים התנכיים הנל, ואילו מי שהיה יכול היה חייב להחזיר את חובו, והלל הבין שהשמיטה היא גורפת ולכן נאלץ לתקן פרוזבול.
בסיכום, הרעיון של שמיטת כספים - וגם של שמיטת הקרקעות -- נראה לי כאוטופי מדי ואינו מתאים למציאות הקיימת בעולמנו. Ahituvrs (שיחה) 10:30, 6 בינואר 2019 (IST)
שמיטת הקרקעות והגלות עריכה
- "גם שמיטת הקרקעות הקשתה מאד על אנשי ארץ ישראל, והיתה אחד הגורמים החשובים ליציאת העם לגלות. "
-- מניין? --אראל סגל • שיחה • ג' באדר ה'תש"ף 12:16, 28 בפברואר 2020 (IST)